ההסברה הישראלית מבליטה את הדמיון בין חמאס לארגון דאעש, ואף מכנה את ארגון הטרור הפלסטיני "חמאס־דאעש". ואכן, מעשי הזוועה שביצע חמאס בעוטף עזה, וגם התיעוד וההפצה שלהם, דומים להחריד למעשי דאעש. בעבר התגלו קשרים בין חמאס לשלוחה של דאעש בסיני.
המשטר שהקים חמאס בעזה – מאז שהשתלט עליה ב־2007 – והמשטר שהקים דאעש בעיראק וסוריה בשנים 2013–2018, משתייכים לשורה ארוכה של משטרים שהוקמו על ידי ארגוני טרור אסלאמיסטיים קיצוניים, שהשתלטו על חבלי ארץ שונים, הנהיגו בהם את חוקי השריעה האסלאמיים וצבאות – ופתחו במסעות אלימות ורצח.
רדיפת מיעוטים ורצח המונים
המידע על ארגוני הטרור האסלאמיסטיים שהקימו מדינות – ועל הניסיונות המוצלחים והכושלים למגר את שלטונם – יכול להועיל לישראל, ששואפת למגר את שלטון חמאס בעזה.
על הארגונים הללו נמנים, בין השאר, החות'ים, ששולטים מאז 2014 על חלק מתימן; ארגון "חרכת א־שבאב אל־מוג'אהדין", שהשתלט על חלקים מסומליה מאז 2006; והטליבאן באפגניסטן.
הטאליבן הוקם בשנות ה־80 על ידי תלמידים ממדרשות אסלאמיות, שהשתתפו במלחמה נגד הפלישה הסובייטית למדינה. הטאליבן השתלט על אפגניסטן ב־1996, נוצח בידי ארה"ב ובעלות בריתה ב־2001, אבל המשיך לשלוט על חלקים ממנה וכבש גם חלקים מפקיסטן – והשתלט מחדש על אפגניסטן כולה עם נסיגת האמריקאים ב־2021.
ארגוני טרור אסלאמיסטיים במרכז ומערב אפריקה השתלטו על חלקים ממדינות שונות והקימו בהן מדינות־טרור. על אלה נמנים ארגון "בוקו חראם", ששולט על חלקים מניגריה מאז 2002, כמו גם 1–14 ארגונים נוספים הפועלים בצ'אד, ניז'ר, מאלי, גאנה, בורקינה פאסו, קמרון, חוף השנהב ובנין.
המשטרים שהקימו הארגונים הללו אוסרים ורודפים פעילות תרבות חילונית; כופים באלימות השתתפות בתפילות, ציות להלכה המוסלמית (השריעה) ולבוש מסורתי; רודפים באכזריות את מי שאינו מציית או מתנגד להם
"התנועה האסלאמית החמושה" (MIA) ו"צבא הישועה האסלאמי" (AIS) היו ארגונים אסלאמיים אלג'יריים, שהשתתפו במלחמת האזרחים באלג'יריה מ־1991 עד 2002, והשתלטו על חלקים נרחבים מהמדינה העצומה.
המשטרים שהקימו הארגונים הללו אוסרים ורודפים פעילות תרבות חילונית; כופים באלימות השתתפות בתפילות, ציות להלכה המוסלמית (השריעה) ולבוש מסורתי; רודפים באכזריות את מי שאינו מציית או מתנגד להם, הומוסקסואלים, נשים שלדעתם אינן צנועות ומיעוטים. מקצת מהארגונים הללו, כמו החות'ים וחזבאללה, הם מוסלמים שיעים; רובם סונים, ותחת שלטונם נרדפים גם שיעים.
במדינות הטרור הללו התבצעו רציחות המוניות. לוחמי הטליבן רצחו ב־1998 אלפי בני אדם מהמיעוט ההזארי השיעי באפגניסטן. עדי ראייה לטבח ההוא תיארו לוחמים שירו בנשים וילדים ברחובות והציתו בתים על יושביהם. הטליבן חזרו לרדוף את ההזארים עם חזרתם לשלטון.
גם משטר דאעש טבח במיעוטים דתיים – שיעים, יזידים, נוצרים ומנדאים. ב־12 ביוני 2014 דאעש כבש בסיס טירונים של צבא עיראק בעיר תיכרית. הטרוריסטים לקחו כ־10,000 טירונים בשבי, הפרידו בין הסונים לאחרים ואילצו אותם להישבע אמונים לדאעש; כ־2,000 טירונים נרצחו ביריות ובעריפת ראשים.
הטרוריסטים של דאעש לקחו כ־10,000 טירונים בשבי, הפרידו בין הסונים לכל השאר, אספו כ־2,000 טירונים לא סונים ורצחו את כולם באותו יום
גם לוחמי בוקו חראם ביצע שורת מעשי טבח, בהם רצחו אלפי בני אדם שלא צייתו להם או לא שילמו להם דמי חסות – וביצעו חטיפות המוניות. חיילי צבאות הטרור גם מעשי אונס המוניים. עם זאת, בארצות שעליהן השתלטו ארגונים שיעיים, כמו החות'ים וחזבאללה, לא נשמעו עדויות למעשי זוועה שכאלה.
ארגוני הטרור האסלאמיסטיים צמחו מזרמים שוליים וקיצוניים באסלאם הסוני והשיעי. המשטרים שהקימו מעוררים התנגדות וזעם בינלאומיים, לא רק במערב אלא גם בעולם המוסלמי. הם לא זכו להכרה בינלאומית, ומדינות רבות, גם מוסלמיות, נלחמות נגדם במטרה למגר אותם.
אבל עד כה, רק שניים מהמשטרים הללו חוסלו כליל. באלג'יריה, הצבא החילוני של המדינה כבש את כל השטחים בשליטתם – וחיסל את שלטונם.
מדינת דאעש בסוריה ועיראק נכבשה וחוסלה במבצע צבאי גדול שארך שנתיים, בהשתתפות קואליציה רחבה מאוד הכוללת את ארה"ב ומדינות מערביות, לצד רוסיה, סוריה ואיראן – וגם מיליציות ערביות וכורדיות, שחלקן אסלאמיסטיות בעצמן. עם זאת, דאעש ממשיך להתקיים כארגון טרור ללא כוח שלטוני.
מדינת דאעש נכבשה וחוסלה במבצע צבאי בהשתתפות קואליציה הכוללת את ארה"ב ומדינות מערביות, רוסיה, סוריה ואיראן – ומיליציות ערביות וכורדיות, שחלקן אסלאמיסטיות בעצמן
החות'ים נמצאים במלחמה ארוכה נגד הממשלה ששלטה בעבר בתימן כולה וקואליציה של מדינות ערביות, שטרם הצליחה להכניעם. כעת ארה"ב שואפת לצרף גם את המערב. בניגריה, סומליה ומדינות אחרות באפריקה, הממשלות כבשו את רוב שטחי מדינות הטרור, אך לא את כולם, ורובן עדיין קיימות.
ארגוני טרור נוספים לא הקימו מדינות ממש, אבל הפכו לשותפים בשלטון. על אלה נמנים, בין השאר, חזבאללה, שמחזיק בלבנון ובעיראק מיליציות צבאיות, במקביל להיותו מפלגה בפוליטיקה האזרחית בשתי המדינות; וארגוני הבדלנים שהשתלטו על צ'צ'ניה מ־1999 עד 2007, שחלקם היו אסלאמסטים, והנהיגו בה משטר אסלאמיסטי, שממשיך להתקיים בפועל גם כיום, תחת חסות רוסית.
רוב אנשי המודיעין והאקדמיה שחקרו ארגוני טרור ג'יהדיסטים מסכימים כי לא ניתן לחיות בשלום עם מדינות הטרור, וכי הדרך היחידה לחסל אותן היא לכבוש אותן בכוח אלים, כפי שהקואליציה עשתה בעיראק וכפי שישראל מנסה לעשות בעזה.
"נלחמים בכולם ומאלצים אותם להתאחד נגדם"
לדברי מירי איזין, ראש המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן: "המשטרים שהקימו ארגוני טרור אסלאמיסטיים שונים זה מזה, הוקמו בתנאים שונים ואלה שהובסו, הובסו בתנאים שונים. באלג'יריה היה מדובר במרד פנימי במדינה ריבונית, שהמדינה הצליחה לחסל.
"משטר דאעש בעיראק וסוריה הובס בידי קואליציה גדולה, כי איים על האינטרסים של אירופה וארה"ב, ערב הסעודית ואיראן יחד. במערב אפריקה, ארגוני טרור שולטים בשטחים ענקיים, אבל זה לא אכפת לאף אחד מחוץ לאפריקה, אז לא קמה קואליציה שמפילה אותם.
"אבל יש מכנה משותף פשוט בין הניצחון על המורדים באלג'יריה ועל דאעש: הם נכבשו והובסו בכוח".
אז ישראל, שפועלת לבד, בכוח, מול שלטון חמאס, במסלול הנכון לחיסולו?
"כעיקרון כן. אנחנו לא פועלים לבד, אלא בתמיכה מלאה של ארה"ב ועוד מדינות מערביות. אני מעריכה שהתשתית השלטונית של חמאס תושמד כמו שהושמדה זו של דאעש. אם כי חמאס, כמו דאעש, ימשיך להתקיים כארגון טרור.
"יש מכנה משותף בין הניצחון על המורדים באלג'יריה ועל דאעש: הם נכבשו והובסו בכוח. אני מעריכה שהתשתית השלטונית של חמאס תושמד כמו זו של דאעש"
"ארגונים כמו חמאס ודאעש הם יצורים היברידיים: הם מקימים מדינות עם צבא סדיר ומערכת רווחה וחינוך, ובמקביל ממשיכים לפעול כארגוני טרור לכל דבר. אז גם כשכובשים את המדינה, הארגון ממשיך להתקיים".
גם ההיסטוריון פרופסור עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, אומר: "המשטרים האסלאמיסטיים שמוגרו מוגרו בכוח ובאלימות. לצערי, זאת הנוסחה היחידה שעובדת מול האסלאם הפוליטי הקיצוני.
"המשטר האסלאמי באלג'יריה חוסל כשהצבא השתלט. ואילו המדינה שהקים דאעש הביאה על עצמה קואליציה שאיחדה מדינות ומיליציות המסוכסכות ביניהן.
"ארגוני הטרור האסלאמיים צמחו מזרמים קיצוניים ודוגמטיים באסלאם, שלפי אמונתם, כל מי שלא זהה להם הוא כופר. הם מקימים משטרים שרודפים את כל מי שסוטים מדרכם אפילו קצת, וכך הם נכנסים, בהכרח, לסכסוך עם כל הגורמים מסביבם – מוסלמים ולא מוסלמים – ומאחדים אותם נגדם. בחלק מהמקרים, זה מה שמביא לנפילתם.
"המדינה הראשונה מהסוג הזה הייתה הממלכה הווהאבית שהקים מוחמד אבן סעוד, אבי השושלת הסעודית, בחצי האי ערב במאה ה־18. המדינה הווהבית חוסלה במאה ה־19 כשמעצמות עולמיות וכוחות מקומיים התאחדו נגדה. כמו מה שקרה לדאעש. קואליציה דומה עומדת גם מול החות'ים בתימן. במידה רבה, זה גם מה שקרה לחמאס כשחשף את פרצופו המכוער והמסוכן ב־7 באוקטובר.
אבל מול חמאס עומדת מדינה אחת, לא קואליציה בינלאומית כמו מול דאעש.
"מבחינה צבאית זה נכון. אבל מאחורי ישראל עומדת קואליציה רחבה, שכוללת את כל העולם המערבי וגם את רוב המשטרים הערביים שהטרור האסלאמיסטי מאיים גם עליהם. הממשלות הערביות והמערביות משלמות מס שפתיים של תמיכה בפלסטינים, אבל רובן מעוניינות במהלכי ישראל ותומכות בהם במעשים".
"ארגוני הטרור מקימים משטרים שרודפים את כל מי שסוטים מדרכם אפילו קצת, וכך הם נכנסים, בהכרח, לסכסוך עם כולם, מוסלמים ולא מוסלמים, ומאחדים אותם נגדם. בחלק מהמקרים זה מה שמביא לנפילתם"
"השלטון הזר מעורר תמיכה עממית בטרור"
כדי למגר שלטון צריך לא רק לנצח אותו, אלא להחליפו בשלטון אחר. מדינת דאעש ושלטון המיליציות באלג'יריה הוחלפו בשלטון של מדינות ערביות – סוריה, עיראק, אלג'יריה. החוקרים שאיתם שוחחנו סבורים שאת שלטון חמאס יש להחליף בשלטון ערבי אחר, אבל הם מתקשים לומר מי השלטון הזה.
פרופסור יצחק ויסמן, מומחה לאסלאם המודרני מהחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, סבור כי הקושי המרכזי במיגור חמאס הוא התמיכה העממית שממנה נהנה הארגון.
לדבריו: "החולשה של דאעש, שהביאה למפלת שלטונו, היא שאין לו תמיכה עממית. דאעש שייכים לזרם הסלפי באסלאם הפוליטי, שרואה את עצמו כמי שמנהל ג'יהאד גלובלי נגד הכופרים בכל העולם. הרבה מלוחמיו הגיעו בכלל מחו"ל – והוא נתפש כנטע זר ושנוא גם באוכלוסייה העיראקית המקומית.
"הטליבן באפגניסטן, לעומת זאת, נהנה מתמיכה עממית. הוא צמח מהעם ומהמלחמה בפולש הסובייטי. זה הקשה על האמריקאים להילחם בטליבן. כשארגון ג'יהדיסטי נתפש כמגן על המדוכאים מפולשים זרים, קולוניאליים, הוא רוכש אהדה.
"זה גם מקור האהדה לחמאס. חמאס רואה בעצמו חלק מהעם הפלסטיני, ומשלב בין מלחמת דת למלחמה לאומית לשחרור המולדת הכבושה".
אבל בניגוד לזרים שכבשו את אפגניסטן והסתלקו, הישראלים לא הולכים לשום מקום ונאלצים להמשיך לחיות לצד חמאס.
"נכון. ולכן אנחנו חייבים לחסל את שלטון חמאס כמו שחיסלו את שלטון דאעש. אבל כדי להחליש את התמיכה העממית בחמאס חייבים לפתור את הבעיה הפלסטינית. בזמן הסכמי אוסלו התמיכה העממית בחמאס צנחה. אם הפלסטינים יישארו תחת שלטון זר – ישראלי, מצרי, סעודי – אז גם אם חמאס ייעלם, יבואו במקומו ארגונים אלימים אחרים".
הממשלה הישראלית, וכנראה גם הציבור, לא מוכנים, אחרי כל מה שקרה, לאפשר לפלסטינים שלטון עצמי.
"זאת בעיה קשה".
"חמאס משלב בין מלחמת דת למלחמה לאומית לשחרור המולדת הכבושה. זה מקור התמיכה העממית בו. כדי להחליש אותה חייבים לפתור את הבעיה הפלסטינית"
פרופסור רבי מסכים עם הניתוח של וייסמן לגבי התמיכה העממית בארגוני הטרור, אבל מגיע ממנו למסקנות אחרות. לדבריו: "כיבושים זרים – הצרפתים באלג'יריה, הסובייטיים באפגניסטן, האמריקאים בעיראק – סייעו לארגוני הטרור להשתלט. הם ריסקו את ההנהגה המקומית והשאירו במקומה ואקום, ונתנו לטרוריסטים לגיטימציה עממית.
"באפגניסטן, האמריקאים הצליחו לחסל את אל־קאעדה ככוח שלטוני, כי אל־קאעדה היו גורם זר, ערבים שהגיעו לאפגניסטן להילחם בסובייטים בעזרת ארה"ב עצמה. אבל האמריקאים לא הצליחו לחסל את שלטון הטליבן, בגלל בסיס הכוח השבטי והמסורתי העמוק והחזק שלו".
גם משטרי חזבאללה וחמאס צמחו תחת הכיבוש הישראלי, קיבלו לגיטימציה עממית בזכות המלחמה בישראל והפכו לכוח שלטוני אחרי נסיגתה. מה זה אומר על הניסיון הישראלי לכבוש מחדש את עזה ולהמשיך בשליטה בגדה המערבית?
"לישראלים אין אפשרות לברוח למקום אחר כפי שעשו האמריקאים, הסובייטים ולפניהם הצרפתים והבריטים.
"אנחנו נשארים כאן בצד השני של הגדר, וחייבים למגר את המשטרים הללו כדי להגן על עצמנו. זה נכון שישראל לא תוכל לשלוט לאורך זמן על הערבים בגדה המערבית ועזה, בגלל שאנחנו, מבחינתם, כוח זר שלא מסוגל להבין את הקודים שלהם ולהתנהל לפיהם.
"האסלאמיסטים מחוברים לציבור הרחב בצורה אותנטית וכשיש בחירות חופשיות הם מנצחים. זה מה שקרה באלג'יריה, מצרים, תוניסיה ולבנון – וגם בבחירות לרשות הפלסטינית"
"הזרים מתקשים להבין את התרבויות המוסלמיות ונכשלים בכך שוב ושוב. כל הניסיונות לייבא לעולם המוסלמי שיטות פוליטיות אירופיות נכשלו. כשהסובייטים ניסו לכפות קומוניזם על אפגניסטן ותימן, והאמריקאים ניסו להכניס דמוקרטיה לעיראק, זה יצר תגובת נגד אלימה.
"האסלאמיסטים מחוברים לציבור הרחב בצורה אותנטית ויש להם תמיכה עממית רחבה, וכשיש ניסיונות להנהיג דמוקרטיה הם מנצחים בבחירות. זה מה שקרה באלג'יריה ובמצרים – וגם בתוניסיה ולבנון (למרות ששם כן היו תקופות שבהן נבחר שלטון ליברלי). וכך היה גם בבחירות ברשות הפלסטינית.
"גם המדינה הלאומית הפלסטינית שתחיה לצד ישראל היא פיקציה של החשיבה המערבית שלא עמדה ולא תעמוד בפני התמיכה העממית בחמאס".
אז אם ישראל לא יכולה לשלוט בפלסטינים בהיותה כוח זר, והם תמיד יעדיפו את חמאס, מה הפתרון?
"החלופה היחידה למשטר אסלאמיסטי חשוך היא לא דמוקרטיה, אלא מדינת משטרה חילונית שמנהלת את העניינים בהתאמה לקודים התרבותיים המקומיים – ומדכאת את האסלאם הפוליטי ביד ברזל.
"והפתרון לגבי הפלסטינים הוא להחזיר את עזה לשליטה המצרית שבה הייתה לאורך רוב ההיסטוריה, ואת היישובים הערביים בגדה למשטר ירדני־פלסטיני".
ירדן ומצרים לא מעוניינות בפתרון הזה.
"אני חושב שניתן לפתות לכך את שתי המדינות העניות הללו בכסף גדול מארה"ב, אירופה והממלכות הערביות העשירות, שהן זקוקות לו מאוד. אבל כמובן שזה שאני חושב שכדאי שמשהו יקרה, לא אומר שהוא שיקרה".
"התסכול דוחף לאידיאולוגיות קצה"
לא כל החוקרים מסכימים עם מסקנותיו הקשות של רבי לגבי העולם המוסלמי. לדברי וייסמן: "יש נטייה בעייתית להניח שמוסלמים הם אנשים פגומים, שנוטים מטבעם לתמוך בטרור. זה לגמרי לא נכון. הטרור הג'יהדיסטי צמח מזרמים קיצוניים מאוד בתוך האסלאם הפוליטי. גם האחים המוסלמים, שמתוכם צמח חמאס, התחילו כתנועה לא אלימה, הקצינו והגיעו לאלימות וטרור רק אחר כך.
"הטרור לא הומצא בידי מוסלמים ולא נובע משום תכונה אינהרנטית של האסלאם. טרור קיים בכל מיני מקומות בעולם. היה טרור אנרכיסטי, קומוניסטי, יש טרור לאומני־חילוני, טרוריסטים הינדים כמו הנמרים הטמילים, וטרור יהודי".
"הטרור לא הומצא בידי מוסלמים ולא נובע מהאסלאם. היה טרור קומוניסטי, לאומני־חילוני, יש טרוריסטים הינדים וטרור יהודי. כשאין תקווה, יש התגייסות לטרור ונוצרת תשתית למדינות טרור"
מה המכנה המשותף שממנו צומח טרור?
"תסכול ומצוקה. אנשים עניים, מדוכאים, מחפשים פתרונות קסם לבעיות ונמשכים לאידיאולוגיות קיצוניות ולאלימות. אלה המובילים את התנועות הללו הם לא בהכרח עניים ומדוכאים, אבל הצבא שלהם הוא אנשים במצוקה. כשאין תקווה לחיים נורמליים, יש התגייסות לטרור ונוצרת תשתית למדינות טרור. לכן התקווה שלנו היא שהפלסטינים יראו אור באופק".
לדברי איזין: "לרוב רובם של המוסלמים בעולם אין שום קשר לטרור ולרצח. פוסקי ההלכה המרכזיים באסלאם מתנגדים לטרור ולפגיעה באזרחים. וכמובן שרציחות המוניות קיימות גם מחוץ לעולם המוסלמי, בקנה מידה הרבה יותר גדול. רצח העם ברואנדה ומעשי הטבח במלחמה בקונגו, למשל, היו יותר גדולים מכל דבר שעשו טרוריסטים אסלאמיים.
"מעשי הזוועה שעושים הטרוריסטים המוסלמים עצמם לא נובעים מהדת. השריעה לא מחייבת רצח נוצרים ויהודים, להפך, היא מתנגדת לו. לכן הטבח בעוטף עזה, הרציחות של נוצרים בידי "בוקו חראם", ורצח שיעים ויזידים בידי דאעש, נעשו למטרות הפוליטיות של הארגונים. לכן אנשי חמאס לא יגידו שהם רוצחים יהודים, אלא 'ציונים'".
עם זאת, איזין סבורה שריבוי הטרור בחברות מוסלמיות כן קשור לבעיות פנימיות שלהן. לדבריה: "האלימות משתוללת בעולם המוסלמי בגלל מאפייניו החברתיים והדמוגרפיים. בעולם המוסלמי, ממרוקו עד פקיסטן, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 25 שנה.
"מערכת החינוך הממוסדת החיונית לקיום מדינה לא יכולה לתפקד בתנאים האלה במדינות שממילא הן עניות. נוצר ואקום, שארגוני הטרור משתמשים בו להשתלט, באמצעים מגוונים – מקהילות חברתיות שקשורות במסגדים ועד לרשתות החברתיות, שבהן ניתן להתחבר ישירות אל כל נער, לחנך ולהפעיל אותו.
"האסלאם זאת הדת היחידה שהזרמים המרכזיים שלה לא עברו רפורמה שהתאימה אותה לעולם המודרני ונמצאים בהתנגשות איתו. ארגוני טרור מחוץ לעולם המוסלמי, לאומניים או קומוניסטים, מכירים במדינות המודרניות ובגבולות ביניהן, וכשהם משתלטים על מדינה, הם מפסיקים להיות ארגון טרור והופכים לממשלה. ארגוני הטרור האסלאמיים לא מכירים במדינות וממשיכים בטרור גם כשהם הופכים למדינות.
"מעשי הזוועה של הטרוריסטים לא נובעים מהדת. ההלכה האסלאמית מתנגדת לרצח. אבל האלימות משתוללת בעולם המוסלמי בגלל מאפייניו החברתיים והדמוגרפיים"
חלק ממשטרי הטרור – בעזה, לבנון, אפגניסטן, עיראק, צ'צ'ניה – צמחו במקומות של כיבוש זר, לא מוסלמי. זה מה שהוביל להקמתם? האם זה אומר שכדי להיפטר משלטון טרור, צריך להחליפו בשלטון מקומי ולא בכיבוש חדש?
"אולי זה תרם. אבל משטרים כאלה קמו גם במדינות שלא עברו כיבוש כזה לאחרונה, כמו תימן וסוריה.
