מחדל ה-7 באוקטובר הוכיח שאין דמוקרטיה בישראל. למעשה, חברי פרלמנט בישראל מתנהגים כאילו הבחירות מאפשרות להם לעשות ככל העולה על רוחם וחוסר כישוריהם במדינה, בלי שום קשר לתוצאות החלטותיהם ותפקודם.

גם אם השלטון כושל, גורם לאסון לאומי במחדל שתוצאותיו נוראיות ומשפיעות על התרסקות הכלכלה, החברה, יחסי החוץ והביטחון – יש בישראל עדיין 64 חברי כנסת, בתוספת 12 של המחנה הממלכתי, שחושבים שהשלטון הזה ראוי להמשיך לכהן. שהוא ראוי לנהל מלחמה, לנהל מו"מ רגיש על גורל החטופים שבאשמתו נחטפו לעזה, ולא לתת דין וחשבון לציבור על שום דבר שעשה מאז הבחירות.

גם אם השלטון כושל, גורם לאסון לאומי במחדל שתוצאותיו נוראיות ומשפיעות על התרסקות הכלכלה, החברה, החוץ והביטחון – יש עדיין 64 ח"כים, בתוספת 12, שחושבים שהוא ראוי להמשיך לכהן

רק בגלל שהתקיימו בחירות אפשר לבצע אונס מדינתי בשורה ארוכה של משרדי ממשלה, שהוכח כי אינם מתפקדים בשעת חירום בשל מינויים כושלים, מושחתים, לא מקצועיים, שהביאו לאבדן חיי אדם רבים וריסוק כל מערכות השלטון.

רק בגלל שהתקיימו בחירות חושבים שרים שהם רשאים לא למלא את חובתם לציבור, כפי שנשבעו באותה שבועת אמונים, ולהמשיך בתפקידיהם.

כתבתי כאן לפני כשנה כי ההסכמה היחידה שנותרה בישראל לגבי היותה דמוקרטיה, היא על 61 ח"כים שקואליציה ביניהם מאפשרת להם להקים ממשלה על פי חוק. אבל כיום המצב חמור יותר מהתנהלות אותם ח"כים בעת שכיהנו באופוזיציה בתקופת ממשלת השינוי, ופשוט מרדו בדמוקרטיה, לא הצביעו על חוקים שבהם הם עצמם תומכים, ובלבד שהממשלה שהם לא חברים בה תיפול.

שאלתי אז אם ההסכמה הזו תישאר גם אחרי הבחירות. האם האנשים שעשו כל דבר אנטי דמוקרטי רק כדי לחזור לשלטון, יהיו מספיק הוגנים ודמוקרטים כדי לקיים דמוקרטיה כהלכתה אם וכאשר יחזרו לשלטון.

כיום המצב חמור יותר מהתנהלות אותם ח"כים בעת שכיהנו כאופוזיציה לממשלת השינוי, ופשוט מרדו בדמוקרטיה, לא הצביעו על חוקים שהם עצמם קידמו, ובלבד שהממשלה שהם לא חברים בה תיפול

ובכן, אין בושה. הדמוקרטיה הישראלית מתה גם היא בשבעה באוקטובר.  הבחירות לרשויות המקומיות הן רק סרח עודף, שאריות דמוקרטיה שנסחפו אל החוף. למעשה ביומיום ממשלה שלא קיבלה אחריות על המחדל הקולוסלי שבו נכבשו 22 יישובים, 8 בסיסים, נרצחו ונהרגו 1500 אזרחים וחיילים, רובם ביום אחד, נחטפו 240 ועדיין רובם מוחזקים בשבי חמאס, פונו מבתיהם 200 אלף תושבים בגבול הצפון ובעוטף עזה –

הממשלה הזו עדיין חושבת שהבחירות הקודמות, בהן קיבלה 64 מנדטים, מאפשרות לה להמשיך לתפקד בשלטון כאילו כלום לא קרה. כאילו המדינה מנוהלת למען אזרחיה ולא למען שרידות הנבחרים בשלטון בכל מחיר. כאילו אין אחריות מיניסטריאלית על כלום, ורק העובדה שנבחרו בבחירות מצדיקה את המשך שלטונם.

אבל שורה פשוטה של החלטות שרים וראש הממשלה, מצביעה על כך שבלי הבושה הנדרשת מכל שלטון דמוקרטי, הם לא יהססו גם לבטל את הבחירות הבאות לכנסת.

התירוץ של שר החינוך יואב קיש לביטול פרס ישראל "בשל המלחמה" הוא התירוץ האולטימטיבי של שלטון חסר בושה שהדמוקרטיה רק מפריעה לו להישאר בשלטון. אם שר בודד יכול לבטל אירוע מסורתי ממלכתי בהינף יד, בלי לתת דין וחשבון לאיש, מדוע שרה"מ והקואליציה שלו לא יבטלו את הבחירות לכנסת?

אם רה"מ יכול להחליט לבדו לא לשלוח משלחת למו"מ על גורל החטופים, לא לשתף את שרי הקבינט בכך, מה ימנע ממנו לבטל את הבחירות?

אם אותו רה"מ לא משתיק שרים שטוענים שהחטופים אינם הדבר הכי חשוב, ושרים אחרים מציתים את הר הבית ועלולים לגרור את ישראל למלחמת דת רב-זירתית, מה ימנע ממנו לבטל את הדמוקרטיה למען שרידות השלטון, בעת החירום שלא תסתיים למעשה עד הבחירות הבאות?

שורה פשוטה של החלטות שרים וראש הממשלה, מצביעה על כך שבלי הבושה הנדרשת מכל שלטון דמוקרטי, הם לא יהססו גם לבטל את הבחירות הבאות לכנסת

ישראל כבר חוותה ניסיון להפיכה משטרית שהסתיים בינתיים במחדל השבעה באוקטובר, אבל גלי ההדף והאינטרסים של יוזמיה נמשכים כל הזמן ולמרות המלחמה.

להזכיר. זה אותו רה"מ שאישר לבדו צוללות מתקדמות למצרים, שעסקת הצוללות שנחתמה בהנחייתו נמצאת כיום בחקירת ועדת חקירה ממלכתית, זה אותו רה"מ שאישר לבדו חמקנים לאמירויות, זה אותו רה"מ שלבדו הוביל את הקונספציה שיש לחזק את חמאס על חשבון הרשות הפלסטינית כדי למנוע מדינה פלסטינית, והתוצאות מונחות לרגלינו.

כל ההחלטות הללו ורבות אחרות, שמתקבלות על ידי אדם אחד למען שרידות שלטונו, בעת מלחמה ולאחר אסון נורא שהוא אחראי לו, מוכיחות שהדמוקרטיה בישראל לא מסוגלת למנוע אסון ולא מסוגלת להחליף שלטון שכשל, ולמעשה אין כיום בישראל דמוקרטיה כשיטת שלטון שפועלת למען האזרחים.

הוויכוח על כניעתו של בנימין נתניהו לגחמות המסוכנות של איתמר בן גביר במשטרה ובהר הבית, והחלטות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שגרמו להורדת דירוג האשראי, וכיום הניסיון להעמיס בחוק חדש עוד עומס שירות מילואים על אלה שכבר נקראו ונקרעו ל-140 ימי מילואים, הם כולם תוצאה של היעדר דמוקרטיה מתפקדת.

היעדר איזונים ובלמים, פיקוח פרלמנטרי ואחריות כלפי הציבור, היעדר כל נורמה של ניהול תקין, מינויים מקצועיים, שמירה על חוקי המדינה. כל אלה רוסקו ביד גסה בכוונת מכוון למען שלטון יחיד, ובאמצעותו שלטון קבוצות מאוד מסוימות בישראל על המדינה כולה ואזרחיה ללא שום מגבלות.

קבוצות שלא יהססו לבטל את הבחירות הבאות למען המשך שלטונן.

פריצת הגדרות בבוקר ה-7 באוקטובר, הייתה סימן לפריצת הגבולות של הדמוקרטיה מהצד השני. חמאס נהדף לתוך עזה ונאלץ כעת לנהל מלחמה על הישרדותו, אבל בצד השני של הגדר, הדמוקרטיה הישראלית נשחטה.

פריצת הגדרות בבוקר ה-7 באוקטובר, הייתה סימן לפריצת הגבולות של הדמוקרטיה מהצד השני. חמאס נהדף לתוך עזה ונאלץ כעת לנהל מלחמה על הישרדותו, אך בצד השני של הגדר, הדמוקרטיה הישראלית נשחטה

רק בחירות מיידיות, שבהן השלטון הכושל ייקח אחריות ויפנה את מקומו לשלטון אחר, יכולות להציל את המדינה מהרס מוחלט.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.