מטאיוואן ופינלנד בינואר ועד קרואטיה וגאנה בדצמבר, ציבור רב של בוחרים ממדינות שונות צפוי להצביע לממשלות חדשות ב־2024. זו אמורה להיות סיבה לחגיגה ואישוש לכוחן של הקלפיות. אולם, השנה החדשה צפויה לשקף את אחת השחיקות החמורות ביותר בדמוקרטיה הליברלית מאז המלחמה הקרה.
במקרה הגרוע, התוצאות השונות עלולות להסתיים במרחץ דמים. במקרה הקצת פחות עגום, בסדרת צעדים של נסיגה לאחור. במבט ראשון, הנתונים נראים מרשימים. צפויות להתקיים 40 מערכות בחירות כלל ארציות, שייצגו 41% מאוכלוסיית העולם ו־42% מהתוצר המקומי הגולמי שלו.
חלקן יהיו משמעותיות יותר מאחרות. חלקן יהיו צפויות פחות מאחרות (אפשר למחוק מהרשימה הזאת את רוסיה ואת בלארוס). אחת או שתיים עשויות להניב תוצאות מעודדות. אולם, בארה"ב ובאירופה, שני אזורים שהיוו את ערש הדמוקרטיה – או לפחות כך טענו – השנה הקרובה עומדת להיות סוערת.
אין זה מוגזם לומר שהמבנים המוסדיים שהוקמו אחרי מלחמת עולם השנייה ושימשו בסיס לעולם המערבי במשך שמונה עשורים יהיו נתונים תחת איום אם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ יזכה בכהונה נוספת בנובמבר.
בעוד שכהונתו הראשונה בבית הלבן יכולה להיחשב כפסיכו־דרמה, שהגיעה לשיאה בהסתערות על הקונגרס זמן קצר לאחר תבוסתו, הפעם האיום שהוא צפוי להציב יהיה הרבה יותר מקצועי ומחלחל.
דיפלומטים אירופאים בוושינגטון חוששים מריבוי של איומים כמו הטלת מכסים גורפת, הידועה גם כמלחמת סחר; פיטורים של אלפי עובדי ציבור והחלפתם בנאמנים פוליטיים; ונסיגת התמיכה שנותרה באוקראינה והחלשת נאט"ו.
עבור נשיא רוסיה פוטין, חזרתו של טראמפ יכולה להיות כמו מָן מהשמיים. אם זה יקרה, הקרמלין צפוי לעורר סוג מסוים של פרובוקציה במדינות הבלטיות או במדינות אחרות הגובלות ברוסיה כדי לבחון את נאט"ו
עבור נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, חזרתו של טראמפ יכולה להיות כמו מָן מהשמיים. אם זה יקרה, הקרמלין צפוי לעורר סוג מסוים של פרובוקציה במדינות הבלטיות או במדינות אחרות הגובלות ברוסיה כדי לבחון את החוזק של סעיף 5 של אמנת נאט"ו, העוסק בהגנה הדדית.
במבט רחב יותר, אפשר לומר שניצחון של טראמפ יסמן את ההרס הסופי של אמינות הדמוקרטיות הליברליות המערביות. מהודו ועד דרום אפריקה ומברזיל ועד אינדונזיה, מדינות שכונו מעצמות בינוניות, מדינות ציר, מדינות רב־צדדיות – או באופן פחות אופנתי בימינו, "הדרום הגלובלי" – ימשיכו במגמה של בחירת וברירת הבריתות שלהן, כשהן רואות שוויון מוסרי בהצעות המתחרות.
לחזרתו של טראמפ עשויה להיות השפעה רבה ביותר על אירופה, בהאצת התקדמותו של הימין האלטרנטיבי או הקיצוני ברחבי היבשת. עם זאת, המגמה הזאת צפויה לצבור תנופה עוד הרבה לפני שהאמריקאים ילכו לקלפיות.
נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ מביטים מעבר לכתפם כאשר הגל השני של הפופוליזם משפיע על התנהלות הממשלה. נושא המחלוקת המאיים על כל המפלגות המתונות הוא ההגירה, בדיוק כמו ב־2015, כשקנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל אפשרה את כניסתם של יותר ממיליון פליטים מהמזרח התיכון, דבר שנחשב עתה כגל הראשון של משבר ההגירה באירופה.
הפעם, הטיעונים שמקדמות מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, מפלגת האיחוד הלאומי של מארין לה פן בצרפת וקבוצות דומות ברחבי היבשת מחלחלים לזרם המרכזי הפוליטי
הפעם, הטיעונים שמקדמות מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, מפלגת האיחוד הלאומי של מארין לה פן בצרפת וקבוצות דומות ברחבי היבשת מחלחלים לזרם המרכזי הפוליטי. בשנה האחרונה ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן חתר בהתמדה תחת החלטות האיחוד האירופי, בעיקר בנוגע להמשך התמיכה באוקראינה.
נכון לעכשיו הוא נמצא לבדו בכך, אבל קרוב לוודאי שיצטרפו אליו אחרים, החל בראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו, שחזר לאחרונה לשלטון. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני חתמה על הסכם שבשתיקה עם בריסל בנוגע להמשך התמיכה באוקראינה (בניגוד לאינסטינקטים שלה ולהצהרותיה הקודמות) בתמורה לחופש פעולה בענייני הפנים של איטליה.
בספטמבר נראה שאוסטריה תבחר כמעט בוודאות בקואליציה של הימין הקיצוני והשמרנים. מדינה שהוקירה את הניטרליות שלה (אחרי נסיגת הכוחות הסובייטים ב־1955) והייתה מעוניינת באהדתה של מוסקבה, כבר חשה לא בנוח עם מתן תמיכה מלאה לקייב. אפשר לצפות שהתמיכה הזאת תצטמצם בקרוב.
אחת המדינות הבודדות שמכהנת בהן ממשלת מרכז–שמאל, פורטוגל, עתידה להצטרף לחבורת הימין והימין הקיצוני אחרי בחירות הבזק שיתקיימו במדינה במרץ. ראש הממשלה היוצא, אנטוניו קושטה מהמפלגה הסוציאליסטית, נאלץ להתפטר על רקע חקירת חשד לשחיתות.
ניצחונו של ראש הממשלה דונלד טוסק בפולין ראוי לציון לא פחות, משום שממשלתה של מפלגת החוק והצדק הימנית ניצלה את שנותיה בשלטון כדי לנסות ולהטות את התקשורת ואת בתי המשפט לטובתה
הרגע הנפיץ ביותר צפוי להגיע ביוני, עם הבחירות לפרלמנט האירופי. טריפת הקלפים בחבילה האירופית המתרחשת אחת לארבע שנים, תמיד נתפסה בבריטניה כהזדמנות לנהוג בקלות דעת אף יותר מהרגיל.
ב־2014 ציבור הבוחרים הבריטי, בתבונתו הבל תשוער, הציב את נייג'ל פרג' ומפלגת העצמאות שלו במקום הראשון, מה שהוביל לסדרת אירועים ששנתיים מאוחר יותר הסתיימו בהחלטה לעזוב את האיחוד האירופי.
לאחר שראו את הנזק שגרם ה"ברקזיט", מצביעי 27 מדינות האיחוד האירופי הנותרות אינם חותרים לכך שמדינותיהן יסתדרו בכוחות עצמן. עם זאת, רבים ינצלו את ההזדמנות להביע את סלידתם ממדיניות הזרם המרכזי על ידי בחירה בחלופה הפופוליסטית.
אחדים עשויים לראות בכך אפשרות שאין בה סיכון גבוה, מתוך אמונה שלפרלמנט האירופי אין משקל רב. אולם, אם יעשו כך, הם ישלו את עצמם. כוחות שונים מהימין הקיצוני עשויים בהחלט להצטרף לכדי הגוש הגדול ביותר.
התוצאה המדאיגה ביותר ב־2023 הייתה עלייתו של חרט וילדרס עד כפסע מהשלטון. הבחירות בהולנד מספקות לפוליטיקאים מהזרם המרכזי מדריך מה לא לעשות
זה אולי לא יוביל לשינוי בהרכב הנציבות האירופית (הקבוצות המצומצמות מהזרם המרכזי עדיין יהוו יחד רוב), אבל כל עלייה כזאת של הימין הקיצוני תשנה את הדינמיקה הכוללת באירופה. מפלגות הימין הקיצוני המכהנות בשלטון ישאבו מכך עידוד לחתור לפוליטיקה נייטיביסטית קיצונית יותר.
במדינות שבהן הן חברות זוטרות בקואליציית השלטון (כמו בשוודיה), הן יפעילו יותר לחץ על שותפותיהן השמרניות יותר מהזרם המרכזי לנוע לכיוונן.
מנגד, מדינות שראו עלייה מפתיעה בכוחו של הזרם המרכזי בבחירות הכלל ארציות השנה אינן צפויות לראות את הימשכות המגמה הזאת. ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הצליח להדוף את הימין רק באמצעות הסכם עם הבדלנים הקטלונים.
הדבר הוביל למחאות מצד לאומנים ספרדים ולמצב של חוסר יציבות. ניצחונו של ראש הממשלה דונלד טוסק בפולין ראוי לציון לא פחות, משום שממשלתה של מפלגת החוק והצדק הימנית ניצלה את שנותיה בשלטון כדי לנסות ולהטות את התקשורת ואת בתי המשפט לטובתה. הישגים דומים צפויים למפלגת החוק והצדק ביוני.
התחזיות הקשות הללו אולי יתבררו בסופו של דבר כמוגזמות. מפלגות הזרם המרכזי בכמה מדינות עשויות להפריך את נבואותיהם של רואי השחורות ולהשיג תוצאות טובות יותר מכפי שהם צפו
התוצאה המדאיגה ביותר ב־2023 הייתה עלייתו של חרט וילדרס עד כפסע מהשלטון. הבחירות בהולנד מספקות לפוליטיקאים מהזרם המרכזי מדריך מה לא לעשות. נכונותה של מפלגת המרכז–ימין של ראש הממשלה היוצא מארק רוטה לשקול הרכבת קואליציה עם מפלגת החירות של וילדרס עודדה מצביעים רבים שסברו עד אז שקולותיהם יזכו להתעלמות.
בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, גרמניה, "חומת האש" שהקימו מפלגות הזרם המרכזי, שסירבו לשבת בשלטון עם חברי מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, מתחילה להישחק. האיחוד הנוצרי־דמוקרטי כבר עובד איתם ברשויות מקומיות קטנות. פרידריך מרץ, יושב ראש האיחוד, השמיע רמיזות שלפיהן אי אפשר לשלול אפשרות כזאת ברמה האזורית.
![חרט וילדרס, העומד בראש מפלגת הימין הקיצוני "המפלגה למען החירות", בהאג לאחר היוודע תוצאות הבחירות הכלליות בהולנד שבהן זכה במקום הראשון, 22 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/11/AP23326749020840.jpg "חרט וילדרס, העומד בראש מפלגת הימין הקיצוני "המפלגה למען החירות", בהאג לאחר היוודע תוצאות הבחירות הכלליות בהולנד שבהן זכה במקום הראשון, 22 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)")
אם אלטרנטיבה לגרמניה תזכה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות לפרלמנט האירופי ביוני (סקרי דעת קהל ממקמים אותה כעת רק מעט אחרי הנוצרים הדמוקרטים ולפני כל שלוש מפלגות ה"רמזור" בקואליציה של שולץ), אזי המומנטום ישתנה במהירות. היא תוכל להמשיך ולנצח בסתיו הבא בשלוש ממדינות המזרח הקומוניסטי לשעבר – תורינגיה, סקסוניה וברנדנבורג.
במקרה הזה, גרמניה תיכנס לשטח לא נודע. התחזיות הקשות הללו אולי יתבררו בסופו של דבר כמוגזמות. מפלגות הזרם המרכזי בכמה מדינות עשויות להפריך את נבואותיהם של רואי השחורות ולהשיג תוצאות טובות יותר מכפי שהם צפו.
אולם, על פי המגמות האחרונות, אין הרבה מקום לאופטימיות. עם זאת, ישנה מערכת בחירות אחת שאמורה להתקיים לקראת סוף שנת 2024 ועשויה להסתיים בניצחון המרכז ואף להשיג לו רוב חזק בפרלמנט.
בריטניה, המדינה שעזבה את לב אירופה, האי שעד לאחרונה נשלט על ידי ליצן, עשויה להגיח ככוכב הצפון של הדמוקרטיה הסוציאלית החדשה. האירוניה לא תיעלם מעיניו של איש.
ג'ון קמפפנר הוא מחבר הספר "Why the Germans Do It Better: Notes from a Grown-Up Country".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה לא שהימין הוא טוב,אבל הוא הרבה יותר טוב נגד האיסלם הרדקלי שהשתלט על אירופה.
יש אפילו מוסלמי בכיר שאומר שהאיסלם נצמד לליברלים כי ככה הכי קל להם להדחף לשלטון,כי הליברלים חסרי גבולות נוקשים.עם הימין זה לא יקרה.
זאת הנקודה לעצור את האיסלם או שיהיה כבר מאוחר ואירופה המערבית שגם ככה סובלת תעלם.שבדיה יש ערים עם אחוזי אונס גבוהים,צרפת יש חלקים מוסלמים שרוצים עצמאות,אנגליה יש אזורים מוסלמים שהמשטרה לא נכנסת אליהם.