סערת הכיפה בערב הסעודית
הרב אברהם קופר, שעומד בראש הוועדה האמריקאית לפיקוח על חופש דת בינלאומי (USCIRF), קיצר את ביקורו בערב הסעודית וחזר לארה"ב אחרי שגורמים מקומיים דחקו בו להסיר את הכיפה במקומות הציבוריים.
"ממשלת ערב הסעודית הזמינה את המשלחת בראשות קופר לבקר באתר ההיסטורי של א־דרעיה כחלק מביקור רשמי במדינה, שהחל ב־3 במרץ. במהלך הסיור דרשו גורמים רשמיים מקופר – רב יהודי אורתודוקסי – להסיר את הכיפה, אף שמשרד החוץ הסעודי אישר את הביקור במקום.
"פקידי שגרירות ארה"ב המלווים את המשלחת העבירו לבכירים בסעודיה את סירובו המנומס אך התקיף של קופר. למרות מאמציהם, המשלחת פונתה מהאזור. קופר הצהיר כי הוא לא מחפש עימות או פרובוקציה, אך כיהודי שומר מצוות הוא לא יכול להיענות לבקשה להסיר את הכיפה", נמסר בהצהרת USCIRF.
לאחר התקרית המקוממת, שגרירות ערב הסעודית בארה"ב (ולא הממשלה הסעודית) פרסמה הודעה, שלא ברור ממנה האם מדובר בהתנצלות או בדבר אחר
לאחר התקרית המקוממת, שגרירות ערב הסעודית בארה"ב (ולא הממשלה הסעודית) פרסמה הודעה שלא ברור ממנה האם מדובר בהתנצלות. "התקרית המצערת נבעה מחוסר הבנה של הפרוטוקולים הפנימיים. השגריר כבר שוחח עם הרב קופר. העניין נפתר, אך אנו מכבדים את החלטתו שלא להמשיך עם הביקור. אנו מצפים לראות אותו שוב בממלכה הסעודית", צוין בהודעה.
לפני 20–30 שנה ערב הסעודית נהגה לאסור על יהודים להיכנס לשטחה. ואז נשבו רוחות השינוי ו"הסכמי אברהם", אבל המלחמה בעזה הסיגה רבים מהישגי הנורמליזציה. תקריות כאלה רק מוסיפות עפר לטחנה של חמאס ושל פונדמנטליסטים אסלאמיים אחרים באזור.
בין אם מדובר בטעות אנוש ו"חוסר הבנה של הפרוטוקולים" או לא, ברור כשמש שללא הקונטקסט של המלחמה בעזה – תגובת ההנהגה הסעודית הייתה אמורה להיות שונה לחלוטין. התנצלות, הכאה על חטא, קריאה לסובלנות דתית ודו־קיום.
לא כולם במדינה השמרנית מתחברים לטרנד החדש. ייתכן שיש לא מעט כאלה שגדלו על ערכי השמרנות הדתית שמסתייגת מבני דתות אחרות, ובמיוחד מיהודים
אולם, כשכ־90% מהסעודים תומכים בחמאס ומאשימים את ישראל ברצח עם וזוועת – ההודעה הלקונית הזאת היא כל מה שנקבל. בשנים האחרונות ערב הסעודית עוברת תהליכים מואצים מאוד של מודרניזציה ופתיחות.
במקום האוריינטציה הדתית־קיצונית של הפלג הווהאבי ערב הסעודית עברה ללאומנות מסורתית, שלא דורשת מנשים להתכסות מכף רגל ועד ראש, מעודדת שיתופי פעולה בינלאומיים ומדברת בזכות הסובלנות והשיח הבינדתי.
לא כולם במדינה השמרנית מתחברים לטרנד החדש. ייתכן שיש לא מעט כאלה שגדלו על ערכי השמרנות הדתית שמסתייגת מבני דתות אחרות, ובמיוחד מיהודים, שכניסתם למדינה הייתה אסורה במשך עשורים רבים.
לכל אלה מתווסף הגל העכור של האנטישמיות במערב ובעולם הערבי. זהו הקונטקסט ל"תקרית הכיפה". מה שמדאיג הרבה יותר זאת התגובה הסעודית הפושרת והמתחמקת.
לכל אלה מתווסף הגל העכור של האנטישמיות במערב ובעולם הערבי. זהו הקונטקסט ל"תקרית הכיפה". מה שמדאיג הרבה יותר זאת התגובה הסעודית הפושרת
מי גובה פרוטקשן מהעזתים הנמלטים מעזה?
עזתים רבים שהצליחו להימלט מעזה דרך מעבר רפיח סיפרו כי נאלצו לשלם אלפי דולרים עבור פרוטקשן לחברות מצריות שונות הפועלות במעבר הגבול כדי לקדם את היציאה שלהם מעזה ו/או כדי לקבל את אישור היציאה הנדרש.
בעקבות כך הופיעו יוזמות ערביות ובינלאומיות לגיוס המונים, שנועדו לסייע לעזתים לאסוף את הסכומים הבלתי נתפסים העומדים בינם ובין היציאה מהרצועה ההרוסה והמדממת. בפברואר כלי תקשורת מצרי עצמאי פרסם תחקיר על איש עסקים ידוע בעל קשרים לארמון הנשיאות בשם איברהים אל־ארגני, שעומד מאחורי גביית הכספים במעבר.
אולם, המצרים הכחישו בתוקף את הידיעות כי גורם מצרי כלשהו עושק את העזתים שנותרו חסרי כל – וכעת הגיעה ההכחשה גם מצד חמאס, שאישרה שאף גורם מצרי לא מעורב בלקיחת שוחד מהפלסטינים שעוזבים את עזה.
במקביל, העזתים עצמם ממשיכים להוסיף עדויות על כך שגם חמאס וגם גורמים מצריים בגבול גובים מהם סכומים הנעים בין 5,000–7,500 דולר לאדם. גם לפני המלחמה העזתים שחצו את הגבול נאלצו לשלם, אך אז הסכומים עמדו על מאות דולרים בלבד.
העזתים ממשיכים להוסיף עדויות על כך שגם חמאס וגם גורמים מצריים בגבול גובים מהם סכומים הנעים בין 5,000–7,500 דולר לאדם. גם לפני המלחמה הם נאלצו לשלם, אך אז הסכומים עמדו על מאות דולרים
ארה"ב חוששת מהשפעה רוסית במגרב
כעשור לאחר שהשגרירות האמריקאית בטריפולי נעלה את שעריה – ו־12 שנים לאחר שמחבלים לובים רצחו את השגריר האמריקאי כריסטופר סטיבנס – מחלקת המדינה האמריקאית מתכוננת לפתוח את הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב בבירה הלובית.
כמו כל מדינה, ארה"ב רוצה להיות נוכחת בכמה שיותר מדינות ברחבי העולם כדי לקדם את האינטרסים האמריקאיים ולהיות בקשר יותר אפקטיבי וקרוב עם המקבילים באותן המדינות. אך במקרה הנ"ל, יש סיבה נוספת למה מחלקת המדינה וגם הפנטגון התייחסו לנושא – ההשפעה הרוסית הגוברת באזור המגרב.
"בשל השפעת רוסיה על האגף הדרומי של נאט"ו, נוכחות ארה"ב בלוב חיונית לשמירה על האינטרסים הביטחוניים שלנו לטווח הארוך", נכתב בדרישת התקציב של מחלקת המדינה לשנת 2025. גם בפנטגון מודאגים. על פי הגנרל מייקל לאנגלי – ראש פיקוד אפריקה בצבא ארה"ב – כמה מדינות באזור זה נמצאות כפסע מהשתלטות רוסית.
"אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשמור על הגישה וההשפעה ברחבי מגרב – ממרוקו עד לוב", הזהיר לאנגלי בנאומו לפני כשבוע. לפי מספר פרסומים, רוסיה הרחיבה לאחרונה את השפעתה בלוב באמצעות קבוצת ואגנר – מיליציה שנוסדה על ידי מקורבו של ולדימיר פוטין, יבגני פריגוז'ין, שעברה אחרי מותו לשליטת משרד הביטחון הרוסי.
הכאוס הרב השורר במדינה מאז האביב הערבי, הפיצול בין המזרח למערב, ריבוי הכנופיות החמושות וארגוני הטרור, והאכזבה מתהליך הדמוקרטיזציה שמעולם לא הבשיל – מוסיפים לרוחות האנטי־אמריקאיים במדינה
הכאוס הרב השורר במדינה מאז האביב הערבי, הפיצול בין המזרח למערב, ריבוי הכנופיות החמושות וארגוני הטרור, והאכזבה מתהליך הדמוקרטיזציה שמעולם לא הבשיל – מוסיפים לרוחות האנטי־אמריקאיים שתמיד שררו במדינה. רוסיה יודעת היטב כיצד לנצל את המצב ולהיכנס לוואקום שמשאירים האמריקאים.
האם פתיחת שגרירות ארה"ב תסייע לוושינגטון להתמודד עם ההשפעה הרוסית בלוב ובמגרב? כנראה שלצעד הזה צריכה גם להתלוות מדיניות חדשה ביחס ללוב ולמדינות אחרות באזור זה.
סודאן גוועת ברעב
"כ־230 אלף ילדים, נשים בהריון ואימהות טריות עלולים לגווע ברעב – ונמצאים בסכנה מיידית", כך הזהיר השבוע הארגון ההומניטרי הבריטי "Save the Children". המלחמה בסודאן נמשכת כבר כמעט שנה, אך העולם הפסיק להתעניין בה כמעט מייד אף שמדי שבוע מתפרסמות עדויות מזוויעות על פשעי מלחמה, מקרי אונס, שיעבוד של נשים ונערות, התעללות בילדים ורעב המוני.
כשלושה מיליון ילדים סודאנים סובלים מתת תזונה, יותר מ־750 אלף סובלים מתת תזונה חמורה, כלומר מרעב קיצוני. ייתכן גם שבשנה הבאה המצב בסודאן יחריף, משום שבגלל המלחמה ענף החקלאות נפגע קשה – ובעונה הבאה לא יהיו גידולים כי אף אחד לא שתל אותם ו/או עבד את האדמה.
לכולם יש אינטרסים, כולם מסייעים לאחד מהצדדים, לאף אחד אין עניין לזעוק את זעקתה של סודאן, כי אולי אז יתגלו וייחשפו כל הסודות כולם
מדוע, אם כך, העולם ממשיך להפנות את מבטו מסודאן וממה שקורה בה? אחת הסיבות האפשרויות היא מעורבות עמוקה של מדינות רבות – מארה"ב ועד רוסיה, וממצרים ועד איחוד האמירויות – במה שמתרחש בסודאן. לכולם יש אינטרסים, כולם מסייעים לאחד מהצדדים, לאף אחד אין עניין לזעוק את זעקתה של סודאן כי אולי אז יתגלו וייחשפו כל הסודות כולם.
הסיבה השנייה היא, כמובן, הנראות. המונים בעולם הערבי והמערבי מגדירים את עצמם כעת בהתאם ליחס אל האירועים בעזה. הסיקור הרב יוצר מעגלי עניין רחבים ושיח ברשתות החברתיות ומחוצה להן.
אומנים מופיעים בטקסים בארה"ב ובאירופה כאשר הם עונדים סיכות מסוימות, דגלונים וסיסמאות – רמזים תרבותיים המובנים על ידי קהלים רחבים. איזה סמל צריך לענוד מי שמודאג מרעב ואונס בסודאן?
השבוע במזה"ת: מתקפה כימית בחלבג'ה
ב־16 במרץ 1988 הורה הרודן העיראקי סדאם חוסיין לירות נשק כימי נגד אזרחים בעיר הכורדית חלאבג'ה שבצפון המדינה. במהלך שתי יממות, מטוסים עיראקיים הפציצו את העיר הקטנה והטילו עליה פצצות המכילות חומרים רעילים שונים: גז חרדל, סארין וגז VX.
מספר הקורבנות – רובם המוחלט אזרחים תמימים – נע, לפי הערכות שונות, בין כמה מאות ל־7,000 איש; הנתון המקובל עומד על 5,000 הרוגים ו־20 אלף פצועים. אחוז הילדים בקרב הקורבנות היה גבוה
מספר הקורבנות – רובם המוחלט אזרחים תמימים – נע, לפי הערכות שונות, בין כמה מאות ל־7,000 איש; הנתון המקובל עומד על 5,000 הרוגים ו־20 אלף פצועים. אחוז הילדים בקרב הקורבנות היה גבוה במיוחד.
הניצולים קברו בחיפזון בקברי אחים את חלק מקורבנות ההתקפה, בסיוע אנשי הפשמרגה הכורדים. בהמשך נכבשה העיר על ידי כוחות עיראקים מידי האיראנים והכורדים. חיילים עיראקים נכנסו בחליפות אב"כ לעיר כדי ללמוד על אפקטיביות ההתקפה וכלי הנשק. לאחר מכן העיר נהרסה על ידי הדחפורים הצבאיים כמעט עד היסוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד רבי מתקרבן. התקרבנות הפכה לציר מרכזי בתרבות היהודית/ישראלית
אם אי פעם אגיע לכותל (שנשלט על ידי עובדי אלילים) מישהו יכריח אותי לשים בד על הראש. כיפה בנדנה או ממחטה משומשת. אקט סימלי שאומץ מהנצרות ואף אחד לא יודע ולא מבין למה
ועכשיו מגיע יהודי לאתר מוסלמי, ושם במקום להכריח אנשים לשים סמרטוט על הראש, מכריחים אותם להוריד סמרטוט מהראש
ועכשיו נכנסת משוואת ההתקרבנות והגענו לתקרית דיפלומטית שפותחת את הדיווח השבועי
יש לי בחילה
כי זה טרנדי לשנוא את ישראל,
אז אף אחד לא צריך לטפל בזה, ואם שמתי סיכה אדומה ותרמתי לעזה אז לא צריך להצניח מזון לאנשים שהם באמת רעבים ובאמת מתים להם ילדים?
ישראל צריכה לפתוח מסדרון לפינוי אזרחים שרוצים בכך – למשל דרך הספינות שמביאות מזון מקפריסין?
פוליטיקאים עולמיים תומכי ישראל (ותכלס גם ישראלים) צריכים לדרוש מהאו"ם לטפל בשואות שקורות מסביב לעולם כשכולם עסוקים בפלסטינים