"לגבי החלפת השלטון – קודם כל צריך לשאול האם צריך בכלל שלטון חלופי? יכול להיות מצב שחמאס לא יוחלף בשום שלטון מתפקד אחר. במקומות מסוימים בסוריה במלחמת האזרחים, ובסומליה וסודן, כשהמשטרים בהן קרסו, שלטו בשטח כנופיות מקומיות בלי שלטון מרכזי.
"השאלה היא לא אם מצב כזה אפשרי, אלא אם הוא רצוי לישראל. האם לישראל כדאי שיהיה מי שידאג לפלסטינים בעזה לגז, חשמל, אוכל, מים, טיפולים רפואיים?
"יש חוקרים, גם במכון שלנו, שחושבים שעדיף לנו להשאיר אותם בלי שלטון מתפקד. אני לא מסכימה. בלי שלטון מתפקד, איך נמנע ממגפות להתפשט לישראל? איך נמנע ממאות אלפי עזתם להתנפל על הגדר במסות שצה"ל לא יוכל לעצור? כרגע אנחנו מתמודדים עם ארגון טרור אחד גדול, האם זה גרוע ממאות ארגונים מקומיים קטנים?
"בעיניי, השאלה היא לא האם צריך להחליף את חמאס – אלא מי. התשובה הכי גרועה היא – אנחנו. התשובה הכי טובה – מדינות ערב, אבל הן כנראה לא מעוניינות. המחליף יצטרך להיות פלסטיני.
"הוא לא חייב להיות הרשות הפלסטינית הרשמית: בעזה יש מנגנון פקידותי מקומי שיצרה הרשות, שהמשיך לתפקד תחת שלטון חמאס ויוכל לתפקד גם תחת שליטה ביטחונית ישראלית".
אלה שחושבים שעזה יכולה להתקיים בלי שלטון ובלי שירותים בסיסיים מקווים שהפלסטינים פשוט יעזבו את הרצועה.
"עדיף לא לבנות על זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשאתה שומע וקורא את מה ש"חוקרים" בסגנון עוזי רבי ויצחק ויסמן אומרים וכותבים, אתה מבין עד כמה הבורות שלטת בחוגי האקדמיה ובקרב מקבלי ההחלטות כאן בישראל. האסלאם צמח מזרמים סלפים שוליים? "האסלאם הפוליטי הקיצוני" (וכאילו יש אסלאם לא קיצוני) הוא לא אחר מאשר בבואה נאמנה של מחמד, הקוראן, החדיתי'ם וההיסטוריה המוסלמית רווית שפיכת הדמים והאכזריות כפי שהתרחשה למעלה מ-1400 שנה ותועדה בספרי ההיסטוריונים השונים. רוב "המדינות הסוניות המתונות" תומכות בישראל? מי הן אותן "המדינות המתונות"? ירדן? מצרים? אלג'יריה? מרוקו? שינסה כבודו להסתובב עם דגל ישראל באחד מרחובות הבירה ונראה אותו חוזר אחר כך על השטות שיצאה מפיו. הגדיל לעשות ויסמן כשהחליט לשכתב את הקוראן ולהסיר ממנו עשרות פסוקים הקוראים למלחמה בכופרים, הריגתם, השפלתם ועינויים במצווה מהאל תוך שהוא מתעלם מאותם חדית'ים המגרדים את הכופרים בכלל והיהודים בפרט מכל סממן אנושי ומתיר את דמם, נשותיהם ורכושם כפי שעשו מחמד ואנשיו, כמו גם השליטים שהגיעו אחריו כשהם ממלאים נאמנה אחר ציווי הקוראן ומסורות מחמד והטקסטים הדתיים המעודדים אותם לנקוט אלימות משולחת רסן כלפי אויבי האסלאם, וכל זאת מבלי לדבר על אותן "אלפתוחאת אלאסלאמיה" (הכיבושים האסלאמיים" שהחריבו תרבויות שלמות עד יסודן ושהתאפיינו באכזריות חסרת תקדים שכללה עריפת ראשים, אונס נשים ובזיזת רכושם של עמים ותרבויות רבות. אם הייתה מתקיימת תחרות בורות ארצית, אין ספק שויסמן היה זוכה במקום הראשון!