אף שאירלנד ידועה זה מכבר כמבקרת הגדולה ביותר של ישראל באירופה, המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס הביאה את היחסים בין ירושלים ודבלין לשפל חדש.
ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר שב וגינה את מתקפת חמאס על דרום ישראל ב־7 באוקטובר, שבה נרצחו 1,200 בני אדם וכ־240 נוספים נחטפו לעזה, בהם ילדה בת 9 בעלת אזרחות כפולה ישראלית־אירית.
אחרי הטבח האכזרי וריבוי מעשי הזוועה, ורדקר התייחס בחיוב לזכותה של ישראל להגן על עצמה, אבל בתחילת נובמבר הוא תיאר את מעשי ישראל כ"משהו שמתקרב לנקמה".
בו בזמן, נשיא אירלנד מייקל היגינס מתח ביקורת חריפה על עמדתה הפרו־ישראלית של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ואמר כי הגישה שלה "פזיזה וחסרת מחשבה" וכי היא "לא דיברה בשם אירלנד".
כמו בישראל, הנשיא – שהאשים את ישראל בהפיכת החוק הבינלאומי ל"סחבה בלויה" ובביצוע "ענישה קולקטיבית" – עומד מעל הפוליטיקה המפלגתית. בדומה לצרפת ולספרד, אירלנד שבה וקראה להפסקת אש, עמדה שמדינות פרו־ישראליות יותר, דוגמת בריטניה, גרמניה ואוסטריה, מתנגדות לה.
ראש הממשלה ורדקר עורר כעס נוסף בירושלים כאשר בתגובה לשחרור הישראלית־אירית אמילי הנד בת ה־9 משבי חמאס בסוף נובמבר הוא צייץ כי היא "אבדה" ו"נמצאה והושבה" – ניסוח הנראה כמו נמנע במתכוון מלהתייחס לכוונתם המחושבת של חוטפיה לתפוס ולכלוא אותה למשך 50 ימים.
המתיחות התכופה ביחסים בין ישראל לאירלנד קשורה קשר בל יינתק בהיסטוריה הטראומטית והאלימה של כל אחת משתי המדינות ובניסיונן עם השלטון הבריטי
אולם, אף שבעבר כבר הועלו כלפי אירלנד האשמות בגין אנטישמיות וב"שנאה אנטי־ישראלית", התמונה מורכבת יותר. המתיחות התכופה ביחסים בין ישראל לאירלנד קשורה קשר בל יינתק בהיסטוריה הטראומטית והאלימה של כל אחת משתי המדינות ובניסיונן עם השלטון הבריטי. הרקע הזה תרם ליחסי קרבה מפתיעים – ולהרבה מתחים מתמשכים.
"מאמין מושבע בתרופת הציונות"
כמה מהלאומנים האירים במאה ה־20 ראו קווי דמיון בין מה שתפסו כשלטונה האכזרי של בריטניה על אירלנד לבין סבלם של היהודים. לאחר שחזה בתוצאותיהן של פרעות קישינב ברוסיה הצארית ב־1903, מייקל דאוויט, פעיל רפובליקאי אירי, הצהיר: "שבתי ממסע בתחום המושב היהודי כמאמין מושבע בתרופת הציונות".
ההיסטוריון האירי איידן ביטי טוען כי הלאומיות האירית והציונות "חלקו למעשה כמה קווי דמיון חשובים וכן נקודות מגע: תהליכי השלום המקבילים שלהן; מרכזיות התפוצות בלאומיות; תפקידן של טראומות גדולות [הרעב הגדול והשואה] בזהויות הללו; המשקל הפוליטי של הקהילות האירית והיהודית באמריקה; היחסים המורכבים עם האימפריה הבריטית; וכמובן החלוקה.
כמו כן, שתי התנועות ביקשו להחיות שפות עתיקות כחלק מהדחף שלהן ליצור זהות לאומית גאה. שתיהן ראו בעבודה חקלאית ובצבא אמצעים מרכזיים לגאולה לאומית".
קִראו לי מיכאל
כפי שכותב ההיסטוריון הבריטי קולין שינדלר, הלאומנים היהודים שלחמו בשנותיו האחרונות ושותתות הדם של המנדט הבריטי ראו עצמם כ"שין פיין הציונית" ושאבו השראה מהרפובליקניזם האירי. שין פיין, שנוסדה ב-1905 – והייתה בעלת ברית קרובה של צבא הרפובליקה האירי (IRA) – נלחמה לשחרר את אירלנד מהשלטון הבריטי, ורבים מחבריה התנגדו לחלוקת המדינה ב־1921.
כך הוקמה רפובליקת אירלנד העצמאית, בעוד שצפון אירלנד – ששת המחוזות הפרוטסטנטיים בעיקרם בצפון האי – נותרו חלק מבריטניה.
מפקד הלח"י אברהם שטרן התפעל כל כך מהמאבק האירי בבריטניה, שהוא תרגם לעברית את ספרו של פ"ס אוהגרטי "ניצחון השין פיין", ומנהיג נוסף של הלח"י, ראש הממשלה לעתיד יצחק שמיר, אימץ את כינוי המחתרת "מיכאל", על שמו של המנהיג הרפובליקאי האירי מייקל קולינס שנרצח.
"סבל משותף"
לאחר הקמת מדינת ישראל ב־1948, שר החוץ האירי שון מקברייד אמר: "הסבל המשותף שלנו מרדיפות, וקווי דמיון מסוימים בהיסטוריה של שני הגזעים, יוצרים קשר מיוחד של אהדה והבנה בין העמים האירי והיהודי".
אירלנד וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1975, ורק ב־1993 נפתחה שגרירות ישראלית בדבלין. שלוש שנים מאוחר יותר נפתחה השגרירות האירית בתל אביב
כעבור שנתיים, איימון דה ואלירה, מהאבות המייסדים של המדינה האירית, ששימש הן כראש ממשלה והן כנשיא, ביקר בישראל בהזמנתו של יצחק הרצוג, הרב הראשי לישראל דאז. הרצוג, ששימש קודם לכן כרב הראשי של אירלנד, הוא אביו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג וסבו של הנשיא המכהן יצחק הרצוג.
דה ואלירה הגיע בלוויית חברו ובעל בריתו הפוליטי הקרוב רוברט בריסקו. בריסקו, יהודי ששימש שנים רבות כחבר הפרלמנט האירי, הפך לתומך נלהב של זאב ז'בוטינסקי וארגן למנהיג הציוני הרוויזיוניסטי פגישה עם דה ואלירה בדבלין ב־1938. במשך מלחמת העולם השנייה אירלנד נותרה ניטרלית, ודה ואלירה נודע לשמצה בכך שהביע תנחומים בשגרירות הגרמנית על מותו של היטלר במאי 1945.
יחסים שבריריים
אירלנד וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1975, ורק ב־1993 נפתחה שגרירות ישראלית בדבלין. שלוש שנים מאוחר יותר נפתחה השגרירות האירית בתל אביב. שתי המדינות חוו קשיים תכופים ביחסים ביניהן במשך 50 השנים האחרונות.
אירלנד הייתה, למשל, המדינה הראשונה בקהילה הכלכלית האירופית (כפי שנקרא האיחוד האירופי בעבר) שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית ב־1980. "מאז, כל ממשלה אירית העניקה עדיפות גבוהה להשגת פתרון של שתי מדינות", הכריז בגאווה שר החוץ של אירלנד.
30 שנים מאוחר יותר, אירלנד גירשה דיפלומט מהשגרירות הישראלית לאחר שהתגלה כי המוסד השתמש בדרכונים איריים מזויפים במבצע ההתנקשות בבכיר חמאס מחמוד אל־מבחוח בדובאי
30 שנים מאוחר יותר, אירלנד גירשה דיפלומט מהשגרירות הישראלית לאחר שהתגלה כי המוסד השתמש בדרכונים איריים מזויפים במבצע ההתנקשות בבכיר חמאס מחמוד אל־מבחוח בדובאי (בריטניה נהגה באופן דומה בשל שימוש בדרכונים בריטיים מזויפים).
במהלך מבצע "צוק איתן" ב־2014 ממשלת אירלנד דיברה על תחושות "הזוועה והסלידה" שלה לנוכח "התמונות המחרידות" מעזה. מאוחר יותר הפרלמנט האירי הצביע לטובת הכרה בפלסטין כמדינה, אם כי בשונה משוודיה, ממשלת אירלנד נמנעה מכך בסופו של דבר.
בירת ה־BDS
זמן קצר לאחר שפרצה מלחמה נוספת בין ישראל לחמאס, במאי 2021, אירלנד הפכה למדינה האירופית הראשונה שגינתה את ישראל על סיפוח "דה פקטו" לכאורה של אדמות פלסטיניות, האשמה שישראל דחתה כ"מקוממת וחסרת שחר". עם זאת, הפרלמנט האירי דחה הצעה לגרש את השגריר הישראלי ולהטיל חבילת סנקציות מקיפה על ישראל.
אולם, בשונה מבריטניה, שבה תנועת ה־BDS מסתכמת בקבוצה קטנה גם אם קולנית של פעילים פרו־פלסטינים, באירלנד התנועה הצליחה להשיג תמיכה פוליטית. ב־2018 דבלין הייתה לבירה האירופית הראשונה שתמכה ב־BDS, לאחר שהפרלמנט האירי תמך בהצעת חוק השטחים הכבושים האוסרת על מסחר עם "התנחלויות בלתי חוקיות".
ב־2018 דבלין הייתה לבירה האירופית הראשונה שתמכה ב־BDS, לאחר שהפרלמנט האירי תמך בהצעת חוק השטחים הכבושים האוסרת על מסחר עם "התנחלויות"
הצעת החוק זכתה לתמיכה מצד קשת רחבה של מפלגות, מ"פיאנה פול" השמרנית ועד "שין פיין", מפלגת העבודה וברית "אנשים לפני רווח – סולידריות" שבקצה השמאלי.
רק התנגדותה של "פינה גייל", מפלגת המרכז־ימין של ורדקר – שהקימה את קואליציית השלטון עם יריבתה המושבעת פיאנה פול רק כדי להשאיר את שין פיין מחוץ לממשלה אחרי הבחירות הכלליות של 2020 – עיכבה את החקיקה.
עבר קולוניאלי
בעוד שרבות משותפותיה האירופיות – בריטניה, צרפת, גרמניה ובלגיה, למשל – היו מעצמות אימפריאליות, לאירלנד אין ניסיון רב בהקמת קולוניות. אולם, בעוד שלאומנים אירים חשו בעבר זיקה למאבק היהודי להיפטר מעול שלטון המנדט הבריטי, האהדה הזאת עברה במידה רבה לפלסטינים אחרי 1967.
"אם יש אומה שיכולה להבין את הקשיים שהפלסטינים חווים, זו האומה האירית", אמר פט שיהאן, חבר מפלגת שין פיין, באספה של צפון אירלנד (הפרלמנט המקומי), לסוכנות הידיעות הצרפתית בסוף אוקטובר.
"אירלנד סבלה מקולוניאליזם ומכיבוש במשך 800 שנה, היו הרבה התקוממויות מזוינות נגד השלטון הבריטי, ואנחנו רואים את הפלסטינים סובלים תחת כיבוש קולוניאלי דומה"
"אירלנד סבלה מקולוניאליזם ומכיבוש במשך 800 שנה, היו הרבה התקוממויות מזוינות נגד השלטון הבריטי, ואנחנו רואים את הפלסטינים סובלים תחת כיבוש קולוניאלי דומה".
האירים הפרו־פלסטינים גם זוכרים שרולנד סטורס, ששימש כמושל הצבאי הבריטי בירושלים בתקופת המנדט, דיבר בחיוב על המולדת היהודית כ"אלסטר יהודית קטנה ונאמנה בים של ערביות שיכולה להיות עוינת".
הם גם מציינים כי כוחות ה"בלאק אנד טאנס" השנואים, שהופעלו על ידי בריטניה במלחמת העצמאות של אירלנד ב־1919–1921, נשלחו מאוחר יותר לפלשתינה כדי לדכא את התסיסה בקרב הערבים.
פרו־ישראלי, פרו־בריטי
עם זאת, היוניוניסטים בצפון אירלנד, שרובם פרוטסטנטים המבקשים להישאר חלק מהממלכה המאוחדת, הם פרו־ישראלים במובהק.
"לקהילה היוניוניסטית בצפון אירלנד יש זיקה ואהדה למאבק של ישראל", אמר בריאן קינגסטון, חבר האספה של צפון אירלנד מטעם המפלגה הדמוקרטית, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אנחנו רואים את ישראל כמי שסבלה רבות מטרור לאורך השנים, בדיוק כמונו".
היוניוניסטים מציינים את הקשרים הקרובים בין אש"ף ל־IRA, שבמסגרתם הפלסטינים שלחו נשק לארגון הטרור האירי לביצוע פיגועים נגד הבריטים במהלך 30 שנות הסכסוך בצפון אירלנד, שהסתיימו בהסכם יום שישי הטוב ב־1998. המפלגות היוניוניסטיות גם נמנות עם הקולות הפרו־ישראליים החזקים בפרלמנט הבריטי.
"ה־IRA לא רצה לכבוש את בריטניה"
חלק ממי שהיו מעורבים בתהליך השלום באירלנד מוצאים הקבלה בינו לבין סכסוך אחר שנראה בלתי פתיר: הסכסוך הישראלי–פלסטיני. במשך שנים רבות, ראש צוות המשא ומתן הבריטי, ג'ונתן פאוול, טען שבדיוק כשם שבריטניה ישבה בסופו של דבר לשולחן המשא ומתן עם ה־IRA, יהיה צורך לדבר גם עם ארגוני טרור כמו חמאס.
אחרים, כמו הברית למען שלום במזרח התיכון, מצביעים על כך שעבודת שטח לבניית תמיכה ציבורית למען שלום כמו זו שנעשתה בצפון אירלנד לא קיבלה תשומת לב – או מימון – דומים בפלשתינה.
"ה־IRA רצה אירלנד מאוחדת; הוא לא רצה לכבוש את בריטניה ולחסל את הבריטים. בניגוד לכך, הערבים הפלסטינים נחושים לחסל את ישראל לחלוטין"
אולם יש מי שדוחה את ההקבלה הזאת. "טרוריסטים אירים נלחמו על השלטון בפינה קטנה אחת של הממלכה המאוחדת", כתבה מלאני פיליפס, בעלת טור שמרנית ב"טיימס", מוקדם יותר השנה. "ה־IRA רצה אירלנד מאוחדת; הוא לא רצה לכבוש את בריטניה ולחסל את הבריטים. בניגוד לכך, הערבים הפלסטינים נחושים לחסל את ישראל לחלוטין".
יכול להיות יותר גרוע?
ישראל לא תשאב נחמה מהעובדה שהשין פיין נהנית מפריחה פוליטית. לראשונה אי פעם היא זכתה ברוב קולות בבחירות הכלליות האחרונות באירלנד. כעת היא מובילה בסקרים לקראת הבחירות הכלליות שאמורות להתקיים במרץ 2025, מה שמעלה את האפשרות שנשיאת השין פיין, מארי לו מקדונלד, תעמוד בראשות הממשלה.
מקדונלד, שעד לאחרונה אימצה עמדה פחות תקיפה כלפי ישראל, חזרה בעימות הנוכחי לקו הלוחמני של המפלגה. בנאומה בוועידה השנתית של המפלגה בחודש שעבר היא האשימה את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה ברבריים, מתועבים ופחדניים", והצטרפה לקריאות של ארגונים חברתיים לגרש מאירלנד את שגרירת ישראל דנה ארליך.
מבקריה של המפלגה טוענים כי דאגתה של שין פיין לנוכח הרג אזרחים בעזה אינה מתיישבת היטב עם קשרי העבר שלה עם ה־IRA, שרצח, "העלים" וחטף אזרחים בתקופת פעילות הטרור שותתת הדם שלו.
לראשונה מאז ההסכם של 1998 זכתה שין פיין ברוב הקולות בבחירות לאספה של צפון אירלנד שהתקיימו בשנה שעברה, ודחקה את המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית למקום השני
שין פיין צוברת תמיכה דומה גם בצפון. לראשונה מאז ההסכם של 1998 היא זכתה ברוב הקולות בבחירות לאספה של צפון אירלנד שהתקיימו בשנה שעברה, ודחקה את המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית למקום השני.
הודות להתקוטטות המתמשכת סביב הסכמי הסחר של בריטניה עם אירלנד לאחר הברקזיט, האספה מושעית כעת. אולם, אם וכאשר היא תשוב לפעול, מישל אוניל, סגנית נשיאת השין פיין, תהיה ראשת השרים. באוקטובר היא הצטרפה להפגנות פרו־פלסטיניות בבלפסט, שבמהלכן היא קראה להפסקת אש מיידית ולסיום "הכיבוש, ההתנחלויות הבלתי חוקיות והאפרטהייד".
היחסים הסוערים בין אירלנד לישראל אינם מראים אפוא סימנים שהם עומדים להגיע אל מי מנוחות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם