הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המלחמה עצרה את הסכם "מים תמורת חשמל" עם ירדן

יחסי ישראל-ירדן תלויים על בלימה ומה שבינתיים מונע מהגבול המזרחי להפוך גם כן לזירת מלחמה הם ההסכמים להזרמת מים מישראל לממלכה האשמית. אז למה יש בממשלה מי שמנסה לטרפד גם את זה? ● הצבוע משכונת רמות בירושלים נתפס ושוחרר בחבל לכיש. אה, והוא בכלל צבועה ● בצרפת הולכים לנסות להציב פאנלים סולאריים מעל בתי קברות ● ובחסות המלחמה, המדינה סוף-סוף החליטה לבטל את הזיקוקים ביום העצמאות

מערכת הצינורות של מקורות המשמשים להעברת מים מישראל לירדן (צילום: MENAHEM KAHANA / AFP)
MENAHEM KAHANA / AFP
מערכת הצינורות של מקורות המשמשים להעברת מים מישראל לירדן

1

גורם בתחום התשתיות מתאר את מערכת היחסים של ישראל עם המדינות השכנות בימים אלה במונחים של רשת: בחמשת החודשים האחרונים היא נקרעה לגמרי, חוץ מכמה חוטים דקים שעדיין מחזיקים איכשהו מעמד.

החוטים האלה הם הצינורות שדרכם ישראל מזרימה (תמורת תשלום) גז ומים אל המדינות השכנות. התלות הזו נותנת להן סיבה טובה לא לשבור את הכלים (או לקרוע את הרשת) באופן סופי.

בכנס האנרגיות המתחדשות שנערך בשבוע שעבר באילת עדכן יו"ר רשות החשמל אמיר שביט שהמצב לא מזהיר. הירדנים, דיווח, הקפיאו לחלוטין את הסכם "מים תמורת חשמל" שנחתם לפני המלחמה. העסק תקוע ונותר על הנייר בלבד. "שמו לנו ברקס לזה", סיפר שביט.

יו"ר רשות החשמל אמיר שביט דיווח כי הירדנים הקפיאו לחלוטין את הסכם "מים תמורת חשמל" שנחתם לפני המלחמה. העסק תקוע ונותר על הנייר בלבד. "שמו לנו ברקס לזה", סיפר שביט

מדובר בהסכם בעל חשיבות אדירה – גאופוליטית, כלכלית וסביבתית – שנחתם בימי ממשלת לפיד-בנט על ידי שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר מול הירדנים ובחסות איחוד האמירויות.

הדיל: ישראל תכפיל את מכסת המים שהיא מספקת לירדן ל-200 מיליון קוב לשנה, ובתמורה הירדנים יקימו שדה סולארי גדול במדבר וייצרו 600 מגהוואט חשמל נקי שיוזרם לישראל.

תחנת כוח סולארית בירדן (צילום: Business Wire)
תחנת כוח סולארית בירדן (צילום: Business Wire)

הירדנים צמאים למים, אנחנו צמאים לשטחים שעליהם אפשר להקים שדות סולאריים. זהו שת"פ מתבקש, שיוצר תלות הדדית ומארג של אינטרסים משותפים – חומרי הגלם של מזרח תיכון חדש.

כשבוע לפני שהמלחמה פרצה נפגש שר האנרגיה דאז ישראל כ"ץ עם בכיר מאיחוד האמירויות, שאמורה לקחת חלק בהקמת השדה הסולארי בירדן. כ"ץ הצהיר אז ש"הושגה התקדמות גדולה ובקרוב יסוכמו כל הפרטים". רק שאז בא השבעה באוקטובר.

כחודש לאחר פרוץ המלחמה למדו בישראל על הקפאת ההסכם מהצהרה של שר החוץ הירדני איימן א-ספדי שבראיון ל"אל ג'זירה", שהבהיר כי ירדן לא תממש את ההסכם משום ש"ישראל מובילה את האזור לגיהינום והיא חייבת לשאת בתוצאות".

אם הייתה תקווה שמדובר בהצהרה לצורכי הבייס בעוד מאחרי הקלעים עסקים יימשכו כרגיל, יו"ר רשות החשמל אשרר בכנס באילת שהכול תקוע.

גורמים במשרד האנרגיה מאשרים שזה אכן המצב, אבל מצביעים על שמינית הכוס המלאה: המיזם אומנם הוקפא, אבל ההסכם לא בוטל. הירדנים לא עשו שום צעד אקטיבי למחוק אותו מהעולם, ובישראל רוצים להאמין שביום שאחרי – בתקווה שיום כזה יגיע מתישהו – אפשר יהיה לחבר את החוטים הקרועים ולהתניע את הפרויקט מחדש.

גורמים במשרד האנרגיה מאשרים שזה אכן המצב, אבל מצביעים על שמינית הכוס המלאה: המיזם אומנם הוקפא, אבל ההסכם לא בוטל. הירדנים לא עשו שום צעד אקטיבי למחוק אותו מהעולם

ראש רשות המים גיורא שחם (מימין) ושרת האנרגיה קארין אלהרר חותמים על הסכם אספקת המים מישראל לירדן, 12 באוקטובר 2021 (צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
ראש רשות המים גיורא שחם (מימין) ושרת האנרגיה קארין אלהרר חותמים על הסכם אספקת המים מישראל לירדן, 12 באוקטובר 2021 (צילום: רפי בן חקון, לע"מ)

רק שבאותה נשימה, יש בממשלת ישראל גורמים שנכנסים לתוך האירוע הזה כמו פיל לחנות חרסינה. ההסכם העתידי הוקפא, אבל הסכם המים בין ישראל לירדן, שמתקיים כבר 30 שנה, שריר וזורם.

מדי שנה ישראל מעבירה לשכנה המיובשת ממזרח 100 מיליון קוב. לאור החורף הגשום שמסתיים בימים אלה, זה אפילו לא יוצר בעיה למשק המים הישראלי. במאי הקרוב יפוג תוקפו של ההסכם. הירדנים פנו בבקשה להאריך אותו, ולפי פרסום של כתב "כאן" רועי קייס, ירושלים לא פרסה בפניהם שטיח אדום.

בישראל הבהירו לירדנים שכתנאי להארכת ההסכם הם צריכים לנקוט מספר צעדים כמו החזרת השגרירים, הפסקת התבטאויות קיצוניות של שרים נגד ישראל, ועוד. "משרד האנרגיה שוקל שלא להאריך את ההסכם", סיכם קייס.

יש משרדים בממשלה שבהם לא מתלהבים מהטונים המיליטנטיים וחוששים שמשרד האנרגיה עומד לפתוח לישראל חזית נוספת ולהחמיר את המצב עוד יותר.

יש משרדים בממשלה שבהם לא מתלהבים מהטונים המיליטנטיים וחוששים שמשרד האנרגיה עומד לפתוח לישראל חזית נוספת ולהחמיר את המצב עוד יותר.

"לסרב להזרים מים לירדן זה לא בסמכות של שר כזה או אחר", אומר גורם ממשלתי שבקיא בנושא, "זה דבר שנידון בקבינט ויש לו השלכות רחבות. זה סתם רעש כדי לעשות רעש, לאיים באקדח שהוא לא שלך".

ילד במחנה פליטים בירדן שותה מים (צילום: AP Photo/Muhammed Muheisen)
ילד במחנה פליטים בירדן שותה מים (צילום: AP Photo/Muhammed Muheisen)

לישראל, אומר אותו גורם, יש אינטרס עליון לשמר את ההסכם עם ירדן: "במצב הבידוד שלנו, אנחנו צריכים להגיד להם תודה שהם מקבלים מאיתנו את המים".

2

הסאגה שהסעירה את שכונת רמות בירושלים הגיעה לסיומה השבוע. הצבוע – מתברר שזו הייתה צבועה, ואפילו הוחלט להעניק לה את השם ציונה – נלכדה על ידי אנשי רשות הטבע והגנים ועיריית ירושלים, והועברה לאזור לכיש.

ברשות הטבע והגנים עוד זוכרים את המקרה של הצבועה רותי שהוגלתה למרחק 40 קילומטר ממודיעין ובכל זאת מצאה את דרכה חזרה לעיר, אבל מקווים שלכיש זה מספיק רחוק.

בבוקר יום שני זוהתה ציונה באחת ממצלמות המעקב שהוצבו באזור השכונה. הפקחים התרשמו שהיא נמצאת בנקודה שבה אפשר ללכוד אותה, השירות הווטרינרי העירוני הוקפץ למקום ואנשיו של הווטרינר ד"ר אסף בריל הצליחו לפגוע בה עם חץ הרדמה.

בבוקר יום שני זוהתה ציונה באחת ממצלמות המעקב שהוצבו באזור השכונה. הפקחים התרשמו שהיא נמצאת בנקודה שבה אפשר ללכוד אותה, והשירות הווטרינרי העירוני הוקפץ למקום

בעודה ישנה, ציונה עברה בדיקה רפואית, הוצמד לה משדר, היא הוכנסה לתיבה גדולה וכעבור שעה שוחררה בשדה ירוק בחבל לכיש.

שחרור הצבועה ציונה בחבל לכיש, מרץ 2024 (וידיאו: עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים)

ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, חש הקלה מכך שהפרשה הזו מאחוריו. אחרי הכול, חיכוך יומיומי בין חיית בר כמו צבוע לתושבי שכונה צפופה אינו בריא.

אבל מליחי מבקש להזכיר שהרי ירושלים הם בית גידול טבעי לצבועים, שציונה לא הייתה היחידה באזור וייתכן בהחלט שעוד נכונו לירושלמים מפגשים עם צבועים, שהתפשטות הבנייה דוחקת את חיות הבר וכופה עליהם את הממשק עם בני האדם ושלצבוע המפוספס שחי בארץ יש תפקיד חיוני בטבע – סילוק פגרים – ולעומת זאת כלל אינו מסוכן לאדם.

ובמילים אחרות: הפאניקה הייתה מוגזמת, הרילוקיישן הכפוי של ציונה אינו סיבה למסיבה, ונותר רק לאחל לה הצלחה בביתה החדש.

3

באיחור ניכר מדברים לאחרונה בישראל על הפתרונות המתבקשים למחסור בשטחים לטובת ייצור אנרגיה סולארית: הצבת פאנלים מעל מחלפים, חניונים ושטחים נוספים שקצת צל לא יזיק להם. רק פונקציה אחת עתירת דונמים לא עולה על השולחן: בתי קברות.

בתי עלמין עצומים כמו ירקון או חולון הם פוטנציאל אדיר להפקת אנרגיה נקייה ובאותה הזדמנות לספק הגנה מהשמש הקופחת למי שמגיעים לפקוד את הקברים.

בתי עלמין עצומים כמו ירקון או חולון הם פוטנציאל אדיר להפקת אנרגיה נקייה ובאותה הזדמנות לספק הגנה מהשמש הקופחת למי שמגיעים לפקוד את הקברים

בית העלמין ירקון (צילום: מיכאל יעקובסון)
בית העלמין ירקון (צילום: מיכאל יעקובסון)

אצלנו אפילו לא חושבים בכיוון, אבל בצרפת כן: בעיירה סנט יואכים שבצפון מערב המדינה סוכם על פרויקט להתקנת פאנלים סולאריים מעל בית העלמין המקומי בהיקף של 8,000 מ"ר. הפאנלים ייצרו 1.3 מגהוואט שיספקו את צריכת החשמל של 4,000 תושבי העיירה.

כתוצר לוואי מבורך, יש גם סיכוי שהעובדה שינשמו אוויר נקי יותר תעכב את הגעתם של התושבים לבית הקברות כדיירים מן המניין.

4

על המלחמה הארורה הזו קשה להשית את האמרה "אין רע בלי טוב", אבל בכל זאת: מירי רגב, בתפקידה כשרת הטקסים, הודיעה שמופע העצמאות יתקיים השנה בלי זיקוקים.

על המלחמה הארורה הזו קשה להשית את האמרה "אין רע בלי טוב", אבל בכל זאת: מירי רגב, בתפקידה כשרת הטקסים, הודיעה שמופע העצמאות יתקיים השנה בלי זיקוקים

מה שממילא היה צריך לקרות בגלל סבלם של הפוסט-טראומתיים ושל בעלי החיים; מה שממילא קורה בשנים האחרונות ביותר ויותר עיריות – הפך עכשיו למדיניות לאומית רשמית.

זיקוקים שקטים בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בהר הרצל, 4 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
זיקוקים שקטים בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בהר הרצל, 4 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עוד לפני ההכרזה של רגב, יש דיבור על פורים בלי נפצים ובאופן כללי על חגים שיצוינו עם פחות רעש אלים שתוקף אותך מכל הכיוונים.

לו רק היינו מגיעים לבד אל המסקנה שככה עדיף ולא זוחלים אליה אחרי טבח נורא ומתוך מלחמה שאף פעם לא די לה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,093 מילים ו-1 תגובות
סגירה