נשיאת הוועד האולימפי הישראלי יעל ארד במסיבת עיתונאים בכנסת,  22 בפברואר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
יהונתן זינדל/פלאש90

הספורט הישראלי מנסה לעלות על הגל הירוק

חוץ ממכבי חיפה, אין שום דבר ירוק בספורט הישראלי - אבל יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי, נחושה להעלות אותו על מסלול של קיימות ● השבוע חתמה ארד על האמנה הסביבתית של האו"ם והוועד האולימפי הבינלאומי ● אם באולימפיאדת פריז ישנו על מיטות מקרטון ויחלקו מדליות מחומר ממוחזר, גם באיצטדיונים שלנו יכולים להיגמל מחד"פים

רשימת הציוד שישוגר עם ספורטאי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פריז בקיץ הקרוב תכלול פריט לא שיגרתי: מזגנים ניידים.

כחלק מההכרזה על אולימפיאדת פריז כאולימפיאדה ירוקה, ראשת העיר אן הידאלגו הבהירה שלא יהיו מזגנים בחדרים. אמנם תפעל מערכת שתצנן את הרצפה בכפר האולימפי באמצעות הזרמת מי הסיין, בדומה לפרויקט שבוצע במוזיאון הלובר, אבל היא צפויה להוריד את הטמפרטורה בחדרים בכ-3 מעלות בלבד.

"אני לא יכולה לאפשר מצב שבו בלילה לפני הרגע הכי חשוב בחיים שלו, הספורטאי שלי לא יישן", אומרת יעל ארד, יו"ר הועד האולימפי הישראלי.

אבל חוץ מההסתייגות הזו – שאפשר להבין אותה לאור הכבשן שבירת צרפת עלולה להיות באוגוסט – ארד דווקא זורמת בהתלהבות עם היומרות הסביבתיות של מארגני האולימפיאדה הקרובה ושל הוועד האולימפי הבינלאומי.

אחרי שנה של הכנות, השבוע חתם הוועד האולימפי הישראלי על אמנת הקיימות של האו"ם והוועד האולימפי הבינלאומי. "אנחנו משיקים את כל נושא הקיימות בספורט הישראלי", אומרת ארד, "מפה יוצאים קדימה לתהליך שבו אנחנו מקווים לסחוף את כולם".

בניין העירייה בפריז חושף את הקישוטים החדשים שלו לקראת האולימפיאדה שתערך בעיר בקיץ, 28 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Thomas Padilla)
בניין העירייה בפריז חושף את הקישוטים החדשים שלו לקראת האולימפיאדה שתערך בעיר בקיץ, 28 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Thomas Padilla)

למי שמכיר את הספורט הישראלי, ההצהרה הזו נראית מעט תלושה מהמציאות. בעוד המדליות באולימפיאדה הקודמת בטוקיו (וגם בזו הקרובה בפריז) היו עשויות מחומר ממוחזר, והמיטות בכפר האולימפי בפריז יהיו מקרטון, הספורט הישראלי – בהכללה, כמובן – טובע בכוסות ובקבוקי פלסטיק ובעיקר בחוסר מודעות קיצוני. כדי להעלות אותו על מסלול ירוק נדרש הרבה יותר משינוי קוסמטי.

"הוועד האולימפי הבינלאומי הוא לא רק הגוף החזק בספורט העולמי", אומרת ארד, "יש לו גם המון אחריות מעבר לספורט. אני קוראת לזה היבשת השישית. כשהוועד האולימפי הבינלאומי החליט ב-2013 שהוא רוצה לייצר שוויון מגדרי וקבע שב-2024 בפריז יהיה שוויון בייצוג בין גברים לנשים, אז הוא אילץ את כולם ליישר קו – ובמשחקים האולימפיים הקרובים יהיו 10,500 ספורטאים שבפעם הראשונה בהיסטוריה יתחלקו חצי חצי בין גברים ונשים.

"הוועד האולימפי הוא ארגון הגג של הספורט העולמי, שבתוכו ועדים אולימפיים של 206 מדינות שבכל אחת מהן יש המון איגודים, המון תחרויות והמון ספורטאים. זו מוטת השפעה עצומה שמאפשרת להציב מטרות כמו, למשל, שפליטים יוכלו להשתתף באולימפיאדה כמדינה ה-207, שיהיה שוויון מגדרי ועכשיו גם קיימות.

"הוועד האולימפי הוא ארגון הגג של הספורט העולמי, שבתוכו ועדים אולימפיים של 206 מדינות שבכל אחת מהן יש המון איגודים, המון תחרויות והמון ספורטאים. זו מוטת השפעה עצומה שמאפשרת להציב מטרות"

"הוועד האולימפי הלך לאו"ם וחתם איתו על אמנה סביבתית, הציג את זה בכנסים למדינות השונות ועד היום חמישים מדינות חתמו על האמנה. כשנכנסתי לתפקיד, הוצאנו בתוך שבוע את כל כלי הפלסטיק והחד"פים. זה היה למורת רוחם של חלק מהאנשים, אבל בסך הכול התקבל יפה".

יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד בכנס של הוועד האולימפי הבינלאומי במומבאי, הודו, ב-17 באוקטובר 2023 (צילום: INDRANIL MUKHERJEE / AFP)
יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד בכנס של הוועד האולימפי הבינלאומי במומבאי, הודו, ב-17 באוקטובר 2023 (צילום: INDRANIL MUKHERJEE / AFP)

ארד הציבה לעצמה מטרה: לחתום בשם הוועד האולימפי הישראלי על האמנה בינואר 2024, וכדי להיערך ולהניח את היסודות הירוקים פנתה לפרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ממכללת סמי שמעון, שבשנה האחרונה מרכז בהתנדבות את הנושא בוועד האולימפי הישראלי ואף הכין תוכנית אסטרטגית למהפך ירוק.

הכוונה הייתה להכריז על 2024 כשנת הקיימות בספורט הישראלי ולהשיק את היוזמה באירוע חגיגי בבית השגריר הצרפתי. הספורטאים הישראלים התבקשו להביא בגדי ספורט שהם כבר לא משתמשים בהם ולמסור אותם לשימוש חוזר. תוכנית הערב כללה גם הכרזה על יער אולימפי שבו יינטעו עצים שיקזזו את הפליטות שנגרמות מהטיסות הרבות לתחרויות.

האירוע החגיגי נקבע ליום שלישי, 10 באוקטובר, אבל שלושה ימים לפני כן העולם התהפך. "ברור שבנסיבות כאלה לא נצא בהכרזות חגיגיות, אבל בכל זאת החלטנו שאנחנו יוצאים לדרך", אומר וולפסון.

האירוע החגיגי נקבע ליום שלישי, 10 באוקטובר, אבל שלושה ימים לפני כן העולם התהפך. "ברור שבנסיבות כאלה לא נצא בהכרזות חגיגיות, אבל בכל זאת החלטנו שאנחנו יוצאים לדרך", אומר וולפסון

"זיהינו מה צריך לעשות בתוך הוועד האולימפי, אבל בסופו של יום מדובר בארגון קטן מבחינת ההשפעה הסביבתית שלו עצמו. הרצון שלנו הוא להשפיע על האיגודים, על הספורטאים ועל האוהדים. הבשורה הגדולה תהיה אם נצליח להגיע אליהם".

את השינוי בתוך הוועד האולימפי – חוץ מכוסות הזכוכית שהחליפו את הפלסטיק – וולפסון מבקש לקדם באמצעות "יוזמת האנרגיה הטובה", עמותה שמתמחה בהתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות של ארגונים.

יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד (במרכז) חותמת על האמנה 'ספורט למען אקלים' של האו"ם. משמאלה פרופ' עדי וולפסון. 8 בינואר 2024 (צילום: עמוד הפייסבוק של הוועד האולימפי בישראל)
יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד (במרכז) חותמת על האמנה 'ספורט למען אקלים' של האו"ם. משמאלה פרופ' עדי וולפסון. 8 בינואר 2024 (צילום: עמוד הפייסבוק של הוועד האולימפי בישראל)

העמותה כבר התחילה בתהליך המיפוי של צריכת החשמל והדלק של הוועד האולימפי והתבקשה להכין תוכנית מסודרת להפחתה. "כשמדובר בפליטות בלתי נמנעות כמו טיסה לאולימפיאדה", אומר וולפסון, "מכינים תוכנית לקיזוז פליטות באמצעות נטיעת עצים, למשל".

זה יהיה החלק הקל. האתגר האמיתי יהיה לרתום את הספורט הישראלי למהלך. האיגודים של ענפי הספורט השונים, מעבר לזה שרובם מוכי עסקנות וחוסר יעילות, נמצאים במאבק הישרדות תמידי מבחינה כלכלית, מגלגלים גירעונות ומדלגים ממשבר למשבר, מה שכנראה רק יחריף לאור הקיצוץ החד שהושת השבוע על תקציב משרד התרבות והספורט.

האתגר האמיתי יהיה לרתום את הספורט הישראלי למהלך. האיגודים של ענפי הספורט השונים, מעבר לזה שרובם מוכי עסקנות וחוסר יעילות, נמצאים במאבק הישרדות תמידי מבחינה כלכלית

תוכניות וחשיבה ארוכות טווח הן לא המאפיינים הבולטים של הספורט בישראל, ואלה בדיוק הדברים שנדרשים כדי לעבור מהפך ירוק.

"הדור של הספורטאים והמאמנים הצעירים הוא דור שקיימות וקהילה מאוד חשובים לו", מתעקשת ארד לשמור על האופטימיות המפורסמת שהפכה אותה למדליסטית אולימפית, "לכן אנחנו נמצאים על קרקע פורייה. אנחנו לא מנחיתים על האיגודים הוראות מעכשיו לעכשיו, אלא מתחילים תהליך.

"בישיבת הנהלה עם המרכזים, עדי הציג את התוכנית האסטרטגית שהוא הכין בחודשים האחרונים, הייתה דממה בחדר ובסוף ניגשו נציגים מהמרכזים וביקשו שהוא יבוא אליהם להציג את הדברים.

פרופ' עדי וולפסון (צילום: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון)
פרופ' עדי וולפסון (צילום: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון)

"כולם רוצים להיראות חדשניים, כולם רוצים לעשות מעשה טוב ולשים את זה בחגורה. אנחנו מגישים להם את זה עם כפית לפה ואומרים בואו, תצטרפו.

"יש הרבה דברים שלא קשורים לכסף אלא לקצת תשומת לב ורצון טוב. אנשים הרבה פעמים שואלים את עצמם מה הטעם למחזר את הבטרייה בבית ואיך זה יציל את העולם, אבל כשהם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול כמו כל הספורט הישראלי אז פתאום זה נראה אחרת.

"אנחנו רצים למרחקים ארוכים ומייצרים אקוסיסטם. זה לא אפס או מאה. זה לא שעכשיו כארגון, אם לא עשית 100 אז לא עשית כלום. אפשר להתחיל בצעדים קטנים".

"אנחנו רצים למרחקים ארוכים ומייצרים אקוסיסטם. זה לא אפס או מאה. זה לא שעכשיו כארגון, אם לא עשית 100 אז לא עשית כלום. אפשר להתחיל בצעדים קטנים"

במסגרת הניסיון להתחבר לחיים עצמם ולאתגרים שאיתם מתמודדים איגודי הספורט, וולפסון עמל בימים אלה על הכנת "נוהל חום" – איך מקיימים אירועי ספורט בתנאי חום קיצוניים, או במילים אחרות בכל יום ממוצע בישראל ביולי-אוגוסט.

הסוגיה הזו מעסיקה בשנים האחרונות יותר ויותר את ענפי הספורט שמשוחקים באצטדיונים פתוחים ובמגרשים חשופים. בכדורעף חופים, למשל, חלק מהשחקנים מחרימים את סבב הטורנירים הארצי של איגוד הכדורעף משום שהם נערכים בחודשי הקיץ הבוערים. פעם קיץ, בגדי ים ותחרויות ספורט היו שילוב פוטוגני ומתבקש, היום זה נהיה בלתי נסבל.

הקצנת האקלים לא בלעדית, כמובן, לישראל: בקיץ שעבר נערכה אליפות אירופה בכדורעף חופים על חוף הים בטורקיה מדרום לאיזמיר, ושלבי הגמר שוחקו בחום כבד של 40 מעלות שלווה ברוחות עזות וסופות חול שהקשו על השחקנים לתפקד.

"האיגודים אמרו לנו באופן ברור: 'אנחנו לא מבינים בזה, אנחנו לא יכולים להשקיע בזה עכשיו, תגידו לנו מה לעשות'", אומר פרופ' וולפסון. "אז אני מכין נוהל חום – באיזה תנאים מבטלים אירוע, כמה פרמדיקים צריך להוסיף – ופרקטיקה לאירועים ללא חד"פ.

משחק כדורעף בחוף בתל אביב בקיץ, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
משחק כדורעף בחוף בתל אביב בקיץ, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

"הבעלים של אחת מקבוצות הכדורגל הגדולות אמר לי, 'כשהשחקנים במגרש והם צריכים שלוק מים זה מאוד נוח להשתמש בבקבוקים האלה. אם יש לך חלופה, ספר לי'. אני עכשיו אוסף את הקשיים מהשטח ואנסה למצוא לכל דבר חלופות".

כשנסעה לישיבה שערך הוועד האולימפי הבינלאומי בשווייץ, מספרת ארד, במקום מכונית פרטית שתמתין למשתתפים ותיקח אותם מנמל התעופה בז'נבה ללוזן, הם קיבלו מסרון בו התבקשו לנסוע ברכבת. בתום הכנס קיבלו מסרון עם הערכה על שיתוף הפעולה ונתונים על כמות גזי החממה שנחסכה בזכות ההירתמות.

עם כל הכבוד להקרבה הזו, צריך לזכור מי תהיה אחת הספונסריות הגדולות של אולימפיאדת פריז: קוקה קולה.

אמנם התנאי לשיתוף הפעולה היה שבכל הכפר האולימפי לא יהיו בקבוקים, פחיות וחד"פים, ותחתם יוקמו ברזיות קולה לטובת הספורטאים, ועדיין יש המגדירים את השידוך בין חברת המשקאות לאולימפיאדה "מבצע הגרינווש הגדול בהיסטוריה". אולי שני רק לזה של ועידות האקלים האחרונות – שגם להן חברת המשקאות המזהמת נתנה חסות.

"הסיפור של הספונסרים בהחלט מאתגר", אומר וולפסון, "האם ניקח ספונסר מזהם לאירוע? בישיבה של הוועד האולימפי אמרו לי תביא חברות שלא מזהמות. ניסיתי למצוא ספונסרים מבין חברות האנרגיה המתחדשות אבל עדיין לא הצלחתי. אין לזה פתרונות קסם, אבל אלה דברים שצריך להציף ולהתמודד איתם".

"בישיבה של הוועד האולימפי אמרו לי תביא חברות שלא מזהמות. ניסיתי למצוא ספונסרים מבין חברות האנרגיה המתחדשות אבל עדיין לא הצלחתי. אין לזה פתרונות קסם, אבל אלה דברים שצריך להציף ולהתמודד איתם"

חדרי השינה של הספורטאים שישתתפו באולימפיאדת פריז 2024 – מיטות מקרטון ומאווררים במקום מזגנים (צילום: Pascal Rossignol/Pool via AP)
חדרי השינה של הספורטאים שישתתפו באולימפיאדת פריז 2024 – מיטות מקרטון ומאווררים במקום מזגנים (צילום: Pascal Rossignol/Pool via AP)

איש לא משלה את עצמו שממחר התקרובת שמוגשת במזנונים באצטדיוני הספורט בישראל תשתנה מהקצה או שמדי הספורט יוזמנו אך ורק מספקים שמעסיקים עובדים בתנאים הוגנים ונמנעים מלזהם את הסביבה.

"יש דברים שיותר קשה ועולה יותר לבצע", אומר וולפסון, "אבל יש תחומים שבהם הפחתה והתייעלות דווקא יכולה לחסוך לך הרבה כסף – כמו בתאורה וקירור של מתקנים.

"כשיעל ראתה מה עושה הוועד האולימפי ופנתה אליי, ידענו שבישראל יש אפס מודעות ושאנחנו מתחילים מאפס. אבל אנחנו חושבים שהוועד האולימפי הוא המקום המתאים לקדם את זה".

עוד 1,354 מילים
סגירה