כשמחברי הדוח הלאומי על אובדן מזון בישראל ישבו לכתוב אותו, הם לא שיערו שהנתונים הקשים של 2022 – השנה שאליה מתייחס הדוח שמתפרסם הבוקר – יתגמדו לעומת מה שהתרחש כאן בשלושת החודשים האחרונים של 2023.

בדוח הבא כבר יצטרכו לכמת את תועפות המזון שהושלכו בבסיסי צה"ל ובשטחי הכינוס; את העובדה שאלפי דונמים של חקלאות בדרום ובצפון הפכו לאזורי לחימה; ושבכל רחבי הארץ, פירות וירקות הרקיבו בגלל שלא נקטפו בזמן בשל העדר עובדים. מצב הביטחון וביטחון המזון מעולם לא היו כרוכים יותר זה בזה.

הנתונים שמציגים המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וארגון "לקט ישראל" – וכאמור, אלה הנתונים של 2022, טרום המלחמה – בלתי נתפסים: יותר משליש מהמזון שגדל ומיוצר בישראל (37%) נזרק לפח.

הנתונים שמציגים המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וארגון "לקט ישראל" – וכאמור, אלה הנתונים של 2022, טרום המלחמה – בלתי נתפסים: יותר משליש מהמזון שגדל ומיוצר בישראל נזרק לפח

הבזבוז מתרחש לכל אורך השרשרת: אצל החקלאים, שממהרים להיפטר מתוצרת לא מספיק "יפה"; במפעלי התעשייה ובמערכי ההפצה והשיווק של הרשתות; וכמובן בבתים שלנו, הישראלים, שקונים יותר מדי אוכל שאנחנו לא זקוקים לו, לא משקיעים תשומת לב בניהול המלאי במקרר ונאלצים לזרוק מזון בשווי מאות שקלים בחודש.

לפי הדוח, השווי הכספי של המזון המבוזבז בישראל עומד על 23.1 מיליארד שקל בשנה. הקלות הבלתי נסבלת של השלכת המזון כוללת ירקות ופירות שנפל בהם פגם אסתטי, מוצרים שנפגעו קלות במהלך הגידול או הייצור ומוצרים שתאריך התפוגה שלהם קצר מדי ונקבע בעיקר למטרות כיסוי תחת. כ-40% מהמזון שנזרק (1.1 מיליון טונות) ראוי למאכל וניתן להצלה.

645 אלף טונות של ירקות טובים הושמדו בישראל ב-2022, 165 אלף טונות פירות, 60 אלף טונות בשר, ביצים ודגים ו-53 אלף טונות של חלב (פרה) ומוצרי חלב.

645 אלף טונות של ירקות טובים הושמדו בישראל ב-2022, 165 אלף טונות פירות, 60 אלף טונות בשר, ביצים ודגים ו-53 אלף טונות של חלב (פרה) ומוצרי חלב

מדובר במלאי עצום של מזון טוב, רובו בריא, שבניהול נכון היה בכוחו למחוק את בעיית הרעב בישראל ולשמש כלי משמעותי בריסון יוקר המחיה המשתולל.

כשיותר משליש מהמזון במדינה מבוזבז, זה לא רק הפסד כלכלי עצום ומפגע סביבתי כבד (כל המשאבים, האנרגיה, המים והקרקע שהושקעו לשווא), זה גם מעלה סימני שאלה על יעילותו של המשק המודרני.

כל כך הרבה טכנולוגיות מתקדמות לוקחות חלק בתעשיית המזון ובמערכי השינוע וההפצה, ובכל זאת כל כך הרבה אוכל ראוי מפוספס. שוב מתברר שטכנולוגיות לא מספיקות כשבני האדם שמפעילים אותן לא מצוידים בגישה הנכונה.

מאז שפרצה המלחמה צצו בארץ יוזמות רבות של הצלת תוצרת חקלאית וניצולה – כולל יוזמות בישול של מזון מוצל לחיילים – אבל מדובר באיים של יוזמות עממיות מבורכות שמסוגלות להציל רק על קצה המזלג, תרתי משמע.

כדי לחולל שינוי אסטרטגי יש צורך בגורם מתכלל שבכוחו להעלות את משק המזון הלאומי על הפסים הנכונים. לא ברור אם לממשלת ישראל יש את הכישורים לבצע את המשימה הזו, אבל מה שבטוח – בינתיים היא לא מראה שום רצון.

כדי לחולל שינוי אסטרטגי יש צורך בגורם מתכלל שבכוחו להעלות את משק המזון הלאומי על הפסים הנכונים. לא ברור אם לממשלת ישראל יש את הכישורים לבצע את המשימה הזו

ממשלה שרוצה, הייתה שולחת לפח האשפה של ההיסטוריה מספר דו-ספרתי של משרדים מיותרים, ומקימה תחתם רשות מזון לאומית שתטפל הן בסוגיית בזבוז המזון והן בפן הבריאותי, שמהווה חלק בלתי נפרד מהבעיה (השנה לראשונה משרד הבריאות שותף לחיבור הדוח).

משאית לאיסוף והצלת מזון מבוזבז (צילום: לקט ישראל)

וכאילו תחושת ההחמצה לא גדולה דיה, הגיעה השבוע ידיעה מצרפת שמהווה ד"ש מעולם אחר, או לפחות ממדינה ששואפת להתקדם לעולם אחר: החל מ-1 בינואר, חלה בצרפת חובה חוקית למחזר את שאריות המזון ולהפוך אותן לקומפוסט או לביו-גז.

החוק מחייב את העיריות והרשויות המקומיות להעניק לתושבים – משקי בית ועסקים כאחד – את כל האמצעים להפריד את שאריות המזון משאר סוגי הפסולת. תושבים שחפצים בכך יכולים להכין קומפוסט בבית, השאר ישליכו את הפסולת לפח העירוני שממנו היא תילקח למתקן להפקת ביו-גז.

אמנם בשלב זה לא יופעלו סנקציות ואכיפה כלפי הסרבנים, אבל מותר לשער שגם זה יגיע. הצרפתים כנראה בונים על כך שהציבור, או לפחות רובו, יעדיף לנהוג כראוי גם אם לא מונפת סכין רגולטורית וחוקית מעל ראשו.

אמנם בשלב זה לא יופעלו סנקציות ואכיפה כלפי הסרבנים, אבל מותר לשער שגם זה יגיע. הצרפתים כנראה בונים על כך שהציבור, או לפחות רובו, יעדיף לנהוג כראוי גם אם לא מונפת סכין רגולטורית וחוקית מעל ראשו

אז בעוד הצרפתים צועדים קדימה, ישראל – קל וחומר בחודשים האחרונים – מגשימה את הסלוגן המפורסם מפרסומת של שנות ה-80': מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה.