ארה"ב הודיעה בשבוע שעבר כי תטיל סנקציות נגד שני מאחזים ושלושה מתנחלים. זאת נוסף על ארבעת המתנחלים שכבר גילו כי חשבונות הבנק שלהם בישראל נחסמו בעקבות עיצומים דומים שהוטלו רק לפני כחודשיים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה להיאבק אז בהחלטה האמריקאית – ואיים על הבנקים הישראליים בשביל שאלה לא ישתפו פעולה עם הסנקציות, אבל גילה מהר מאוד שהם חוששים מהאמריקאים הרבה יותר ממנו.
סמוטריץ' שוחח גם עם המפקח על הבנקים, אבל מצא שם גיבוי מוחלט להחלטת הבנקים. גם דיון שנערך בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת שימש לא יותר מסתם הוצאת קיטור של הגורמים המעורבים, אבל בשורה התחתונה היה חסר תועלת.
בעקבות הביקורת הגדולה שהוטחה בו מצד הבייס ההתנחלותי על כך שהוא לא מטפל בנושא, סמוטריץ' החליט להגיב לסנקציות החדשות בצורה שונה – והודיע כי יסרב לחדש את ההגנה שהמדינה מעניקה לבנקים דיסקונט והפועלים נגד תביעות עקב הקשרים הפיננסיים שיש להם עם מוסדות ברשות הפלסטינית.
אף שזה נשמע לכאורה כמו עוד צעד רגולטורי לא חשוב במיוחד, להחלטה הזו יש משמעות דרמטית על יחסי ארה"ב–ישראל–הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית תלויה לגמרי במערכת הפיננסית הישראלית לצורך תפקודה.
המטבע הרשמי שלה הוא השקל – והיא נהנית ממיסים הנגבים בשקלים. יותר ממחצית מהייבוא הפלסטיני מגיע מישראל, והרוב הגדול של הייצוא הפלסטיני עובר לישראל. ההערכה היא שכ־75 מיליארד שקל עוברים במערכת הפיננסית בין ישראל לרשות הפלסטינית מדי שנה.
הממשל האמריקאי גם לא מעוניין להרעיב את הרשות ולחנוק אותה כלכלית. לכן האמריקאים מעלימים עין משיתוף הפעולה בין הבנקים בישראל למוסדות הפיננסיים ברשות
הבעיה היא שמוסדות הרשות הפלסטינית חשודים על ידי האמריקאים גם ככאלה הנגועים בטרור. לפיכך כל מוסד פיננסי שנמצא בקשר איתם מסתכן בלהיות מואשם בעתיד כמי ששיתף פעולה עם הטרור.
זה נכון כמובן גם לבנקים בישראל הנמצאים בקשר עם הרשות. הם חשופים לסנקציות אמריקאיות או לחילופין לפתיחת הליכים משפטיים נגדם. למרות זאת, הממשל האמריקאי גם לא מעוניין להרעיב את הרשות ולחנוק אותה כלכלית. לכן האמריקאים מעלימים עין משיתוף הפעולה בין הבנקים בישראל למוסדות הפיננסיים ברשות הפלסטינית.
הבנקים בישראל מסכימים מצדם לקיים קשר כזה רק אם אלה יגובו עם כתב הגנה נגד תביעות החתום בידי שר האוצר הישראלי. כך, למעשה, מתקיים מאז הסכם אוסלו מן הסכם שבשתיקה, שבמסגרתו פעילות הבנקים בישראל מול הרשות הפלסטינית מותרת – ואפילו רצויה – על ידי האמריקאים והישראלים.
המשמעות של אי חידוש כתב ההגנה היא הפסקת פעילות הבנקים מול הרשות. סביר להניח שדווקא מנהלי הבנקים ינשמו לרווחה במקרה כזה. עוד מאז 2016 הם מבקשים מהמדינה שתיקח מהם את הסיכון הזה מהם ותנהל אותו.
חסימת המערכת הפיננסית הישראלית בפני הרשות דומה להשלכות חסימת המערכת הפיננסית האמריקאית בפני ישראל. כלומר, רוב נתיבי הכסף העיקריים שלה לעולם החיצון וממנו ייחסמו
מבחינת הרשות הפלסטינית מדובר כבר בסיפור אחר לגמרי. חסימת המערכת הפיננסית הישראלית בפני הרשות דומה להשלכות חסימת המערכת הפיננסית האמריקאית בפני ישראל. כלומר, רוב נתיבי הכסף העיקריים שלה לעולם החיצון וממנו ייחסמו במצב כזה.
במילים אחרות, סמוטריץ' בהחלטה שלו עשוי למוטט את הכלכלה הפלסטינית, כתגובה לניסיון האמריקאים למוטט כלכלית משקי בית ומאחזים בגדה המערבית. אלא שההחלטה של סמוטריץ' עלולה להתהפך עליו.
ארה"ב לא אוהבת שמתגרים בה. בטח לא מצד שר שכל כך עוין למדיניותה. מהלכים מתריסים כאלה מצדו בעבר רק עודדו את הממשל האמריקאי להחריף עוד יותר את הסנקציות בנקודות הכי רגישות שלו. כלומר, לא מן הנמנע שנראה בקרוב החרפה והרחבה של הסנקציות הכלכליות נגד מפעל ההתנחלויות בגדה המערבית, תוך ניסיון לערער חלקים ממנו.
מי שדווקא כנראה פחות צריך לדאוג הוא יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. סביר להניח שהאמריקאים – כמי ששולטים במערכת הפיננסית העולמית ובעלי מנופי לחץ משמעותיים על הממשלה הישראלית – ימצאו דרך לעקוף או לבטל את ההחלטה של סמוטריץ'.
ניתן להניח בסבירות גבוהה שכלכלת הרשות בסוף כנראה לא תתמוטט בעוד שבועיים. הדרך היחידה לבטל את הסנקציות נגד המתנחלים היא באמצעות דיפלומטיה או פשרה
ניתן להניח בסבירות גבוהה שכלכלת הרשות בסוף כנראה לא תתמוטט בעוד שבועיים. הדרך היחידה לבטל את הסנקציות נגד המתנחלים היא באמצעות דיפלומטיה או דרך משהו שסמוטריץ' יתקשה ליישם – "פשרה".
סמוטריץ' בינתיים עושה בדיוק ההפך – ומנסה לתקוע אצבע בעין לממשל האמריקאי כדי לרצות את הבייס. השריר שהוא מפגין נראה כעוד ניסיון נואש להציל את מפלגתו המתנדנדת מעל ומתחת לאחוז החסימה. בפועל מה שזה עשוי להביא זה לקריסת מפלגתו וגם לטרגדיה כלכלית בקרב חלק לא מבוטל מבוחריו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם