בזמן שמליאת הכנסת תדון היום (רביעי) באישור פריצת מגבלת ההוצאה והגירעון בתקציב, שורה ארוכה של כלכלנים מתריעים מפני התדרדרות כלכלית שתכניס את המשק לסחרור שכמותו לא נראה כאן מאז תחילת שנות ה־80.
"במקום להתמודד בצורה אמיתית ואמיצה עם המלחמה, הממשלה משדרת מסר שלילי לעולם, שיש פה ממשלה שלא מבינה את גודל האירוע", אומר פרופסור איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא גם עומד בראש "פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה", שמזהירים מכך שאישור התקציב כמו שהוא יהווה "טעות קשה שתביא לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל".
התקציב החדש כולל תוספת של קרוב ל־30 מיליארד שקל למימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות, שיגדילו את הגירעון השנה משיעור של 2.75% לרמה של 3.7%, אלא שלצורך כך לא פונו כל המיליארדים המיותרים מהכספים הקואליציוניים והמשרדים המומצאים.
נציגי אגף התקציבים בוועדת הכספים הודו אתמול ושלשום כי הציעו לבטל חלקים נוספים מההוצאות הלא חיוניות, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר להמשיך לתקצב את רובם, במקום להסיט את מלוא המקורות לצרכים הדחופים של המפונים מעוטף עזה וגבול הצפון, לבניית ממ"דים ולהשלמת ציוד בצה"ל.
מסר שלילי לאזרחים ולשווקים
למעשה, הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה לא הצליחו לקבל מהאוצר פירוט מלא של הכספים שכן הוסטו לטובת צורכי המלחמה והמיליארדים שימשיכו לזרום למטרות תמוהות כמו חיזוק המורשת בהתנחלויות, זהות יהודית או הכנסת תוספות השכר לחינוך החרדי לבסיס התקציב. חברי הכנסת אלי דלל ואליהו רביבו מהליכוד אפילו איימו להצביע נגד הגדלת הגירעון, אך התקפלו אחרי שעתיים.
"ראש אגף התקציבים והסגן שלו אמרו אתמול והיום בפה מלא שהמליצו לקצץ מתוך הכספים הקואליציוניים ארבעה מיליארד שקל לשנה הנוכחית. זה מה שהיה מאפשר להגדיל את הגירעון בשיעור יותר נמוך", אמר לזמן ישראל חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד, בתום הדיון בוועדה.
"לצד זה יש את המשרדים המיותרים שאפשר לסגור וזה בסביבות מיליארד וחצי שקל. סמוטריץ' בעצמו הצהיר בתחילת הדרך שיקצץ 70% מהכספים האלה לשנה הנוכחית ובפועל מקצץ רק 14.7%", הוסיף חבר הכנסת שהתנגד לחוק שאושר לקריאה שנייה ושלישית במליאה. חוברת התקציב המלאה תגיע לשולחן הח"כים היום ותחזור לדיון אל תוך הלילה בוועדת הכספים.
בתשובה לשאלה מדוע בעצם הכספים האלה משמעותיים, ח"כ בליאק אומר: "למה מתווכחים על ארבעה מיליארד שקל בתקציב של 636 מיליארד? זה חשוב פעמיים – קודם כל זה מסר של הממשלה לאזרחים, שגם אנחנו מתגייסים ומנצלים כל שקל בקופה למאמץ המלחמתי.
"זה מסר לשווקים הבינלאומיים ולחברות הדירוג, שלהן חשוב שלפני שמגדילים את הגירעון ננצל את כל המשאבים שיש לנו – אם לא, אז התגובה תהיה בהתאם"
"שנית, זה מסר לשווקים הבינלאומיים ולחברות הדירוג, שלהן חשוב שלפני שמגדילים את הגירעון ננצל את כל המשאבים שיש לנו – אם לא, אז התגובה תהיה בהתאם".
"כסף לא צומח על העצים"
נוכח סדרי הגודל של עלויות המלחמה, מרחב התמרון של האוצר מצטמק וההוצאות המיותרות משקפות חוסר נכונות של מגזרים מסוימים לשאת בנטל המלחמה.
התוצאה, מזהירים חותמי מכתב הכלכלנים, תהיה פגיעה באמון האזרחים במערכת הכלכלית ובהנהגה, ירידה בהשקעות ובדירוג האשראי. בסופו של דבר הדורות הבאים יצטרכו לשאת בתשלומי ריבית הרבה יותר יקרים למשך שנים קדימה, כפי שמוסיף פרופסור אטר:
"נכנסנו למלחמה שמשיתה הוצאות עתק על המשק, לטווח המיידי ולשנים קדימה, לביטחון ולשיקום המפונים. אין כסף שצומח על העצים – הוא צריך להגיע ממקורות מסוימים והאפשרויות שעומדות בפנינו זה לקחת מהוצאות שהפכו לפחות חשובות.
"החשש שלנו הוא מהתייקרות בריבית, גם כי היא עלתה בעולם וגם על רקע עליית הסיכון של מדינת ישראל והחשש מירידה בדירוג האשראי. המשמעות היא העלאת מיסים בצורה משמעותית ו/או הורדה בשירותים שהמדינה מספקת.
"אנחנו חוששים מהסיטואציה הזו, שהיא בלתי נמנעת לנוכח העובדה שצריך להלוות מהעולם, אבל זה הולך לשני הכיוונים: קודם צריך להבין שאתה לא מוציא הוצאות שהן לא נדרשות – ולצערנו יש הרבה כספים שהממשלה בוחרת להוציא באזורים האלה. זה פשוט שדר לעולם שיש פה ממשלה שלא אכפת לה ולא דואגת לכלל התושבים".
"נצטרך להלוות מהעולם אבל קודם לקצץ בהוצאות שלא נדרשות ויש הרבה כספים כאלה. זה פשוט שדר לעולם שיש פה ממשלה שלא אכפת לה ולא דואגת לכלל התושבים"
מה אתם מצפים מהשר בני גנץ בהקשר הזה?
"שיבין שהמדינה זה לא רק המלחמה בעזה, שחשובה מאין כמוה, זה גם לדאוג לכלכלה ולרווחה של התושבים פה. מי שמעוניין להנהיג את המדינה צריך להבין שהנהגה היא לא רק ביטחון אישי, יש עוד היבטים להנהגה".
"פספוס גדול"
במשרד האוצר כבר החלו להיערך להעלאת מיסים, ועדיין יש כאלה שחושבים שאפשר להימנע ממנה בתמהיל המימון של המלחמה והשלכותיה. "להעלות מיסים זה לא נכון, צריך לשלב בין הסטה וטיפול בהרבה הוצאות שלא נדרשות בדחיפות והגדלת הגירעון עד גבול מסוים של 4%–5% מהתוצר", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר וכיום יו"ר ועדת ההשקעות בקרן לאזרחי ישראל.
לדבריו, בקרן שמקבלת תמלוגים ממשאבי טבע ובעיקר משדות הגז, הצטבר עד כה סכום נמוך יחסית של כארבעה מיליארד שקל ומהם מקצים כ־3.5% בשנה למטרות ספציפיות, אך הן לא ישרתו את הצרכים החדשים.
"יש פה פספוס גדול מבחינת הסטת ההוצאות, בעיקר בדברים שיוצרים חוסר אמון בין הממשלה לציבור והמבחן יהיה ב־2024, אז נצטרך הסטה הרבה יותר משמעותית"
ביחס להתנהלות הקואליציה בפועל, הוא אומר כך: "יש פה פספוס גדול מבחינת הסטת ההוצאות, בעיקר בדברים שיוצרים חוסר אמון בין הממשלה לציבור והמבחן יהיה ב־2024, אז נצטרך הסטה הרבה יותר משמעותית. אני מאוד מקווה ש־2023 היא לא סימן להתנהלות בשנה הבאה".
"הפעם זה שונה לחלוטין"
בבנק ישראל ובמשרד האוצר מעריכים כי המלחמה תעלה קרוב ל־200 מיליארד שקל. אלא שבשלב הנוכחי קשה לאמוד את העלות הכוללת למערכה שלא ברור כמה זמן תימשך והאם תתרחב לגזרה נוספת או שלא, כפי שאומר פרופסור רפי מלניק, לשעבר נשיא אוניברסיטת רייכמן.
"אני לא חושב שבנק ישראל או הממשלה או גוף כלשהו יודע את מלוא העלות משום שאף אחד לא יודע מתי העסק הזה יסתיים", אומר מלניק. "אנחנו באמצע מערכה שנראית הרבה יותר ארוכה ממה שחשבנו וגם אם נגיד שנסיים בהצלחה בעזה, מי יודע איזה התפתחויות צפויות בצפון ומתי המפונים יחזרו הביתה? לכן כל ההערכות האלה מוקדמות לגמרי לטעמי".
למרות חוסר הוודאות, הוא קובע שמדובר בסדר גודל חריג שלא נראה כאן שנים ומערער את שיווי המשקל במשק: "מה שכן ברור, שהמלחמה היא לא עוד איזשהו סבב. הפעם זה משהו שונה לחלוטין, גם בגלל ממדי ההוצאה השוטפת וההחזרה לכשירות של הצבא וגם בגלל שהמצב הגאו־פוליטי פשוט השתנה, כך שנצטרך לעלות מדרגה בהוצאות הביטחון, מה שמשנה את האיזון המשקי שהיינו בו.
"חלוקת הכספים גובלת בהפקרות"
"ב־30 השנים האחרונות המגמה הבסיסית הייתה הקטנת משקל הוצאות הביטחון יחסית לתוצר ל־5% אחרי שהיינו במשקל דו־ספרתי בעבר, וזה נתן למשק יכולת לעשות הרבה רפורמות וליהנות מהמקורות שהתפנו לטובת צרכים חלופיים.
