תחת מטר הפצצות על עזה – ובניגוד ליקירה – מרים אבו עכר הצליחה להינצל פעמיים מהמוות. בתה בת ה־17, שרה, נהרגה בעקבות נפילת פצצה על ביתם הדו־קומתי ב־17 באוקטובר, שביתרה את גופה לשניים.
לאחר מות בתה, מרים נשענה על תמיכת בעלה סלמה. "הוא עזר לי לשאת את האובדן של בתי. הוא אמר לי שהכול יהיה טוב יותר ושהבת שלנו נמצאת בגן עדן", אומרת האישה בת ה־40 בריאיון מבית משפחת בעלה בחאן יונס.
שבעה שבועות לאחר מכן, סלמה נהרג מפגיעת פצצה בזמן ששוחח עם שכניו. ברגע הזה מרים הפכה בבת אחת לאלמנה – ולמטפלת היחידה של ארבעת ילדיה החיים. והיא לא לבד. אלפי נשים בעזה התאלמנו במלחמה או נותרו אחראיות למשק הבית, ומומחי סיוע חוששים כי מצוקתן המחמירה לא זוכה ליחס במסגרת התגובה ההומניטרית.
"אני לא יודעת איך אתמודד עם חסרונו ואגדל בלעדיו את הילדים", אומרת מרים, כשדמעות זולגות על לחייה החיוורות. "לפעמים, כשהילדים מרגיזים אותי, אני אומרת להם, 'אני אקרא לאבא שלכם'. ואז אני נזכרת שהוא לא פה".
בתה ובעלה המנוחים נמנים עם יותר מ־23 אלף פלסטינים שנהרגו בתקיפות הישראליות על עזה מאז תחילת אוקטובר – כ־70% מהם, על פי ההערכות, נשים וילדים, כך לפי נתוני ארגון הסעד "קייר אינטרנשיונל".
ב־7 באוקטובר מחבלי חמאס חדרו לדרום ישראל, רצחו כ־1,200 בני אדם – בעיקר אזרחים – וחטפו יותר מ־240 בני ערובה. במקביל, עם הזמן, עולות עוד ועוד עדויות לאלימות מינית נרחבת מצד מחבלי חמאס כלפי נשים ונערות ישראליות.
ישראל הגיבה למתקפה במערכה נרחבת של הפצצות בעזה, שהביאה למניין המתים הגבוה ביותר בקרב אזרחים בסכסוך המתמשך מאז 2005. יותר מ־2,780 נשים בעזה התאלמנו
ישראל הגיבה למתקפה במערכה נרחבת של הפצצות בעזה, שהביאה למניין המתים הגבוה ביותר בקרב אזרחים בסכסוך המתמשך מאז 2005. יותר מ־2,780 נשים בעזה התאלמנו, כך על פי נתוני המשרד למדינות ערב של ארגון הנשים של האו"ם.
לדברי כמה ארגונים הומניטריים, במצב שבו לפחות 85% מתושבי עזה – מתוך 2.3 מיליון – עקורים, וברקע המחסור במזון, בדלק, בתרופות ובמים – משקי הבית המנוהלים כעת על ידי הנשים נאבקים לשרוד.
הנשים האלה לא רק צריכות להתמודד עם חברה פטריארכלית ועם חוסר שוויון כלפיהן בחוק, אלא הן גם יותר פגיעות עתה לאלימות על רקע מגדרי; לא יכולות לפרנס את עצמן ואת משפחותיהן – ונעדרות גישה לארגונים שיכולים לעזור להן במזון, במקום מחסה בטוח או בשירותי רפואה, אומרים מומחי סיוע.
"רוב העול יהיה על הנשים", אומרת לוסי תלג'יה, יו"ר תוכנית הנשים במרכז הפלסטיני ליישוב סכסוכים, ארגון אזרחי שבסיסו בבית לחם. "הן צריכות להיות חזקות, לחיות, לעזור לילדים – ולהתחיל חיים חדשים, אולי עם בעל פצוע שנהיה נכה, או אולי כאלמנה שצריכה לטפל בארבעה או בחמישה ילדים".
החוקים בעזה מעמידים את הנשים תחת הגנה ואפוטרופסות גברית, ואינם מגנים עליהן מפני רצח על כבוד המשפחה, אונס בתוך הנישואים ואלימות ביתית, כך לפי דוח של האו"ם מ־2018
החוקים בעזה מעמידים את הנשים תחת הגנה ואפוטרופסות גברית, ואינם מגנים עליהן מפני רצח על כבוד המשפחה, אונס בתוך הנישואים ואלימות ביתית, כך על פי דוח של האו"ם משנת 2018. אישה יכולה לאבד את זכותה לדמי מזונות אם היא מחליטה לעזוב את בית בעלה, וב־2021 בית משפט אסלאמי בניהול חמאס קבע כי נשים זקוקות לאישור של גברים כדי לנסוע בעזה.
למרות שיעורי האוריינות הגבוהים בקרב נשים בעזה, רק 17% מהנשים ברצועה היו פעילות בשוק העבודה נכון ל־2021, לעומת 69% מהגברים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה.
ב־2017 שיעור האבטלה בעזה עמד על 44%, הגבוה ביותר בעולם, על פי ועידת האו"ם לסחר ופיתוח. רוב הנשים בעזה מעולם לא החזיקו במשרה רשמית, וכעת, גם אם היו יכולות לעבוד, אין כמעט הזדמנויות תעסוקה בגלל המלחמה.
לפי ארגון העבודה הבינלאומי, לפחות שני שלישים מהמשרות בעזה אבדו מאז תחילת המלחמה – כ־192 אלף משרות. הארגון מזהיר כי נשים העובדות בחקלאות עלולות לאבד את משרתן אם אבטלת הגברים תימשך.
מרים נישאה בגיל 20 ומעולם לא סיימה את לימודיה באוניברסיטה. היא הייתה עקרת בית כמעט כל חייה הבוגרים והייתה תלויה מבחינה כלכלית בבעלה המנוח, שהשתכר כ־30 שקלים ביום ממכירת בגדים בשוק
מרים נישאה בגיל 20 ומעולם לא סיימה את לימודיה באוניברסיטה. היא הייתה עקרת בית כמעט כל חייה הבוגרים והייתה תלויה מבחינה כלכלית בבעלה המנוח, שהשתכר כ־30 שקלים ביום ממכירת בגדים בשוק.
"התרגלתי להסתמך עליו בגידול הילדים. הוא היה המפרנס היחיד שלנו", אומרת מרים. "אני לא רגילה לשאת באחריות לבד. אני לא יודעת איך אני אמשיך בדרך עם הילדים שלי". עבור האלמנות של עזה, לאבל ולטראומה מהמלחמה נלווה האתגר של הפיכתן הפתאומית למפרנסת יחידה, אומרים עובדי סיוע.
על פי "קייר אינטרנשיונל", יש אימהות שאוכלות רק פעם ביום מפני שהן מעמידות את בריאות ילדיהן לפני הבריאות שלהן. וזאת על רקע אזהרות תוכנית המזון העולמית מפני עלייה במקרים של התייבשות ותת־תזונה.
"יש רגשות מועצמים של פחד, חרדה, אבל וכעס, ובמצב חירום זה קשור להתמוטטות המבנים החברתיים, היפרדות המשפחה ושיבוש רשתות התמיכה", אומרת נור ביידון, היועצת האזורית של "קייר אינטרנשיונל" לענייני הגנה ומגדר במצבי חירום.
במקרים חמורים של בריאות הנפש, "קייר" מנסה לעשות שימוש בתשתיות הקיימות של שירותי הבריאות כדי להפנות את הנזקקים לפסיכיאטרים ולספק להם תרופות
בשעה שארגוני נשים רבים בעזה נאבקים להמשיך לתפקד, "קייר" עובד עם מנהיגים ואנשי השפעה קהילתיים כדי לארגן רשתות תמיכה ולהציע תמיכה פסיכולוגית.
פעילות כזאת מהווה תזכורת לחיים נורמליים, וחיונית כדי לסייע "בשימור והגנה על הנפש האנושית", אומרת סנאם אנדרליני, המייסדת והמנכ"לית של רשת הפעולה הבינלאומית של החברה האזרחית, ארגון הפועל למען נשים, שלום וביטחון.
"אני חושבת שהפלסטינים למדו והבינו בצורה אינסטינקטיבית ששמירה על נורמליות היא כשלעצמה צורה של התנגדות", היא מוסיפה. במקרים חמורים של בריאות הנפש, "קייר" מנסה לעשות שימוש בתשתיות הקיימות של שירותי הבריאות כדי להפנות את הנזקקים לפסיכיאטרים ולספק להם תרופות.
אולם, בית החולים הפסיכיאטרי היחיד בעזה חדל לתפקד בנובמבר, לאחר שניזוק בהתקפה. נכון לאמצע דצמבר, פחות משליש מתוך 36 בתי החולים של עזה עדיין פועלים, ורק באופן חלקי, על פי ארגון הבריאות העולמי.
מחקרים שערכו ארגונים שונים, מהבנק העולמי ועד המשרד לזכויות אדם של האו"ם, מצאו כי אלימות על בסיס מגדרי, לרבות ניצול מיני וסחר במין, גוברת בעתות מלחמה
מחקרים שערכו ארגונים שונים, מהבנק העולמי ועד המשרד לזכויות אדם של האו"ם, מצאו כי אלימות על בסיס מגדרי, לרבות ניצול מיני וסחר במין, גוברת בעתות מלחמה ובמצבים שאחרי סכסוך בשל קשיים כלכליים, עקירה וקריסת מבנים חברתיים.
"הדבר הראשון שקורה הוא שרמת העוני מאלצת נשים לעסוק בעבודות בסיכון, כמו עבודות מין, ומאלצת את הילדים לצאת לעבוד מוקדם", אומרת אנדרליני. "אנחנו גם רואים עלייה אדירה בנישואים מוקדמים אצל נערות".
כ־1.4 מיליון פלסטינים בעזה מתגוררים כעת במקלטים של האו"ם, וסוכנויות הסיוע מזהירות כי צפיפות יתר מעלה את הסיכון לפגיעה בנשים ובנערות. סיוע לאלמנות ולנשים העומדות בראש משקי בית למצוא עבודה ולהתפרנס כדי לתמוך במשפחות שלהן הוא דרך מרכזית למנוע מנשים ומילדים להיאלץ לפנות לעבודות בסיכון גבוה כאפשרות היחידה שלהם, אומרות אנדרליני ותלג'יה.
לדוגמה, המרכז הפלסטיני ליישוב סכסוכים מתכנן לסייע לנשים להצטרף לשוק העבודה ולפתח יוזמות מכניסות משלהן, וכן לספק מימון ראשוני לעסקים קטנים. "הן יעבדו, אפילו בקנה מידה קטן, במכירת דברים מהבית, אבל הן ימצאו את הדרך שלהן בעזרת הקהילה [הארגונים הלא ממשלתיים]", אומרת תלג'יה. "הנשים האלה צריכות למצוא דרכים לשרוד, והן ימצאו".
"אני מרגישה כאילו איבדתי את החיים שלי, לא רק את בעלי", אומרת ג'אמה, כשהיא יושבת בכיתה צפופה בבית ספר המשמש כעת כמקלט של האו"ם
אחת הנשים האלה, וידאד אבו ג'אמה, אם לשישה, איבדה לאחרונה את בעלה. האישה בת ה־45 מספרת כי חיילים ישראלים ירו בו למוות כשהלך לחווה שלו כדי לבדוק את חיות המשק – ולחפש אוכל למשפחתו.
"אני מרגישה כאילו איבדתי את החיים שלי, לא רק את בעלי", אומרת ג'אמה, כשהיא יושבת בכיתה צפופה בבית ספר המשמש כעת כמקלט של האו"ם. ילדיה מצטופפים סביבה, בוכים בשל הרעב והקור.
"התחתנתי בגיל 15. חייתי עם בעלי במשך הרבה מאוד זמן, וגדלתי בבית שלו. עבדנו ביחד באדמה החקלאית שלנו. בילינו הרבה שעות בטיפול ביבול. בנינו את החיים שלנו ביחד", מסבירה אבו ג'אמה. "עכשיו אני אלך לאדמה בלעדיו. אני אהיה לבד בין היבולים".
נהא ואדקר היא עיתונאית מניירובי. רווידה עאמר היא כתבת ומפיקת וידיאו ברצועת עזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה מגעילה. בזמן שיש מאות אלמנות פה בישראל ממלחמה שנכפתה עלינו! כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים! איו מקום לרחמים והכתבה האומללה הזאת לא תשיח אותנו לרגע מהשביעי לאוקטובר ומהתמונות הקשות!לא נשכח ולא נסלחחחחח!!! שימותו כולם זה לא מעניין אותנו זה או אנחנו או הם מתי תבינו את זה??!!
אני לא מבין למה אנחנו לא מפנים משפחות לצפון הרצועה, מקימים שם בעזרת מדינות ערב עיר אוהלים בטוח שאפשר להזרים ישירות אליה את המזון שאחרים שולחים – מה התועלת לגרום לסבל שאין בו תועלת צבאית?
אנשים הפכו לשטן שהם שונאים בגלל השנאה של האנשים האלה – חשוב לזכור מי אנחנו – אין שום סיבה להרעיב ילדים ואנשים שלא מעורבים בצורה ישירה. אין להם שום ברירה אלא לשנוא – כל מי שלא מבין את זה לא מבין את העולם…
למה, אפשר לדבר נגד פוטין ברוסיה? ברור שהם לא יכולים לדבר נגד חמאס כשהם תחת שלטונו. כל מחשבה אחרת היא ילדותית.
צריך לעזור להם.
זה הכל האוכלוסיה הבלתי מעורבת חחחחח טיפ על עזה כולה וטפי טפי טפי כוס אמא של כל העזתים ימח שמם וזכרם חייבים לעשות להם יום הכי שחור משחור נכבה של הנכבות למען יזכרו את ה 7/10 לדיראון עולם כיום הכי שחור בעזה ,טפי עליכם לכו לחולדה סינואר ימח שמו וזכרו,יאללה צהל להמשיך לתת בראש חזקק
כתבה של שמאלנית הזויה!!
מעניין לי תחור של התחת על "המסכנות". תהיה בטוחה שכל הנפשות הטהורות האלו שמחו והתלהבו ב 7-10 ! הם בחרו בחמאס, תמכו בחמאס, אז שחמאס ידאג להם, אבל רגע: החמאס מתחבא במנהרות…
אין לי קמצוץ של סולידריות בכתבה הנ"ל לאחר שראיתי אם פלסטינית שהצילו לה את הן בהדסה כשיהודי תרם לו כליה והיא תוך כדי אשפוז מייחלת שבנה יהיה שאהיד ויהרוג כמה שיותר יהודים.
זה עם מי שיש לנו עסק שם.
אין בלתי מעורבים.