מינימרקט בירושלים (צילום: ליבה פרקש/פלאש90)
ליבה פרקש/פלאש90

פורום המכולות דורש משר הכלכלה להפסיק לקפח קמעונאים קטנים

הדרך לפירוק קרטל המזון עוברת גם בהגברת כושר המיקוח של הקמעונאים הקטנים ● משרד הכלכלה עצמו עודד אותם להתאגד אך הספקים הגדולים לא מוכנים לתת להם הצעות מחיר עם ההטבות שמקבלות הרשתות הגדולות ● כעת הם מאיימים להתחיל למכור מוצרים מיובאים של מותגים פרטיים ● יו"ר פורום המכולות תוקף את ברקת: "הוא מתעלם מתוכנית משרדו – ולא יוכל להוזיל את יוקר המחיה"

הגל הבא של ההתייקרויות צפוי להגיע מייד אחרי פסח, בהמשך לעליות מחירים של עשרות ומאות אחוזים מתחילת המלחמה. הניסיונות של שר הכלכלה ניר ברקת לבייש את הספקים הגדולים לא נשאו פרי – וגם ביטול סימון המחירים אפשר להם לחגוג. המגמה נשקפת גם במדד פברואר, שמאותת כי האינפלציה לא תיעלם בקרוב. מחירי המזון עלו בחודש החולף ב־0.7%.

ועדת הכלכלה אמורה לדון השבוע בהכנסת רשתות הפארמה לחוק המזון וכן בהצעת חוק לעיצומים כספיים על ספקי שירותים ומוצרים חיוניים שיעלו מחירים בשיעור חריג בשעת חירום, אך גם ההצעות האלה לא צפויות לבלום את הדהירה.

בימים האחרונים שר הכלכלה מנסה למנוע את העלאות המחירים ופתח קבוצת ווטסאפ עם עשרות מנהלי רשתות מזון, כשרק הוא עצמו רשאי לכתוב בה. הוא מנסה לגרום להם לבקש פטור מהסדר כובל מהממונה על התחרות שיאפשר להם לדחות העלאות מחירים באופן מתואם, שעל פניו מעורר קושי משפטי. נוסף על כך הוא מציע מדבקות שחורות למוצרים שמחיריהם הועלו במלחמה.

אלא שהספקים והרשתות לא מתרגשים וממשיכים בשלהם. ברקת לא יכול לשלוט במחירי חומרי הגלם והשינוע העולמיים וגם לא בדרישות של הספקים לייקור המוצרים. מה שהוא כן יכול לעשות זה להרחיב מוצרים שבפיקוח (אם כי גם מחיריהם עולים), להרחיב את רפורמת הייבוא, לדרוש מהספקים לפרסם נתוני רווחיות ולנסות להכניס תחרות לקרטל המזון.

שר הכלכלה ניר ברקת במפגש עם ראשי הסקטור העסקי במשק, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
שר הכלכלה ניר ברקת במפגש עם ראשי הסקטור העסקי במשק, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הגדולים בולמים את הקטנים

אחת ההצעות שמשרד הכלכלה עצמו קידם בעבר ויכולה לסייע בקידום התחרות בענף, תקועה לכאורה משום שהשחקנים הגדולים בולמים את הקטנים מהם.

מדובר במיזם של הקמעונאים הקטנים, בהם מכולות ומינימרקטים, שכאלפיים מהם התאגדו כדי להגדיל את כוח הקנייה מול הספקים ועל ידי כך את כושר התחרות שלהם מול הרשתות הקמעונאיות הגדולות. היוזמה נולדה ב־2015 עם השקעה של כמיליון שקל על ידי משרד הכלכלה עצמו וכבר אז הם נתקלו בכתף קרה מצד הספקים.

איגוד הקמעונאים הקטנים רוצה לקלוט את הסחורות במרכז לוגיסטי אחד באזור המרכז ולהפיץ אותן לכלל המשתתפים במחירים זולים יותר מאשר הספקים האחרים

המטרה שלהם היא לקלוט את הסחורות במרכז לוגיסטי באזור המרכז ולהפיץ אותן לכלל המשתתפים במחירים זולים יותר מאשר הספקים האחרים, בהם הסיטונאים וגם חלק מהרשתות הקמעונאיות הגדולות שמוכרות להם במבצעיים מיוחדים.

שופרסל: מייבאים חמאה זולה אבל לא לכל הסניפים (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
אילוסטרציה: קניות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"נמכור מוצרים מיובאים ממותג פרטי"

הקמעונאים הקטנים פנו לצורך זה ליצרנים וליבואנים וביקשו הצעות מחיר מסודרות. "הבעיה היא שהצעות המחיר לא כללו את ההנחות שיאפשרו להפעיל את המיזם", אומר אלי סתוי, יו"ר בהתנדבות של פורום הקמעונאים הקטנים ומי שגם עובד בעצמו כמבקר ברשת רמי לוי. לטענתו, מי שבולם את ההטבה הן הרשתות הגדולות שלא רוצות תחרות.

"היצרנים והיבואנים מעניקים לרשתות הגדולות הנחה סיטונאית בתוספת עמלת הפצה, שכן המוצרים מגיעים אליהם באריזות סגורות והמרכז הלוגסיטי של הרשת עושה את הליקוט וההפצה ויש לפעילות הזו מחיר. ביקשנו את אותם התנאים שהם נותנים לקמעונאים הגדולים. דיברנו עם עשרת ספקים גדולים, כולל אסם ושטראוס־עלית, יוניליוור, דיפלומט, הם אלה שמעניינים אותנו".

"ביקשנו מהיצרנים את אותם תנאים שהם נותנים לקמעונאים הגדולים. דיברנו עם עשרת הספקים הגדולים, אבל אנחנו מרגישים שהם לא באים אלינו בידיים נקיות"

מה אתם מתכוונים לעשות?
"אנחנו מרגישים שהיצרנים לא באים אלינו בידיים נקיות, ומאחר שהקמעונאים הגדולים לוחצים עליהם שלא לאפשר לנו את התחרות הזו, לכאורה הם כבולים מהבחינה הזו. כחלופה לכך, כדי שנוכל לעבוד עם מוצרים טובים וזולים כנראה שהם יהיו תחת ייבוא ולא ייצור מקומי.

"אנחנו במגעים עם הגורמים הגדולים שעוסקים בייבוא מקביל או מותג פרטי כמו קרפור ורשת ספאר שנכנסת לארץ השבוע. לשתיהן יש 750 עד אלף פריטים במותג הפרטי שמגיעים מחו"ל ונמכרים במחירים תחרותיים, אז נתחיל את המיזם בלי המקומיים בתקווה שיצטרפו אחר כך. זה מנגנון לחץ, שיבינו שאם לא מוכרים לנו, אחרים ימכרו ובמכולות ימכרו מוצרים מייבוא במקום כחול לבן".

מימין לשמאל: שר הכלכלה ניר ברקת ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. 11 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)
שר הכלכלה ניר ברקת ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. 11 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)

מה בעצם אתם דורשים משר הכלכלה?
"אנחנו משתתפים בדיוני הוועדה ומבקשים מהם סעד חוקי: שיחוקקו חוק שיחייב את היצרנים והיבואנים לתת לנו את הצעות המחיר באותם התנאים של הקמעונאים הגדולים. זה אפשרי כי היום הם מכינים את החוק שלא יאפשר ליצרנים וליבואנים להעלות מחירים בעת חירום, אז אנחנו מרשים לעצמנו בעזרת חקיקה לכפות עליהם להתנהל כפי שהתבקש מהם.

"זו הזדמנות להרחיב את התיקון לחוק כי כרגע השוק מקפח את הקמעונאים הקטנים. אתם הולכים לכפות חקיקה על היצרנים והיבואנים אז על הדרך תכפו עליהם שוויון הזדמנויות למחסן של הקמעונאים הקטנים".

"שיחוקקו חוק שיחייב את היצרנים והיבואנים לתת לנו הצעות מחיר באותם התנאים של הקמעונאים הגדולים. זה אפשרי כי היום מכינים חוק שיבלום העלאות בעת חירום"

ממשרד הכלכלה ומלשכת השר טרם התקבלה תגובה לכתבה זו. סתוי קובל על כך שברקת לא מוכן להיפגש איתם, אף שכאמור משרדו הוא שהתניע את היוזמה הזו מלכתחילה:

"מתחילת כהונתו ברקת מתייחס רק ליצרנים ולקמעונאים הגדולים ולא לכלל אלפי השחקנים הקטנים בענף המזון שקיבלו את התוכנית בחסות משרד הכלכלה. היינו בקשר עם כולם ואילו השר ממאן להיפגש איתנו. אנחנו מוכנים, ניצלנו את התקציב, גייסנו כאלפיים קמעונאים שרשומים אצלנו, יש מחסן מרכזי שרוצים למלא אותו בסחורה והיצרנים לא רוצים לתת מחירים אז אנחנו תקועים.

סופרמרקט "יוחננוף" ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)
סופרמרקט "יוחננוף" ביד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)

"ברקת לא ממלא את תפקידו. כשהוא טוען שהוא בעד תחרות והוזלת יוקר המחיה ולמעשה תומך בכשל השוק, בריכוזיות ובעסקים הגדולים. לא רק שהוא לא מצליח להוזיל את יוקר המחיה, אלא הוא מחמיר את המצב וכתוצאה מכך המחירים עולים".

עוד 771 מילים
סגירה