חלומות במגירה התכניות החברתיות נקברו בבחירות

תקציב 2020 היה אמור לכלול בתוכו תכנית ממשלתית למאבק באלימות במשפחה, שדרוג משמעותי לרכבת ופיקוח על מעונות היום ● במערכת הפוליטית גם פעלו להעלאת שכר המינימום, קצבאות הזיקנה וקצבאות הנכים ● אבל אז הגיעו הבחירות, והתוספות החברתיות לתקציב המדינה נכנסו להקפאה עמוקה

  • מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה במניעת רצח נשים (צילום: Miriam Alster/Flash90)
    Miriam Alster/Flash90
  • עומס בתחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב ב-2013 (צילום: גדעון מרקוביץ'/פלאש 90)
    גדעון מרקוביץ'/פלאש 90
  • . (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
    תומר נויברג פלאש 90
  • מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
    Tomer Neuberg/Flash90
  • הפגנת מחאת ההורים בחיפה (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90

מאז שהחלה מערכת הבחירות הקודמת, לפני כמעט שנה, אין למדינת ממשלה וכנסת מתפקדות. למצב הזה יש מיליוני קרבנות – אזרחי מדינת ישראל.

השיח סביב מערכת הבחירות הכפולה (והחשש מבחירות שלישיות, רביעיות וכו') עוסק בעיקר בעלות הגבוהה של הבחירות עצמן, ובטענה שהחיים ללא ממשלה וכנסת מתפקדות, מעכבים קיצוצי תקציב והטלת מסים הנדרשים לנוכח הגירעון. אביגדור ליברמן, אף העלה את הנימוק הזה כשקרא להקמת ממשלת אחדות.

אבל ייתכן כי ההשלכה הקשה ביותר של היעדר של שלטון מתפקד, היא דווקא ה"חיסכון" שנוצר בתקציב המדינה, כתוצאה מעיכוב בפרויקטים חברתיים שנועדו להטיב את תנאי החיים של אזרחי המדינה.

מכיוון שלמדינה אין תקציב לשנת 2020, לא ניתן לממן אותם, והם לא יוצאים לפועל (בפועל, המשק יעבוד במתכונת של "1/12", כלומר שיכפול תקציב 2019).

אלה התכניות הממשלתיות ויוזמות החקיקה הבולטות שצפויות לחזור למגירה או להידחות לפרק זמן לא ידוע בעקבות הכאוס הפוליטי ששורר בישראל:

1. שיפורים דרמטיים ברכבת

במרץ השנה פורסם דוח קשה של מבקר המדינה על מצב רכבת ישראל, שתקף את רמת השירות הירודה שהרכבת מסוגלת לספק לנוסעיה. עוד לפני פרסום הדוח, עמלו ברכבת ובממשלה על תכניות לשיפור אטי אך משמעותי במצב.

כבר ב-2017 הציגה רכבת ישראל לממשלה תכנית חומש לשנים 2018-2023, שכללה בעיקר הוספת קווים לפריפריה, וכן תכנית אסטרטגית לפיתוח הרכבת עד לשנת 2040. בין היתר, תכנית החומש כוללת סלילת רכבות לפריפריה – קריית שמונה, טבריה, ירוחם, ערד ואילת. התכנית של הרכבת ל-20 השנים הבאות כוללת חיבור בין ארבעה מטרופולינים ברכבות מהירות של 250 קמ"ש; חיבור הרכבות הבינעירוניות לרכבת הקלה בירושלים ולאלה האמורות לקום בגוש דן ובחיפה; הכפלת המסילות לרוחב; וסלילת מסילות לחריש, כרמיאל, גזר ועוד. ביצוע השלב הראשון של התוכנית לשנים הקרובות, כולל הרכבות לפריפריה, כרוך בתוספת תקציב של 60 מיליון שקל; ביצוע שתי התכניות יחד כרוך בתוספת תקציב של 123,656 מיליון שקל.

בינואר השנה הוצגה לממשלה תכנית מפורטת לסלילת הקווים לפריפריה במסגרת תכנית החומש של הרכבת. התכנית אושרה – אבל בגלל הבחירות היא לא נכנסה לביצוע ותיכנס רק לאחר שתקציב המדינה יאושר, במהלך 2020.

בינואר הוצגה לממשלה תכנית לסלילת הקווים לפריפריה במסגרת תכנית החומש של הרכבת. התכנית אושרה – אבל בגלל הבחירות היא לא נכנסה לביצוע ותיכנס רק לאחר שתקציב המדינה יאושר, במהלך 2020

בדוח מבקר המדינה נכתב כי "נוסע שיחליט להגיע לרכבת באוטובוס עלול לגלות תדירות נמוכה אם בכלל של אוטובוסים לתחנה. אם יבחר להגיע ברכבו, בחלק מהתחנות הוא עלול שלא למצוא חניה. לאחר שהגיע לרכבת הוא יגלה שבקווים רבים תדירות הרכבת נמוכה. רכבת שתגיע עלולה לאחר, ולאחר שיעלה לרכבת בשעות השיא הוא צפוי לעמוד במהלך הנסיעה". אי יישום התכניות יבטיח כי המצב עליו התריע המבקר לא ישתפר, ואולי אף יורע עם העלייה בביקוש לרכבת.

תחנת הרכבת בירושלים (צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90)
תחנת הרכבת בירושלים (צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90)

2. פיקוח על החינוך לגיל הרך

ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם המפותח שאין בהן פיקוח על החינוך לגיל הרך. דוח חמור של ה-OECD על ישראל קבע כי "הילדים זוכים לטיפול לקוי, בתנאים נחותים והשקעה נמוכה בעשרות אחוזים כיחס למדינות המפותחות". התוצאה היא מספר מבהיל של מקרי הזנחה, התעללות, חבלות – ואף מוות.

ביוני 2018, לאחר מות התינוקת יסמין וינטה בפעוטון בפתח תקווה, והסערה הציבורית שעוררו הגילויים על ההתעללות שעברה מצד המטפלת בפעוטון, הוכנה במהירות הצעת חוק ממשלתית לפיקוח על הפעוטונים. ההצעה הזו עברה את כל תהליכי החקיקה בתוך חודשים ספורים, והחוק נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2019. עם זאת, טרם הוקם מערך פיקוח שיוציא את החוק לפועל ויפקח על יישומו.

ההערכה היא שיישום התכנית לפיקוח ממשלתי על פעוטונים יחייב הוצאה חד פעמית של 5.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה, ותוספת של 2.6 מיליארד שקל לתקציבים השנתיים – תקציב שטרם הועבר ולא ברור מתי יועבר.

הפגנת מחאת ההורים בחיפה (צילום: פלאש 90)
מחאת ההורים בחיפה (צילום: פלאש 90)

"משרד העבודה והרווחה גורר רגליים ובינתיים הוגש בג"ץ של ארגון המטפלות שמבקש להקפיא את הרפורמה", אומר יו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, אחז אגם, "אנחנו צועקים ודורשים בכל הכוח שהדברים הבסיסיים שכבר אושרו בחוק יקרו, וגם הרבה דברים אחרים שאפילו לא בתכנון.

"מטפלות שנתפשו מתעללות בילדים חזרו לעבוד עם ילדים, כי אין פיקוח. מטפלות וגננות לילדים לא חויבו לעבור השתלמות עזרה ראשונה. איך זה יכול להיות? פעוטות ותינוקות נחנקים, אבל איש לא מחויב לטפל בהם"

"יש דברים שמדהים שלא היו קיימים עד עכשיו. מטפלות שנתפשו מתעללות בילדים חזרו לעבוד עם ילדים, כי אין פיקוח. מטפלות וגננות לילדים לא חויבו לעבור השתלמות עזרה ראשונה. איך זה יכול להיות? פעוטות ותינוקות נחנקים, מקיאים ונפגעים מכל מכה קטנה – אבל איש לא מחויב לטפל בהם", אמר אגם.

3. התכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה

מתחילת 2019 נרצחו בישראל 12 נשים בידי קרובי משפחתן. בין השנים 2004 ל-2018 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן. המספר המצמרר הזה אינו כולל רצח של נשים בידי קרובים אחרים, ועוד אלפי מקרים נוספים של אלימות קשה במשפחה.

מטרת התכנית הממשלתית היא לצמצם את האלימות במשפחה ולהעניק ביטחון לנשים ולילדים שסובלים ממנה. התכנית כוללת הקמת רשות ממשלתית למאבק באלימות במשפחה, שתקדם את הנושא ותשפר את המענה הניתן לנשים ולילדים הנפגעים, וכן את התיאום בין רשויות הרווחה, המשטרה ומערכי בריאות הנפש.

