דמיינו שיום אחד אתם מתעוררים בבוקר ומגלים שנעלם לכם חשבון הבנק. הוא פשוט לא קיים יותר. אחרי שהתאוששתם מההלם הראשוני, אתם מבינים שכל חייכם קיבלו ברקס אחד גדול. נותרתם בלי כסף ובלי היכולות לבצע פעולות פיננסיות בסיסיות, כמו ללכת למכולת או לקבל משכורת.
במקרה הטוב, עד שתבינו מי נגד מי, תצטרכו לחיות בעולם המבוסס רק על מזומן – וגם העולם הזה הופך כמעט לבלתי אפשרי תחת מגבלות המזומן הקשוחות שהועברו בכנסת בשנים האחרונות. למעשה, תגלו די מהר שאיבדתם את היכולת להתקיים בכבוד.
אתם פונים בבהלה לכל הרשויות במדינת החוק והצדק הנקראת ישראל. אתם רוצים שיעזרו לכם להחזיר את חשבון הבנק לפעילות, אבל מהר מאוד מגלים שהסיפור הזה גדול גם עליהם. מהבנקים ועד בתי המשפט אתם מקבלים את אותו המסר: "מבינים ומזדהים עם מצבכם הקשה, אבל לא יכולים לעזור לכם".
התרחיש הזה לא לקוח מתסריט של סרט אימה בדיוני, אלא מדובר במציאות של כמה אזרחים ישראלים כיום – ואולי של רבים מאיתנו בעתיד. כדי להבין איך הגענו לנקודת השפל הזו נצטרך לחזור קצת לאחור במנהרת הזמן, למערכת היחסים בין ממשלת בנימין נתניהו לממשל האמריקאי.
איך הגענו עד הלום?
מערכת היחסים של שתי הידידות הגדולות תמיד ידעו עליות ומורדות. אבל מה שאפיין את ישראל וארה"ב בעיקר היה הרצון לפתור את המחלוקות כמה שיותר מהר וכמה שיותר בשקט. בדרך כלל זה נגמר בשיחות מאחורי הקלעים במטרה ליישב בצורה דיפלומטית את המשבר. לרוב ישראל עשתה איזה ויתור כאן, האמריקאים העלימו עין שם, והיחסים חזרו למסלולם התקין.
כך העניינים התנהלו בדרך כלל עד שקמה הממשלה הנוכחית. השרים עתה לא רק שלא מנסים ליישב את המחלוקות עם האמריקאים בשקט, אלא מתחרים ביניהם מי מתריס יותר נגד הממשל האמריקאי והנשיא. ואם אפשר אז הם מעדיפים לעשות את זה בצורה מתועדת מול מצלמה ועם כמה שיותר לייקים, הכול תוך כדי תפילת שיתגדל ויתקדש לוויראלי ברשתות.
האמריקאים התאפקו והתאפקו – והחודש נמאס להם. מבחינתם, אם השרים בישראל מזלזלים בהם ובדרישותיהם, כאילו מדובר בדרישות של אויב מר, אז הם יפעלו כפי שהם פועלים נגד אויבים
האמריקאים התאפקו והתאפקו – והחודש נמאס להם. מבחינתם, אם השרים בישראל מזלזלים בהם ובדרישותיהם, כאילו מדובר בדרישות של אויב מר, אז הם גם יפעילו נגד אותם שרים את הנשק שהם משתמשים נגד אחרון האויבים שלהם.
קשה להאמין שהנשיא ג'ון ביידן – שהודף את איומי סין מטאיוואן, מספק נשק לאוקראינה במלחמה נגד רוסיה ופועל נגד איראן ושליחיה – הגיע למצב שהוא נאלץ לשבת בבית הלבן ולהקדיש מזמנו לעריכת צו נשיאותי המטיל סנקציות נגד עינן טנג'יל, שלום זיכרמן, דוד חי חסדאי וינון לוי.
ביידן האשים את ארבעת המתנחלים לעיל בלא פחות מ"איום רציני על השלום, הביטחון והיציבות של המזרח התיכון". כמו כן נטען כי הם מהווים "איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב".
מה אפשר לעשות?
הארבעה לעיל נאלצו לקום בבוקר ולגלות כי בעקבות העיצומים הם נותרו ללא חשבון בנק. הבשורה הרעה היא שאין להם הרבה מה לעשות עם זה, אף שהם מעולם לא הורשעו בבית משפט. בפועל ההחלטה האמריקאית חזקה יותר מכל חוק ונמצאת מעל כל שיקול מדינתי. היא לא תלויה אפילו בשאלה האם הם באמת פרעו חוק בגדה המערבית כמו שנטען או שהם סתם קורבנות תמימים.
לבנק ישראל אין הרבה מה לעשות. בהודעה שפרסם הבנק בעקבות ההחלטה להקפיא את חשבונות המתנחלים, הוא אפילו לא התייחס לשאלת מידת האשמה
לבנקים אין ברירה במצב הזה אלא לחסום את החשבון שלהם. אם יחליטו אחרת, הם יסכנו אץ הפעילות שלהם מול השוק האמריקאי. בלי השוק האמריקאי והגישה החופשית לדולרים, הבנק יאבד את היכולת להתקיים.
גם לבנק ישראל אין הרבה מה לעשות. בהודעה שפרסם הבנק בעקבות ההחלטה להקפיא את חשבונות המתנחלים, הוא אפילו לא התייחס לשאלת מידת האשמה של ארבעת הלקוחות. מבחינתו חייבים לציית לאמריקאים.
"עקיפה של משטרי סנקציות, כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין", נכתב בהודעת הבנק.
ניסיון העבר מלמד שגם מבתי המשפט לא יגיע המזור. חשבונותיו של האלוף במילואים ישראל זיו נחסמו בעבר מעצם היותו הבעלים של חברת "גלובל גרופ". החברה פעלה בדרום סודאן והוכנסה על ידי משרד האוצר האמריקאי ל"רשימה שחורה" של גופים החשודים בהלבנת הון או מימון טרור.
זיו הכחיש בתוקף את הטענות נגדו אבל בתי המשפט בישראל דחו פעם אחר פעם את כל ניסיונותיו להפוך את ההחלטה. העליון קבע בערעור שהגיש זיו כי מספיק להיכנס לרשימה השחורה כדי לבסס תשתית סבירה
זיו הכחיש בתוקף את הטענות נגדו אבל בתי המשפט בישראל דחו פעם אחר פעם את כל ניסיונותיו להפוך את ההחלטה. בית המשפט העליון קבע בערעור שהגיש זיו כי מספיק להיכנס לרשימה השחורה כדי לבסס תשתית סבירה לחשד לביצוע פעולות הלבנת הון או מימון טרור.
זה, לטענת בית המשפט, מספיק כדי לאשר לבנק לסרב לנהל את חשבונו של זיו. או במילים אחרות, ברגע שהאמריקאים החליטו – אז אין לבית המשפט בישראל באמת הרבה מרחב פעולה או שיקול דעת.
למעשה, אפילו גופים גדולים במערב שניסו לעקוף את הסנקציות האמריקאיות בעבר לא נחלו הצלחה מסחררת, וזה בלשון המעטה. האירופאים, למשל, ניסו לעקוף את הסנקציות שהטילה ארה"ב על כל מי שמתנהל מול איראן. כדי לעשות את זה, גרמניה, צרפת ובריטניה הקימו ב־2019 מנגנון מיוחד בשם INSTEX.
INSTEX נוצר כמעין "כלי חלופי" להעברות כספיות ללא צורך בשימוש במערכת הפיננסית האמריקאית. המטרה הייתה לאפשר את המשך הסחר בסחורות המותרות, כמו מזון ותרופות, תמורת נפט וסחורות איראניות.
הפעילות של INSTEX נתקלה באתגרים רבים, כולל לחצים פוליטיים מצד ארה"ב. כמו כן היה קושי במציאת חברות שמוכנות לקחת חלק במערכת עקב החשש מסנקציות ישירות
למרות זאת, הפעילות של INSTEX נתקלה באתגרים רבים, כולל לחצים פוליטיים מצד ארה"ב. כמו כן היה קושי במציאת חברות שמוכנות לקחת חלק במערכת עקב החשש מסנקציות ישירות. בפועל, השימוש במנגנון היה מוגבל מאוד, והוא לא הצליח להוות פתרון ממשי לאתגר הסנקציות האמריקאיות נגד איראן.
ניצחון קטן בבית המשפט הושג דווקא בשבוע האחרון, אבל גם הוא קשור רק בעקיפין למי שחלו עליו הסנקציות. כדי שהילדים של ינון לוי, אחד מארבעת החסומים, לא יישארו חסרי כל, התארגן מבצע התרמה לטובתם.
במהלך המבצע נתרמו מאות אלפי שקלים, אלא שאז החליטה חברת האשראי "כאל" לחסום את עסקאות התרומה. על פי הפרשנות של "כאל", גם ילדי החסומים חוסים תחת הסנקציות. ביום רביעי האחרון בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בצו ארעי כי בניגוד להחלטת "כאל", הכספים לא יוחזרו לתורמים. דיון נוסף יתקיים בנושא השבוע.
ההשלכות
הצו של ביידן נגד ארבעת המתנחלים הגיע אחרי ניסיונות שקטים רבים של הידברות מול הממשלה הישראלית לגבי המצב הביטחוני בגדה המערבית. בתגובה, כאמור, הממשל זכה להשתלחויות חסרות רסן במקרה הרע, והתעלמות במקרה הטוב, מצד הממשלה בירושלים.
