הסיכה עצמה קטנטנה ותמימה. אדומה עם כתם שחור במרכזה. מרחוק אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בפרח הפרג של יום הזיכרון הבריטי, או בחיפושית פרת משה רבנו חביבה שהתעופפה מאי שם והתיישבה לנוח דווקא בחזית שמלת הנשף היוקרתית של כוכבת הוליוודית.
המהומה שהסיכה הזו מעוררת ביממה האחרונה מזכירה שבסיפור הזה יש הכול – רק לא זיכרון, תמימות או חביבות.
הסיכה – עיגול אדום שבמרכזו כף יד כתומה ובמרכזה לב שחור – נועדה להביע תמיכה בקריאה של ארגון בשם Artist4Ceasefire – אמנים למען הפסקת אש – שכבר החתים מאות אמנים על מכתב פומבי לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לפעול למען "הפסקת אש מיידית ברצועת עזה, שחרור מיידי של כל החטופים הישראלים ואספקה דחופה של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בעזה".
הסיכה נועדה להביע תמיכה בקריאה לפעול למען "הפסקת אש מיידית ברצועת עזה, שחרור מיידי של כל החטופים הישראלים ואספקה דחופה של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בעזה"
בטקס האוסקר שנערך בלילה שבין ראשון לשני, נצנצה הסיכה הזו מבגדי הנשף של בילי אייליש ואחיה פיניאס, מהרשלה עלי, ראמי יוסף, מארק רופאלו ורבים אחרים. מטבע הדברים, היא גם בלטה בלא מעט דיווחים על פרסי האקדמיה, בארץ ובעולם.
בבוקר למחרת טקס האוסקר, צייץ קובי ברדה, ד"ר להיסטוריה אמריקאית ובעל הפודקאסט "אמריקה, בייבי", סידרת ציוצים בטוויטר, שאותה הכתיר ב"היכונו לבוא הטרנד".
"כל כך 'קולי' ו'אפ-דייט' להסתובב עם סיכה שמסמנת אותך עם האירוע וכתגובת נגד לסרט הצהוב של החזרת החטופים", כתב ברדה בסרקזם והוסיף: "מבט מקרוב מראה יד אדומה המבקשת סיוע/עזרה וקוראת לפתוח את הלב להזדהות עם הסבל שעובר העם הפלסטיני.
"אבל ייתכן, רק ייתכן, שהיוצרים של הדבר הזה לא חשבו על משמעות הבקלאש האפשרית לסמל שאותו הם בחרו – ידיים מגואלות בדם?
"אולי שווה להזכיר לעולם מה באמת מסמלת יד מגואלת בדם הקשורה לנרטיב הפלסטיני? אולי זה הסימן האמיתי שחבוי או שהושתל להזכיר לנו מה היא יד מגואלת בדם?"
"אולי שווה להזכיר לעולם מה באמת מסמלת יד מגואלת בדם הקשורה לנרטיב הפלסטיני? אולי זה הסימן האמיתי שחבוי או שהושתל להזכיר לנו מה היא יד מגואלת בדם?"
להמחשת הטיעון הקונספירטיבי, המסתתר מאחורי ההסתייגות הרפה "ייתכן", ברדה צירף את הצילום הנורא מהלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000.
שני חיילי מילואים, ואדים נורז'יץ' ויוסי אברהמי, טעו בדרך ונקלעו לפקק תנועה במרכז רמאללה, הם זוהו כישראלים על ידי עוברים ושבים שהחלו לידות לעברם אבנים. שוטרים פלסטינים לקחו אותם באיומי נשק לתחנת המשטרה "אל בירה", כשבדרך המון פלסטיני שהלך וסגר עליהם היכה אותם באכזריות, בעידוד השוטרים הפלסטינים.
אלו השתתפו בהתלהבות בלינץ' בשני הישראלים ועודדו את האספסוף המשולהב להיכנס לתחנה ולרצוח את נורז'יץ' ואברהמי, באכזריות שמזכירה את זו של מחבלי חמאס 23 שנה מאוחר יותר.
גם האופן שבו אשתו של אברהמי שמעה על מותו של בעלה באוקטובר 2000 מזכיר סיפורים רבים משבעה באוקטובר 2023. היא התקשרה אליו על מנת לדרוש בשלומו, ואחד מרוצחיו ענה לה בלגלוג: "שחטתי את בעלך לפני כמה דקות".
האופן שבו אשתו של אברהמי שמעה על מותו של בעלה באוקטובר 2000 מזכיר סיפורים רבים משבעה באוקטובר 2023. כשהתקשרה אליו, אחד מרוצחיו ענה לה בלגלוג: "שחטתי את בעלך לפני כמה דקות"
הלינץ' ברמאללה היה נקודת ציון היסטורית ודרמטית ביחס של הציבור הישראלי לפלסטינים. הוא התרחש זמן קצר אחרי שראש הממשלה דאז אהוד ברק הציע לפלסטינים את ההצעה הישראלית הנדיבה ביותר שהוצגה עד אז בשיחות שלום.
העובדה שמאות פלסטינים, בעידוד שוטרים של הרשות הפלסטינית, השתתפו באקסטזה בלינץ' האכזרי, הייתה עבור רבים בישראל הוכחה ניצחת שאין עם מי ואין על מה לדבר, שמדובר ב"חיות אדם" ולא בפרטנרים אפשריים לפשרה.
בכנס שנערך ב-2020 לציון 20 שנה ללינץ', אמרה נוה דרומי, מנכ"לית "פורום המזרח התיכון ישראל", את הדברים הבאים, שתוקפם יפה גם ביחס למדיניות הישראלית הנוכחית כלפי עזה:
"האירוע הזה הוכיח את הצורך להביס את הסרבנות הפלסטינית האלימה מכיוון שהיא נותרה המכשול הגדול ביותר לסיום הסכסוך וליצירת השלום. רק ניצחון ישראלי יבטיח זאת".
ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בוודאי מוסיף היום: "לא סתם ניצחון – ניצחון מוחלט".
מה שנצרב בתודעה הישראלית כסמל של הלינץ' המזוויע ברמאללה, הייתה תמונתו של אחד המשתתפים הבולטים בזוועה, פלסטיני בשם עבד אל-עזיז צאלחה, שהשליך את נורז'יץ' מחלון תחנת המשטרה, ואז נפנף בהתלהבות בידיו המגואלות בדם לקול תשואות ההמון המריע.
מה שנצרב בתודעה הישראלית כסמל של הלינץ' המזוויע ברמאללה, הייתה תמונתו של אחד המשתתפים הבולטים בזוועה, פלסטיני בשם עבד אל-עזיז צאלחה, שהשליך את נורז'יץ' מחלון תחנת המשטרה
שעות אחדות אחרי שד"ר קובי ברדה רמז ש"ייתכן" שהיד האדומה נבחרה כסמל להתנגדות להמשך המלחמה בעזה כדי לשתול במוחנו את הדימוי מהלינץ' ברמאללה, כבר הוצגה התיאוריה כעובדה למיליון וחצי העוקבים של חשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת ישראל:
"רוב המפורסמים שעונדים את הסיכה האדומה לא יודעים כי הדימוי של היד האדומה מקושר לאירוע מזוויע שנצרב בתודעת הישראלים והפלסטינים. הלינץ' ברמאללה של ישראלים. הסמליות הזו אינה מקרית".
אינה מקרית – כלומר: מישהו זמם פה מזימה. ואנחנו שוב עלינו עליו.
מכאן כבר הייתה הדרך קצרה לעוד סיבוב של נהי על כך שהעולם כולו נגדנו, שלא למדו כלום מהשואה, שסלבריטאים בהוליווד הם אנשים שטחיים שנוהים אחרי אופנות מתחלפות, שהאנטישמיות מעולם לא עברה מהעולם. והגם שלכל אחת מהטענות האלה יש בסיס כלשהו במציאות – אין להן שום קשר ללינץ' ברמאללה.
הדרך הייתה קצרה לעוד סיבוב של נהי על כך שהעולם כולו נגדנו, שסלבריטאים הם אנשים שטחיים, שהאנטישמיות מעולם לא עברה מהעולם. והגם שלכל אחת מהטענות האלה יש בסיס – אין להן שום קשר ללינץ' ברמאללה
חיפוש פשוט בגוגל היה מזכיר, שכף יד אדומה היא סמל אוניברסלי, חוצה תרבויות ועידנים. היד האדומה העניקה לידיד ישראל, המוזיקאי ניק קייב, את הלהיט הגדול ביותר ברפרטואר שלו (ולכן בלוג השאלות ותשובות המהולל שלו, שבו ביטא לא פעם את אהדתו לישראלים, נקרא "תיקי היד האדומה").
גם איל וולדמן לא בחר בכף היד האדומה שהדביק במחאה על פניו של בנימין נתניהו, כי הוא מתגעגע ללינץ' ברמאללה.
וכף היד הפרוסה בתמרורי "עצור" בכל רחבי העולם לא נועדה לשתול במוחם של הנהגים מסרים סמויים שיגרמו להם להאיץ ליד בתי כנסת ולדרוס יהודים.
מי שבוחר בימים אלה להזדעזע מקריאה תמימה יחסית להפסקת אש, מניעת רעב בעזה ו – כן! – גם שחרור מיידי של כל החטופים הישראלים, רק מצדיק בכך את הטענות על כך שמאז שבעה באוקטובר, ישראל מעמידה עצמה מעל לכל ביקורת, מתבוססת בתחושת קורבנות ומסרבת להכיר בקורבנות של מעשיה.
מאז השבעה באוקטובר, ישראל מחוללת ברצועת עזה הרס והרג בממדים שעל פי דיווחים גדולים מההרס שבוצע בחאלב שבסוריה במלחמת האזרחים שם, או במריופול שבאוקראינה, עם פלישת הרוסים. אבל במקביל לכך, ישראל מאשימה באנטישמיות את כל מי שמעז למתוח עליה ביקורת, ומכנה את כל מי שקורא להפסקת אש – תומך חמאס שמעודד טרור.
מאז השבעה באוקטובר, ישראל מחוללת ברצועת עזה הרס והרג בממדים שעל פי דיווחים גדולים מההרס שבוצע בחאלב שבסוריה במלחמת האזרחים, או במריופול שבאוקראינה, עם פלישת הרוסים
בקצה האבסורדי של הסמטה הבכיינית הזו, בילי אייליש עונדת לכבוד טקס האוסקר סיכה אדומה, ולא יודעת שהיא מבטאת בכך את תמיכתה בלינץ' ברמאללה. היא גם בטח לא יודעת שעבד אל-עזיז צאלחה – הרוצח בעל היד האדומה מהלינץ' ברמאללה – נלכד, נשפט וישב בכלא 11 שנה, עד ששוחרר על ידי נתניהו בעסקת שליט, וגורש לעזה.
ברשת לא נמצאו עדויות מה עלה בגורלו של צאלחה בעת האחרונה. אם הוא נהרג בחודשים האחרונים – נוכל להסכים, שלפחות הוא לא היה אחד העזתים התמימים והחפים מפשע, שכנגד הריגתם מבקשת סיכת היד האדומה למחות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואיזה מאמר נוראי ואבסורדי שנכתב בעברית אבל לא ביהודית. אני תמיד אתבייש שאנשים כאלה שמתיימרים למוסר עליון מוציאים את הרע החוצה. ישראל נלחמת בחבורת נאצים, אם כואב לך הלב עליהם, לך תחיה שם ותעזוב אותנו בשקט.
מה שאיפשר את הטבח.
זו הקריאה לסרבנות .
הכלת הסרבנות ע"י הקצונה הבכירה.
זה נירמל את סרבנות הטייסים את בגידת אמ"ן ו את השביתה האיטלקית של 8200 ובעיקר את כשלון השב"כ והעביר את המידע שהיה בידיו ללוחמים.
כפי שאמר מחט גולני לו היתה לי התרעה של שעה אחת קודם לתקיפה התמונה הייתה נראית אחרת.
אבל כפי שהובטח בציוץ של מנהיגת המחאה.
מי שנלחם בבג"צ .ביום הדין ימצא את עצמו ללא אמ"ן שב"כ וחיל אוויר.
ולכן חיילנו נשחטו במיטות כשהם עם פיג'מה.
חיילותינו נאנסו ונשבו על הגדר.
וכך נפתחה הדרך לרצח אונס ושבי של עוד אלפי ישראלים.