כשמליסה סיידק נכנסה למבואת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה בסוף נובמבר, ערמת פלאיירים לכדה את עינה.
הפלאיירים, שפרסמו סמינר, הציגו שלושה טילים מכוונים לדגל פלסטין נוטף דם. על אחד הטילים צויר סמל אוניברסיטת קולומביה, על השני דגל ארה"ב ועל השלישי דגל ישראל. שבועיים קודם לכן, יותר מ־50 סטודנטים, חלקם מכים בתופים, חלקם קוראים סיסמאות במגפונים, קיימו שביתה בת תשע שעות במבואת בית הספר, אחת בין המחאות הרבות שהתקיימו באוניברסיטה.
"הם אמרו דברים כמו 'ציונים החוצה' ו'ישראל לכי לעזאזל'. רוב העולם לא בטוח עבור יהודים. העובדה היא שישראל חשובה מהרבה סיבות – ומהווה נמל מבטחים", אומרת סיידק, שמתארת את עצמה כיהודייה חילונית לא ציונית.
לפני כחודשיים, ב־7 באוקטובר, אלפי מחבלים בהובלת חמאס פרצו את הגבול עם ישראל, רצחו 1,200 בני אדם, רובם אזרחים, וחטפו 240 נוספים אל תוך רצועת עזה. האכזריות של מעשי הטבח זכתה לתשומת לב עולמית: החמושים המתפרעים רצחו משפחות שלמות, רבות מהן נשרפו בחיים בבתיהן, ואנסו, עינו והטילו מומים בקורבנות שלהם, בהם נשים, ילדים וקשישים.
מאז ישראל נשבעה למוטט את שלטון הטרור של חמאס השולט ברצועת עזה ולהשיב את החטופים. העימות גרר הפגנות סוערות נגד ישראל במזרח התיכון, באירופה ובארה"ב כבר מימיו הראשונים, עוד כשהישראלים נאבקו לאבטח את עריהם ולטפל באלפי הפצועים לפני התגובה הצבאית.
כעת, כמו בקמפוסים רבים ברחבי ארה"ב, האנטישמיות והרגשות האנטי־ישראלים ממשיכים להתגבר באוניברסיטת קולומביה בשעה שהמלחמה בין ישראל לחמאס נכנסת לשבוע התשיעי שלה.
יותר מתריסר סטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטת קולומביה שוחחו עם זמן ישראל והעידו כי הם נתקלים כעת באנטישמיות בחיי היום־יום בקמפוס
פוסטים במדיה החברתית מלגלגים על הטבח של חמאס או מהללים אותו כמוצדק; מפגינים רעולי פנים קוראים סיסמאות אנטישמיות במסווה כמו "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית"; וסמינרים, שאינם כוללים דוברים יהודים, מטיפים על "קולוניאליזם מתנחלי".
יותר מתריסר סטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטת קולומביה שוחחו עם זמן ישראל והעידו כי הם נתקלים כעת באנטישמיות בחיי היום־יום בקמפוס. "תמיד הרגשתי כאן נוח ובטוח. ואז קרה 7 באוקטובר ופרצה מלחמה בישראל – ומלחמה נוספת פרצה כאן בארה"ב.
"זו מלחמה של אנטישמיות ודעת קהל, וקולומביה היא ה"גראונד זירו", אומר אנדרו, סטודנט לתואר שני בבית הספר לאדריכלות שביקש לא לפרסם את שם משפחתו או את תמונתו מחשש לביטחונו.
אף שאוניברסיטת קולומביה הודיעה ב־1 בנובמבר על הקמת כוח משימה נגד אנטישמיות, כדי "לשפר את יכולתנו להתמודד עם צורת השנאה העתיקה אך העמידה להחריד", סקר כלל־ארצי שערכה לאחרונה הליגה נגד השמצה בקרב סטודנטים מצא כי לפני המלחמה בעזה, 67% מהסטודנטים היהודים אמרו כי הם מרגישים מוגנים פיזית בקמפוס, ו־66% אמרו כי הם מרגישים מוגנים נפשית.
"סטודנטים יהודים חווים גל אנטישמיות כמו שלא ראינו אף פעם קודם לכן, אבל באופן מזעזע, סטודנטים לא יהודים לא רואים את זה", אומר מנכ"ל הליגה נגד השמצה
אחרי הטבח, 46% בלבד אמרו כי הם מרגישים מוגנים פיזית ו־33% אמרו כי הם מרגישים מוגנים נפשית. "סטודנטים יהודים חווים גל אנטישמיות כמו שלא ראינו אף פעם קודם לכן, אבל באופן מזעזע, סטודנטים לא יהודים לא רואים את זה", אומר מנכ"ל הליגה נגד השמצה ג'ונתן גרינבלט.
בקולומביה, שבה 22.3% מהסטודנטים לתואר ראשון הם יהודים, התקריות החלו זמן קצר לאחר שהסטודנטים ערכו את משמרת הדלקת הנרות הראשונה שלהם לכבוד הנרצחים והחטופים.
בצילומי מסך של פוסטים ברשתות החברתיות שהגיעו לידי זמן ישראל תיארו ארגון הסטודנטים של קולומביה למען צדק בפלסטין (SJP) וארגון הקול היהודי של קולומביה למען השלום (JVP) את מעשי הזוועה של חמאס כ"רגע היסטורי חסר תקדים עבור הפלסטינים בעזה, שהבקיעו את החומה שחונקת אותם.
"אף שהסיכויים היו לרעתם, הפלסטינים פתחו במתקפת התנגדות נגד המדכא המתנחלי־קולוניאלי שלהם". אף אחד משני הארגונים הללו לא השיב לבקשת תגובה לכתבה. ב־11 באוקטובר, סטודנט יהודי־ישראלי הותקף בתקרית שנחקרת על ידי התובע הכללי של מחוז מנהטן בחשד לפשע שנאה.
ההפגנות הפרו־פלסטיניות התגברו במהרה, והובילו את אבטחת האוניברסיטה לסגור את הקמפוס יותר מפעם אחת. בשבועיים שלפני חופשת חג ההודיה התקיימו הפגנות כמעט מדי יום
ב־27 באוקטובר נמצא ציור של צלב קרס בשירותי הגברים בבית הספר לעניינים ציבוריים ובינלאומיים של האוניברסיטה. ההפגנות הפרו־פלסטיניות התגברו במהרה, והובילו את אבטחת האוניברסיטה לסגור את הקמפוס יותר מפעם אחת. בשבועיים שלפני חופשת חג ההודיה התקיימו הפגנות כמעט מדי יום.
הארגונים SJP ו־ JVP הם אלה שארגנו את ההפגנות הראשונות, אך שניהם הושעו למשך שארית הסמסטר בשל הפרת מדיניות האוניברסיטה. אולם, ההשעיה לא עצרה את ההפגנות. ההבדל היחיד הוא שהן כבר לא מאורגנות באופן רשמי על ידי SJP או JVP.
![הפגנה נגד השעיית הארגונים "סטודנטים למען צדק לפלסטין" ו"הקול היהודי למען שלום" באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 20 בנובמבר 2023 (צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/12/afp.com-20231121-PH-GTY-1804968016-highres-1024x640.jpg "הפגנה נגד השעיית הארגונים "סטודנטים למען צדק לפלסטין" ו"הקול היהודי למען שלום" באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 20 בנובמבר 2023 (צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)")
פלאיירים לפרסום אירוע שהתקיים ב־30 בנובמבר תחת הכותרת "חוסר צדק בכל מקום: סמינר על פלסטין והמסורת השחורה הרדיקלית" ציינו את SJP ואת JVP לצד ארגון הסטודנטים השחורים כנותני החסות לאירוע. על פי האוניברסיטה, מדובר באירוע מחלקתי, והפקולטה שאירחה אותו התבקשה לומר לסטודנטים שלא לפרסם אותו בצורה שגויה.
כאפיות הן הצעקה האופנתית האחרונה
לאחרונה, סטודנטים, רבים מהם עטויי כאפיות, קיימו שביתה בת שש שעות במבואת בית הספר לעניינים ציבוריים ובינלאומיים, ודרשו, בין השאר, שהאוניברסיטה תחרים את ישראל. זה נהיה יותר ויותר נפוץ לראות סטודנטים מקולומביה, מכל גזע ומוצא אתני, עוטים כאפיות – צעיפים פלסטיניים מסורתיים בשחור ולבן.
"נעשה ברור מאוד שהעצרות האלה משמשות כדי להסוות שנאת יהודים", אומר ג'ושוע שיין, סטודנט שנה ב' ממועצת הסטודנטים התומכים בישראל
בעוד שיש מי שאולי חושבים שמדובר בניכוס תרבותי, פעילי SJP, שמוכרים כאפיות, טוענים כי זו "דרך מעודנת להביע עמדה ולהפגין סולידריות", על פי עיתון הקמפוס, "קולומביה ספקטטור". "נעשה ברור מאוד שהעצרות האלה משמשות כדי להסוות שנאת יהודים", אומר ג'ושוע שיין, סטודנט שנה ב' ממועצת הסטודנטים התומכים בישראל, תנועת סטודנטים ציונית בינלאומית.
זה בהחלט המצב עבור אריאנה פינסקר־לרר, ישראלית בוגרת בית הספר לעבודה סוציאלית. "אני יודעת שהקמפוסים הם מאוד פרו־פלסטינים, אבל אחרי הטבח, זה היה כל כך נורא ומתועד היטב, שחשבתי שתהיה קצת חמלה. אבל זה מאוד רעיל ומאוד כואב.
"אני הולכת לשיעור ושומעת [קריאות] 'אינתיפאדה'. בשבילי זו טראומת ילדות. זה פריווילגי לתמוך בקריאה לאלימות כשאתה לא משלם את המחיר על האלימות הזאת. לא המחיר הישראלי ולא המחיר הפלסטיני".
"הרטוריקה היא מה שהחריד אותי"
הטחת ההאשמות, הן ברשתות החברתיות והן במהלך הפגנות, גובה מחיר – לא רק מסטודנטים, אלא גם ממרצים. איימי ורמן, מרצה במשרה מלאה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה, אומרת כי ההפגנות לא מטרידות אותה – אלא הרטוריקה. למעשה, היא צעדה במרכז השביתה של 9 בנובמבר כי רצתה להיות עדה וכי היא "מאמינה בשיח".
"הרטוריקה היא מה שהחריד אותי. היא כל כך נוקשה וארסית. מי אומר שביתור, אונס ועריפת ראשים הם צורות של התנגדות? זו רמת ברבריות שמעולם לא דמיינתי"
"הרטוריקה היא מה שהחריד אותי. היא כל כך נוקשה וארסית. מי אומר שביתור, אונס ועריפת ראשים הם צורות של התנגדות? זו רמת ברבריות שמעולם לא דמיינתי. אני מרגישה כל כך מעורערת", אומרת ורמן.
נואה מילר, סטודנט לתואר שני בבית הספר לאדריכלות, מספר איך עמית שלו, שרצה להקריא לו ציטוט מתוך "מיין קאמפף", גם אמר לו, "הציונות מפחידה אותי". אבל לאחרונה, לדבריו, הוא מרגיש יותר כעס מאשר היעדר ביטחון. "לפעמים יש שלוש הפגנות בשבוע. אני לא מסוגל להתרכז, אני לא מסוגל לשמוע את כל הסיסמאות האלה כשאני בתוך הסטודיו, מנסה לעבוד", הוא אומר.
התחושות של מילר מהדהדות סקר שערך לאחרונה ארגון הלל העולמי, ולפיו 84% מהסטודנטים היהודים מרגישים שהמצב בישראל ובעזה משפיע עליהם בצורה כלשהי. סטודנטים שהתראיינו לכתבה סיפרו גם כי הם נדחים על ידי חברים ומועדונים שאינם שייכים לקהילה היהודית.
זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, גבריאלה פרנץ, סטודנטית שנה ד' במכללת ברנרד, העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה של לב בצבעי כחול ולבן. "כל כך הרבה אנשים הסירו ממני עוקב בגלל מעשה שחשבתי שהוא פשוט אנושי, כי כל כך הרבה אזרחים מתו.
זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, גבריאלה פרנץ העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה של לב בצבעי כחול ולבן. "כל כך הרבה אנשים הסירו ממני עוקב בגלל מעשה שחשבתי שהוא פשוט אנושי"
"מה שהכי מזעזע בעיניי הם ממדי ההשתקה של קולות ונרטיבים יהודיים. פשוט מנפנפים אותנו או מתייחסים אלינו בכזה זלזול".
באמצע אוקטובר, הנשיאה והמייסדת של ליונלז (LionLez) – מועדון לנשים קוויריות ולא־בינאריים המנוהל על ידי סטודנטים מיעוטים – פרסמה פלאייר לקידום אירוע של המועדון עם הכיתוב "כאן תומכים בשחרור פלסטין. ציונים לא מוזמנים", כך על פי ה"קולומביה ספקטטור".
שיין אומר כי הוא ראה את התקרית הזאת כ"קנרית במכרה פחם. זה היה כל כך גלוי, ואז מועדונים אקראיים אחרים שאין להם שום קשר לישראל התחילו להפעיל לחץ על סטודנטים".
חקירת הטרדות אנטישמיות "לכאורה"
בינתיים, ב־20 בנובמבר, משרד זכויות האזרח של משרד החינוך האמריקאי הודיע כי אוניברסיטת קולומביה היא אחד משבעה מוסדות חינוך שנפתחה נגדם חקירה בגין הטרדות אנטישמיות לכאורה. חקירה פירושה שמשרד החינוך מצא טענות אמינות להפרת חוק זכויות האזרח.
מכללות ואוניברסיטאות המקבלות מימון פדרלי מחויבות להגן על סטודנטים מפני אפליה על בסיס גזע, צבע עור או מוצא לאומי. נכללים בכך יהודים, מוסלמים וקבוצות אתניות או דתיות אחרות
"קיבלנו מכתב התראה ממשרד זכויות האזרח של משרד החינוך, ונשתף פעולה בכל חקירה", אומרת דוברת האוניברסיטה סמנתה סלייטר. על פי סעיף 6 לחוק זכויות האזרח מ־1964, מכללות ואוניברסיטאות המקבלות מימון פדרלי מחויבות להגן על סטודנטים מפני אפליה על בסיס גזע, צבע עור או מוצא לאומי. נכללים בכך יהודים, מוסלמים וקבוצות אתניות או דתיות אחרות בעלות "מוצא משותף".
במקרה של הפרת זכויות אזרח האוניברסיטה עלולה לאבד את המימון הפדרלי שלה. אולם, כדי שזה יקרה, צריך להוכיח כי נמנעה מהקורבנות גישה שווה לחינוך וכי האוניברסיטה נהגה באדישות מכוונת כלפי אותם סטודנטים. לא די להראות שסביבת הקמפוס הייתה עוינת. לרוב, גם אם נמצאה הפרה של זכויות אזרח, מושג הסדר בין בית הספר למשרד החינוך.
פרנץ, הסטודנטית ממכללת ברנרד, אומרת כי היא מקווה שהחקירה תביא הקלה מסוימת לכל הסטודנטים. "אני יכולה רק לקוות שהיא תיתן לגיטימציה לחששות האמיתיים של סטודנטים בקמפוס, לכל מי שנתקל באנטישמיות, באסלאמופוביה ובצורות אחרות של שנאה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
Arabads will lose the battle and be left to mourn their
wrong choices as usual. Do not fear the Lion of Yehuda, for The eternity Of Israel Is Not A Lie. Nofear Israel do not forget who you are.
מועדון המוזרים מוזמן להתארח בעזה. הם חושבים שעכשיו הם מקובלים אז הם יכולים גם להיות גזענים… או אנטישמים… בהצלחה להם עם חבריהם החדשים שמעיפים מהגגות אנשים כמותם. בניגוד לישראל הסובלנית.