נפט דולף מספינת "רובימאר" אחרי שנפגעה מטיל חות'י,  23 בפברואר 2024 (צילום: CENTCOM) / AFP)
CENTCOM) / AFP

החות'ים עוררו את סיוט הנפט הישראלי בים האדום. בפעם הבאה זה עלול לקרות באילת

מה שקרה לספינה "רובימאר", שכמויות של נפט נשפכות ממנה לים אחרי שנפגעה מטיל חות'י, הוא התגשמות הסיוט הישראלי: "אם זה היה קורה במפרץ אילת, אפשר היה לסגור את הבאסטה" ● במקביל, ועדת החוץ והביטחון דנה בהארכת החיסיון של קצא"א ● הח"כים הבהירו שהפעם הם לא ישמשו חותמת גומי ● השאלה מה יקרה ברגע האמת

מה שקרה בסוף השבוע האחרון לאונייה "רובימאר" היה התגשמות הסיוט הישראלי. באותה נשימה, מדובר במזל גדול מנקודת מבט ישראלית.

"רובימאר", אוניית מטען המפליגה בעולם תחת דגל בליז ושייכת לחברה הרשומה באיי מרשל, נפגעה מטיל חות'י בדרכה לים סוף. 24 אנשי הצוות – מסוריה, מצרים, הודו ופיליפינים – נטשו את האונייה וחולצו על ידי ספינת מלחמה צרפתית שנענתה לקריאת המצוקה והשיטה את הימאים לנמל ג'יבוטי הסמוך.

האונייה עצמה ממשיכה לצוף בים, כשחדר המכונות שלה שקוע מתחת לפני המים. לפי סנטקום, פיקוד המרכז של הצבא האמריקאי, מאחורי האונייה משתרך שובל נפט באורך של כ־28 קילומטר. בסנטקום הגדירו את האירוע כ"אסון סביבתי" והביעו חשש שאם הספינה תשקע יצטרפו אל הנפט עשרות אלפי טונות של דשן – שהאונייה נושאת בבטנה – המוגדר כחומר ברמת סיכון גבוהה.

למרבה המזל, כל זה קורה מספיק רחוק מישראל מכדי להשפיע על מפרץ אילת. הפעם החות'ים זיהמו לעצמם את הים, אבל זה בדיוק התרחיש ממנו חוששים המומחים וארגוני הסביבה שמזהירים מפני הגעת מכליות נפט לנמל קצא"א באילת.

ספינת המשא רובימאר בים השחור, 2 בנובמבר 2022 (צילום: Ozan KOSE / AFP)
ספינת המשא רובימאר בים השחור, 2 בנובמבר 2022 (צילום: Ozan KOSE / AFP)

"אם דבר כזה קורה בקצה הצפוני של ים סוף ולא בדרומי", אומר גורם שעוסק בנושא, "אפשר לסגור את הבאסטה". והוא לא מתכוון לבאסטות על הטיילת של אילת, אלא לעיר עצמה – על הכלכלה, התיירות והמפרץ הקסום שלחופו היא שוכנת.

באופן סמלי, במקביל לדרמה המתרחשת בלב הים, מתחוללת בכנסת ישראל דרמה באשר לגורל החיסיון שאופף כבר שנים את קצא"א ומהלכיה. מאז 1968 החוק מעניק לקצא"א חיסיון על כל מידע למעט כזה שקשור באופן בלעדי לאיכות הסביבה, תכנון ובנייה ורישוי עסקים.

אם מישהו מבקש לדעת כמה מכליות נפט מגיעות לאילת, קצא"א יכולה בקלות לטעון שלא מדובר בסוגיה סביבתית בלעדית אלא בנתון בעל היבטים מסחריים ואפילו ביטחוניים

הבעיה היא, שכמעט שום דבר אינו נוגע לנושאי סביבה באופן בלעדי. אם מישהו מבקש לדעת כמה מכליות נפט מגיעות לאילת, קצא"א יכולה בקלות לטעון שלא מדובר בסוגיה סביבתית בלעדית אלא בנתון בעל היבטים מסחריים ואפילו ביטחוניים. "נשארנו עם מספר השחפים על הסיפון", אומר גורם שעוסק בתחום, "כל השאר – חסוי".

כשמדובר בחברה שבעשור האחרון הייתה אחראית לכמה מהאסונות הסביבתיים הגדולים שפקדו את ישראל – כמו דליפת חמישה מיליון ליטר נפט בשמורת עברונה, דליפת נפט גדולה בנחל צין ותקלות בצנרת בקרבת חוף אשקלון – מתעורר החשש שבחסות העלטה יתחוללו מחדלים נוספים.

צינור הנפט של קצא"א במפרץ אילת (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
צינור הנפט של קצא"א במפרץ אילת (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

תוקפו של החיסיון, שמחייב אישור של ועדת החוץ והביטחון, פג ב־15 בפברואר, ולקראת תאריך היעד הכינו באוצר צו להארכת החיסיון בארבע שנים נוספות, עד סוף 2027.

לקראת העלאת הצו לאישור הממשלה הוגשו לא פחות מ־300 התנגדויות, בראשן זו של המשרד להגנת הסביבה, בה נכתב, בין השאר, "אנו סבורים כי הסדר של חיסיון על מידע של חברה ממשלתית, שפעילותה בעלת השלכות משמעותיות על הציבור והסביבה, ראוי שייקבע במקרים חריגים ומצומצמים ביותר".

"הנסיבות שהביאו לקיום החיסיון מלכתחילה – שעניינן ביחסי ישראל–איראן – נסתיימו בסוף שנות ה־70', כך שנראה שהסיבה המקורית לקיום החיסיון כבר איננה רלוונטית"

ברשות הטבע והגנים ציינו שצנרת יבשתית של קצא"א באורך 100 קילומטר עוברת בתוך שמורות טבע ובאזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה. בתנועה לאיכות השלטון הזכירו ש"הנסיבות שהביאו לקיום החיסיון מלכתחילה – שעניינן ביחסי ישראל–איראן – נסתיימו בסוף שנות ה־70', כך שנראה שהסיבה המקורית לקיום החיסיון כבר איננה רלוונטית".

ב"צלול", שעוקבת ומתעדת את הגעת מכליות הנפט לנמל אילת, טענו ש"קצא"א משתמשת בנמל ובמתקנים שלה באילת לשינוע נפט דרך ישראל ולא לצורכי הדלק של מדינת ישראל. כמויות שינוע הנפט דרך מסוף קצא"א במפרץ אילת זינקו בשנים האחרונות פי חמישה".

מעגן נפט של קצא"א באילת, אוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Noa Siti Eliyahu)
מעגן נפט של קצא"א באילת, אוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Noa Siti Eliyahu)

הממשלה לא התרגשה מההתנגדויות – ספק אם מי מהשרים טרח לעיין בהן – והצו עבר לאישור ועדת החוץ והביטחון. מי שחשב שגם שם ההליך יהיה פורמלי – טעה. גם בזכות עבודת הכנה יסודית שעשו ארגוני הסביבה מאחורי הקלעים, נציגי קצא"א הופתעו למצוא מולם בוועדה ח"כים שהגיעו נחושים לא לשמש חותמת גומי.

אל יוראי להב הרצנו מיש עתיד, שמניף את הדגל הירוק בכנסת, הצטרפו הפעם גם ינון אזולאי מש"ס והצימוק שבעוגה – נאום חוצב להבות של טלי גוטליב. "אנחנו לא בובות", להטה גוטליב, "איך בעלי השליטה ושווי העסקאות וכמות הנפט שעוברת זה מידע סודי? למה זה חסוי?

כל זה היה עלול להסתכם בהוצאת אוויר חם, ואז אדלשטיין הטיל את הפצצה: תוקף החיסיון, קבע, יוארך בחודש וחצי, עד סוף מרץ, שבמהלכו נדרשים אנשי קצא"א והאוצר "לבוא לדיון רציני עם הצעות קונקרטיות"

"בעלי המניות, השווי שלהם, בעלי האינטרסים – לא יכול להיות שהם יהיו חסויים. איך זה יורד לביטחון המדינה? עם כל הכבוד יש פה תעוזה בלתי רגילה, העברתם לנו את החומרים בזמן שכבר אי אפשר לעשות בו כלום".

גוטליב גם הפגינה קורטוב של מודעות עצמית כשאמרה, "לכן באתי לפה היום בטורים, לא שאני יודעת לבוא לא בטורים". יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין סיכם: "דווקא באת רגועה היום".

ח"כ יולי אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, 26 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ יולי אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, 26 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לדיון התייצבו גם ראשי הרשויות המקומיות הרלוונטיות: תומר גלאם מאשקלון, השכנה של מסוף קצא"א ("יש לנו 176 אלף תושבים הכמהים לדעת מה באמת קורה בקצא"א וזה מגיע להם בזכות ולא בחסד"); ערן דורון מרמת נגב, שהצנרת עוברת בשטחי המועצה שלו (ואף ציין שתאונת הדליפה הגדולה בנחל צין התרחשה מתחת לביתו); ואלי לנקרי, שעלה בזום מאילת.

כל זה היה עלול להסתכם בהוצאת אוויר חם, ואז יולי אדלשטיין הטיל את הפצצה: תוקף החיסיון, קבע, יוארך בחודש וחצי בלבד, עד סוף מרץ, שבמהלכו נדרשים אנשי קצא"א והאוצר "לבוא לדיון רציני עם הצעות קונקרטיות", כדבריו. אם זה לא יקרה, הבהיר, "אני לא בטוח שהצו יבוא לעוד דיון ואז הוא יתפוגג אוטומטית".

"כולם מבינים שמה שבאמת קשור לביטחון נטו לא צריך להיות גלוי, אבל הנוסחה צריכה להיות הפוכה – שברירת המחדל היא שהכול גלוי חוץ ממה שקשור לביטחון"

"יולי בא עם החליפה של האיומים", מסכם נציג של אחד מארגוני הסביבה, "והוא והח"כים האחרים הגיעו עם עמדה מוכנה. הם באמת התעצבנו שהם קיבלו את הצו רק ברגע האחרון בלי חומרים שהם ביקשו. יולי קיבל את העמדה של הצוות המקצועי שלו, שאמר שהוועדה לא יכולה להיות פשוט חותמת גומי של הממשלה".

השאלה היא האם לאיומים של אדלשטיין יהיה כיסוי, וכמובן איך באוצר ובקצא"א יגיבו כלפיהם. "הם לא ייתנו לצו להתפוגג", מעריך גורם שנכח בוועדה, "יש יותר מדי עניינים רציניים על השולחן. כולם מבינים שמה שבאמת קשור לביטחון נטו לא צריך להיות גלוי, אבל הנוסחה צריכה להיות הפוכה – שברירת המחדל היא שהכול גלוי חוץ ממה שקשור לביטחון".

מפגינים נגד מיכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: החברה להגנת הטבע)
מפגינים נגד מכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: החברה להגנת הטבע)

גורם ממשלתי העוסק בתחום סבור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה: "לכולם ברור שהמנגנון שבו קצא"א והאוצר מחליטים לבד מה זה 'בלעדי לסביבה' וככה שולטים באופן מוחלט במידע לא יישאר כמו שהוא. החיסיון יימשך, אבל ההחלטה מה אפשר לחשוף ומה לא תצא מהידיים הבלעדיות של קצא"א והאוצר – ותהיה בשיתוף גורמים נוספים".

בינתיים, נותר רק לקוות שאם החות'ים ימשיכו לטווח ספינות זה יקרה הרחק מחופי ישראל, שהנפט של "רובימאר" יימהל בים ולא יגיע לחופי אילת, ושהמלחמה הזו תסתיים לפני שיתרחש אסון ביטחוני ואקולוגי.

"אילת נמצאת במשברים כבר ארבע שנים ברציפות", סיכם אלי לנקרי, ראש העיר הדרומית בוועדת החוץ והביטחון, "אנחנו לא יכולים לקחת עוד סיכונים, העיר לא תשרוד משבר נוסף וצריך למנוע את זה".

עוד 1,053 מילים
סגירה