ילדים פלסטינים עקורים מול מחנה האוהלים המאולתר ברפיח, 19 בינואר 2024 (צילום: AFP)
AFP
ילדים פלסטינים עקורים מול מחנה האוהלים המאולתר ברפיח, 19 בינואר 2024

45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים

פרסום ראשון הבנק העולמי מעריך בדוח חדש שנשלח לדיפלומטים בעולם, שתוכנו מתפרסם כאן לראשונה, את ממדי ההרס חסר התקדים ברצועת עזה ● לפי הדוח, כ־60% מהבתים ורוב המבנים הציבוריים, המסחריים, הכבישים, המרפאות, תשתיות המים והחשמל, נפגעו ● השיקום, אם יהיה, ייקח שנים ויעלה עשרות מיליארדי דולרים ● המדינות התורמות חוששות לממן בנייה שתיהרס במלחמה הבאה

הבנק העולמי שלח בסוף השבוע שעבר דוח המבוסס על צילומי לוויין לנציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם, הכולל נתונים על ממדי ההרס שגרמה המלחמה ברצועת עזה.

לפי הדוח, שתוכנו מתפרסם כאן לראשונה, כ־60% מבתי המגורים ברצועת עזה ספגו נזק משמעותי בהפצצות צה"ל; כ־45% נהרסו – וכבר אינם ראויים למגורים. כ־290 אלף בתים ניזוקו באופן משמעותי וכ־70 אלף נהרסו כליל.

לפי הדוח, בתיהם של כ־1.07 מיליון תושבים אינם ראויים יותר למגורים; 1.9 מיליון תושבים פינו את בתיהם בסך הכול. "יותר ממיליון תושבים נותרו חסרי בית", קובע הדוח.

עוד עולה מהדוח כי עד סוף דצמבר נהרסו מבני מגורים של כ־850 אלף איש. במחצית הראשונה של ינואר נהרסו בתים שבהם התגוררו קרוב ל־200 אלף בני אדם נוספים. כחצי מהפגיעות בבתים במחצית הראשונה של ינואר התבצעו בדיר אל־בלח, כשליש בחאן יונס, 9% ברפיח, כ־12% בעיר עזה וכ־6% ביישובים אחרים בצפון הרצועה.

פלסטינים במחנה הפליטים מע'אזי שבמרכז רצועת עזה, באתר שהותקף בידי ישראל, 25 בדצמבר 2023 (צילום: Mahmud HAMS / AFP)
פלסטינים במחנה הפליטים מע'אזי שבמרכז רצועת עזה, באתר שהותקף בידי ישראל, 25 בדצמבר 2023 (צילום: Mahmud HAMS / AFP)

עוד קובע הדוח כי כ־61% מהכבישים ושבילי הנסיעה ברצועה נפגעו בלחימה. 92% מהכבישים הראשיים נפגעו וכ־57% מהם נהרסו כליל; 70% מהכבישים הקטנים ושבילי הנסיעה נפגעו, כ־55% מהם נהרסו כליל.

הדוח כולל הערכה לפיה כשני שלישים מתשתיות המים והביוב ברצועה נפגעו או נהרסו. עם זאת, הדוח מציין כי ההערכה אינה ודאית, כיוון שמיקומן המדויק של כמחצית מתשתיות המים והביוב אינו ידוע. לפי הדוח, לכ־70% מאוכלוסיית עזה אין גישה למים נקיים והם שותים מים מזוהמים ברמה כזו או אחרת, או מלוחים.

כ־50% מתשתיות האנרגיה ברצועת עזה, קובע הדוח, נהרסו במלחמה. כ־57% מקווי החשמל נהרסו או ניזוקו, וגם השאר אינם פועלים; כל אספקת החשמל בעזה תלויה בגנרטורים. הדוח מצטט דיווחים לפיהם תחנת הכוח בעזה נפגעה ב־10 בינואר, ולפי חלקם היא נהרסה, אך מציין כי הדיווחים הללו אינם מאומתים.

יותר מ־80% מבתי החולים והמרפאות ברצועה ספגו נזק כלשהו, כ־55% מהמרפאות ניזוקו וכ־28% נהרסו. הדוח קובע כי בכל בתי החולים "חסרים אנשי צוות רפואי, ציוד, תרופות, מזון, דלק ומים"

עוד קובע הדוח כי יותר מ־80% מבתי החולים והמרפאות ברצועה ספגו נזק כלשהו, כ־55% מהמרפאות ניזוקו וכ־28% נהרסו. הדוח מציין כי רק 15 המרפאות המרכזיות בעזה עדיין מתפקדות באופן חלקי. הדוח קובע כי בכל בתי החולים והמרפאות "חסרים אנשי צוות רפואי, ציוד, תרופות, מזון, דלק ומים".

כ־83% ממוסדות החינוך נהרסו. מערכת החינוך בעזה ממילא מושבתת, אך כ־90% מבתי הספר שימשו כמקלטים המוניים לאזרחים שנמלטו מבתיהם.

פלסטינין באזוקר שהופצץ בחאן יונס בדרום רצועת עזה. 26 בדצמבר 2023 (צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90)
פלסטינים באזור שהופצץ בחאן יונס על ידי צה"ל. 26 בדצמבר 2023 (צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90)

עוד קובע הדוח כי כ־81% מהמבנים המסחריים, כ־79% ממבני הציבור העירוניים והקהילתיים וכ־76% מתשתיות התקשורת ניזוקו או נהרסו. הדוח מצטט דיווח מ־5 בינואר של רשת התקשורת הפלסטינית פלטל, שמספקת את שירותי הסלולר לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה, לפיו רק כ־8% מהקווים שלה בעזה פועלים.

ניתוח הנתונים עבור הבנק העולמי התבצע בידי חברת Ipsos, בטכנולוגיות SAR (תצפית רדאר מעובדת) על בסיס צילומי לוויין ובשילוב צילומים שנאספו בתקשורת וברשתות החברתיות אחרי שעברו בדיקות אמינות. דוח קודם של הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית, שפורסם בתחילת דצמבר, העריך כי כ־85% מתושבי רצועת עזה אינם עובדים.

דוח קודם של הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית, שפורסם בתחילת דצמבר, העריך שכ־85% מתושבי רצועת עזה אינם עובדים

מאז פרוץ המלחמה, הבנק העולמי מכין מדי שבועיים דוח על הנזקים בעזה בסיוע Ipsos. הדוח הנוכחי הוא החמישי בסדרה. הדוחות נשלחים לנציגויות הדיפלומטיות בעלות הקשרים עם ישראל ו/או לרשות הפלסטינית, שביחד מהוות את רוב מדינות העולם ורוב העולם המערבי והערבי, כדי לעודד אותן לתרום לרשות הפלסטינית ולשיקום הרצועה.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, 7 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
פעילות צה"ל ברצועת עזה, 7 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

הדוח כתוב בשפה עניינית ו"יבשה" וכולל כמעט רק עובדות ומספרים. לקראת סופו נכתב:

"רוב אוכלוסיית עזה מצטופפת במרכזי המקלט בדרום הרצועה באוהלים ומבנים זמניים. רק מעט מהעקורים הפלסטינים השיגו אוהלים מארגוני הסיוע, ורובם גרים במבנים רעועים שנבנו מגרוטאות.

"רק ב־28 בדצמבר הקימו ממשלת מצרים והצלב האדום מחנה מאורגן קטן ראשון לעקורים. רשויות הבריאות הביעו דאגה מהיעדר הגישה למזון ומים נקיים ומהחשיפה לזיהומים ומחלות".

בבנק העולמי מזהירים מפגיעה כלכלית–חברתית קשה של המלחמה גם באוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית.

"במקביל לגידול החד בעוני ובפגיעות של האוכלוסייה בעזה, גם הרווחה בגדה נפגעה והעוני שם גדל. כ־200 אלף מהפלסטינים בגדה הפכו למובטלים. שיעור העוני בגדה גבוה אף יותר מבשיא מגפת הקורונה ב־2020"

בדוח הבנק העולמי מתחילת דצמבר נכתב: "במקביל לגידול החד בעוני ובפגיעות של האוכלוסייה בעזה, גם הרווחה בגדה נפגעה והעוני שם גדל. כ־200 אלף מהפלסטינים בגדה הפכו למובטלים, חלקם הועסקו בישראל ועבודתם הופסקה ואחרים איבדו את עבודתם בשל הפגיעה הכללית בפעילות העסקית בגדה. שיעור העוני בגדה גבוה מעט אף יותר מאשר בשיא מגפת הקורונה ב־2020".

הדוח מדצמבר מציין כי הכלכלה הפלסטינית הייתה בהאטה עוד לפני העימות הנוכחי. לפי הדוח מדצמבר: "במחצית הראשונה של 2023 הצמיחה ב'שטחים הפלסטיניים' (הגדה המערבית ועזה, ת.ג) ירדה ל־3% ובעזה הכלכלה התכווצה ב־4%. בסך הכול, הכלכלה הפלסטינית בגדה וברצועה יחד התכווצה ב־2023 ב־3.7%, ובכך מחקה את כל הצמיחה שנרשמה מתום מגפת הקורונה".

רחוב הרוס ברצועת עזה אחרי מבצע צוק איתן (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)
רחוב הרוס ברצועת עזה אחרי מבצע "צוק איתן" (צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90)

"השיקום יארך שנים, בהנחה שיהיה מי שיסכים לשקם"

כיצד ניתן לשקם הרס כה גדול? במבצע "צוק איתן" ב־2014 נגרם נזק לבתים ותשתיות בעזה בהיקף של פחות מעשירית מהנזק במלחמה הנוכחית. בבנק העולמי העריכו כי שיקום הנזק יעלה בין ארבעה לשישה מיליארד דולר, אך הבנק וארגונים אחרים הצליחו לגייס סיוע של כ־1.5 מיליארד דולר בלבד לרשות הפלסטינית. מיליארדים נוספים הגיעו מקטאר, ורוב הנזק תוקן תוך כשלוש שנים.

לדברי גורם באחד מארגוני הסיוע הפועלים בעזה: "ב־2014 נהרסו אלפי בתים בעזה, אבל הנפגעים לא הגיעו למצב שהם גרים באוהלים. כמה עשרות אלפים עברו לגור בבתי קרובים. זה היה דומה למצב בישראל כיום, מאז שתושבי אזורי הגבול עזבו את בתיהם. חלק מהבתים שנפגעו ב־2014 בעזה שוקמו, אבל לא כולם. חלקם הרוסים עד היום.

"ב־2014 נהרסו אלפי בתים בעזה ועשרות אלפים עברו לגור אצל קרובים, ולא כולם שוקמו עד היום. שיקום נזקי המלחמה הנוכחית יעלה עשרות מיליארדי דולרים וייקח שנים, אם יהיה בכלל מי שיסכים לשקם"

"השיקום של נזקי המלחמה הנוכחית יעלה עשרות מיליארדי דולרים וייקח שנים, בתרחיש אופטימי שבו יהיה בכלל מי שיסכים לשקם. גם אחרי המלחמה ב־2021 (מבצע "שומר החומות", ת.ג) הייתה פחות נכונות של מדינות לתרום כסף לשיקום עזה מאשר ב־2009 וב־2014. בעולם שואלים, אם נתרום הרבה כסף לשיקום, איך נדע שהכול לא ייהרס שוב במלחמה הבאה?"

תהיה אפשרות לשקם לפחות את החקלאות ותשתיות המים והבריאות, כדי שהתושבים יוכלו לחיות, אפילו באוהלים? אם כן, בכמה זמן וכסף זה כרוך?
"גם זה ייקח שנים. אי אפשר להניח קווי ביוב וצינורות מים חדשים בלי לתקן את התשתית האורבנית שנהרסה. אי אפשר להקים מחדש את בתי החולים בלי לשקם את רשת החשמל ואת הכבישים שבהם מפנים חולים.

משאית, שעליה תושבים שנמלטו ממרכז רצועת עזה, מגיעה לרפיח, 26 בדצמבר 2023 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
משאית, שעליה תושבים שנמלטו ממרכז רצועת עזה, מגיעה לרפיח, 26 בדצמבר 2023 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

"רק לפנות את הפסולת ייקח כמה חודשים. כל עבודת שיקום תוכל להתחיל רק אם וכאשר הלחימה תסתיים, ותהיה תלויה באפשרות הפוליטית להכניס חומרי בניין".

לדברי הכלכלן פרופסור אריה ארנון, עמית מחקר במכון טרומן של האוניברסיטה העברית ומומחה לכלכלה הפלסטינית: "הכלכלה בעזה נמצאת בהרס מוחלט. כיום כמעט כל האנשים בלי עבודה. החקלאות והדיג לא מתפקדים. אונר"א מתפקד בקושי, המרפאות ובתי הספר לא פועלים כראוי. בחלקים גדולים מהרצועה שורר, בוודאות, רעב. התושבים שותים מי תהום מזוהמים שהם שואבים מפה ומשם.

"הכלכלה בעזה בהרס מוחלט. כמעט כל האנשים בלי עבודה. החקלאות והדיג לא מתפקדים. אונר"א מתפקד בקושי, המרפאות ובתי הספר לא פועלים כראוי. בחלקים גדולים מהרצועה שורר, בוודאות, רעב"

"השיקום יעלה המון־המון כסף וייקח המון־המון זמן, ותלוי לגמרי בסיוע חיצוני. הוא יוכל להתחיל רק כשהלחימה תיפסק או תדעך. גם אז, ספק אם יגויס כסף, כי המדינות התורמות חוששות להשקיע בבניית מבנים שייהרסו שוב במלחמה הבאה. אבל במידה שכן, ההשקעה הראשונית תהיה בבניית מאות אלפי הבתים שנהרסו. המינימום הוא 150 אלף דירות, גם אם מניחים צפיפות גדולה.

"ברצועה אין חומרי בניין להקמת המבנים הללו, וכדי שאפשר יהיה לבנות, צריך לאשר להכניס לשם חומרי בניין בכמויות מספקות ושיהיה מי שיפקח על השימוש בהם. זה סיפור מורכב מאוד שייקח שנתיים–שלוש בקצב הכי־הכי מהיר".

פרופסור אריה ארנון, כלכלן (צילום: באדיבות המרואיין)
פרופסור אריה ארנון, כלכלן (צילום: באדיבות המצולם)

מה לגבי יצירת מקומות תעסוקה ופרנסה עצמאיים?
"זאת בכלל בעיה. כיום כמעט כל האנשים בלי עבודה. בהתחלה, אם אכן יהיו עבודות שיקום, הן יספקו מקורות תעסוקה לתושבים. אחר כך, אם אתה שואל על תעשייה, כרגע אין לזה בכלל אופק.

"תעשייה זקוקה לשוק פתוח כדי למכור את הסחורות ולהשקעות. מי יקנה מעזה? מי ישקיע בה? ישראל? מדינות אחרות, ואם כן – ישראל תסכים שיהיה נמל או שדה תעופה שדרכם הסחורות יעברו? היו דיבורים על העברת סחורה דרך קפריסין, כדי שהסחורה תיבדק בקפריסין לשני הכיוונים ולא יהיה צורך בנמל מקומי. האם זה ריאלי כרגע? האם קפריסין תסכים לכך? וישראל?

"מה שמחמיר את הבעיה זה שעזה התקיימה תמיד בדוחק. אין לה נפט או משאבים, ומאז ששילשה את האוכלוסייה שלה בבת אחת בפליטים שהגיעו אליה במלחמת העצמאות, תמיד הייתה תלויה בסיוע חיצוני. יש שם קצת דיג וחקלאות, שתפקדו עד למלחמה הנוכחית, אבל גם הם לא הספיקו לקיים את כל האוכלוסייה או את רובה, אפילו קיום בסיסי.

"שני שלישים מתושבי הרצועה מוגדרים כפליטים, ועד למלחמה הם קיבלו מאונר"א סיוע באוכל, חינוך, בריאות ועוד, שהיווה חלק ניכר ממקור הקיום של האוכלוסייה העזתית"

"שני שלישים מתושבי הרצועה מוגדרים כפליטים, ועד למלחמה הם קיבלו מאונר"א סיוע באוכל, חינוך, בריאות ועוד, שהיווה חלק ניכר ממקור הקיום של האוכלוסייה העזתית. בעזה אף פעם לא הייתה הרבה תעשייה, ורוב התושבים שלה עבדו בעבר מחוץ לעזה, לפני 67' מעט במצרים ועד שנות ה־70 בישראל. בשיא, כמחצית מהתעסוקה העזתית הייתה במשק הישראלי.

"התעשייה כללה בעיקר מתפרות ומפעלים זעירים לנעליים, למשל, שעבדו כקבלני משנה של חברות ישראליות. אחרי האינתיפאדה הראשונה והשנייה הוטלו יותר ויותר סגרים, ונעשה יותר ויותר קשה להעסיק עזתים בישראל ישירות או בעקיפין, ואחרי ההתנתקות זה נעשה בלתי אפשרי כמעט. כך הגענו למצב שחצי מאוכלוסיית עזה הייתה מובטלת עוד לפני המלחמה.

פלסטינים בעזה מקבלים שקי מזון ברפיח על ידי עובדי אונר"א, 21 בנובמבר 2023 (צילום: SAID KHATIB / AFP)
פלסטינים בעזה מקבלים שקי מזון ברפיח על ידי עובדי אונר"א, 21 בנובמבר 2023 (צילום: SAID KHATIB / AFP)

אז ממה העזתים חיו? במה שילמו על הסחורה שכן נכנסה ונמכרה בחנויות?
"בעיקר מסיוע. חלקו דרך משכורות של עובדי הרשות הפלסטינית, שבעצמן שולמו מהמדינות התורמות לרשות ומכספי המסים שישראל גבתה מהפלסטינים.  רוב הסחורה המעטה שיוצרה בעזה נמכרה בישראל ורוב הסחורות בעזה נרכשו מישראל, או דרך ישראל, בכסף שרובו ציבורי ורובו הגיע מהרשות. כמו כן, נכנסו לרצועה מדי יום מאות משאיות סיוע גם כשהייתה שם איזושהי פעילות כלכלית.

"כך שגם אם וכאשר רצועת עזה תשוקם ותחזור למצב של לפני המלחמה, היא תמשיך להיות תלויה בסיוע חיצוני. כעת אין לה כלכלה מתפקדת בכלל, עובדי הרשות לא מקבלים שכר והסחורות לא נכנסות פנימה. כל שיקום בסיסי של עזה צריך להתחיל בהחזרת הדברים הבסיסיים האלה".

"גם אם וכאשר רצועת עזה תשוקם ותחזור למצב של לפני המלחמה, היא תמשיך להיות תלויה בסיוע חיצוני. כעת עובדי הרשות לא מקבלים שכר והסחורות לא נכנסות פנימה"

האם חלק מהסיוע שעזה התקיימה ממנו לפני המלחמה הגיע מאיראן ומקטאר, או שהכסף האיראני והקטארי הגיע ישירות לחמאס – ולא לאוכלוסייה?
"אני לא יודע לגבי הכסף האיראני. הכסף שהגיע בגלוי מקטאר יועד לאוכלוסייה, ולפחות חלקו הגיע אליה וסייע לה, כן".

לעזה היו לפני המלחמה קשרים כלכליים עם מצרים? ניתן לשקם אותם?
"יש קשרים כלכליים עם מצרים. יש מסחר מוגבל, ייבוא וייצוא, פחות מאשר עם ישראל. מצרים עצמה ענייה, אין לה הרבה מה להציע לעזה ולעזה אין הרבה מה להציע לה. המצרים לא מתלהבים מקשרים עם עזה, וישראל הערימה קשיים על הקשרים האלה גם לפני המלחמה – ומונעת אותם לגמרי כיום".

מנהיג חמאס יחיא סנוואר מגיע למרכז העיר עזה לעצרת לציון 35 שנה להקמת הארגון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
מנהיג חמאס יחיא סנוואר במרכז העיר עזה, 14 בדצמבר 2022 (צילום: עטיה מוחמד/פלאש90)

המחסור הקיצוני והרעב לא נגרמים בגלל בזיזת חמאס?
"חמאס בוזז חלק ממשאיות הסיוע ומחלק את הסחורה לחמולות הנאמנות לו ושחלק מבניהן משרתים אצלו. אין מידע על כך שהוא אוגר את האוכל במנהרות ומחזיק אותו שם. אני חושב שאם הוא היה נוהג כך, הוא באמת היה מאבד שליטה בעזה".

בישראל מניחים שהמדינות העשירות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, יממנו את שיקום עזה. מה אתה חושב?
"ההיסטוריה מראה שהסעודים והאמירתים תורמים הרבה בדיבורים ומעט במעשים. ההערכה היא שמי שיממן זה בעיקר ארה"ב והעולם המערבי, וגם זה בהנחה שיהיה שם שלטון פלסטיני מתפקד שאפשר לסמוך עליו, כדי לדעת שהוא לא יסתבך עם ישראל במלחמה חדשה שבה הכול ייהרס מחדש.

"ההיסטוריה מראה שהסעודים והאמירתים תורמים הרבה בדיבורים ומעט במעשים. ההערכה היא שמי שיממן זה בעיקר ארה"ב והעולם המערבי, וגם זה בהנחה שיהיה שם שלטון פלסטיני מתפקד"

בישראל ובמערב היו מי שקיוו שעזה תתקיים כיחידה כלכלית עצמאית שלווה, תתפתח ותשגשג, כמו סינגפור שהחלה כעיר של פליטים, אולי כמו ישראל. אם הפלסטינים היו לוקחים את גורלם בידיהם, זה היה יכול לקרות?
"תיאורטית, אולי. אבל אני לא האמנתי שזה יקרה. הפלסטינים מעולם לא ויתרו על הגדה המערבית וישראל כפתה בהתנתקות על עזה את החזון שלה.

"בסוף, הפתרון לבעיות הכלכליות והחברתיות העצומות חייב להתבסס על פתרון והסכם מדיני. אחרת נישאר, כולנו, בתוך אותו סיוט".

כוחות צה"ל בתוך ההריסות ברצועת עזה, 29 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
כוחות צה"ל ברצועת עזה, 29 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
עוד 1,850 מילים
סגירה