עוד כוללת התכנית הרחבת המרכזים לטיפול בגברים אלימים; הקמה והרחבה של מקלטים; הגדלת מספר התקנים של עובדות סוציאליות דוברות שפות שונות; שיקום תעסוקתי לנפגעות; חינוך נגד אלימות ואיזוק אלקטרוני על חשודים בה.

בקיץ 2017 אושרה התכנית בממשלה והיא אינה נדרשת את אישור הכנסת. עלותה נאמדת ב-50 מיליון שקל לשנה ב-5 שנים (250 מיליון שקל במצטבר). 

עם זאת התכנית בוצעה באופן חלקי מאוד, כיוון שמרבית התקציב הנדרש ליישומה לא הועבר. בסך הכול הממשלה העבירה 43 מיליון מתוך 100 מיליון שקל שהייתה אמורה להעביר במשך שנתיים. במשרדי ביטחון הפנים והרווחה מאשימים את פקידי האוצר בעיכוב העברת התקציב.

אחותה של מיכל סלע ז"ל, התראיינה ואמרה: "הרצח של אחותי יכול היה להימנע אם התכנית הלאומית נגד האלימות כלפי נשים, שאושרה והמדינה לא העבירה לה את הכסף, הייתה יוצאת לפועל. למה הם מחכים?"

כבר בקיץ 2018, עקב ריבוי מקרים של רצח נשים, פורסמו כתבות על העיכוב בתקצוב התכנית, נערכו הפגנות והתקיימו דיונים מיוחדים על הנושא בכנסת.

בעקבות המחאה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף הודיע בנובמבר 2018 כי הממשלה "תגבש תכנית חירום לאומית לטיפול באלימות במשפחה".

לא ברור אם נתניהו התכוון לאישור מחדש של התכנית שכבר אושרה או לכתיבת תכנית חדשה, אבל אז נפתחה מערכת הבחירות הקודמת – ודבר לא קרה.

הפעילה החברתית לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלע ז"ל, שלפי החשד נרצחה בידי בעלה, התראיינה לאחר הרצח של אחותה בטלוויזיה וברדיו ואמרה: "זה יכול היה להימנע אם התכנית הלאומית נגד האלימות כלפי נשים שאושרה, והמדינה לא העבירה לה את הכסף, הייתה יוצאת לפועל. למה הם מחכים?"

מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה במניעת רצח נשים (צילום: Miriam Alster/Flash90)
מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה במניעת רצח נשים (צילום: Miriam Alster/Flash90)

4. העלאת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים

מחקר של ה-OECD קבע כי מצבם של קשישים עניים בישראל הוא הגרוע בכל המדינות בארגון. לפי מרכז המידע של הכנסת, קשישים משני העשירונים התחתונים חיים מכ-3,060 שקל בחודש.

כיום, קשישים בישראל מקבלים השלמת הכנסה עד לגובה של 3,450 שקל לחודש (או 5,450 לזוג). במערכת הפוליטית יש קונצנזוס על הצורך להעלות את קצבאות הזיקנה, כאשר שרים וח"כים שונים נוקבים בסכומים שונים. שר האוצר, משה כחלון, הבטיח ב-2018 להעלות את הכנסת קשיש בודד ל-4,400 שקל בחודש ואת ההכנסה של זוג ל-6,000. עלות ההעלאה מוערכת בכ-3 מיליארד שקלים.

הממשלה כבר החלה להכין תיקון לחוק האזרחים הוותיקים בהתאם להצעתו של כחלון, אך בינתיים הכנסת פוזרה והיזמה התמוססה לפני שההצעה הוגשה. וכך, במקום להפוך לחוק, הפכה התכנית להבטחת בחירות.

הממשלה כבר החלה להכין תיקון לחוק האזרחים הוותיקים בהתאם להצעתו של כחלון, אך בינתיים הכנסת פוזרה והיזמה התמוססה לפני שההצעה הוגשה. וכך, במקום להפוך לחוק, הפכה התכנית להבטחת בחירות

מפלגות, בהן ישראל ביתנו והעבודה-גשר, פיזרו השנה הבטחות דומות להעלות את הקצבה. הבטחות שייושמו, אם בכלל, רק אחרי שתורכב הממשלה הבאה.

ערכות מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
ערכות מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

5. העלאת קצבאות הנכות

כבר בספטמבר 2017 נחתם הסכם בין ארגוני הנכים, ההסתדרות והממשלה, שקבע כי קצבאות הנכים הזעומות יעלו מ-2,342 שקל ל-4,050 שקל בחודש, ויעודכנו בעתיד לפי עליית השכר הממוצע במשק. עוד נקבע בהסכם כי הקצבה לא תקוזז יותר משכרם של נכים שעובדים ומשתכרים עד 4,300 שקל.

העלות של הגדלת קצבאות הנכים ל-4,300 שקל לחודש הוערכה אז בתוספת תקציב של 4.3 מיליארד שקל לשנה. העלאת הקצבה לגובה שכר המינימום (5,300 שקל בחודש) אמורה לעלות בין 6 ל-7 מיליארד שקל לשנה.

ואולם, ההסכם הזה לא כובד על ידי נתניהו ושריו. אמנם הממשלה העבירה בתחילת 2018 חוק להעלאת קצבאות הנכים, אבל החוק היה שונה מזה מכפי שהובטח לנכים, הקצבאות החודשיות עלו ל-2,812 שקל בלבד. בהמשך היו אמורות לקום ועדות שיקבעו "פעימות" נוספות להגדלת הקצבאות עד הגעה ליעד של 3,700 שקל לחודש, אך הממשלה לא התחייבה מתי יתקיימו ה"פעימות" הללו.

בנוסף, הסכום שנכה יכול להשתכר מבלי שהוא יקוזז מהקצבה שלו הועלה ל-3,700 שקל בלבד, וגם הצמדת הקצבה לעליית השכר הממוצע במשק נדחתה.

"'השורה התחתונה של השקרנות, הפרת ההסכמים, הספינים השקופים ואטימות הלב של הממשלה היא שהנכים עדיין צריכים לבחור בין אוכל לתרופות", אומרת יושבת ראש מטה מאבק הנכים בישראל, נעמי מורביה

בארגוני הנכים הגיבו לחוק המקוצץ בזעם. חלקם חזרו להפגין ברחובות ולחסום כבישים, אבל בגלל ש"נחתם הסכם" ונחקק חוק, הציבור הפסיק להזדהות איתם.

ארגונים אחרים הגיעו לכנסת וניסו להוביל מהלך להעלאה משמעותיות יותר בקצבאות הנכים באמצעות חקיקה. אבל המהלך לא יצא לפועל בגלל הבחירות.

"'השורה התחתונה של השקרנות, הפרת ההסכמים, הספינים השקופים ואטימות הלב של הממשלה היא שהנכים עדיין צריכים לבחור בין אוכל לתרופות", אומרת יו"ר מטה מאבק הנכים, נעמי מורביה.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

6. העלאת שכר המינימום

לפי מחקרים של מרכז אדווה, כשליש מהשכירים בישראל, ויותר ממחצית העובדות השכירות, משתכרים שכר מינימום או פחות ממנו.

שכר המינימום בארץ עלה מאז 2012 בכ-23% מ-4,100 ל-5,300 שקל ברוטו בחודש, במסגרת סדרת תיקוני חקיקה. ואולם, באותו הזמן עלה השכר הממוצע במשק ב-17%, והמחירים עלו בכ-5%, כך שחלק ניכר מהעלאת המינימום נשחק.

שכר המינימום בארץ עלה מאז 2012 בכ-23% מ-4,100 ל-5,300 שקל ברוטו בחודש, במסגרת סדרת תיקוני חקיקה. ואולם, באותו הזמן עלה השכר הממוצע במשק ב-17%, והמחירים עלו בכ-5% בממוצע

המדינה וגופים ציבוריים מעסיקים רבבות עובדים בשכר מינימום, כך שהעלאת שכר המינימום פעם נוספים תחייב הגדלה של תקציב המדינה בכמיליארד שקלים על כל תוספת של אלף שקל.  למרות זאת, ובעקבות התמיכה הפוליטית הרחבה במהלך, ניתן היה להעריך במידה רבה של ודאות שהממשלה תמשיך במגמה של העלאת שכר המינימום, אך פיזור הכנסת בשל הבחירות הקפיא את המגמה.

מפלגות מימין ומשמאל אמנם הבטיחו בבחירות להעלות את שכר המינימום, אך גם ההעלאות האלה יתרחשו – אם בכלל – אחרי הרכבת הממשלה הבאה.

עוד 1,550 מילים
סגירה