אז הכל בגלל "הקרע בעם". כמה נוח לבנימין נתניהו. הוא רק הלך לתומו וחיפש צנצנת דבש, כשהעם נקרע לגזרים ללא מגע יד אדם וראש ממשלה מופקר, זה שעשה לביתו במקום למדינתו שהלכה ונקרעה תחתיו. זה שעסק בביצור שלטונו במקום בבניין הארץ וחיזוקה, זה שהכניס באג אחר איתמר בן גביר למערכת ורמס אותה ללא הכר.

הפייק החדש של פושעי המלחמה הזו מנסה להנדס תודעה של עם מרוט ושסוע, ולטעון שמאות אנשים חפים נטבחו כי חמאס ניצל את "הקרע בעם". הכל היה כה מושלם כאן, לולא קרע קטן וממזר. לא הבאג שעומד בראש מערכת שהלכה ונרקבה בשנות שלטונו הארוכות מנשוא של האיש שעלה לשלטון במאה שעברה ולא השאיר כאן אבן על אבן.

הפייק החדש של פושעי המלחמה הזו מנסה להנדס תודעה של עם מרוט ושסוע, ולטעון שמאות חפים נטבחו כי חמאס ניצל את "הקרע בעם". הכל היה כה מושלם כאן, לולא קרע קטן וממזר. לא הבאג שעומד בראש מערכת

חמאס רק עשה "פו" ונכנס לגמור את העבודה ביום הלא ייאמן ההוא. כלום לא קידם את פניו. זה היה טיול בעוטף. המדינה נרדמה לרגליו והתעוררה בבעתה כדי לגלות שחלום הדורות היה לסיוט.

המדינה היטלטלה כמו סירה בסערה, מתקפות טילים, מאות אלפי אזרחים נדדו מביתם למקום מקלט, המדינה כמעט הושבתה.
ונתניהו לא היה שם.

היו אזרחים שהרימו את המדינה מהרצפה והפיחו בה רוח חדשה כדי שתתפקד.
ונתניהו לא היה שם.

והייתה מלחמה וצבא במלוא גבורתו. "עולה ביעף ושב נקטע בילל של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל" (נתן אלתרמן).
ונתניהו לא היה שם.

צבא שהיה עמוד האש לפני מחנה מוכה אבל באין עמוד ענן.
ונתניהו לא היה שם.

הייתה רק בובה מאופרת בכבדות ונאומי רהב ריקים, אני ואני ואני, מסתתר בין יועציו וסריסיו הנרפים וברקע שורה ארוכה של חיילים צעירים שועטים ומתים.
מגש הכסף 2023.

צבא שהיה עמוד האש לפני מחנה מוכה אבל באין עמוד ענן. רק בובה מאופרת בכבדות ונאומי רהב ריקים, אני ואני ואני, וברקע שורה ארוכה של חיילים צעירים שועטים ומתים. מגש הכסף 2023

בתווך עמד שדה הקרב וכל מה שלא שייך למלחמה נהדף הצידה, עם "שקט, יורים" הישן והממסך. פסיכוזת מלחמה עלינו ועיתונות משמנת אותה בפאנלים לא נגמרים. למלחמה יש רייטינג ממכר, גם העיתונות וגם הצופה המרוט לא רוצים להיגמל, תנו לנו עוד מהאדום האדום הזה.

עכשיו חזרו גם הפירסומות, כמו אין מלחמה בעולם. קחו כמה מילים מאחדות, יחד, עם, כולנו, נערו היטב ולכו לקנות: גלידה, רכב, בגדים, ביטוח, "כולכם ביחד שקו בתחת בקצב אחיד של חייל בתפקיד". לא המצאתי, שרנו את זה בצופים והנה, מצאתי מקום לזיכרון ילדות פלוס צה"ל, לא רק מרמרת.

קשה להפריז בהשפעת ציפורניי העיתונות על המחדל הנורא בתולדותינו. בשנות שילטונו הארוכות מנשוא נתניהו עשה ככל העולה על רוחו. לא רק הפוליטיקאים, גם העיתונות זנתה תחתיו. כוחו להשחית ועוצם ידו שלחו אש בכל. באין מפריע הצית אש בזנבות השועלים ושילח אותם להבעיר שדות.

יצחק שמיר, רה"מ לשעבר, כינה אותו "מלאך חבלה". כל ממשלה שכיהנה תחתיו היתה חומר ביד היוצר, אולי מתוך יראה. הכוח המופרז שצבר בשנות שילטון ארוכות מנשוא סייע לו במלחמה העיקרית: מלחמה על המשך שלטונו. במלחמה הזו נמחקו הקווים האדומים. כלבי השמירה של הדמוקרטיה נדמו ובמקומם הגיחו שועלים קטנים מחבלים בכרמי הארץ הזאת.

שמיר, רה"מ לשעבר, כינה אותו "מלאך חבלה". כל ממשלה שכיהנה תחתיו היתה חומר ביד היוצר, אולי מתוך יראה. הכוח המופרז שצבר בשנות שילטון ארוכות מנשוא סייע לו במלחמה העיקרית: מלחמה על המשך שלטונו

ערוץ 7 של המתנחלים הפך לערוץ 14, ערוץ מורשת. מורשת נתניהו ושימורה. אחרי רצח רבין הפכו הערוץ ודומיו בעיתונות לשופר מלכות נתניהו, בלי למצמץ ובלי לתרץ. מי שמצמץ ראשון היתה הדמוקרטיה. דמוקרטיה במנוסה בארץ קטנה עם כיפה ומשיח חילוני מסואב.

באווירה כזו נדמה שחצי עם נגוז ונעלם. שבעה באוקטובר הפך, ממש כשמו הנורא, לשבעה מתמשכת תחת סלוגן מזויף "ביחד ננצח".

החטופים העירו את העם והדביקו אותו מחדש כי חטופים זה קונצנזוס, אבל גם זה הולך ונסדק, אם לא נעלם כליל. כולנו רקמה אנושית צמיגית אחת ומי שמעז להשמיע מילת ביקורת נקרע בשיניי הביביסטים, גם אם נחלץ מלהבות ה-7.10. אין הנחות, "הלנו אתה או לצרינו?" מהר, אין זמן, 15 דקות התהילה עוברות ביעף, רק אתמול עברת גיהינום וכבר אתה חוזר לסיבלותיך כאזרח מן השורה. שורת נתניהו.

אותו עוף בגריל שנאם מילים ריקות במסיבת העיתונאים, מעורר חשד שנחטפנו, והפעם ע"י החגורה שמקיפה את הבובה המאופרת לעייפה. הוא נראה כמו פוחלץ אבל מצד שני לא קלה דרכו עם האישה והילד שכבר אחראים לכמה וכמה כתמים, ולא רק על פניו מוכי המייקאפ.

אנחנו בצרות. עכשיו אנחנו אוחזים איש בצוואר אחיו בשאלת הקרע בעם. מה קדם למה, הביצה או העוף המטוגן שעוד מסתובב מעלינו כמו חרב מתהפכת. חמאס וחזבאללה הם הצרות הקטנות שלנו. עם למוד סבל ומנצח אנחנו, קטן עלינו אויב חיצוני. הבעיה היא האויב הפנימי.

מי יכול על האיש הזה שלא מוכן ללכת עד שלא ישאיר אחריו אדמה חרוכה, כמו בכביש המוליך ממסיבת הטבע "נובה".

הוא כבר ניסה הכל, לכרות ברית עם השטן, להעביר כסף לחמאס, לשחרר את יחיא סנוואר מהכלא, לרפא את חאלד משעל, לפצות בכסף את הטורקים, לקנות ולמכור, לתחמן ולרמות, לחמוד ולהרוס ולהערים על עם שלם חצוי.

מה קדם למה, הביצה או העוף המטוגן שמסתובב מעלינו כמו חרב מתהפכת. מי יכול על האיש הזה שלא מוכן ללכת עד שלא ישאיר אחריו אדמה חרוכה, כמו בכביש המוליך ממסיבת הטבע "נובה"

העוף המטוגן שנאם במסיבת עיתונאים לא ילך עד שלא יטגן אותנו. מה שהתחיל במאה הקודמת ונמשך בשבעה באוקטובר עוד לא נגמר.

ובעוד המדינה עולה באש המחלוקת למען שמו, 129 חטופות וחטופים נמקים בשביים.

זעקי ארץ אהובה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת