אחרי ארבעה חודשים בהם הצליחו לשבש את התנועה הימית בים האדום, המטרה החדשה של המורדים החות'ים בתימן עלולה להיות הכבלים התת־ימיים שמחברים את אסיה לאירופה.
מדובר בתשתית תת־ימית שנושאת כמעט את כל תקשורת הנתונים והפיננסים באזור, והאפשרות שתיפגע מהווה איום משמעותי על הביטחון הימי העולמי.
בסוף דצמבר פורסמו בחשבון טלגרם המקושר לחות'ים איומים מרומזים על כ־12 כבלי סיבים אופטיים העוברים דרך מצר באב אל־מנדב שממערב לתימן. האיומים המעורפלים הללו קיבלו הד והועברו גם בחשבונות הקשורים לארגוני טרור אחרים שנתמכים על ידי איראן, בהם חזבאללה, כך על פי "ממרי" – המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.
בשנים האחרונות, תשתיות על קרקעית הים הפכו לחלק מאזור הקרב האפור שבו "ספינות רפאים" רוסיות מפחידות את השכנים בים הבלטי ובים הצפוני. לפני יותר משנה, צינור הגז נורד סטרים 1 בין רוסיה לגרמניה התפוצץ באורח מסתורי ונורד סטרים 2 ניזוק; ובסתיו האחרון ניזוקו באורח מסתורי גם צינורות נתונים ואנרגיה במזרח הים הבלטי. בתקריות דומות נחתכו כבלי נתונים בים התיכון.
האיומים העמומים של החות'ים כלפי הכבלים התת־ימיים בים האדום אומנם טרם הובילו לתקריות כלשהן, אך ברור שהם מהווים מטרות מרכזיות – אין עוד הרבה דרכים אחרות להעביר את הכמויות האדירות של נתונים וכסף בין אירופה לאסיה, לבד מצרור כבלים של סיבים אופטיים שמתפתלים על פני אותו אזור ממש שבו מרוכזת פעילות החות'ים.
"יותר מ־99% מהתקשורת הבין־יבשתית עוברת דרך כבלים תת־ימיים. זה לא רק אינטרנט, זה עסקאות פיננסיות, העברות בין־בנקאיות. גם הרבה משרדי ביטחון מסתמכים על כבלים", אומר טימותי סטרונג, סגן נשיא המחקר בטלג'יאוגרפי, חברת מחקר העוסקת בשוק הטלקומוניקציה.
"בערך כל מה שקשור לתקשורת בינלאומית נוגע לכבלים תת־ימיים. בהקשר לים האדום, הם חיוניים למדי לקישור בין אירופה לאסיה".
למרות האיומים העמומים, כלל לא ברור שלחות'ים יש יכולת לפגוע בכבלים התת־ימיים, שלרוב מוטמעים היטב בקרקעית הים. "אני לא רואה איך משהו מהארסנל של החות'ים באמת מסכן את הכבלים התת־ימיים"
למרות האיומים העמומים, כלל לא ברור שלחות'ים יש יכולת לפגוע בכבלים התת־ימיים, שלרוב מוטמעים היטב בקרקעית הים. רוב התקפות החות'ים עד כה נעשו באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר אוניות סוחר וספינות של חילות הים האמריקאי והבריטי באזור.
"אני לא רואה איך משהו מהארסנל של החות'ים באמת מסכן את הכבלים התת־ימיים", אומר ברוס ג'ונס ממכון ברוקינגס, שכתב בהרחבה על החשיבות של כבלים תת־ימיים. "אם אתה באמת רוצה לחבל בהם, תצטרך לרדת מתחת למים".
עם זאת, ייתכן כי החות'ים, שנתמכים ומחומשים על ידי איראן, יקבלו מהרפובליקה האסלאמית אמצעים מתאימים – חשש שהולך ומתחזק ככל שגוברת המתיחות בין טהרן לבין ארצות הברית, לדברי ג'ונס.
"השאלה כעת היא האם האיראנים מחזיקים ביכולת הזו, והאם הם יעשו את הצעד הזה?" הסביר. "אני חושב שזה הדבר שצריך לחשוב עליו. אם המצב ימשיך להסלים ובאמת ניכנס לעימות קשה בין ארצות הברית לאיראן… אז נוכל לתהות אם האיראנים מחזיקים ביכולת הזאת".
כעת, עם סכנת תקיפות החות'ים בים האדום, ספינות התיקון פשוט לא יכולות לשהות נייחות במשך כמה ימים בזמן הניסיון לתקן כבל שניזוק. כך האיום התת־ימי של החות'ים משתלב עם השיבושים שהם כבר גורמים
ישנן גם דרכים פשוטות יותר לפגוע בכבלים תת־ימיים, בעיקר במקומות בהם הם מונחים במים רדודים יותר. נוסף על כך, כשני שלישים מהתקריות שמעורבים בהן כבלים ימיים נובעים מטעויות אנוש, אומר סטרונג, לרוב מספינות דיג או כלי שיט מסחריים שגוררים את עוגניהם על קרקעית הים. לדברי המומחים, פעולה כזאת עשויה להעניק לחות'ים יכולת לגרום נזק מסוים לפחות לחלק מהכבלים הימיים.
בימים כתיקונם, החשש מפגיעה בכבלים לא היווה בעיה גדולה כל כך, שכן ארה"ב ורוב המדינות האחרות מחזיקות באזור ספינות לתיקון כבלים כדי לפתור כל שיבוש בהעברת הנתונים החיונית.
כעת, עם סכנת תקיפות החות'ים בים האדום, ספינות התיקון פשוט לא יכולות לשהות נייחות במשך כמה ימים בזמן הניסיון לתקן כבל שניזוק. כך האיום התת־ימי של החות'ים משתלב עם השיבושים שהם כבר גורמים בתנועה הימית בים האדום.
עם זאת, הסכנה לפגיעה בתשתית הנתונים התת־ימית אינה משמעותית כמו פגיעה אפשרית בתשתית אנרגיה תת־ימית, כמו צינורות נורד סטרים או המַחברים הבלטיים. זאת מכיוון שיש הרבה יותר חלופות להעברת מידע וירטואלי מאשר להעברת נפט או גז.
"כבל בודד הוא פגיע מאוד, אבל במערכת ככלל יש חסינות מובנית", מרגיע סטרונג. "יהיה קשה מאוד לנתק לחלוטין מדינה מקושרת היטב. תידרש מתקפה מאוד מתוחכמת"
"כבל בודד הוא פגיע מאוד, אבל במערכת ככלל יש חסינות מובנית", מרגיע סטרונג. "יהיה קשה מאוד לנתק לחלוטין מדינה מקושרת היטב. תידרש מתקפה מאוד מתוחכמת ומתואמת כדי להשבית את הכול בו זמנית".
לעומת זאת, פגיעה אפשרית בצינורות האנרגיה מהווה בעיה גדולה הרבה יותר. צינורות הנפט והגז התת־ימיים הולכים ומתפשטים, ובשנים האחרונות חל גידול מהיר גם בפריסת כבלי הנתונים התת־ימיים, שצפויה להמשיך להתרחב כדי לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת לתמסורת דיגיטלית.
Deep under the Red Sea lie a set of undersea cables that provide the internet and communications to many Asian, East African and Middle Eastern countries. Now, new reports say this critical infrastructure may be next on the Houthi hit list. CNBC's @Dan_Murphy explains. pic.twitter.com/zpwLvxvsZW
— CNBC Middle East (@CNBCMiddleEast) February 12, 2024
בשל כך, בקרב מתכננים ואנליסטים ביטחוניים הולכת וגוברת ההבנה באשר לחשיבותה ופגיעוּתה של מערכת התשתיות התת־ימיות העצומה שהתפתחה מסביב לעולם. לדברי המומחים, החשיבות הגוברת של התשתיות התת־ימיות לכלכלה העולמית מחייבת חשיבה מחודשת על המשימה הימית המסורתית של הגנה על קווי תקשורת ימיים.
"קווי התקשורת הקלאסיים בים עדיין חשובים, אבל הם הפכו לרב־ממדיים, בעיה של 720 מעלות", אומר סבסטיאן ברונס, מומחה ללוחמה ימית במרכז לאסטרטגיה וביטחון ימיים ובמוסד למדיניות ביטחון באוניברסיטת קיל בגרמניה. "לכן השיטה הישנה של ליווי שיירות של אוניות מטען – מה שאני חושב שהרבה אנשים עדיין מדמיינים כשהם חושבים על הבעיה הזאת – היא לא מספיק מרחיקת לכת".
בשנה שעברה, בעקבות תקיפת צינורות נורד סטרים, נאט"ו הקימה יחידה חדשה לתיאום ההגנה על תשתיות תת־ימיות חיוניות. אנליסטים ימיים רואים בהגנה על הנכסים הללו משימה חיונית יותר ויותר עבור חילות הים
שימוש בקרקעית הים כנשק אינה עניין חדש לגמרי: הבריטים חתכו את כבלי הטלגרף התת־ימיים של הגרמנים בתחילת מלחמת העולם הראשונה כדי לבודד את ברלין מהעולם, וסונאר תת־ימי הופעל בנתיבי השיט שעוברים בין גרינלנד, איסלנד ובריטניה במהלך שנות המלחמה הקרה בין ברית המועצות וארה"ב.
בשנה שעברה, בעקבות תקיפת צינורות נורד סטרים, נאט"ו הקימה יחידה חדשה לתיאום ההגנה על תשתיות תת־ימיות חיוניות. אנליסטים ימיים רואים בהגנה על הנכסים הללו משימה חיונית יותר ויותר עבור חילות הים, במיוחד במים האירופיים המלאים תשתיות.
מרכז האג למחקרים אסטרטגיים פרסם לאחרונה דוח חדש שמדגיש את החשיבות הגוברת בפיתוח כלי שיט תת־מימיים בלתי מאוישים על ידי חילות הים האירופיים לניטור תשתיות תת־ימיות ואת הצורך בתיעדוף ההגנה על אזורי "גישה" חיוניים לאירופה, לרבות הים האדום. "משימת ההגנה התפתחה בצורה ניכרת", מציין הדוח ומוסיף: "ההגנה על תשתיות חיוניות הצטרפה למשחק".
לדברי ג'ונס, אף שעד כה התמקדו בהגנה על צינורות אנרגיה פגיעים מאוד, בעיקר בעקבות החבלה בנורד סטרים ותקריות אחרות, מרכז הכובד האמיתי – ונקודת התורפה הפוטנציאלית – של העולם התת־ימי הם קישורי הנתונים.
"בעיניי", הוסיף, "דבר אחד שברור לחלוטין הוא שהכבלים הפיננסיים התת־ימיים הם הרשת החשובה ביותר של הגלובליזציה, והם גם הרשת הפגיעה ביותר שלה".
קית' ג'ונסון הוא כתב לענייני גיאו־כלכלה ואנרגיה בפוריין פוליסי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו