אוטובוס מימן (צילום: Allenbus)
Allenbus

סנונית המימן הראשונה בתחבורה הציבורית מגיעה לישראל

המימן מגיע לתחבורה הציבורית בישראל: ברבעון הקרוב תעלה חברת סופרבוס את אוטובוס המימן הראשון על כבישי הארץ ● במרוץ להחלפת מנועים מזהמים, היתרון הגדול של המימן על פני רכב חשמלי הוא טווח הנסיעה, המגיע ל-500 ק"מ ● רכבי המימן לא פולטים דבר במהלך הנסיעה - אבל תהליך ייצור המימן אינו חף מזיהום ופליטות

הנוסעים שיעלו על האוטובוס של חברת סופרבוס יחשבו שהם נוסעים באחד האוטובוסים החשמליים שנעים בכבישי הארץ במספרים הולכים וגדלים. הוא יהיה שקט כמו אוטובוס חשמלי, ויהיה חף מהרעידות והריח שמאפיינים אוטובוס שפועל על מנוע דיזל. הנוסעים אולי לא יבחינו, אבל זה יהיה אוטובוס המימן הראשון שנוסע על כבישי ישראל.

לפי אודי אדירי, מנכ"ל קבוצת בליליוס שסופרבוס נמצאת בבעלותה, זה יקרה בעוד שלושה חודשים – לקראת סוף הרבעון הראשון של 2024. הידיעה על הזמנת אוטובוס המימן הישראלי הראשון פורסמה בקיץ האחרון, ובכנס של "תחבורה היום ומחר" שנערך השבוע, אדירי עדכן שהאוטובוס יגיע בקרוב לארץ וייכנס לשירות.

"עדיין לא בחרנו באיזה קו הוא יעבוד", אומר אדירי לזמן ישראל, "אבל זה יהיה קו בינעירוני באשכול העמקים שבו אנחנו נותנים שירות – בין השאר לבית שאן, עפולה, טבריה, יקנעם ודלית אל-כרמל. אני מניח שזה יהיה באזור יקנעם".

"זה יהיה קו בינעירוני באשכול העמקים שבו אנחנו נותנים שירות – בין השאר לבית שאן, עפולה, טבריה, יקנעם ודלית אל-כרמל. אני מניח שזה יהיה באזור יקנעם"

סנונית המימן הראשונה בתחבורה הציבורית בישראל היא חלק ממגמה עולמית שבה ההנעה במימן מסתמנת כפתרון מועדף לכלי רכב כבדים – משאיות, אוניות וגם אוטובוסים.

אוטובוס מימן (צילום: Allenbus)
אוטובוס מימן (צילום: Allenbus)

בהנחה שמנועי הבנזין עומדים לרדת מעל במת ההיסטוריה, מתנהל מרוץ בין כמה טכנולוגיות על החלפתם. בסקטור הפרטי והעירוני נראה שלמכוניות החשמליות יש יתרונות מובהקים – אך בכל הנוגע לאוטובוסים בינעירוניים, להנעה במימן יש ערך מוסף בדמות טווחי נסיעה ארוכים יותר.

"אוטובוס חשמלי בינעירוני יכול לעשות 250 קילומטר, זה מתאים לשירות פרוורי", אומר אדירי, "לשירות בינעירוני אמיתי, כמו קו חיפה-תל אביב או צפת-בני ברק, אין כיום מענה בעולם החשמל. המימן נותן יותר קילומטרז', הוא יכול לנסוע כמו מנוע דיזל קרוב ל-500 קילומטר, וכשנגמר אתה יכול לתדלק אותו".

"אוטובוס חשמלי בינעירוני יכול לעשות 250 קילומטר, זה מתאים לשירות פרוורי. לשירות בינעירוני אמיתי, כמו קו חיפה-תל אביב או צפת-בני ברק, אין כיום מענה בעולם החשמל. המימן נותן יותר קילומטרז'"

בשביל לתדלק צריך כמובן תחנת תדלוק במימן, וכיום יש רק אחת כזו בישראל. בחודש מאי האחרון חנכה "סונול" את תחנת המימן הראשונה בארץ – ובינתיים היחידה – בקיבוץ יגור, וזו גם הסיבה שהאוטובוס הראשון יופעל בגזרה הסמוכה לה. המימן בתחנה ביגור מיוצר מגז טבעי על ידי בז"ן, שגם היא כבר חושבת על היום שאחרי הבנזין.

"זה שיש רק תחנה אחת זו לא מגבלה כל עוד האוטובוס פועל באותו אזור", אומר אדירי, "גם רוב האוטובוסים שמונעים בדיזל מתדלקים בתחנה אחת. ברור שבשלב זה לא נוכל לשנע אותו לאזורים אחרים בארץ. כל התפיסה לגבי מימן בעולם ובארץ היא שמתחילים ליצור את האקוסיסטם, כשיהיו יותר צרכנים יהיו יותר תחנות ולהיפך".

אוטובוס מימן (צילום: Allenbus)
אוטובוס מימן (צילום: Allenbus)

אוטובוס מימן נוסע למעשה על מנוע חשמלי. רק שבניגוד לאוטובוס חשמלי שבו יש צבר של סוללות המספקות את האנרגיה להפעלת המנוע, באוטובוס מימן יש סוללה קטנה שנטענת באמצעות תא דלק, שהוא למעשה מכונה שמפרקת את המימן והופכת אותו לאנרגיה חשמלית.

התוצרים היחידים של התהליך הזה הם אנרגיה חשמלית ומים, ולכן הנסיעה של הרכב – בדיוק כמו רכב חשמלי – כרוכה באפס פליטות מזהמות למרחב הציבורי.

זה עדיין לא אומר שתהליך התחבורה המימנית כולו חף מזיהום ופליטות; רחוק מזה. השאלה המהותית היא איך מפיקים את המימן – בדיוק כשם שבמכונית חשמלית, רמת הזיהום וההשפעה הסביבתית נגזרת מהשאלה אם החשמל הופק מפחם, מגז או משמש.

השאלה המהותית היא איך מפיקים את המימן – בדיוק כשם שבמכונית חשמלית, רמת הזיהום וההשפעה הסביבתית נגזרת מהשאלה אם החשמל הופק מפחם, מגז או משמש

במימן יש כמה קטגוריות: מימן אפור, שמופק בתהליך פירוק של נפט או גז (ועדיין הרבה פחות מזהם מבנזין); מימן כחול, שבתהליך ההפקה שלו לוכדים את הפחמן; ומימן ירוק, שמופק באמצעות אלקטרוליזה של מים – תהליך שבו משקיעים אנרגיה ומקבלים מימן וחמצן. אם מבצעים את האלקטרוליזה באמצעות אנרגיה ירוקה (למשל סולארית) – מקבלים מימן עם אפס זיהום סביבתי.

אודי אדירי, מנכ"ל קבוצת בליליוס ולשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה (צילום: Hodayamoy/Wikipedia)
אודי אדירי, מנכ"ל קבוצת בליליוס ולשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה (צילום: Hodayamoy/Wikipedia)

בישראל מקודם פרוייקט ראשון של הפקת מימן ירוק באמצעות אנרגיה סולארית באזור יטבתה, במה שכבר זכה לכינוי "עמק המימן". המימן שמתדלקים בתחנה ביגור, בכל אופן, נמנה עם הזן האפור.

אוטובוס המימן הישראלי הראשון יגיע בקרוב מסין, וכמו כל טכנולוגיה בתחילת דרכה הוא מאוד יקר. "אם אוטובוס דיזל ממוצע עולה 180 אלף אירו וחשמלי 300 אלף, אז האוטובוס הזה עולה 600 אלף אירו", אומר אדירי.

"כמובן שזה המחיר כשמזמינים אחד. כשהתהליכים יתקדמו ונזמין 50, זה יהיה מן הסתם מחיר אחר. המדינה מסייעת, יש מענקים ומשרד האנרגיה מממן חלק מהרכישה. כל עוד אלה המחירים, ברור שזה יקרה רק אם המדינה תתמרץ.

"אנחנו מביאים את האוטובוס הראשון מתוך מחשבה קדימה, לראות איך זה עובד. בסוף אנחנו תלויים גם בעולם – אם זה ירוץ בעולם, המחירים ירדו, יהיו יותר דגמים. כרגע כל עוד המדינה עוזרת לקחת טכנולוגיה חדשה ולדחוף אותה קדימה – אנחנו על זה".

"אנחנו מביאים את האוטובוס הראשון מתוך מחשבה קדימה, לראות איך זה עובד. בסוף אנחנו תלויים גם בעולם – אם זה ירוץ בעולם, המחירים ירדו, יהיו יותר דגמים"

כשאתה מסתכל כמה שנים קדימה, אתה חושב שחלק משמעותי מהתחבורה הציבורית בישראל ייסע על מימן?
"אני לא יודע בוודאות, אבל כן, יש סיכויים טובים שזה יקרה".

עוד 764 מילים ו-1 תגובות
סגירה