"עם זה המדיניות הכלכלית תצטרך להתמודד: לקחת מקורות ממשק שהיה בתעסוקה מלאה ופתאום לוקחים נתח גדול יותר לביטחון. אם נתעלם מהנתח הזה, השווקים יעשו את העבודה וזה יבוא על חשבון האינפלציה, ההשקעות, הצמיחה של המשק – וזה רע מאוד".
כבר עכשיו השווקים הקפיצו את תשואות האג"ח (איגרות חוב) של ממשלת ישראל לעשר שנים מעל לאלה של ארה"ב. עם הרחבת גיוסי האג"ח למימון הצרכים החדשים, הפער שמשקף את תוספת הסיכון של המדינה עלול ליצור מעגל של תשלומי ריבית ברמות בלתי נסבלות. פרופסור מלניק מזהיר מפני חזרה למצב שבו ישראל ניצבה בתחילת שנות ה־80:
"בשנים האחרונות המשק אופיין בגירעון יחסית נמוך ועל רקע הצמיחה החוב הציבורי היה בסביבה נורמלית של 60% פחות או יותר. עכשיו נכנסים לגירעונות גדולים יותר ויש סכנה לדינמיקה של חוב שאינו בר־קיימא בטווח הארוך.
"יש סכנה לדינמיקה של חוב שאינו בר־קיימא בטווח הארוך. הסיטואציה מוכרת מהעשור האבוד של המשק: האינפלציה השתוללה, הפריון ירד באופן דרמטי והצמיחה נעלמה"
"הסיטואציה הזו מוכרת לי כי חקרתי את העשור האבוד של המשק, בין מלחמת יום הכיפורים לתוכנית הייצוב ב־1985, שאז האינפלציה השתוללה, הפריון ירד באופן דרמטי והצמיחה נעלמה. אלה תופעות שהכרנו ולא רוצים לחזור עליהן.
"בלי מענה במדיניות אנחנו עלולים להתדרדר באופן לא מתוכנן ורע מאוד ונכון להיום אני לא רואה את הממשלה מתמודדת עם זה בצורה נכונה. אף אחד לא מנהל את העסק הזה ולכן יש מקום לדאגה".
מה המשמעות של חוב שאינו בר־קיימא?
"נצטרך ללוות בריביות מאוד גבוהות וחלק יותר מדי גדול מהתקציב ילך לשירות החוב ולא לצרכים ביטחוניים ואזרחיים. לכל זה נוסף הנטל האזרחי, אלפי אזרחים שאיבדו את בתיהם, הממשלה תצטרך להתמודד עם הנטל הזה שהוא גדול מאוד.
"חלוקת הכספים הקואליציונים היא שערורייה. במקום לקחת כל גרוש פנוי לטובת הצרכים החדשים, הם ממשיכים עם המשחק כאילו שהעולם לא השתנה מלפני המלחמה, וזה גובל בהפקרות".
האם אתה רואה מקום לאופטימיות, בהנחה שהקצאת המשאבים תהיה סבירה?
"המקום לאופטימיות הוא נקודת הפתיחה של 2023, עד אז המשק היה במצב כמעט אידאלי: צמיחה בלתי רגילה בהובלת ענף ההייטק, גירעון מאוד נמוך, עודף גדול מאוד במאזן התשלומים, תעסוקה כמעט מלאה, אומנם עם אינפלציה חריגה ועדיין בשליטה וכתוצאה מגורמי חוץ ולא מגורמים פנימיים.
"כל הדברים האלה אפשרו לנו בסיס טוב. המשק יכול לספוג את המכה הזו ואנחנו יכולים להתמודד עם המצב החדש אבל נדרשת ממשלת שפועלת בצורה רציונלית וממוקדת בצרכים האמיתיים של המשק ולא בשאיפות קואליציוניות ואידאולוגיות שמושכות את התקציב לדברים מגזריים, שלא רואים את התמונה הלאומית בצורה מאוזנת.
"נצטרך לדעת שנטל המיסוי יגדל, רמת החיים והצריכה הפרטית ירדו, אסור לנו לפגוע בהשקעות בענפי המשק ובתשתיות כדי שזה לא יעלה בנקודות צמיחה בהמשך"
"כלכלת ישראל יכולה לעבור את זה אבל נצטרך לדעת שנטל המיסוי יהיה יותר גבוה, שרמת החיים והצריכה הפרטית ירדו, שאסור לנו לפגוע בהשקעות בענפי המשק ובתשתיות כדי שזה לא יעלה בנקודות צמיחה בהמשך. יש אפשרות לתוכנית כוללת שעל סמך ניסיון העבר תאפשר לנו לעבור את האתגר הכלכלי הגדול הזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם