הצהרתו של בנימין נתניהו לפיה "יש כסף לכולם" לא עומדת במבחן המציאות. הוצאות המלחמה הישירות והעקיפות מסתכמות במאות מיליארדי ש"ח. המשך הזרמת המיליארדים לכספים הקואליציוניים, למשרדי הממשלה המיותרים ולפרויקטים שאינם קשורים למלחמה ו/או לצמיחה, מסכנים את עתידה הכלכלי של ישראל ואת דירוג האשראי שלה.
* * *
המלחמה הממושכת ברצועת עזה, ההפגזות בגבול הצפון, מאות אלפי אנשי המילואים שגויסו ונעדרים כבר שלושה חודשים ממקומות עבודתם, עשרות אלפי המשפחות שפונו מבתיהם בצפון ובדרום, העצמאים שאיבדו את העסק שלהם והעסקים שקרסו – כל אלה עולים למשק הישראלי מאות מיליארדי שקלים שאנחנו, ילדינו ואולי גם נכדינו נצטרך לשלם בריבית דריבית במשך הרבה מאד שנים קדימה.
המלחמה הממושכת, מאות אלפי המילואימניקים שנעדרים חודשים מעבודתם, עשרות אלפי המשפחות שפונו בצפון ובדרום, העצמאים שאיבדו את עסקיהם – כל אלה עולים למשק הישראלי מאות מיליארדים
וכל זה עוד לפני שחישבנו את המיליארדים הרבים שיידרשו לשיקום יישובי העוטף ויישובי וערי הצפון, החזרת המפונים לבתיהם, טיפול ושיקום בפצועים הרבים במלחמה, פיצוי בעלי העסקים והחברות שהכנסותיהם נפגעו קשות, בנייה מחדש של יחידות הצבא והשלמת הציוד והמלאים שהתרוקנו במלחמה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שניסה להצדיק את המשך תשלום הכספים הקואליציוניים באמצע המלחמה, אמר מול מצלמות הטלוויזיה: "לאף אחד לא יחסר כסף. יהיה כסף לכולם".
סביר להניח שבנימין נתניהו, שמבין דבר או שניים בכלכלה, לא באמת התכוון למה שאמר בתשובה לשאלה של עיתונאי. גם ראש הממשלה יודע שהכסף הוא לא הבעיה, אלא המוצרים והשירותים המוגבלים שעומדים לרשות המשק ושאותם צריך לחלק בין צורכי המלחמה לבין שאר צורכי המשק כמו חינוך, בריאות, רווחה, חקלאות, תחבורה, בינוי, או תקשורת.
אין ארוחות חינם. ממשלה יכולה להדפיס כמויות בלתי מוגבלות של כסף ללא כל קושי. השאלה היחידה היא מהיכן יבואו המוצרים והשירותים שנרצה לקנות בכסף שיודפס. אם לא נייצר את אותם מוצרים ושירותים ו/או לא נרכוש אותם במטבע זר בחו"ל, הרי שלכסף שהודפס לא יהיה ערך והמשק ייכנס לתהליך מהיר של אינפלציה תלת ספרתית.
אין ארוחות חינם. ממשלה יכולה להדפיס כמויות בלתי מוגבלות של כסף ללא כל קושי. השאלה היחידה היא מהיכן יבואו המוצרים והשירותים שנרצה לקנות בכסף שיודפס
נתונים ראשונים על המשבר הכלכלי הצפוי אם הממשלה לא תתעשת ולא תעבור מיידית לכלכלת מלחמה על מלא, ניתן לראות בדוח משרד האוצר שהוגש לפני מספר ימים לכנסת. לפי הדוח, הוצאות הממשלה ב-2024 צפויות לעלות ב-50 מיליארד ש"ח לעומת התחזיות המקוריות בעת אישור התקציב בכנסת. במקביל הכנסות הממשלה צפויות לרדת ב-2024 בכ-48 מיליארד ש"ח לעומת התחזיות המקוריות.
*שלמות הקואליציה, לפני טובת המדינה*
נתניהו מתעלם, סמוטריץ' ממסמס — והסכנה בתקציב 2024 רק גוברת.
דו"ח באוצר: ללא קיצוץ ענק של 67 מיליארד שקל בתקציב 2024 – הגירעון יזנק ל-6%
לפי נתוני האוצר, ההוצאות בשנה הבאה יהיו גבוהות בכ-48.4 מיליארד שקל מהמתוכנן, וההכנסות יהיו נמוכות ב-48… pic.twitter.com/S7fvdjCdH5
— Orly Harel (@OrlyHar) December 24, 2023
קשה להבין כיצד הממשלה כולה, ובעיקר ראש הממשלה ושר האוצר האמונים על יציבותה של כלכלת ישראל, ממשיכים בעסקים כרגיל ומשדרים לציבור שהכלכלה הישראלית חזקה ויציבה, ושאין צורך בצעדי חרום שיקטינו את הגרעון העצום בתקציב הממשלתי.
