אלפי הורים הפגינו אתמול ברחבי ישראל, מצומת גולני ועד דימונה ואילת, במסגרת "מחאת הפעוטונים", חסמו כבישים מרכזיים בתל אביב וחיפה, ניסו לחסום את צומת עזריאלי וכיכבו במהדורות ואתרי החדשות. האירועים צפויים להימשך הערב: ההורים מתכננים להפגין מול ביתה של כרמל מעודה, שהוצת במהלך יום שישי האחרון.
הטריגר למחאה היו הדיווחים על כרמל מעודה, בעלת הפעוטון מראש העין המואשמת בהתעללות בפעוטות. המחאה התפרצה בצורה ספונטנית כמעט וההורים גייסו אלה את אלה דרך הרשתות החברתיות בדומה למה שקרה במחאת בני העדה האתיופית, ואולי גם בהשראתה.
הנאומים והשלטים שנתנו את הטון בהפגנות היו אמוציונליים: "מה קורה כשהדלת נסגרת?" "זה פשע!", "מי שרע לו ורותח שיזעק", וקריאות טבעיות ומובנות לענישה ולנקמה. אבל עוד לפני המקרה הנורא של מעודה, לכל ההורים שהגיעו להפגנות יש כבר מזמן בטן מלאה על ממשלת ישראל.
מרבית הפעוטות בישראל – כל אלה שהוריהם עובדים ואינם עומדים בקריטריונים להתקבל למעונות היום של ויצ"ו ונעמ"ת – נמצאים בגנים ומשפחתונים פרטיים ששום גוף עירוני וממשלתי אינו מטיל עליהם פיקוח או רגולציה כלשהי. ההורים העובדים מפקידים לשמונה או תשע שעות ביום את היקרים להם מכל בידי גוף שאינו נמצא תחת שום פיקוח.
לכאורה, הבעיה קרובה לפתרון: הכנסת העבירה חוק לפיקוח על הפעוטונים ומעונות היום שייכנס לתוקף בחלקו כבר בשנת הלימודים הקרובה. מאחר ואנחנו נמצאים במערכת בחירות, התקשורת הוצפה אתמול בשרים וח"כים שהיו מעורבים בהעברת החוק החשובה הזאת ונופפו בה כהישג. זה לא מנע מההורים לצאת לרחובות, ואולי אף דירבן אותם. מה, אם כך דורשים המפגינים?
למחאה אין "הנהגה" רשמית ו"רשימת דרישות" מסודרת. דובריה הן קבוצות ואושיות פייסבוק וטוויטר שקראו להורים לצאת לרחובות והנואמים בהפגנות.
בין הנואמים נמנו פוליטיקאים כמו ח"כ איציק שמולי והח"כ לשעבר אורן חזן, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגנית ראש עיריית תל אביב ציפי ברנד, סלבים כמו הקומיקאית עדי אשכנזי, הורים שילדיהם עברו התעללויות וכן מספר פעילים שהעלו דרישות קונקרטיות, שהבולטים ביניהם היו אסנת ואתורי, מאמנת אישית ואם לשלושה שמובילה מאבק ארוך להארכת חופשת הלידה, ויו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, עו"ד אחז אגם.
"חוק הפיקוח שאמור להיכנס לתוקף בספטמבר הוא התחלה טובה, אבל לגמרי לא מספיק", אומר אגם לזמן ישראל, "חלק גדול מהחוק לא נכנס לתוקף בספטמבר אלא רק בעוד שנה, ובכלל, אנחנו רואים בו יותר מסגרת שאפשר להפוך לפיקוח אפקטיבי ועדיין לא פיקוח של ממש.
"המטרה שלנו היא שהחינוך לגיל הרך יהיה בפיקוח של משרד החינוך ולא של משרד הרווחה. שהילדים יהיו באחריות גוף שעוסק בחינוך ולא גוף שעוסק בבייביסיטינג וסתימת חורים. הילדים שלנו הם לא 'ילדי רווחה'"
"בחוק יש שני שינויים בסיסיים ומידיים חשובים ביותר: קודם כל הוא אוסר על אנשים עם רישום פלילי לעבוד בגני ילדים ובפעוטונים בישראל. זה מדהים שזה לא היה קיים עד עכשיו, וזה ימנע מקרים שבהם מטפלות שנתפשו בהתעללות וחזרו לעבוד עם ילדים", אומר אגם.
"שנית, מטפלות וגננות בילדים בכל גיל יחויבו לעבור השתלמות עזרה ראשונה. אם כי מספר השעות שהן ילמדו הוא הרבה פחות ממה שלומדת גננת בגן עירייה. איך זה יכול להיות? לפעוטות ותינוקות יש הרבה יותר סיכונים רפואיים מאשר לילדים בני חמש. הם נחנקים, מקיאים ונפגעים מכל מכה קטנה. וזה לא שהשתלמויות העזרה הראשונה לגננות עירייה מספיקות", אומר אגם.
"ואלה הסעיפים האפקטיביים היחידים שבאמת נכנסים לתוקף, וגם לגביהם אנחנו בחרדה. משרד העבודה והרווחה גורר רגליים ביישום שלהם, ובינתיים הוגש בג"צ של ארגון המטפלות שמבקש להקפיא את הרפורמה. המטרה שלנו היא קודם כל לדרוש בכל הכוח שהדברים הבסיסיים האלה יקרו, וגם הרבה דברים אחרים שממילא לא אמורים לקרות בספטמבר".
אלו דברים? מה הדרישות שלכם?
"אנחנו דורשים, בתור התחלה, איזשהו מבחן אישיות למי שרוצה לפתוח מסגרת לפעוטות או לעבוד בה, בדיקה רגולטורית כלשהי שהם האנשים המתאימים. שנית – שכל איש ואשת צוות שיעבוד בגן או פעוטון יעבור הכשרה חינוכית בסיסית כלשהי. ושאחרי ההכשרה יבואו רענונים. ושהרשויות יגיעו לגן מדי פעם לביקורים ויהיה פיקוח שמה שנלמד מתבצע".
"גם סוגיית המבנים: שהפעוטונים לא יהיו מחסנים ומרתפים, אלא מבנים בריאים ובטוחים שיעברו תקינה ראויה. זאת דרישה שנמצאת בחוק שעבר ומשרד הרווחה טוען שייקח הרבה זמן ליישם אותה".
זאת לא טענה מופרכת.
"אנחנו דורשים לזרז את הביצוע כמה שיותר".
אי אפשר להעביר תוך חודשיים הכשרה לאלפי גננות ומטפלות, וגם אם זה יקרה רק בעוד שנה זה יקטין את מספר אנשי הצוות שיוכלו לעבוד, יקטין את היצע הגנים ועלול להעלות את המחירים. אתם לא חוששים מזה?
"קודם כל לא מדובר על הכשרה של חודשים ושנים כמו שעוברות גננות, אלא הכשרה בסיסית ביותר. וכדי למנוע את מה שאמרת אנחנו דורשים שהמדינה תיכנס לעניינים ותיקח אחריות על השנה הראשונה והשנייה בחיים של הילדים".
"המדינה צריכה להאריך את חופשת הלידה לשנה או קרוב לשנה, כמו ברוב המדינות באירופה, ולהכניס את הילדים לגני עירייה כבר מגיל שנתיים או קרוב לזה. העיריות ממילא נאלצו לבנות מסגרות לילדים בני שלוש ומשהו שהצטרפו לגנים העירוניים במסגרת רפורמת חינוך חינם מגיל 3, שהצרכים שלהם שונים מאלה של בני ארבע וחמש, וילדים בני שנתיים ומשהו יחזרו את המסגרות האלה".
"התוצאה שאנחנו שואפים אליה תהיה שזמן הביניים שההורים עדיין יצטרכו למצוא לו פתרון יתכווץ משלוש שנים לשנה או שנה וחצי. זה יגדיל את ההיצע בפעוטונים של ויצ"ו ונעמ"ת שכיום אין בהם מקום לילדים בשביל ההורים הפחות מבוססים, ויאפשר להורים המבוססים יותר למצוא לילדיהם גנים איכותיים באמת לשנה החשובה הזאת שבה הם מתחילים את החיים מחוץ לבית".
"בנוסף, המטרה שלנו היא שכל החינוך לגיל הרך יהיה בפיקוח של משרד החינוך ולא של משרד הרווחה. שהילדים יהיו באחריות של גוף שעוסק בחינוך ולא גוף שעוסק בבייביסיטינג וסתימת חורים. הילדים שלנו הם לא 'ילדי רווחה'. משרד החינוך חושב חינוך וצריך להיות אחראי על החינוך של כל הילדים".
יהיו מי שלא יסכימו עם הקביעה האופטימית שלך לגבי משרד החינוך.
"זה לפחות התפקיד שלו".
רוב הנאומים בהפגנות דיברו על ההתעללויות ועל החמרת הענישה למטפלות המתעללות. התקשורת מציגה את המאבק שלכם כמאבק 'נגד המטפלות' ו'נגד הגננות'. אתה מסכים עם הגישה הזאת?
"אנחנו תומכים בהחמרת הענישה, וכמובן שאני מזדהה עם הכעס והכאב על המעשים המחרידים שנעשו, אבל חשוב לי לציין שאנחנו ממש לא 'נגד הגננות'".
"העשבים השוטים כמו, לכאורה, כרמל מעודה וגננות מתעללות אחרות לחלוטין לא מייצגים את כלל הגננות. רוב אנשי הצוות, גם אלה שלא הוכשרו לתפקיד ושאנחנו דורשים שיוכשרו, הן נשים וגברים עם לב רחב והמון אהבה שעובדים קשה ומטפלים במסירות בילדים שלנו. אנחנו מושיטים להם יד של שותפות, מבחינתנו זה גם המאבק שלהם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו