החשש שראש הממשלה בנימין נתניהו ימשוך את המערכה הצבאית בדרום ובצפון מתוך מניעים אישיים, פוליטיים ומשפטיים עולה כל הזמן. החשש הזה טיפס בסוף השבוע עד לבית הלבן, לפחות לפי הדיווח אתמול (ראשון) ב"וושינגטון פוסט".
לפי העיתון, גורמים אמריקאיים רשמיים מודאגים מהאפשרות שראש הממשלה ינצל את המלחמה בלבנון לטובת ההישרדות הפוליטית שלו, על רקע הכישלון המחפיר של הממשלה ב-7 באוקטובר.
לנתניהו יש כמובן סיבות אישיות טובות להשאיר את ישראל במצב מלחמה לאורך זמן. סיום המלחמה הוא בהכרח גם סיום הקריירה הארוכה שלו; אין מי שישרוד טרגדיה לאומית כל כך קשה בסדר הגודל של ה-7 באוקטובר, שתלווה לדיראון את מדינת ישראל והעם היהודי גם במאות השנים הבאות. גם אם נתניהו יפעיל את כל הכישורים המניפולטיביים הידועים שלו, הוא לא יוכל לעמוד בפני הריאקציה של עוצמת האירוע.
סיום המלחמה הוא בהכרח גם סיום הקריירה הארוכה שלו; אין מי שישרוד טרגדיה לאומית כל כך קשה בסדר הגודל של ה-7 באוקטובר, שתלווה לדיראון את מדינת ישראל והעם היהודי גם במאות השנים הבאות
התמרונים של נתניהו מרשימים, הטקטיקה הפוליטית שלו ניכרת מדי יום בישיבות הממשלה, בקבינט ובסיעת הליכוד. הוא מטיל בדרכים שונות ומשונות את האחריות למחדל רק על הצבא ומרחיק אותה מעצמו ("הצבא פישל", הוא חוזר ואומר בשיחות פרטיות).
הוא מגבש סביבו את סיעות הקואליציה ואת חברי הכנסת של הליכוד, ומרעיף עליהם מכל טוב – מתקציבים ועד מחמאות מביכות. נתניהו גם מנסה לשקם לעצמו את מעמד המציל הלאומי, האיש היחיד שיכול לחלץ אותנו מהבוץ שהכניס אותנו אליו.
יכול להיות שהמינוי המצוין של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק כשופט מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג הוא רמז של נתניהו בכיוון הזה: שינוי גרסה ואימוץ גישה ממלכתית מפתיעה, שמסמלת גם את הרס הרפורמה. "מכה כאבחת סכין", כפי שנוהג נתניהו לומר.
לא מפתיע שאנשי הליכוד רטנו על ההחלטה המפתיעה הזו – בעיקר כדי לשמור על קשר טוב עם הבייס – אבל במקביל שיבחו את נתניהו ואת "שיקוליו הענייניים", כפי שעשתה השרה מירי רגב. נתניהו רק יוצא נשכר מהדואליות הזו.
אנשי הליכוד רטנו על מינוי אהרן ברק – בעיקר כדי לשמור על קשר טוב עם הבייס – אבל במקביל שיבחו את נתניהו ואת "שיקוליו הענייניים", כפי שעשתה השרה מירי רגב. נתניהו רק יוצא נשכר מהדואליות הזו
הדברים ידועים, אבל שום דבר לא יעזור לנתניהו. גם אם המלחמה תימשך עד סוף 2024, כפי שמעריך הצבא, זה לא ימנע את חשבון הנפש והזעם שיציפו את הרחובות ויובילו את המדינה לבחירות חדשות.
גם אם נתניהו יעבור את השנה הזו בשלום, קשה להניח שיעביר את תקציב 2025, שיהיה אחד הקשים בתולדות המדינה. ואם יעבור התקציב הזה, נתניהו לא יחצה בשלום שום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.
מעבר לכל זה, נתניהו גם לא יכול למשוך את המלחמה כרצונו. האפשרות הזו נפסלת בידי שרים בכירים מכל המפלגות. הקבינט המדיני-ביטחוני לא מנהל שום דבר, חוץ מאשר מריבות ועימותים, למרות ששם יש לנתניהו רוב מוחלט.
את מהלכי המלחמה קובע קבינט המלחמה ושם נתניהו נקלע לעמדת מיעוט. שר הביטחון יואב גלנט עם שרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט נמצאים במחנה אחד מול נתניהו והשר רון דרמר.
את מהלכי המלחמה קובע קבינט המלחמה ושם נתניהו נקלע לעמדת מיעוט. שר הביטחון גלנט עם שרי המחנה הממלכתי גנץ ואיזנקוט נמצאים במחנה אחד מול נתניהו ודרמר
לשלושת הגנרלים בקבינט הזה אפשר להוסיף גם את הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, המסתמן כיריב נוסף של נתניהו ושריו, והוא זה שמנווט את המערכה בשטח. נתניהו לא יכול בתנאים הללו לקחת את המלחמה לאן שהוא רוצה.
כולם מודעים לשאיפות ולצורך של נתניהו, ומשום כך הם סוגרים עליו היטב. ולכן גנץ ואיזנקוט לא יצאו מהקבינט כל עוד הקרבות נמשכים. הם לא יתנו לנתניהו חופש פעולה מלחמתי-פוליטי.
דווקא לגלנט יש כאן תפקיד מיוחד. לפחות פעם אחת הטיח שר הביטחון בפירוש בנתניהו את האשמה שהוא עובד מתוך מניעים פוליטיים. זה קרה ב-11 בדצמבר בדיון בקבינט על הכנסת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל. הקבינט הצביע נגד.
וצריך לשים לב גם לציוץ של גנץ בעקבות הפרסום אתמול ב"וושינגטון פוסט". גנץ דווקא נעמד לצדו של נתניהו מול החשש שביטאו הבכירים האמריקאים שנתניהו ימשוך או ייכנס למלחמה בצפון מסיבות אישיות.
"העולם צריך לזכור כי מי שהחל בהסלמה הוא ארגון הטרור חזבאללה. ישראל מעוניינת בפתרון מדיני. אם זה לא יקרה, מדינת ישראל וצה"ל יסירו את האיום", כתב גנץ. בנושא הזה צריך לזכור כי נתניהו בלם מכת מנע על חזבאללה, בניגוד לדעתו של גלנט.
במלים אחרת: בניהול המלחמה הנוכחית יש למרבה המזל מערכת של בלמים ואיזונים, וגם ראש הממשלה לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ביובי רועד מפסיקת הביניים בהאג
הפסקת לחימה ובן גביר מפיל אותו בתוך 24 שעות. תם הסיפור. עשרות תיקים פליליים, חילוט של כל הכספות, כל כספי השוחד שלקט, וחברות הקש במקלטי מס. אלפיים שנה בכלא. לפחות.
אז לוקחים את ברק, הטוב ביותר כדי לעקב את הסכנה המיידית. אין כאן שום ממלכתיות ושום מהפך. יש שתי ידיים מתהדקות סביבי גרונו. וכצפוי הוא יעשה הכל כדי לשרוד עוד יום. הפסיכופת כבר בשלב תמות נפשי עם כל האנושות. אסטרויד, מלחמה גרעינית… מה שיבוא ברוך הבא
ובל נשכח. מולנו זקן, חולה, עייף, מסומם, בנאדם חסר ערכים, חלש, פרנואיד, אפס מאופס, חדל אישים. עלה נידף ששחד מחנה שלם בשלמונים מכיסנו. ארכיוני סחיטה, ושלמונים. זה 'סוד' כוחו