בצו עצמו מצוין כי ניתן יהיה להטיל בעתיד סנקציות גם נגד פוליטיקאים ופקידי ממשלה ישראלים המעורבים בצורה ישירה או עקיפה במעשי אלימות נגד אזרחים פלסטינים
השיא היה כשהשר איתמר בן גביר האשים את ביידן בסיוע לחמאס. ביידן הבין שכללי המשחק השתנו. במונחים צבאיים ניתן לומר שהוא שיגר טיל מונחה ומדויק, שנועד להסב נזק כלכלי ובעיקר להרתיע את הבייס של בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואפילו של בנימין נתניהו, בלי לגרום לנזק אגבי.
אלא שהטיל הזה הוא בעל פוטנציאל נזק אגבי עצום גם עבור שאר אזרחי ישראל. בצו עצמו מצוין כי ניתן יהיה להטיל בעתיד סנקציות גם נגד פוליטיקאים ופקידי ממשלה ישראלים המעורבים בצורה ישירה או עקיפה במעשי אלימות נגד אזרחים פלסטינים.
![ח"כ לימור הר סון מלך עם תחילת פינוי מאחז אור חיים בשומרון, 20 בינואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/01/IMG-20230120-WA0005-1024x640.jpg "ח"כ לימור הר סון מלך עם תחילת פינוי מאחז אור חיים בשומרון, 20 בינואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)")
אבל אם מישהו חושב שזה יסתיים רק באותם גורמים, סביר להניח שהוא משלה את עצמו. כבר לפני כשבוע דווח כי הממשל האמריקאי שוקל ברצינות להטיל סנקציות דומות גם נגד חיילי צה"ל המשרתים בגדה המערבית, זאת אם הפרקליטות הצבאית לא תגיש תשובות מספקות בנושא זה תוך חודשיים.
עד תחילת כהונת ממשלת בנימין נתניהו, הטלת סנקציות על אזרחים על רקע פוליטי הייתה כלי השמור בעיקר נגד אויבנו הגדולים. מהלך כזה נגד אזרחים ישראלים נראה אז כדמיוני.
הבעיה היא שאם הממשל הכי אוהד ותומך ישראל מזה שנים מטיל סנקציות כאלה נגדנו, הוא בעצם נותן לגיטימציה גם לממשלים הבאים, הפחות ידידותיים, לפעול נגדנו
הבעיה היא שאם הממשל הכי אוהד ותומך ישראל מזה שנים מטיל סנקציות כאלה נגדנו, הוא בעצם נותן לגיטימציה גם לממשלים הבאים, הפחות ידידותיים, לפעול נגדנו. למשל, לא ברור מה ימנע בעתיד מנשיא אמריקאי להטיל סנקציות על חלק מהמגזר העסקי בישראל, בטענה שהוא משווק את מוצריו גם להתנחלויות?
או מה ימנע מנשיא אמריקאי מהצד השני של המפה לסגור חשבונות בנק של מפגינים נגד החלטות ממשלה, בטענה שהם מערערים את היציבות במזרח התיכון, ומכאן גם את הביטחון הלאומי של ארה"ב? מה ימנע משאר מדינות המערב להטיל עלינו סנקציות עכשיו?
למעשה בריטניה וצרפת כבר הצטרפו לסנקציות האמריקאיות העכשוויות. אפשר לומר שבשל התנהלות המופקרת של ממשלת ישראל, נחצה קו אדום שעלול להיות אסון עבור אזרחי ישראל לדורות קדימה.
הפתרון היחיד למצב
אף ששרי הימין רצו בתלונות לבנקים ולבנק ישראל, הפתרון דווקא לא נמצא במגרש הכלכלי־בנקאי. הם ודאי יופתעו שהמפתח ליציאה מהבלגן הזה נמצא דווקא בידיהם. הכלי היעיל היחיד שנותר כדי למנוע סנקציות אמריקאיות הוא למעשה הכלי הדיפלומטי. האפשרות השנייה היא להצטרף לרשימה מפוקפקת של מדינות כמו רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית.
כשמבינים שהאנשים שאמורים לעשות את אותה דיפלומטיה הם בדיוק אותם אלה שהביאו עלינו גם את הסנקציות, זה לא בשורה גדולה במיוחד לחסומים בגדה המערבית ואולי גם לבאים בתור
אולם, כשמבינים שהאנשים שאמורים לעשות את אותה דיפלומטיה הם בדיוק אותם אלה שהביאו עלינו גם את הסנקציות, זה לא בשורה גדולה במיוחד לחסומים בגדה המערבית ואולי גם לבאים בתור משאר רחבי הארץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו