חיילי מילואים מהנח"ל באימון ברמת הגולן. 13 בפברואר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
מיכאל גלעדי/פלאש90

"נחנך את ילדינו להשתמט כי המדינה כפוית טובה"

אלפי תגובות נזעמות לחוק ההכבדה בנטל קוראות לממשלה למצות את פוטנציאל הגיוס הקיים ולהקים מחדש יחידות שפורקו ● בצד הארכת השירות, נציגי המילואימניקים קוראים לפתור את עיוותי התגמול ולהתחיל לשלם עבור הימים שישי–שבת, לבטל מס על מענקי סיוע ולפצות את כלל המעסיקים על ההפרשות לפנסיה של החיילים

דרישת משרד הביטחון להארכת מספר ימי המילואים ושנות השירות מטילה עול עצום על המשרתים ומשנה באופן דרמטי את המבנה הקיים. המהלך מעורר תגובות נגד הקוראות למיצוי פוטנציאל הגיוס הקיים ולתיקון העיוותים הקיימים בתגמול לאנשים המילואים.

הצעת חוק והוראת השעה מבקשת להאריך בארבעה חודשים את שירות הסדיר לבנים, להכפיל את ימי המילואים השנתיים ביותר מפי שניים עד ל־55 יום לקצינים, להגדיל את משך התעסוקה המבצעית מ־25 יום ל־40 ימים בשנה, ולהגדיל בשנה את גיל הפטור המרבי, עד 50. בפועל, חייל מילואים עושה כיום עשרה ימים בממוצע בכל שנה וכעת יידרש לשרת פי ארבעה מכך.

אין ספק שהמלחמה הנוכחית, הכוללת גיוס של יותר מ־300 אלף חיילים לשירות, היא מהארוכות בעשורים האחרונים. כשעדיין לא רואים את סופה, אפשר להבין שהצרכים השתנו. ההבנה הזו לא מנעה את התגובות הנזעמות להצעת החוק, שקובלות על הכבדת הנטל הכלכלי והאפליה המובנית בשירות המילואים לעומת מי שלא שותפים לו כלל.

מעל אלף הערות התקבלו מפרסום התזכיר. "החוק מפלה בין דם לדם", כתב אחד מהם. אחר דרש "לגייס קודם את האוכלוסיות שלא נושאות בנטל הביטחון לפני שמעמיסים עוד על אלו שמרשתים ומאריכים להם את השירות. החוק מגדיל את חוסר השוויון בין אזרחי המדינה ללא סיבה מוצדקת", כתב מגיב אחר. "זה פשוט לא ייתכן, לא מוסרי, לא שוויוני, לא הוגן ובלתי נסבל", ניסח זאת מגיב נוסף.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה
חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל )

"לגייס קודם את מקבלי הפטור"

"אני מתנגדת לחוק. זאת כאפה לפרצוף לאלה שכבר סיכנו את חייהם. תורם של החרדים להתגייס, תורם של הערבים לשרת בשירות לאומי, לעזור בחקלאות ובבתי חולים. מה שהיה לא ימשיך, נחנך את ילדינו להשתמט מהצבא ולא לתת יותר כי המדינה כפוית טובה", הזהירה מגיבה אחרת.

מבחינת המתנגדים, מדובר בהחלטה לא סבירה שתהפוך לפחות ופחות ברת קיימא בטווח הארוך שכן היא מעמיקה את אי השוויון הקיים ממילא. שיעורי ההתייצבות למילואים במלחמה אומנם היו גבוהים, ולכך יש להוסיף גם 50 אלף מתנדבים, אלא שהמודעות לאפליה ממשיכה להוות סיכון למוטיבציה להתגייס בשנים הבאות.

"זאת כאפה לפרצוף למי שסיכנו את חייהם. תורם של החרדים להתגייס ושל הערבים לשרת בשירות לאומי. מה שהיה לא ימשיך, נחנך את ילדינו להשתמט כי המדינה כפוית טובה"

בממשלה עדיין מתעלמים מהאזהרות האלה והודיעו לבג"ץ שאין כוונה לקבל החלטה בקרוב בנוגע לגיוס חרדים. אלוף משנה אופיר כהן, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, מבין את הצורך להאריך את השירות אבל קורא לממשלה ללוות אותו במיצוי הפוטנציאל הקיים.

"הצבא בא לתקן נזק שנגרם בעשור האחרון, שבו פירקו יחידות ושחררו הרבה חיילים. אנחנו מבינים שצו השעה מחייב שינוי במערך המילואים אבל מה שאנחנו דורשים זה שהארכת השירות תהיה רק הוראת שעה ולא חוק קבוע, שזה יהיה תקף לשנה הקרובה בלבד.

"כמו כן, אנחנו דורשים שבשנה הקרובה יגייסו את כל מי שניתן לו פטור, שיחזירו ויקימו מחדש את כל היחידות והגדודים שפורקו, כך שיוכלו לעשות תעסוקות מבצעיות וכמובן להגדיל את פוטנציאל הגיוס מתוך האוכלוסייה הכללית של המלש"בים".

חיילי מילואים מהנח"ל באימון ברמת הגולן. 13 בפברואר 2024 (צילום: Michael Giladi/Flash90)
חיילי מילואים מהנח"ל באימון ברמת הגולן. 13 בפברואר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

אין תגמול לשישי–שבת

בצד הארכת השירות, יש גם שיפור מסוים בתגמול של המילואימניקים. החוק המוצע מקבע את הוראת השעה שמגדילה את הסכום המינימלי ליום מילואים ב־40%, לרמה של 310 שקלים. כמו כן, הממשלה החליטה על מענק של כמה אלפי שקלים למשרתים והשבוע תידון בוועדת הרווחה גם הצעה להגנה תעסוקתית על המשרתים ובנות הזוג שלהם.

תוכנית הסיוע למשרתי המילואים, בהיקף של תשעה מיליארד שקלים, מצריכה גם התאמות תקציביות כואבות מן הגורן ומן היקב, כדי לפנות מקורות תקציביים.

בתקופה הקרובה האוצר ינסה להעביר שורה של צעדים, כמו הפחתת דמי ההבראה במשק, מיסוי רווחי הבנקים, העלאת שיעור המע"מ והמיסוי על סיגריות, מס פחמן ועוד ועוד. זאת, בשעה שהמשרדים המיותרים והכספים הקואליציונים הבזבזניים נותרו ללא פגיעה. ובכל זאת, למרות תוכניות הסיוע רחבת ההיקף למשרתים, עדיין יש עיוותים מהותיים בתגמול שנשארו באוויר ללא פתרון.

הסוגיה הבוערת היא מה שמכונה "מס המעסיקים". במצב הקיים, הם מפרישים לעובדים שבמילואים את הזכויות לחסכון לטווח ארוך אבל לא מקבלים על כך שיפוי מהביטוח הלאומי. תשלום ההפרשות הסוציאליות האלה גדל במלחמה הנוכחית ולאור הארכת השירות באופן קבוע, הנטל על מקומות העבודה ילך ויגדל ועלול לסכן את הנכונות שלהם להעסיק מילואימניקים.

פעילות צה"ל בגבול הצפון, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
פעילות צה"ל בגבול הצפון, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

שרי האוצר, העבודה וההסתדרות אומנם סיכמו לפני כמה ימים על פיצוי עבור ההפרשות הסוציאליות, אלא שמדובר רק בחלק מהמעסיקים והפיצוי יהיה תקף לשנה הנוכחית בלבד, מה גם שהשרים עוד לא חתמו עליו. חוץ מזה, אחרי שמתקנים את העיוות הזה, אפשר גם לחשוב על תמריץ למעסיקים האלה מעבר להחזר המלא שמגיע להם.

סוגיה נוספת שלא מקבלת פתרון, היא התגמול למשרתים עצמם. כל מי שיוצא למילואים רחוק מהבית צפוי לבצע את השירות גם בסוף השבוע. אלא שהתגמול ניתן רק עבור חמישה ימים, בהתאם לשכר החודשי הרגיל המחושב לפי אחד חלקי שלושים מהמשכורות האחרונות. אם אותו עובד היה נשאר בבית, לכאורה הוא היה מחויב לעבוד רק חמישה ימים.

כל מי שיוצא למילואים רחוק מהבית ישרת גם בסוף השבוע. אלא שהתגמול ניתן רק עבור חמישה ימים, ובמצב שבו מאריכים את השירות, הפסד השעות הנוספות הופך למשמעותי הרבה יותר

בפועל, יש כאלה שעובדים את השעות נוספות באזרחות ובמילואים עצמם הם בכלל מחויבים לבצע את המשימות שבעה ימים בשבוע. אם מדובר בחודש בשנה זה אולי היה פחות נורא, אבל במצב שבו השירות מוארך, ההפסד הופך למשמעותי יותר.

סוגיה נוספת שמטרידה את המשרתים, היא מס של 25% המוטל על המענק הנוסף שהם יקבלו וכן מס בשיעור דומה על חלק מהפיצוי שחלקם יקבלו מקרן המילואים. לפני שמהממשלה מגדילה את השירות, היא צריכה למהר ולפתור גם את העיוותים בתשלום למילואימניקים, שאחרי יותר ממאה ימים של שירות במלחמה כבר רואים את הזימון לתעסוקה הבאה בחודשים הקרובים.

חיילי מילואים מיחידת דבורה באימון בגבול לבנון. 11 בפברואר 2024 (צילום: David Cohen/Flash90)
חיילי מילואים מיחידת דבורה באימון בגבול לבנון. 11 בפברואר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
עוד 829 מילים
סגירה