גם אתמול (שבת) בערב התייצב בנימין נתניהו מול המצלמות ונאם כ־10 דקות ברצף לפני שענה על שאלות עיתונאים. נתניהו שם דגש בדבריו על הצורך באחדות והזכיר סיפור אזוטרי שלא נודע עד אתמול בערב.

לדבריו, אחרי שסיים לבקר פצועים במחלקת השיקום במרכז הרפואי שיבא, העז אדם כלשהו – "מבקר נוסף" – לדברי נתניהו, לפנות לחיילים הפצועים שנפגשו איתו, כולל עם נועם בן שלוש, לוחם גולני שאיבד את רגלו בקרב, ולשאול אותם, "איך העזתם להיפגש עם ראש הממשלה?"

האירוע הזה (לפי חיפוש בגוגל) התרחש לפני כשבועיים ולא זכה לחשיפה רבה – עד שהגיע לנאומו של נתניהו. שמו של המבקר הנוסף לא נודע, אולם בחלק מכלי התקשורת שדיווחו על המקרה הוא הוגדר כ"פעיל שמאל מוכר".

לב העניין הוא כמובן נתניהו. כי כשהוא שואף לאחדות הוא מעלה מהאוב אירועים הכוללים ביקורת אישית נגד נתניהו; לא ביקורת על מדיניות, לא ביקורת על צה"ל, לא ביקורת על הממשלה. היעדר האחדות עבור נתניהו, הוא היעדר תמיכה פרסונלית בו. מי שלא מסוגל להתייצב בעת מלחמה ולהודות ולהוקיר אישית את נתניהו – ועוד להאמין שעליו לשאת באחריות – הוא הפוגע באחדות.

גם בהמשך מסיבת העיתונאים נרשמו אמירות מוזרות מצד נתניהו, המעידות על מצבו. אחת העיתונאיות, יערה שפירא מכאן 11, שאלה מדוע החליט נתניהו להסתיר מבני גנץ וגדי איזנקוט את ההחלטה שלא לשלוח נציגים למשא ומתן לעסקת חטופים בקהיר.

הנושא הזה נמצא בלב העשייה של קבינט המלחמה, והוא הסיבה המרכזית שגנץ ואיזנקוט נמצאים בתוך הקבינט ובתוך הממשלה מלכתחילה. הפרת ההסכמה הבסיסית הזו היא עילה מרכזית עבור השניים לפרוש מהממשלה.

האחדות המזויפת ניכרה גם בהמשך מסיבת העיתונאים. "מדוע העיתונות אינה חוקרת מי עומד מאחורי השילוט הפרסונלי נגדי", שאל נתניהו – האיש שרוצה שכל התחקירים יתחילו רק כשהמלחמה תסתיים

נתניהו כמובן התחמק מתשובה. "הכול מתנהל בקבינט המלחמה", הוא ענה וסיפר כיצד נענה לבקשת ג'ו ביידן לשלוח משלחת לקהיר שתשמע את הצד השני, והמשיך לספר כיצד החליט שאין טעם לנסוע לנסיעת ההמשך. על השאלה עצמה הוא לא ענה.

חבל שהעיתונאית הבאה שהפנתה שאלה לראש הממשלה לא דרשה ממנו לחדד את התשובה. ההתנהלות הזו משקפת את הרצון של נתניהו שהמחנה הממלכתי – מינוס תקווה חדשה – יפרשו מהממשלה.

גדי איזנקוט ובני גנץ מהמחנה הממלכתי במפגש עם חקלאים, 3 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

במצב הדברים הזה, נתניהו יוותר עם קואליציית ה־68 שלו, יאבד את הלגיטימציה הבינלאומית אבל גם ימשיך לטעון שכל "פעיל שמאל" או "מבקר נוסף" (בבית חולים או בכל מקום) המתנגד למדיניותו פשוט פוגע באחדות הנהדרת שהוא מנסה לייצר כל הזמן.

האחדות המזויפת ניכרה גם בהמשך מסיבת העיתונאים. "מדוע העיתונות אינה חוקרת מי עומד מאחורי השילוט הפרסונלי נגדי", שאל נתניהו – האיש שרוצה שכל התחקירים יתחילו רק כשהמלחמה תסתיים.

