לפני פתיחת מבצע עופרת יצוקה בסוף שנת 2008, החליט שר הביטחון דאז אהוד ברק לפתוח את מעברי הסחורות לעזה למרות שבשבוע שקדם לכך נורו עשרות רקטות לעבר ישראל. ברק זכה לקיתונות רותחין על ההחלטה; מעטים בדרג המדיני ידעו כי מדובר היה בתרגיל הונאה של ישראל.

למחרת בשעות הבוקר, כאשר העננות מעל הרצועה התפזרה, תקפו עשרות מטוסי חיל האוויר במשך שעות מטרות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. כך יצא לדרך מבצע עופרת יצוקה – המבצע הראשון של ישראל בעזה אשר כוון ישירות נגד חמאס.

מאז יצאה ישראל לעשרות תקיפות וכמה מבצעים ברצועה, ובכל אלה שהיא יזמה ראשונה – היא הצליחה להביא הישג מבצעי ותודעתי חשוב:

• עמוד ענן, נובמבר 2012 – חיסול רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי;
• חגורה שחורה, נובמבר 2019 – חיסול בהאא אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד האיסלמי;
• עלות השחר, אוגוסט 2022 – חיסול תייסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור, בכירי הג'יהאד האסלאמי;
• מגן וחץ, מאי 2023 – חיסול צמרת הג'יהאד האסלאמי.

והיה, לעומת זאת, את מבצע צוק איתן ביולי 2014, אליו ישראל נגררה, עם לחימה ארוכה של 50 ימים ללא שורה תחתונה ברורה, מלבד השמדה של מספר מנהרות שחפר חמאס לשטח ישראל.

חיילים בגבול עזה במבצע צוק איתן, אוגוסט 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מדוע ההשוואה הזו חשובה עתה? משום שישראל במלחמה הנוכחית הגיבה ולא יזמה, ולכן תנאי הפתיחה שלה גרועים, אולי אפילו הגרועים אי פעם.

הסיבה העיקרית לכך היא הימצאותם של החטופים הישראלים בשבי חמאס. וגם אם זה לא נאמר במפורש, מהלכי הלחימה מושפעים כל העת מהחטופים. מבלי להיכנס לפרטים, נאמר זאת כך: כל כוח שפועל בגזרה – ובמיוחד חיל האוויר והארטילריה – מודע לפני כל הפצצה למגבלות.

כלומר, היכולת של הדרג הצבאי להכין מהלכים מפתיעים משני מציאות מוגבלת מאוד. העובדה הזו מעבירה את הנטל לדרג המדיני. ההנחה שניתן להמשיך בשני מסלולים מקבילים בכדי להשלים את מטרות הלחימה מוכחת כל יום כלא ריאלית.

היכולת של הדרג הצבאי להכין מהלכים מפתיעים מוגבלת מאוד. העובדה הזו מעבירה את הנטל לדרג המדיני. ההנחה שניתן להמשיך בשני מסלולים מקבילים בכדי להשלים את מטרות הלחימה מוכחת כל יום כלא ריאלית

עד כה צה"ל הצליח לשחרר בפעילות מבצעית חטופה אחת, אורי מגידיש, וזה קרה בתחילת הלחימה כאשר חמאס עדיין היה שיכור ניצחון מההישג של שבעה באוקטובר ולא הקפיד על זהירות יתר. מאז, עובדתית, לא שוחררו חטופים חיים נוספים בפעילות מבצעית.

הדרג המדיני מודע לסטטיסטיקה הזו ולכן ניכרים בקיעים בקבינט המלחמה בין השרים גדי איזנקוט ובני גנץ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. חשיבה מחוץ לקופסה במצב הדברים הנוכחי זו לא אפשרות – זו חובה. ישראל חייבת להשקיע את המאמץ כרגע במישור המדיני ולהפעיל מחשבה יצירתית, כמו זו למשל שפתרה את העברת הכספים לרשות הפלסטינית דרך נורווגיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובני גנץ, 12 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

בעניין הזה איזנקוט הוא הנחרץ ביותר. מבחינתו, אי החזרת החטופים היא תמונת הפסד וטראומה שתיזכר לדיראון עולם. מבחינת נתניהו, ההיפך הוא הנכון: הפסקת הלחימה ואי-הכרעת חמאס עכשיו היא שתותיר טראומה לאומית.

אפשר להבין את שתי הגישות הללו, אבל חייבים להכריע ביניהן, כי המסלולים של שתי מטרות המלחמה הללו מצטלבים עכשיו ולא מקבילים כמו בעבר.

הדיווח הבוקר ב"רויטרס" כי חמאס הביע הסכמה להצעה הישראלית החדשה, שתכלול הפסקת אש של עד חודשיים ושחרור מחבלים – כנראה כבדים, עם דם על הידיים, כאלה שהיו סדין אדום בעבר לישראל ויחיא סנוואר יוכל להתהדר בשחרורם – מצביע על כיוון חיובי, אם כי חייבים להיות זהירים מאד בעניין הזה.

ההסכמה מצטיירת כעל מסגרת כללית בלבד; הקושי מגיע כאשר צוללים לפרטים. ועדיין לא ברור כלל מה השלב הסופי בהצעה – גירוש צמרת חמאס כפי שרוצה ישראל, או המשך שלטונו ברצועה עם ערבות בינלאומית לחיי סנוואר, כפי שהוא דורש.

עדיין לא ברור כלל מה השלב הסופי בהצעה – גירוש צמרת חמאס כפי שרוצה ישראל, או המשך שלטונו ברצועה עם ערבות בינלאומית לחיי סנוואר, כפי שהוא דורש

האם צה"ל מבין שהוא נמצא כרגע במרוץ נגד הזמן בכדי לצבור הישגים בשטח? למרות שאף אחד לא מדבר על כך, זו המציאות. אמנם שר הביטחון מקפיד לדבר על חאן יונס כאקס-טריטוריה שבה הלחימה העצימה תימשך כל העת, אבל לא בטוח שההבנה האמריקאית לגבי הפעילות בדרום הרצועה תימשך לאורך זמן, גם אם בישראל מתרשמים שכן.

חיילי צה"ל פועלים בחאן יונס, ינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בינתיים נראה שהפעולה בחאן יונס מתקדמת הרבה יותר ממה שמצטייר לציבור בישראל. בצה"ל לא ממהרים לחשוף עד כמה, מתוך הנחה שסנוואר עוקב אחרי התקשורת הישראלית שנותרה מקור המידע העיקרי שלו. אבל כמה רמזים שניתנו בימים האחרונים מצביעים עד כמה עמוק – תרתי משמע – צה"ל הגיע בחאן יונס.

בינתיים נראה שהפעולה בחאן יונס מתקדמת הרבה יותר ממה שמצטייר לציבור בישראל. בצה"ל לא ממהרים לחשוף עד כמה, מתוך הנחה שסנוואר עוקב אחרי התקשורת הישראלית שנותרה מקור המידע העיקרי שלו

אתמול (שלישי) הודיע צה"ל כי כוחות אוגדה 98 השלימו את כיתור חאן יונס וחיסלו בשיתוף פעולה עם חיל האוויר עשרות רבות של מחבלים. בנוסף, דובר צה"ל דניאל הגרי חשף במוצאי שבת תמונות של המנהרה שבה הוחזקו כ-20 חטופים בלב העיר.

מתברר שהמנהרה באורך של כמעט קילומטר ובעומק של 20 מטרים הייתה ממולכדת. כלומר, צה"ל לא הסתפק בפיצוץ שלה, אלא ירד לעומק, למרות הסיכון והמורכבות, בהנחה שמדובר בנכס אסטרטגי.

נוסף לכך, שר הביטחון גלנט נפגש בתחילת השבוע עם משפחות החטופים ואמר להן כי צה"ל מתקרב לאזורים הרגישים של חמאס.

אלה הם כביכול פרסומים נפרדים, אך הצירוף שלהם מלמד על מגמה. בתקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי לחלק מהחטופים.