בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לפרק מאחזים בלתי מורשים בגדה המערבית, כך לדברי שני גורמים המעורים בפרטים. ההוראה מגיעה בצל לחץ אמריקאי על ישראל לפעול נגד אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים.

לדברי המקורות, ההוראה חלה על מאחזים שהוקמו ללא אישור רשמי מהמדינה. המאחזים מורכבים לרוב ממבנים יבילים (קרוואנים) ומתגוררים בהם מתנחלים ספורים. המדינה הורסת מעת לעת מבנים כאלה, אך במקרים אחרים גם מעניקה להם הכרה רשמית המאפשרת להם לקבל מימון ממשלתי.

עוד דווח כי עדיין לא ברור מתי בדיוק יחל המבצע לפינוי המאחזים.

המקורות ציינו כי נתניהו הורה על פינוי המאחזים הבלתי מורשים בתגובה ללחץ מצד ארצות הברית, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל.

ביום שבת גינה שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, מתנחלים אלימים וכינה אותם טרוריסטים. האקבי קרא להטיל עליהם השלכות חמורות, זאת לאחר פגישה שקיים בעיירה ביהודה ושומרון עם מספר פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית.

מוקדם יותר דיווח האתר ynet כי ההנחיות נוגעות לכ-100 מאחזים הפזורים ברחבי האזור.

מלשכת ראש הממשלה ומצה"ל, שלרוב לוקח חלק בפינוי מאחזים ביהודה ושומרון, לא נמסרה תגובה מיידית לבקשת ההתייחסות.

כשנשאל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הדיווח ב-ynet במהלך כנס בירושלים, הוא אמר כי נתניהו נתן "הוראה לפנות מקומות שנבנו בשטחי A ו-B", בהתייחסו לחלקים ביהודה ושומרון שבהם מתגוררים רוב הפלסטינים.

סמוטריץ' אמר כי "למרות שהוא חולק על החלטתו של נתניהו, הממשלה עשתה צעדים אדירים בקידום ההתיישבות בשטחי C".

על פי ארגון "שלום עכשיו", המבקר את הרחבת ההתנחלויות ותומך בפתרון שתי המדינות, ישנם 340 מאחזים ביהודה ושומרון ולצידם 146 התנחלויות המוכרות רשמית על ידי ממשלת ישראל.

בחודש שעבר צרו מתנחלים על בתי פלסטינים באחד הכפרים באזור, בהם בית בבעלות פלסטיני-אמריקאי, עד שהצבא הרחיק אותם מהמקום. תושבי הכפר הפלסטינים ציינו כי הם ממשיכים לסבול מהטרדות ואיומים מצד מתנחלים.

ממשלת ישראל אמנם גינתה את אלימות המתנחלים, אך לעיתים רחוקות מתבצעים מעצרים של המעורבים בתקריות, ועוד פחות מכך מוגשים נגדם כתבי אישום.

ביום שבת הצהיר השגריר האקבי כי פעולה נגד מתנחלים המעורבים במה שהגדיר כ"התנהגות פלילית וטרור" היא אינטרס מובהק של ישראל.

צה"ל מודיע כי הוא חוקר אירוע שבו לוחמים הפילו לכאורה גבר פלסטיני מחלקו האחורי של רכב צבאי בגדה המערבית במהלך סוף השבוע.

בתיעוד שצולם ביום שבת בכפר אל-מוע'ייר נראה רכב מסוג "דוד" של צה"ל שדלתו האחורית נסגרת לאחר שהפלסטיני נפל ממנו. האיש נראה שוכב על הקרקע בעוד הרכב הצבאי מתרחק מהמקום.

בתגובה לתיעוד נמסר מהצבא כי "התנהלות הכוח כלפי החשוד והאדם שתועד בסרטון נבדקת".

בצה"ל מציינים כי הכוחות פעלו בכפר בעקבות דיווחים על חשד למטען חבלה ומחסום אבנים שהוצב על הכביש.

שבת קודש.
אל-מוע'ייר, נפת רמאללה ואל-בירה.

