קשה להאמין, אבל דונלד טראמפ שהפסיד בבחירות 2020 ולמרות הבעיות המשפטיות שלו, מוביל בפער אדיר בסקרים על רקע הפריימריז של המפלגה הרפובליקאית, ואף זוכה ליתר תמיכה מהנשיא המכהן ג'ו ביידן במדינות מפתח אלקטורליות כמו פנסילבניה, מישיגן ונבדה.

תחיית המתים הפוליטית של טראמפ מעלה את האפשרות שנראתה דמיונית לפני שנה, שהנשיא לשעבר יחזור לבית הלבן ב-2025 ולעמדת השפעה על יחסי ארה"ב וישראל. וזה מעלה את השאלה הנצחית: טוב ליהודים או רע ליהודים?

תחיית המתים הפוליטית של טראמפ מעלה את האפשרות שנראתה דמיונית לפני שנה, שהוא יחזור לבית הלבן ב-2025 ולעמדת השפעה על יחסי ארה"ב וישראל. וזה מעלה את השאלה הנצחית: טוב או רע ליהודים?

על פי רוב משאלי דעת הקהל, רוב גדול של הבוחרים היהודים היו מצביעים בעד הנשיא הדמוקרטי ביידן אם הבחירות לנשיאות היו נערכות היום, ולרובם יש דעה שלילית ביותר על הדונלד.

היהודים האמריקאים הצביעו באופן מסורתי למועמד הדמוקרטי לנשיאות ונוטים לאמץ עמדות ליברליות בנושאי כלכלה וחברה.

מבחינה זאת היהודים רואים בכיוון הימני-רדיקלי של המפלגה הרפובליקאית תחת הנהגתו של טראמפ, ובמיוחד התנגדותו להגירה ליברלית ועמדותיו לגבי זכויות מיעוטים ולהטבי"ם – איום על האג'נדה הליברלית ועל מעמדה הפוליטי של הקהילה היהודית בארה"ב.

בעוד שהרבה ישראלים מגיבים בהתלהבות לתמיכה המוצקה של הנוצרים-אוונגליסטים בישראל, הרבה יהודים אמריקאים טוענים שהאוונגליסטים מאתגרים את אחד העקרונות היקרים להם ביותר, עקרון הפרדת הדת מהמדינה.

רוב הישראלים קידמו בברכה את מדיניותו הפרו-ישראלית של הנשיא טראמפ, כולל החלטתו להכיר בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לשם, ההכרה האמריקאית בסיפוח הישראלי של רמת הגולן, ביטול ההסכם הגרעיני האמריקאי עם איראן, ומדיניותו המזרח תיכונית – שבמרכזה עמדו הסכמי אברהם בין ישראל למדינות הערביות-הסוניות.

על פי רוב משאלי דעת הקהל, רוב גדול של הבוחרים היהודים היו מצביעים בעד הנשיא הדמוקרטי ביידן אם הבחירות לנשיאות היו נערכות היום, ולרובם יש דעה שלילית ביותר על הדונלד

אין ספק שברמה היסטורית טראמפ היה הנשיא הכי אוהד למדינת ישראל מאז שהנשיא הארי טרומן הכיר במדינת ישראל ב-1948. לחתנו היהודי ג'ארד קושנר היתה השפעה עצומה על מדיניותו של טראמפ כלפי ישראל. ובכלל הדונלד הפך לסחבק של בנימין נתניהו שלא הסתיר את תמיכתו במפלגה הרפובליקאית.

לכן זה לא היה מפתיע, שבמשאלים שבחנו את יחסן של מדינות זרות לנשיא האמריקאי לשעבר, הישראלים התגלו כתומכיו הכי אוהדים של טראמפ. לעומת זאת, יהודי אמריקה נתפסו כקבוצת הבוחרים הכי עוינת כלפיו.

מבחינה זאת תמיכתו הדיפלומטית והצבאית של הנשיא ביידן בישראל לאחר התקפת חמאס בשבעה באוקטובר בשנה שעברה, וסכומי הסיוע הגדולים שהעביר לישראל, שלא לדבר על שתי נושאות המטוסים האמריקאיות שנשלחו למזרח התיכון מתוך מטרה להרתיע את חזבאללה ואיראן – הוכיחו שיורשו של טראמפ בבית הלבן המשיך לקדם את המדיניות הפרו-ישראלית שלו.

אכן החששות המוקדמים בירושלים שביידן, אשר החליט בראשית כהונתו לחדש את הסכם הגרעין עם איראן, יאמץ את המדיניות הביקורתית כלפי ישראל שייצג ברק אובמה, הנשיא שביידן שירת כסגנו – התגלו כלא מוצדקים.

על רקע זה אפשר לטעון שישראל היא במצב של win-win  כשזה נוגע לשני המועמדים לנשיאות שרצים השנה, שמבחינתה לא יהיה הבדל גדול אם ביידן ייבחר מחדש או שטראמפ יחזור לבית הלבן.

אבל גישה אופטימית כזאת לוקה בחסר כי היא לא לוקחת בחשבון את הלחצים הפוליטים שעשויים לפעול על כל אחד משני הנשיאים הפוטנציאליים לאחר הבחירות.

אבל גישה אופטימית של win-win לישראל, לגבי המועמדים לנשיאות ארה"ב, לוקה בחסר, כי היא לא לוקחת בחשבון את הלחצים הפוליטיים שעשויים לפעול על כל אחד משני הנשיאים הפוטנציאליים לאחר הבחירות

אין ספק שביידן היה ידיד של ישראל בכל תקופת הקריירה הפוליטית שלו, בה פיתח קשרים הדוקים עם מנהיגים ישראלים, מגולדה מאיר לבנימין נתניהו. אך כעת הוא עומד בראש מפלגה דמוקרטית, שבמקרה הטוב חבריה מגלים ביקורתיות כלפי ישראל ונותנים לה כתף קרה, ובמקרה הגרוע עוינים את המדינה היהודית ורואים בציונות תנועה קולוניאליסטית וגזענית.

אכן, על פי משאלי דעת הקהל, רוב ברור של בוחרים דמוקרטים מתנגדים לתגובה הישראלית להתקפת חמאס ומגלים אהדה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים.

עמדות אלו באו לביטוי בהחלטות שקיבלו הדמוקרטים בסנאט ברשות הסנטור ברני סנדרס מוורמונט להקטין את הסיוע הצבאי לישראל, ובלחץ שלהם על הנשיא ביידן להצר את מהלכיה הצבאיים של ישראל בעזה.

מכאן שאם ביידן ייבחר מחדש כנשיא הוא יהיה תחת לחץ מתמיד של חברי מפלגתו לשנות את המדיניות כלפי ישראל.

סגניתו קמלה האריס שעשויה להחליפו אם ביידן בן ה-81 לא יסיים את כהונתו, ידועה בקשריה הפוליטיים עם האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית בראשות סנדרס ויהיה קשה לסמוך עליה שתמשיך עם מדיניותו הפרו-ישראלית של ביידן.

לעומת זאת, טראמפ, כנשיא, ייהנה מתמיכה חסרת פשרות של מפלגה רפובליקאית פרו-ישראלית, שעמדותיה קרובות לאלו של הליכוד ואפילו של עוצמה יהודית, כולל זאת של רפובליקאים שתומכים בהמשך ההתנחלות היהודית ביהודה ושומרון.

אבל הנה הבעיה עם טראמפ: הנשיא לשעבר ואולי העתידי של ארה"ב נוטה להיות אימפולסיבי. כזכור, בתחילת כהונתו הוא איים להטיל פצצות גרעיניות של צפון קוריאה, אך יותר מאוחר שינה כיוון וקיים פגישת פסגה עם מנהיגה קים אל-סונג ואפילו החליף איתו מכתבי אהבה דיפלומטיים.

טראמפ, כנשיא, ייהנה מתמיכה חסרת פשרות של מפלגה רפובליקאית פרו-ישראלית, שעמדותיה קרובות לאלו של הליכוד ואפילו עוצמה יהודית, כולל רפובליקאים שתומכים בהמשך ההתנחלות היהודית ביו"ש

השורה התחתונה היא שטראמפ פועל על פי מה שהוא רואה כאינטרסים שלו ושל ארה"ב בלי לתת לסנטימנטים לעמוד בדרך.

כך שאף אחד לא צריך להיות מופתע אם טראמפ יחליט לשנות את הכיוון של יחסי ארה"ב ואיראן ולקדם עסקה עם האייתוללות בטהראן, אפילו אם חתנו והסחבקים שלו בירושלים יתנגדו למהלך. לדונלד אין סנטימנטים.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.