ככל שזה תלוי בו, אפשר להתחיל בתחקירים הנוגעים לשלטים כבר עכשיו, ובלבד שתחקירי אמת על כישלון צה"ל והכישלון האישי שלו – לא יתבצעו עתה

אולם, ככל שזה תלוי בו, אפשר להתחיל בתחקירים הנוגעים לשלטים כבר עכשיו, ובלבד שתחקירי אמת על כישלון צה"ל והכישלון האישי שלו – לא יתבצעו עתה.

ברשתות החברתיות רבים מיהרו לגחך. מה הכוונה מי עומד מאחורי זה? הגוף שפרסם את המודעות, 'אתה הראש אתה אשם', הוא עמותה בשם "ביחד עם לוחמי כיפור 1973". יש להם עמותה רשומה וכל אדם עם מקלדת יכול להיכנס לאתר גיידסטאר ולשלוף את שמות מייסדי העמותה.

נתניהו מבקש לחקור את הקמפיין השיקרי שטוען שהוא היה ראש הממשלה בשבעה באוקטובר

— Reshef Shay (@Rereshef) February 17, 2024

יתרה מכך, בעיתון הארץ ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה ארוכה מאוד ובה ראיון עם אחד מחברי הוועד של העמותה, איל יפה.

דוברו הפוליטי של נתניהו, גיא לוי, ניסה לטעון לפני כשבועיים כי פרסום שלטי חוצות ללא זיהוי המפרסם הוא מנוגד לחוק. לוי (שהוא גם משפטן ועו"ד בהשכלתו ומקצועו) לא מכיר כפי הנראה את חוק הבחירות.

ועדת ביניש, שניסתה בזמנו להרחיב את הרגולציה על פרסומים אנונימיים ברשתות ובעיתונות, המליצה שתהיה חובת זיהוי בכל מודעה בכל עת. אבל היה מי שהתנגד להרחבה הזו בכל תוקף. מי? נתניהו והליכוד

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע בצורה מפורשת שהחובה לחשוף את זהות מפרסמי המודעות הפוליטיות חלה אך ורק בתקופה של עד 90 הימים לפני מערכת בחירות. ועדת ביניש, שניסתה בזמנו להרחיב את הרגולציה על פרסומים אנונימיים ברשתות ובעיתונות, המליצה שתהיה חובת זיהוי בכל מודעה בכל עת. אבל היה מי שהתנגד להרחבה הזו בכל תוקף. מי? נתניהו והליכוד.

באותן שנים הפרסום האנונימי ברשתות החברתיות היה נדבך מרכזי בקמפיין הרעל של תומכי הליכוד – והם לא רצו להיחשף. עכשיו, זה לא נוח להם ונתניהו שולח את העיתונות לבצע תחקירי עומק על זהות המפרסמים.

בתגובה לדבריו, מיהרו אנשי העמותה לקחת קרדיט על המודעה (שם העמותה נמצא כעת גם על המודעה עצמה, בניגוד לפרסומים הראשונים) והוסיפו: "נתניהו מאבד עשתונות מקמפיין שאומר את המובן מאליו – מי שעומד בראש, בנה את חמאס במשך 14 שנים והתעלם מהתרעות, הוא האשם במחדל 23'. אתה הראש, אתה אשם!"

אירוע פוליטי אחד שהתרחש במהלך השבת ולא הוזכר במסיבת העיתונאים היה הצהרת יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ב"שבת תרבות" בבאר שבע, שיש לקבוע תאריך מוסכם לבחירות עד דצמבר השנה.

לפי השיח המתנהל בקבוצות וואטסאפ של ארגוני מחאה שונים היה נראה שהם הסכימו עם דבריו של בר־דוד, אך נותרו חשדנים כלפיו וכלפי מניעיו

"יכול להיות שיצטרכו לצאת פה לרחובות. אני מקווה שלא נגיע לגל מחאה כדי להביא לבחירות", הוא אמר. בר־דוד היה בקשר קרוב עם נתניהו ורעייתו במהלך ההפגנות הגדולות בדיוק לפני שנה, כשהחליט להצטרף למחאה ולסגור את שדה התעופה ושירותים חיוניים אחרים (על רקע החלטת נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט).

בדיעבד, התגלה שהסגירה והצעדים החריפים נעשו בתיאום עקיף בין השניים, כדי להעניק לנתניהו סולם ציבורי למהלך השעיית חקיקת ההפיכה המשטרית. אולם, ההודעה של בר־דוד אתמול לא נראתה מתואמת. לפי השיח המתנהל בקבוצות וואטסאפ של ארגוני מחאה שונים היה נראה שהם הסכימו עם דבריו של בר־דוד, אך נותרו חשדנים כלפיו וכלפי מניעיו.

עוד מיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד בשבתרבות באר שבע-

"צריך לשנות את מדינת ישראל מקצה לקצה. צריך לקבוע תאריך מוסכם לבחירות, עד דצמבר השנה. יכול להיות שיצטרכו לצאת פה לרחובות, ואני מקווה שלא נצטרך להגיע לגל מחאה כדי להביא לבחירות."

"עברנו את השנה הכי נוראית בתולדות מדינת ישראל. שנה… pic.twitter.com/c8Bdn86AQA

— Lior Kenan – ליאור קינן (@LiorKenan) February 17, 2024

כדי לקבוע תאריך לבחירות עד חודש דצמבר צריך להעביר את חוק התפזרות הכנסת במהלך יולי–אוגוסט. יש מי שמניחים שממילא זה יקרה באותה העת, משום שמרץ 2025 הוא המועד האחרון להעברת תקציב המדינה לשנת 2025, מועד שאחריו הממשלה הנוכחית כבר לא תחזיק מעמד.

אם כך, כל מי שדורש בחירות במהלך 2024 מבקש למעשה להקדים את לוח הזמנים בכארבעה–חמישה חודשים. נתניהו, מצד שני, אמר אתמול במסיבת העיתונאים שממשלתו הנוכחית תמשיך עד נובמבר 2026, כקבוע בחוק. זה כמובן כמעט חסר סיכוי.

נתניהו חזר אתמול בהצהרה שלו וגם בתשובות שנתן על הסלוגן "הניצחון המוחלט", אם כי במקום להזכיר את המונח תריסר פעמים, הוא הסתפק בפעמיים–שלוש

בכל 15 השנים האחרונות הייתה רק ממשלה אחת שמשכה ארבע שנים מלאות, הממשלה שמשה כחלון שימש בה כשר האוצר (ובדיעבד גם כגורם הכי מייצב שהיה לצדו של נתניהו אי פעם).

למה בר־דוד התכוון? ניסיון לברר את הכיוון שלו אתמול בערב העלה שהוא לא תיאם את האמירה עם בכירים אחרים בהנהגת ההסתדרות (ראשי מרחבים, או חברי בינ"ה) – ואף שאין בכוונתו להכריז על שביתה או סכסוך עבודה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד מכריז על שביתה כללית מיידית בעקבות המהפכה המשפטית, 27 במרץ 2023 (צילום: אבבשלום ששוני/פלאש90)

זו הייתה למעשה אמירה שנועדה להבהיר למשק הישראלי, לראשי הארגונים ו/או שרים, שיו"ר ההסתדרות חושב שאחרי ארבעה חודשים – כשהמשק הישראלי מיוצב ונושא מעמד המילואים מטופל (גם אם לא לשביעות רצון כולם), ובזמן שנתניהו לא מגלה כל סימנים של לקיחת אחריות – ראש הממשלה צריך לשמוע את זה מבכירי המשק, בקולם.

נתניהו חזר אתמול בהצהרה שלו וגם בתשובות שנתן על הסלוגן "הניצחון המוחלט", אם כי במקום להזכיר את המונח תריסר פעמים, הוא הסתפק בפעמיים–שלוש. הסיבה לכך ברורה: הסלוגן, כובע המצחייה ומשלוחי המסרונים לא הצליחו לעורר את הציבור הרחב ו/או לרתום אותו לתמיכה בנתניהו.

חלק מהסקרים אפילו מראים על החמרה במצבו, כשהמנדטים ממשיכים לזרום לגנץ (סופרים שם כבר 40) – ושום דבר שנתניהו עושה לא מסייע בעת הזו.