אחרי שעוכב, נחקר והוכה – חיילים השליכו פלסטיני מרכב צבאי והמשיכו לדרכם.
​
ואל תטרידו את "טובי בנינו" בשאלות על מוסר, קוד אתי או שבועת הרופא. pic.twitter.com/J6gOr5WdkC

— מסתכלים לכיבוש בעיניים (@Mistaclim) September 5, 2026

כלי תקשורת בעזה, הנשלטים בידי חמאס, מדווחים כי ילדה נהרגה וכמה בני אדם נוספים נפצעו בתקיפת צה"ל על רכב בשכונת א-נסר בעיר עזה. גילה של הילדה לא צוין.

זמן ישראל לא אימת את המידע באופן עצמאי. צה"ל טרם מסר תגובה.

#فيديو
من مكان #القصف الإسرائيلي لسيارة في منطقة النصر غربي مدينة غزة pic.twitter.com/tZmoUeLVNf

— غزة الآن – Gaza Now (@nowgnna) September 6, 2026

הממשלה הודיעה כי היא מרחיבה את תוכנית המיגון "מגן הצפון" ליישובים הממוקמים עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון.

במסגרת התוכנית המורחבת, בעלי בתים זכאים יוכלו לקבל מענקים של עד 182 אלף שקלים לבניית מרחבים מוגנים. הגשת הבקשות צפויה להיפתח ב-15 בספטמבר.

יותר מ-15 אלף מרחבים מוגנים עתידים להיבנות ב-89 יישובים שונים. התוכנית כוללת גם תקציב של 4.2 מיליארד שקלים לעבודות מיגון שיקיפו כ-11 אלף דירות בבניינים משותפים.

הרחבה זו מצטרפת לכ-3,000 מרחבים מוגנים שנבנים ביישובים הנמצאים בטווח של עד קילומטר אחד מהגבול. יותר ממחצית מהם כבר הושלמו או נמצאים בשלבי סיום, כך על פי הצהרה משותפת של משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ופיקוד העורף.

בניית ממ"דים ביישובים בצפון ישראל במסגרת תוכנית המיגון הממשלתית "מגן הצפון", 6 בספטמבר 2026 (צילום: משרד הביטחון)

יו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל ויו"ר המפלגה הכלכלית פרופסור ירון זליכה ירוצו ברשימה משותפת בבחירות. השניים הודיעו על כך במסיבת עיתונאים שכינס הנדל, והציגו את המהלך כחיבור בין אנשי ביטחון למומחי כלכלה.

לפי הודעת המפלגות, סוכם על מספר עקרונות יסוד לשיתוף הפעולה, ובראשם התחייבות לשבת בממשלה ציונית בלבד. בנוסף, השניים ידרשו את העברתו של חוק גיוס לכולם כתנאי מקדים להרכבת הממשלה.

הנדל, שהגדיר את הרשימה המשותפת כחלק מ"הגוש השלישי", שרטט קו מפריד בין פלטפורמה זו לבין הגושים הקיימים. לדבריו, הרשימה תהווה אלטרנטיבה לבוחרים שאינם מעוניינים בממשלה הכוללת מפלגות חרדיות, וכן לאלו המתנגדים לממשלת מיעוט הנשענת על מפלגות ערביות.

הנדל הוסיף כי הם לא יאפשרו למדינה "להתפרק לאוטונומיות ערביות וחרדיות", כלשונו, ולא להיכנע ליוקר המחיה. הוא תיאר את המהלך כמפגש בין מאבקו של זליכה במונופולים הכלכליים, לבין מאבקם של אנשי המילואים במה שכינה "המונופולים הפוליטיים שמחזיקים את המדינה בגרון".

זליכה הדגיש מצידו כי מפלגתו תתמקד בהשגת המשאבים הנדרשים לקידום חזונם של הלוחמים. לדבריו, אנשיו ייאבקו בריכוזיות, בבנקים ובקשרי הון–שלטון כדי להוזיל משמעותית את יוקר המחיה, בעוד שהנדל יוביל את הדאגה להטבת תנאי המשרתים ולקידום שירות צבאי שווה לכולם.

ירון זליכה מצטרף למפלגת המילואימניקים של יועז הנדל (צילום: דוברות המפלגה)