הגדיל לעשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאמר בראיון עיתונאי:
"חלק גדול מהכספים שהולכים למלחמה יבואו מהגדלת הגרעון. זה לא נורא. אפשר להגדיל את הגרעון. לא קרה שום דבר. זה לא דרמה. בשנה הבאה נצטרך לחתוך בבשר החי לכולם. אנחנו נחתוך בדברים שחשובים לכולם ונסיט למאמץ המלחמתי".
קשה להבין כיצד הממשלה כולה, ובעיקר רה"מ ושר האוצר האמונים על יציבות הכלכלה, ממשיכים בעסקים כרגיל ומשדרים לציבור שהכלכלה הישראלית חזקה ויציבה, ושאין צורך בצעדי חרום להקטנת הגרעון העצום
הגדלת הגרעון בתקציב 2024 ביותר מ-100 מיליארד ש"ח (לפי תחזיות האוצר) זה לא סתם מספר בספרי התקציב. מדובר בנתון שהוא הרבה יותר מדבר "נורא" או מ"דרמה". מישהו צריך לממן את הכספים האלה שעדיין לא אמרו סוף פסוק, והם עלולים להמשיך ולגדול בהמשך המלחמה גם ל-150 ואף ל-200 מיליארד ש"ח. המישהו הזה הוא אנחנו כולנו תושבי ישראל, ואם לא נתנהל נכון, גם בנינו ונכדינו יצטרכו להמשיך ולממן את הגרעון הזה עוד שנים רבות.
הגרעון הענק הזה יכול להימנע בחלקו ע"י הקטנה דרסטית של הוצאות הממשלה הלא-חיוניות כבר עכשיו בתחילת 2024, קיצוץ כל הכספים הקואליציוניים הבזבזניים, ביטול 15-20 משרדים ממשלתיים מיותרים שהוקמו רק לצרכים קואליציוניים ושואבים מקופת המדינה מיליארדי ש"ח, צמצום כוח האדם העודף במשרדי הממשלה ובמוסדות הנתמכים ע"י הממשלה.
במקביל ניתן לצמצם עוד חלק מהגרעון העצום ע"י קיצוץ רוחבי משמעותי בכל משרדי הממשלה. צעד מסוג זה הוא הכרחי, למרות שהוא אינו פופולרי בקרב מקבלי ההחלטות שכן הוא צפוי לפגוע ברמת החיים וברמת השירותים שניתנים לציבור בבריאות, בחינוך, ברווחה, בכבישים, בתרבות ובשאר תחומי החיים.
במקביל ניתן להקטין את הגרעון במידה חלקית ע"י העלאת מיסים ישירים ועקיפים ובכך להעביר משאבים מהציבור למאמץ המלחמתי. העלאת המיסים יכולה לבוא לידי ביטוי גם בביטול פטורים כמו פטור ממע"מ באילת, פטור ממע"מ לירקות ופירות, פטור ממיסוי לכספים המצטברים בקרנות ההשתלמות וכד'.
גם לאחר כל הצעדים הבלתי פופולריים האלה, עדיין צפוי גרעון של יותר מ-100 מיליון ש"ח, שיגדל ככל שהמערכה המלחמתית תימשך. גרעון זה יכוסה ע"י הלוואות שהמדינה תיקח מכל מקור אפשרי בעולם, ולצער כולנו בריבית גבוהה יחסית. גם בגלל שהריבית היום בכל העולם היא גבוהה, וגם בגלל שישראל ככל הנראה תרד בדרוג האשראי שלה בעקבות המלחמה והגרעון התקציבי הגדול.
הגדלת הגרעון בתקציב 2024 ביותר מ-100 מיליארד ש"ח זה לא סתם מספר בספרי התקציב אלא הרבה יותר מדבר "נורא" או "דרמה". מישהו צריך לממן את הכספים האלה שעוד עלולים לגדול בהמשך המלחמה
את ההלוואות הגדולות הללו, בתוספת הריבית הגבוהה, כולנו נצטרך להחזיר במשך שנים רבות. לכן כל כך חשוב שהממשלה תתעשת כבר בימים אלה, ותתחיל לפעול להקטנת הגרעון שהולך וגדל מיום ליום ויפה שעה אחת קודם.
וכן, חשוב להדגיש שאין כסף לכולם.
ד"ר גלי אינגבר היא מרצה בכירה בפקולטה למנהל עסקים במכללה, ומלמדת קורסים מתקדמים במימון ובחשבונאות כגון ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות. הדוקטורט שלה הוא במנהל עסקים בהתמחות בחשבונאות, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בנוסף למסלול האקדמי, עסקה גם בייעוץ לחברות גדולות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו