מטוס אמריקאי עם ציוד עבור צה"ל, 19 באוקטובר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
משרד הביטחון

למרות הצהרות נתניהו, התעשיות הביטחוניות טרם הונחו להרחיב את פסי הייצור

ההחלטה לשנות מדיניות ולחזק את הייצור המקומי התקבלה על ידי משרד הביטחון באמצע דצמבר ● אף שנתניהו הדגיש השבוע כי ישראל מתכוונת לצמצם את התלות הביטחונית שלה בייבוא, גורמים בתעשייה הביטחונית טוענים כי אין עדיין הנחיות חדשות בנושא ● בכל מקרה, התעשייה המקומית לא יכולה לספק את כל הצרכים של צה"ל ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע פעמיים כי ישראל מתכוונת לצמצם את התלות הביטחונית שלה בייבוא מוצרי לחימה. נתניהו אמר את זה בפעם הראשונה במסיבת העיתונאים שערך במוצאי שבת, אך כשלא היה לנושא כמעט אזכור תקשורתי, הוא חזר על כך פעם נוספת בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון.

"ישראל מכינה את התעשיות הביטחוניות לניתוק התלות בעולם", הוא אמר. לדבריו, המלחמה מחייבת את ישראל להוצאות ביטחוניות גדולות בהרבה מהמתוכנן, ולכן ישראל תצטרך להשקיע "בתוכנית רב־שנתית שתשחרר את ישראל מהתלות ברכש חיצוני. נצטרך הצטיידות מקומית, יכולת ייצור מקומית".

מתחילת הלחימה בגזרות השונות – נגד חמאס, חזבאללה והחות'ים – ישראל קיבלה תחמושת דרך האוויר והים, כמעט הכול מארה"ב. המידע מוצג בחלקו בטלגרם של משרד הביטחון, שם מדווחים מדי כמה ימים על משלוח עצום נוסף שנחת בנתב"ג או הגיע דרך הים.

סקירת המטוסים והאוניות שהגיעו לישראל מלמדת על מחויבות עצומה מצד ארה"ב לביטחונה של ישראל. מנהיגים אמריקאים תמיד חוזרים על כך בנאומים, אך מאז 7 באוקטובר כל הקלישאות קמו לחיים. ב־11 באוקטובר, לדברי משרד הביטחון, נחת בישראל מטוס ראשון עם תחמושת אמריקאית.

בשבועות שלאחר מכן, הרכבת האווירית לא פסקה. כבר ב־20 באוקטובר משרד הביטחון ציין שהמטוס האמריקאי ה־45 – הכולל חימוש, ג'יפים ואמבולנסים צבאיים – נחת בישראל, פחות משבועיים לאחר פרוץ המלחמה.

בראשית חודש נובמבר דווח על רכבת אווירית וימית של 100 מטוסי מטען וחמש אוניות – ועל ביצוע רכש "כחול לבן" (כלומר, מהתעשיות הצבאיות הישראליות) בהיקף של 10 מיליארד שקל. במסגרת אותו מבצע אווירי (עד 2 בנובמבר) הובאו לישראל 3,000 טון של ציוד חימוש, כלי רכב ממוגנים, ציוד מגן ואפודים קרמיים.

ישראל קיבלה בחודש הראשון של המלחמה 123 מטוסי ציוד צבאי ושבע אוניות, בסך הכול 7,000 טון חימוש וציוד צבאי. ב־6 בדצמבר הודיע משרד הביטחון על נחיתת המטוס ה־200 הנושא ציוד צבאי וחימושים

במלאת חודש למלחמה, משרד הביטחון הודיע שבנמל אשדוד נקלטה ונפרקה אוניית מטען ועליה 2,500 טון של ציוד צבאי ב־170 מכולות. את ההפלגה (ככל הנראה מארה"ב) ליוותה ספינת מלחמה של חיל הים.

לסיכום, ישראל קיבלה בחודש הראשון של המלחמה 123 מטוסי ציוד צבאי ושבע אוניות, בסך הכול 7,000 טון חימוש וציוד צבאי. ב־6 בדצמבר הודיע משרד הביטחון על נחיתת המטוס ה־200 הנושא ציוד צבאי וחימושים, ובסך הכול על 10 אלפים טונות של ציוד צבאי.

המטוס ה־45 הנוחת בישראל עם חימוש עבור צה"ל, 20 באוקטובר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
המטוס ה־45 הנוחת בישראל עם חימוש עבור צה"ל, 20 באוקטובר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

ההחלטה לשנות מדיניות ולחזק את הייצור הישראלי המקומי על פני ייבוא התקבלה על ידי משרד הביטחון באמצע דצמבר. בהודעת מנכ"ל המשרד אייל זמיר צוין: "אחד מלקחי המלחמה הוא הצורך להגביר את עצמאות וכושר הייצור שלנו.

"זוהי מדיניות שר הביטחון, וכל גופי הרכש במשרד עוסקים בכך. השקעה בהגדלת קווי הייצור היא קריטית לתמיכה בצרכי צה"ל בראייה ארוכת טווח. היא גם תזרים תקציבים גדולים לכלכלה ולמשק, ובעתיד תתרום גם לייצוא הביטחוני".

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אומר לזמן ישראל כי לפני כארבע שנים הייתה מגמה של הפחתת קווי הייצור בישראל. "תעשיות מקומיות הצליחו להחזיר לפעילות 95% מהכלים שנפגעו בעזה"

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אומר לזמן ישראל כי לפני כארבע שנים הייתה מגמה של הפחתת קווי הייצור בישראל. למשל, הופחתה הפעילות של תעשיית החלפים ותעשיות המספקות מוצרים להרכבת רק"ם (רכב קרבי משוריין), מה שהצריך התערבות מצד גורמים שונים.

"חששנו שבגלל חוסר תקציב צה"ל יפחית את כמות הכלים. יש בישראל כ־200 חברות המעורבות בשלבים שונים של ייצור רק"ם – חברות שבונות חלקים, מכלולים מסוימים, לא את המוצר הסופי. אם צה"ל יורד בכמויות הייצור של הרק"ם הסופי – והתעשיות הללו עובדות כקבלני משנה רק לפסי הייצור הללו – אין להם היתכנות כלכלית להמשיך לפעול, כי אין ייצוא לחלפים, רק למוצר הקצה.

מפעל המספק מוצרים לרק"ם, 27 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
מפעל המייצר רכיבים לרק"ם, 27 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

"מה שקרה במלחמה הנוכחית, זה שמתוך עזה הוציאו כלים שלמים שהושבתו, והעבירו אותם לטיפול בתעשיות הללו. הם הצליחו להחזיר לפעילות 95% מהכלים שנפגעו. תחשבו שהתעשייה הזו לא הייתה קיימת והיה צריך לחכות עם הרק"ם עד לטיפול בחו"ל".

איזה רכש ישראל בכל זאת תצטרך לייבא? ישראל לא תתחיל לייצר מטוסי קרב, מסוקי קרב, ספינות קרב וצוללות בישראל, זה ברור מאליו. ישראל גם תצטרך להמשיך ברכש המערכות הפנימיות המותקנות במטוסים, במסוקים, בצוללות ובספינות. זו דרישת היצרנים בחו"ל. אי אפשר להפריד בין המוצר ובין המערכות המותקנות, למעט התאמות מקומיות בתחום הניווט ותוכנה תואמת.

בשיחות עם מקורות בתעשיות הביטחוניות אפשר להבין שכוונת נתניהו נוגעת בעיקר לייצור של חימוש (פגזים), חימוש מדויק, כלי טייס מאוישים מרחוק, טנקים, ג'יפים ומערכות מכ"ם שונות

כלומר, ישראל עדיין חייבת לייבא מוצרים רבים מחו"ל. התעשייה המקומית לא יכולה לספק את כל הצרכים של צה"ל. בשיחות עם מקורות בתעשיות הביטחוניות אפשר להבין שכוונת נתניהו נוגעת בעיקר לייצור של חימוש (פגזים), חימוש מדויק, כלי טייס מאוישים מרחוק, טנקים, ג'יפים ומערכות מכ"ם שונות.

רוב המוצרים הללו מיוצרים ממילא בישראל. התחום המשמעותי הוא החימוש על כל סוגיו, לרבות חימוש מדויק. ישראל רוצה לייצר בעצמה ערכות להסבת טילים פשוטים לחימוש מדויק, כמו מערכת "ברד כבד" (JDAM), שמייצרת טילים מדויקים על ידי חברות אמריקאיות, בראשן בואינג.

התמונה בציוץ לעיל – המציג פצצת M117 (כ־370 קילוגרם) מותקנת למטוס של חיל האוויר – זכתה לסיקור ולביקורת בגלל השימוש בפצצה ה"טיפשה" הגורמת לנזק גדול, בלי היכולת להבחין בין אזרחים לטרוריסטים.

בתחילת המערכה, בחלק הצפוני של עזה, ישראל ספגה ביקורת על שימוש בפצצות כבדות הנורות על אזורים נרחבים באופן בלתי ממוקד. חלקים גדולים בכתב הטענות שהוגש נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, עסקו בהפצצות לא ממוקדות ובטענה שזה מוכיח את כוונת ישראל לבצע רצח עם.

מוצר נוסף שרוצים לייצר בארץ הוא טיל ההלפייר, שנמצא בשימוש הצבא כבר עשרות שנים. מדובר בטילים המשוגרים ממסוקים או מספינות ומיועדים לפגוע במטרות קטנות כמו כלי רכב. הטיל משמש לסיכול ממוקד של מחבלים. לטיל קיימת גרסה קטנה הנושאת להבים במקום חומר נפץ כדי למזער נזקים.

ב־2014, במלחמת "צוק איתן", ממשל ברק אובמה עצר משלוח של טילי הלפייר למסוקי האפאצ'י של חיל האוויר כדי ללחוץ על נתניהו לעצור את המבצע. חיל האוויר החליט אז להתאים את טילי הספייק לשיגור מהאפאצ'י

ב־2014, במלחמת "צוק איתן", ממשל ברק אובמה עצר משלוח של טילי הלפייר למסוקי האפאצ'י של חיל האוויר כדי ללחוץ על נתניהו לעצור את המבצע. חיל האוויר החליט אז להתאים את טילי הספייק לשיגור מהאפאצ'י כדי להבטיח אי תלות עתידית במשלוחי הלפייר.

בהמשך, "העתיקו" האמריקאים מישראל את השימוש בספייק ממסוקים, כך פורסם ב"כלכליסט" בעבר. כאמור, הודעת נתניהו מגיעה אחרי שמשרד הביטחון כבר הודיע על מדיניות הייצור הזו וגם אחרי ששר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן פרסם בסוף דצמבר אג'נדה ביטחונית. האג'נדה של ליברמן הדגישה, בין השאר, כי יש להגדיל את "מחסני התחמושת ויצור התחמושת בארץ".

חיל הים מלווה אונייה עם ציוד צבאי עבור צה"ל, 9 בנובמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
חיל הים מלווה אונייה עם ציוד צבאי עבור צה"ל, 9 בנובמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

מקורות בתעשיות הביטחוניות אמרו לזמן ישראל כי למרות ההצהרות של נתניהו ושל בכירי משרד הביטחון, בשטח אין עדיין התארגנות לפסי ייצור חדשים ו/או הנחיות למפעלי התעשייה להרחיב את הייצור המקומי, במקום רכש מחו"ל.

האם נתניהו מנסה רק לרמוז לאמריקאים בדבריו כי ישראל לא תרצה להמשיך להיות תלויה בטוב לבו של הנשיא הנוכחי או הבא? ייתכן, אבל גם אם זו הסיבה, קיימות מספיק סיבות מקומיות למהלך. סיבה אחת – הרחבת מעגל המועסקים בתחום הייצור הצבאי, ואספקת עבודה מקומית בתקופה כלכלית לא פשוטה.

המספר העצום של המטוסים שהגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה – 200 נכון לסוף דצמבר, וככל הנראה כבר קרוב ל־230 בעת הזו – מעיד על כך שמחסני הנשק האמריקאים באזור מרוקנים ו/או לא מספיקים

סיבה שנייה – אספקה מהירה בעת מלחמה. אולם, בהיבט הזה חשוב לזכור כי האמריקאים מחזיקים מחסני חימוש גדולים בישראל במסגרת המדיניות האמריקאית המכונה War Reserve Stocks for Allies-Israel (WRSA-I) – שמירת רזרבות תחמושת בתחומי מדינות זרות.

לאמריקאים יש מחסני תחמושת בנקודות רבות בעולם. לישראל אסור לגשת ולהשתמש בתחמושת ללא אישור אמריקאי מפורש. המספר העצום של המטוסים הכוללים תחמושת שהגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה – 200 נכון לסוף דצמבר, וככל הנראה כבר קרוב ל־230 בעת הזו – מעיד על כך שמחסני הנשק האמריקאים הנמצאים כאן מרוקנים ו/או לא מספיקים בעליל.

המטוס ה־200 ברכבת האווירית של ציוד צבאי וחימושים עבור צה"ל, 6 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
ג'יפים שהגיעו ברכבת האווירית, 6 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

ריקון המחסנים נבע גם ממשלוחי נשק אמריקאים לאוקראינה. סיבה שלישית – הגברת הייצור בישראל משחררת את תקציבי הביטחון. ככל שישראל תמעיט ברכש תחמושת בכספי סיוע החוץ מפסי ייצור בארה"ב, יתפנה תקציב לרכש המוצרים הגדולים – מטוסים, מסוקים ועוד.

הסיוע הביטחוני לישראל מארה"ב נמצא תחת הסכם למשך עשור, שיסתיים ב־2028. לפי ההסכם, חלק מהסיוע הכספי לישראל מוענק בדולרים באמצעות רכש מוצרי תעשיות ביטחוניות אמריקאיות, כך שהתעשייה הביטחונית שלהם מרוויחה ביצירת מקומות עבודה ותעסוקה.

עד כמה התוכנית ברת יישום? לדברי גורמים בתעשייה, שלוש החברות הגדולות – התעשייה האווירית, רפאל ואלביט – יוכלו להקים קווי ייצור חדשים בקצב מהיר יחסית

עד כמה התוכנית ברת יישום? לדברי גורמים בתעשייה, שלוש החברות הגדולות – התעשייה האווירית, רפאל ואלביט – יוכלו להקים קווי ייצור חדשים בקצב מהיר יחסית. ברגע שתינתן הוראה – ויוקצו לכך המשאבים – הם ירוצו עם זה. כדי שזה יקרה, שר הביטחון יואב גלנט ומנכ"ל משרדו יצטרכו להוביל את הפרויקט. זה לא מהלך המקודם ממשרד ראש הממשלה.

בהקשר של התעשייה האווירית, נושא ההפרטה נמצא על השולחן בשנים האחרונות, אך ממשלות מעבר בחמש מערכות בחירות התקשו לקדם אותו. שר הביטחון הקודם בני גנץ נתפס כמי שלא מעוניין להתקדם מהר עם המהלך.

מפעל המספק מוצרים לרק"ם, 27 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)
מפעל המייצר רכיבים לרק"ם, 27 בדצמבר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

לפני כמה ימים פרסם עיתון "כלכליסט" שממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט, מתכוון לקדם בקרוב את ההליכים להנפקה והפרטה של התעשייה האווירית.

נשיא התאחדות התעשיינים תומר אמר לזמן ישראל שהוא בעד המהלך, שכן הוא ידחוף את התחרות בשוק. לדבריו, אין טעם להשאיר את התעשייה בשליטה ממשלתית מוגברת. תומר סבור שהקמת קווי ייצור נוספים (לפי התוכנית) על ידי התעשייה האווירית יכולה לדחוף מעלה את ההנפקה ולהפוך את התעשייה האווירית לאטרקטיבית עוד יותר.

אולם, קווי הייצור החדשים אמורים להתפזר גם מעבר לתעשייה האווירית, הן בקרב שלוש החברות הגדולות והן בקרב יצרנים מקומיים העוסקים בחימוש ובפיתוחים נוספים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הארות: 1. ארה״ב קודם כל מחוייבת למשטר הפטרודולר, ולכן, לכל ציר המדינות המתונות (שרוכשות נשק ממנה), ובהיותה מושקעת צבאית-כלכלית-פוליטית מול רוסיה באוקראינה, רצתה לוודא שישראל לא משתוללת ... המשך קריאה

הארות:
1. ארה"ב קודם כל מחוייבת למשטר הפטרודולר,
ולכן, לכל ציר המדינות המתונות (שרוכשות נשק ממנה), ובהיותה מושקעת צבאית-כלכלית-פוליטית מול רוסיה באוקראינה, רצתה לוודא שישראל לא משתוללת מול אירן ולבנון. ההרתעה ופעילות סנטקום בבסיסים באזור היא בהמשך למלחמת עירק ומול אירן ושותפותיה.
2. התעשיה הצבאית לא עמדה בלחץ הייצור לצרכי יצוא, לאור הביקושים האדירים בהמשך למלחמה באוקראינה. כשנוסף הביקוש מתוך ישראל השתנו דברים; אבל, עדיין התעשיות לא בנויות בחומרי גלם, פסי יצור, כוח אדם (בתחרות מול הייטק) ועוד.
האתגרים לבוא מעמידים סימני שאלה מול תעשייה שהיתה מוטת יצוא וצבא חכם…
3. אף מילה על האתגר האסטרטגי של יכולות היצור בציר אירן-רוסיה? על מחיר זול של חימוש חמאס וחיזבאללה? על האתגרים הרב זירתיות שמחייבים חשיבה שונה?
4. אולי יסייע עוד מאמר-תחקיר איך כל זה משליך על האסטרטגיה הבטחונית של ישראל בייצוב משטר אזורי ומשטר גבולות, ודאגה לסדרי עדיפויות בתקצוב ובחינוך ובעיקר בהסדרה מדינית?…

עוד 1,436 מילים ו-1 תגובות
סגירה