חיילי צה"ל פועלים בצפון רצועת עזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל

אל החשש ממערך המנהרות של חמאס נוסף כעת איום המטענים

חמאס ניצל היטב את הפסק האש כדי למלכד עשרות בתים, ובצה"ל הופתעו מכמות המטענים ומהתחכום שלהם ● בנוסף, גדוד שג'אעיה עדיין לא מוגר - ההערכה היא כי מתוך 1,300 מחבלים, רק 350 נהרגו - והלחימה בשבונה קשה ומאתגרת ● תופעה נוספת היא כמות האמל"ח שבידי חמאס, תולדה של הברחה שיטתית ממצרים במשך שנים ● הנתון הזה ישפיע גם הוא על מדיניות היום שאחרי ● פרשנות

הדמיון מקפיא. בדיוק כמו אירוע פיצוץ הנגמ"ש במהלך מבצע צוק איתן, הלחימה בשכונת שג'אעיה שוב גובה מחיר כבד מחטיבת גולני.

בצה"ל עדיין מתחקרים את האירוע המבצעי שבו נהרגו שלשום (שלישי) תשעה לוחמים בלב הקסבה של השכונה. מהתחקיר הראשוני עולה כי מחבלי חמאס טמנו מלכודת לחיילי גולני במתחם הצפוף.

זה החל באיתור בית חשוד שאליו נשלח מפקד מחלקה מגדוד 51. הוא נכנס לבית יחד עם שלושה חיילים, וממכת האש של המחבלים שהסתתרו בקומה העליונה נהרגו כולם.

ברגע שהכוח הזה לא ענה בקשר, עלה מייד החשד כי מדובר בחטיפת חיילים ומכאן כולם פשוט רצו קדימה ומהר. קרב החילוץ של הכוח שנפגע ארך כמה שעות וגבה את חייהם של חמישה לוחמים נוספים.

האפשרות להפציץ את הבית מהאוויר נשללה, כנראה בשל העובדה שהוא לא "הופלל" – כלומר, לא זוהתה בו שום פעילות צבאית מבעוד מועד.

המתחם בשכונת שג'אעיה שבו נפלו לוחמי צה"ל, 12 בדצמבר 2023 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
המתחם בשכונת שג'אעיה שבו נפלו לוחמי צה"ל, 12 בדצמבר 2023 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

גדוד שג'אעיה של חמאס תמיד היה אגוז קשה. בתחילת המלחמה הוא מנה כ-1,300 מחבלים, ואליהם נוספו לאחר הפסקת האש עוד כמה מאות מגדוד זייתון השכן, שנשחק בלחימה מול חטיבת הצנחנים קודם להבשלת עסקת החטופים.

ההערכה של צה"ל היא כי עד כה נהרגו מהגדוד הזה כ-350 מחבלים, בהם המג"ד ומחליפו, ועדיין הלחימה בשכונה קשה ומאתגרת. מספרית, לפחות, לגדוד הזה נותרו עוד כמה מאות לוחמים במנהרות ובמקומות מסתור אחרים.

ההערכה היא כי עד כה נהרגו מהגדוד הזה כ-350 מחבלים, בהם המג"ד ומחליפו, ועדיין הלחימה בשכונה קשה ומאתגרת. מספרית, לפחות, לגדוד הזה נותרו עוד כמה מאות לוחמים במנהרות ובמקומות מסתור אחרים

נוסף לכך, נראה שהפסקת האש נוצלה היטב למלכוד עשרות בתים לאחר שחמאס הבין את אפיסת הכוחות של צה"ל במהלך שבוע ההפוגה.

בביקור שלי בשג'אעיה לפני שבוע נכנסתי עם סיירת חרוב למתחם ששלט על ציר הכניסה הדרומי לשכונה. לפחות ארבעה בתים במתחם היו ממולכדים בוודאות, שלושה אחרים סומנו כחשודים במלכוד. מה שמלמד על מה שקורה גם באזורים האחרים.

בכלל, נראה שאם החשש העיקרי בתחילת הלחימה היה מערך המנהרות של חמאס, בשבוע האחרון איום המטענים לא פחות דומיננטי. בכמה מקרים הופתעו בצה"ל מכמות המטענים ומהתחכום שלהם.

חיילי גולני פועלים בצפון רצועת עזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי גולני פועלים בצפון רצועת עזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

נראה ששכונת שג'אעיה תהיה המעוז האחרון של חמאס שיפול לידי ישראל בצפון הרצועה, בתקווה שהיא לא תגבה מחיר כבד נוסף עד אז. בצה"ל היה מי שטען אתמול כי גדוד שג'אעיה פורק מהיכולות שלו. זו אמירה שתצטרך להיבחן בימים הקרובים.

תופעה נוספת שעליה מדברים הלוחמים שיוצאים מהרצועה, היא כמות אמצעי הלחימה שבידי חמאס. זו תולדה של הברחה שיטתית במשך שנים מתחת לאף של ישראל ומצרים. העניין הזה עלה לדיון בשבוע האחרון במספר פורומים ביטחוניים בישראל, כחלק מקבוצת חשיבה של עיצוב מדיניות היום שאחרי.

תופעה נוספת שעליה מדברים הלוחמים שיוצאים מהרצועה, היא כמות אמצעי הלחימה שבידי חמאס. זו תולדה של הברחה שיטתית במשך שנים מתחת לאף של ישראל ומצרים

ההערכה היא כי רוב אמצעי הלחימה המתקדמים שהיו בידי חמאס הוברחו לא דרך המנהרות אלא דווקא במשאיות האספקה שחצו ממצרים לרצועה דרך מעבר רפיח. המצרים אמנם קיימו מערך בדיקות, אבל חמאס הצליח בכל זאת לעקוף אותו.

בחלק מהמקרים זה קרה בעזרת שוחד ובמקרים אחרים דרך זיהוי פרצות במערך הבידוק ממודיעין שנאסף במשך שנים. בעניין מנהרות ההברחה בציר פילדלפי, גורם ביטחוני טוען כי המצרים דווקא הצליחו לבלום את רוב המנהרות באמצעות הצפתן והרחקת קו הבתים הראשון של רפיח המצרית בכמה קילומטרים לאחור. כך או כך, ביום שאחרי ישראל תהיה חייבת לסתום הפרצה הזו.

אחת הדרכים לעשות את זה היא שליטה חוזרת על ציר פילדלפי. גורם ישראלי שמעורה בנושא סיפר לזמן ישראל שמצרים לא ממש מתלהבת מהעניין, בלשון המעטה, מה גם שזה מצריך נוכחות צבאית רציפה לאורך הציר כמו לפני ההתנתקות.

חיילים מצריים על ציר פילדלפי בדרום רצועת עזה ב-2007 (צילום: CRIS BOURONCLE / AFP)
חיילים מצריים על ציר פילדלפי בדרום רצועת עזה ב-2007 (צילום: CRIS BOURONCLE / AFP)

מהלך כזה ייחשב בעולם ככיבוש מחדש של שטחי הרצועה, מה שיעמיד את ישראל בבעיה מדינית. לא בטוח שגם במערכת הביטחון יאהבו את הרעיון לחזור ולשלוט בציר הזה.

העקרון של שימור חופש הפעולה הצבאי ברצועה, בדומה למציאות ביהודה ושומרון, יכול לענות חלקית על הצורך הזה, אם כי זה איננו מענה הרמטי.

ברור שבכל פתרון שיגובש, למצרים יהיה חלק משמעותי ואחריות גדולה. נכון לעכשיו, ישראל הרשמית עדיין דבקה בהכרזה של ניתוק מלא מהרצועה אחרי המלחמה בכל מה שקשור לפן האזרחי. ספק אם ההכרזה הזו מציאותית – בוודאי כשארצות הברית היא זו שמכתיבה כרגע את המהלכים האזרחיים ברצועה.

עוד 623 מילים
סגירה