בשבת האחרונה נחת מטוס ישראלי בנמל התעופה בקהיר. זה אינו מראה נדיר – בוודאי לאחרונה, כשהשיח הישראלי-מצרי התהדק מאוד בעניין הלחימה בעזה. בראש המשלחת הישראלית שנחתה בשבת עמד האלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהגיע בכדי להיפגש עם אנשי המודיעין המצרי.

העיתוי של המפגש לא מקרי: הוא נקבע יום קודם לכן, בשעה שישראל חידשה את האש ברצועה, לאחר שהמסרים שהגיעו מקטאר הצביעו במפורש על מבוי סתום מול חמאס, או ליתר דיוק מול יחיא סנוואר.

בישראל בשלב הזה נפלה ההחלטה להרחיב את הפעולה לדרום הרצועה. בשטח, זה התבטא בהפצצות אוויר מדויקות – ובקרקע הכוחות שהמתינו על נחל עזה, שכבר נערכו לפקודה לנוע דרומה לכיוון מחנות המרכז, בואכה חאן יונס.

בישראל נפלה ההחלטה להרחיב את הפעולה לדרום הרצועה. בשטח, זה התבטא בהפצצות אוויר מדויקות – ובקרקע הכוחות שהמתינו על נחל עזה, שכבר נערכו לפקודה לנוע דרומה לכיוון מחנות המרכז, בואכה חאן יונס

לצד המהלך המבצעי של צה"ל, החלה לפעול גם המעטפת המדינית. כולם הבינו שהלחימה בדרום הרצועה מורכבת יותר, לא רק צבאית אלא גם מדינית. ההגעה של האלוף עליאן לקהיר נועדה לתאם עם המצרים את המשך שיתוף הפעולה בענין השיירות ההומניטריות.

ישראל הבינה שמרחב הפעולה הצבאי שלה תלוי בקצב הכנסת המשאיות, לנוכח ההוראות המדויקות שהשאיר כאן יום קודם לכן שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן. ללא אספקה סדירה – ואולי אפילו גדולה יותר, כפי שדורשים האמריקאים, לממשל תהיה בעיה לגבות את ישראל במהלך בדרום הרצועה.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן (צילום: דובר צה"ל)

האלוף עליאן הגיעה בדיוק למטרה הזו – לתאם את כניסת המשאיות הללו תוך כדי לחימה, שלעתים תהיה קרובה למעבר רפיח ולעיתים תתנהל לאורך ציר פילדלפי, שעליו נעות המשאיות בצד המצרי. בנוסף נבדקו האפשרויות להאיץ את האספקה בקטע שבין נמלי התעופה והים של אל עריש למעבר ניצנה הישראלי, שם נבדקות המשאיות לפני הכניסה לרצועה.

נקודה נוספת שעלתה בשיחות, החשובה לא פחות לשני הצדדים, הייתה ביטחון הכוחות המצריים לאורך הגבול.

בתחילת הלחימה, ירי טועה של טנק ישראלי פגע בעמדה מצרית וגרם לנפגעים. ירושלים וקהיר מיהרו לסגור את האירוע כדי לא לעורר גלי הדף מסוכנים בקרב הציבור המצרי התוסס. כל נפגע מצרי הוא צרה גדולה לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שגם כך מנווט בזהירות רבה בין הלחימה הישראלית האגרסבית לרחוב המצרי.

גורם ישראלי בכיר שעוקב אחרי הזירה המצרית והלכי הרוח שם, מספר כי בשבועות האחרונים החלו העיתונים המצרים לתקוף קשות את ישראל, אחרי כמה שנים של ריסון הדוק מצד השלטונות.

גורם ישראלי בכיר שעוקב אחרי הזירה המצרית והלכי הרוח שם, מספר כי בשבועות האחרונים החלו העיתונים המצרים לתקוף קשות את ישראל, אחרי כמה שנים של ריסון הדוק מצד השלטונות

ההערכה היא כי זו דרכו של הנשיא א-סיסי להרגיע מעט את הרחוב, תוך שהוא מנהל מדיניות של "ווסתי לחץ". הסיוע ההומניטרי המסוקר היטב, וגיוס נמלי הים והאוויר של אל עריש למאמץ הזה הם רק שניים מהצעדים שנקט.

נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי מקבל את פניו של אמיר קטאר שיח תמים בן חמאד אאל-ת'אני בקהיר, 10 בנובמבר 2023 (צילום: Egyptian Presidency / AFP)

בנוסף, הוקם בית חולים שדה בצד המצרי של רפיח שקולט ומטפל בפצועים העזתים. העיתון הגדול במדינה, "אל אהרם", הקדיש לכך אתמול כתבה מיוחדת, והוא מעדכן על בסיס כמעט יומי את מספר הנפגעים העזתים שנקלטים בצד המצרי ומקבלים טיפול רפואי.

אבל יש נקודה אחת שמצרים לא מוכנה לעבור עליה לסדר היום: הדרישה הישראלית שהושמעה (ודעכה די מהר בשל זעם מצרי גלוי) להעביר פליטים  מעזה לצד המצרי. יש הטוענים שחלק נכבד מהמחויבות המצרית לתהליך התיווך והמאמץ שהיא משקיעה בשיירות הסיוע, הוא ניסיון להרחיק את הדרישה הזו ככל הניתן מהשיח המדיני.

יש נקודה אחת שמצרים לא מוכנה לעבור עליה לסדר היום: הדרישה הישראלית שהושמעה (ודעכה די מהר בשל זעם מצרי גלוי) להעביר פליטים  מעזה לצד המצרי

המצרים גם חוששים מאוד שהלחימה בדרום תיצור גל פליטים שיידפקו על גדר הגבול בין שני חלקי רפיח וינסו לפרוץ אותה. "מראה האופנועים והג'יפים דוהרים לתוך ישראל נראה היטב גם במצרים והופנם", אומר גורם בישראל.

המצרים יודעים היטב שהשם שהעניק חמאס למלחמה, סופת אל אקצה, יכול  להיות מתורגם בערבית גם ל"שטפון אל אקצה", ומזה חוששים מאוד בקהיר.

זו כנראה הסיבה שבשבועות האחרונים הוקמו שתי סוללות עפר סמוך מאוד לגדר, בצד המצרי של הגבול עם רפיח. הסיבה הרשמית היא "יצירת מסתור", אבל בישראל יש מי שמתרגמים את זה כאמצעי לעצור זרם פליטים פלסטינים אם חלילה, מבחינתם, תיפרץ הגדר.

פלסטינים נמלטים מחאן יונס לרפיח בדרום רצועת עזה, 4 בדצמבר 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

נכון להבוקר, ישראל ממננת מאוד בתקיפות האווירות שלה באזור רפיח, מה שאי אפשר לומר על חאן יונס ומחנות המרכז. חלק מהאוכלוסייה של חאן יונס פונה שלשום ואתמול לשכונות המערביות של רפיח, תל סולטן ושאבורה – שני מחנות פליטים שבנויים ממש על הגבול המצרי.

העובדה שצה"ל הניע לשם את האוכלוסייה מחאן יונס מעידה שהוא מגדיר את האזורים הללו כשטח בטוח שלא יותקף. זה נראה בהחלט תואם את הסיכומים של האלוף עליאן בקהיר.

בראיה עתידית – של שבועות, לא חודשים – סביר להניח שהקשר הישיר הזה בין קהיר לישראל יישמר ואפילו יתגבר, ולו רק כדי לנהל את המרקם העדין של לחימה בעצימות גבוהה לצד המשך הפעילות האזרחית ההומניטרית.

בראיה עתידית – של שבועות, לא חודשים – סביר להניח שהקשר הישיר הזה בין קהיר לישראל יישמר ואפילו יתגבר, ולו רק כדי לנהל את המרקם העדין של לחימה בעצימות גבוהה לצד המשך הפעילות האזרחית ההומניטרית

על הפן האחר של הקשר הישראלי-מצרי – המו"מ לשחרור חטופים, שנמצא בחלקו בסמכות האלוף עליאן – לא מדברים כרגע. המסר בעניין הזה מהדרג המדיני בישראל ברור: קודם השלמת שלב הנשים והילדים, ואחר כך כל השאר. בינתיים זה לא קורה, ולכן חאן יונס רעדה הלילה ותמשיך לרעוד גם היום.