המלחמה בעזה החריפה את העוני בישראל

המלחמה הביאה לפיטורי עובדים רבים ולמצוקה נפשית המקשה על מבוגרים ובני נוער, שמסתגרים או מתדרדרים לאלימות, סמים ואלכוהול ● היקף התרומות, שזינק בחודשים הראשונים למלחמה, ירד ● הסטת התרומות לעקורים ולחיילים פגעה בסיוע לעניים ה"רגילים" – והממשלה לא הגדילה את הסיוע לנזקקים

מחסן תרומות של ארגון "לתת" בזמן מלחמת עזה (צילום: ארגון "לתת")
ארגון "לתת"
מחסן תרומות של ארגון "לתת" בזמן מלחמת עזה

המלחמה גורמת לעלייה חדה בהיקף העוני והמצוקה הכלכלית והחברתית בישראל. הנתונים הרשמיים עדיין לא קיימים – דוח העוני מתפרסם כשנה לאחר סוף השנה שאליה הוא מתייחס, כך שהדוח על זמן המלחמה יתפרסם רק בדצמבר 2025 – אבל קיים מידע רב המצביע על החמרה בגורמים לעוני.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי לנפש צנח ברבעון הרביעי של 2023 ב־20.7% במונחים שנתיים. התוצר העסקי ירד באותו רבעון ב־32.2% והצריכה הפרטית ב־27%. התוצר לנפש בשנת 2023 כולה ירד ב־0.1%.

התוצר לנפש משקף את רמת החיים. זאת בניגוד לדוח העוני המשקף פערים חברתיים. בהנחה שרמת החיים ירדה בכל השכבות החברתיות, גם המצוקה בשכבות החלשות החמירה. נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2024 טרם פורסמו. יש אינדיקציות המצביעות על התאוששות כלכלית חלקית, אך רמת החיים לא חזרה לרמה שלפני המלחמה ולא צפויה לחזור אליה בקרוב.

כ־400 אלף ישראלים איבדו בתחילת המלחמה את מקומות עבודתם – פוטרו, הוצאו לחל"ת, או הפסיקו לעבוד מיזמתם. זאת למרות מחסור חריף בעובדים עקב גיוס המילואים

יש שלוש סיבות לגידול בעוני. אחת מהן היא פיטורי עובדים. כ־400 אלף ישראלים איבדו בתחילת המלחמה את מקומות עבודתם – פוטרו, הוצאו לחל"ת, או הפסיקו לעבוד מיזמתם. זאת למרות מחסור חריף בעובדים עקב גיוס המילואים. חלק מהמפוטרים חזרו לעבוד בחודשים האחרונים; בפברואר עמד מספר העובדים שהפסיקו לעבוד בזמן המלחמה על כ־250 אלף.

פצועה ממטח הרקטות מגיעה לבית החולים זיו בצפת. 14 בפברואר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
פצועה ממטח רקטות מגיעה לבית החולים זיו בצפת. 14 בפברואר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

רבים מהמפוטרים היו עובדים מבוססים בהייטק ובתעשייה; רובם לא יגיעו לעוני, גם אם הפיטורים הורידו את רמת חייהם. אחרים הועסקו במשרות רעועות בעסקי מסחר קטנים, שנפגעו קשות בתחילת המלחמה, כשהישראלים מוכי ההלם הפסיקו לבלות ולקנות. דווקא בין המפוטרים קשי היום הללו יש רבים שלא זכאים לדמי אבטלה, כיוון שלא עבדו מספיק זמן לצבור זכאות.

גורם נוסף לגידול בעוני הוא המצוקה החברתית והנפשית. כ־200 אלף ישראלים נמלטו מבתיהם. הם מקבלים שכר גם אם הם לא עובדים, וארגוני סיוע דואגים לספק את צרכיהם הבסיסיים בבתי המלון והדירות שבהם הם שוהים. חלקם חזרו לבתיהם, אבל החיים על מזוודות – לאנשים שחלקם חוו זוועות – מעוררים בעיות נפשיות וחברתיות קשות.

בחודשים האחרונים היקף התרומות צנח. הקטנת התרומות לא פגעה בעקורים, אלא בעיקר בעניים ה"רגילים", שנזקקו לסיוע גם לפני המלחמה וזקוקים לו כיום עוד יותר

מאות אלפים נוספים סובלים ממצוקה נפשית: ניצולים מהטבח, לוחמים, וכאלה שהמלחמה מעוררת אצלם תגובות פוסט־טראומטיות מאירועים קודמים. מצוקתם מעוררת קשיים במשפחות ובמקומות העבודה שלהם. ארגונים חברתיים מדווחים על הידרדרות ונשירה ממסגרות בקרב מבוגרים, ובעיקר בקרב בני נוער.

הגורם השלישי שמחריף את העוני הוא ירידה בהיקף הסיוע לעניים. בתחילת המלחמה הייתה התגייסות נרחבת בחברה הישראלית לטובת העקורים והחיילים, שקיבלו תרומות עצומות של ציוד, מזון, כסף ואפילו דירות. ארגוני סיוע לנזקקים זכו לגידול בהיקף התרומות, אף שחלקן היו מיועדות לעקורים ולחיילים בלבד.

ילדים שפונו מקיבוץ ניר עם למלון הרודס בתל אביב, 3 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ילדים שפונו מקיבוץ ניר עם למלון הרודס בתל אביב, 3 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בחודשים האחרונים היקף התרומות צנח. ההערכה היא שהקטנת התרומות לא פגעה בעקורים, שהצורך הדוחק שלהם בקורת גג, בגדים וציוד בסיסי כבר נענה, אלא בעיקר בעניים ה"רגילים" שנזקקו לסיוע גם לפני המלחמה וזקוקים לו כיום עוד יותר. זאת בשעה שהתמיכה הממשלתית בחלשים ביותר לא גדלה כלל.

"אין ספק שהעוני מחמיר", קובע נשיא ארגון "לתת" ז'יל דרמון, "מלחמות הן לעתים קרובות אקסלרטור לעוני, וכך גם המלחמה הזאת. הייתה החמרה בעוני בזמן מגפת הקורונה, והחמרה נוספת אחריה בשל הזינוק ביוקר המחיה, וכעת בגלל המלחמה. המצב חמור מאוד".

"אנחנו מבקשים לעזור בטיפול בנזקקים ה'רגילים'. הקיבולת שלנו לא אינסופית. אנחנו מתקרבים לרגע האמת, שבו לא נצליח לספק לכל נזקק את המזון והציוד שהוא זקוק להם"

לדברי דרמון: "מאות אלפי אנשים איבדו את עבודתם, כך שהצורך גדל. ואילו היקף התרומות, שעלה מאוד בתחילת המלחמה, ירד".

היקף התרומות כרגע גדול יותר מאשר לפני המלחמה, קטן יותר, או דומה?
"אין ירידה בהיקף האבסולוטי הכולל של התרומות, אבל הצרכים השתנו. בתחילת המלחמה היה דגש על תרומות למפונים, גם אצל התורמים המוסדיים וגם בציבור הרחב, וגם אנחנו הפננו אליהם יותר תרומות, כי היה צורך גדול. כרגע אנחנו מבקשים מהתורמים לעזור לטפל גם בנזקקים ה'רגילים'".

צעיר מחטט בפח אשפה בירושלים, 9 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
צעיר מחטט בפח אשפה בירושלים, 9 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אני מבין בין השורות של דבריך שהשינויים בדפוסי התרומה באו על חשבון הנזקקים הקבועים.
"אני לא אומר 'על חשבון', כי כולם זקוקים לסיוע. אנחנו מגיעים לאן שצריך ולא נוטשים אף אחד. אבל הקיבולת שלנו לא אינסופית. אנחנו מתקרבים לרגע האמת, שבו יש חשש שלא נצליח לספק לכל נזקק את המזון והציוד שהוא זקוק להם.

"ונוסף על הקריאה לתורמים, צריך לשאול: איפה הממשלה? גם לפני המלחמה היינו אחת המדינות עם ההשקעה האזרחית הנמוכה ביותר ב־OECD, והתמיכה הממשלתית והפילנתרופיה בקושי הספיקו. אז עכשיו, איך זה שהממשלה לא מגדילה את התמיכה?"

"גם לפני המלחמה היינו אחת המדינות עם ההשקעה האזרחית הנמוכה ביותר ב־OECD, והתמיכה הממשלתית והפילנתרופיה בקושי הספיקו. אז עכשיו, איך זה שהממשלה לא מגדילה את התמיכה?"

בשנים 2013–2020 האבטלה ירדה, השכר הממוצע, שכר המינימום וחלק מהקצבאות והתמיכות החברתיות גדלו, רמת החיים עלתה והפערים ירדו. בשנים 2021–2022 השכר ורמת החיים זינקו. לא הרגשתם הקלה בעוני?
"בתקופות האלה היה מרוץ של חתול ועכבר בין השיפורים שאתה מדבר עליהם, לבין יוקר המחיה שגדל כל הזמן. כך שגם מי שהשכר והקצבאות שלהם גדלו, לא נעשו בהכרח פחות עניים.

"קצבאות הזקנה כמעט לא גדלו ומצוקת הקשישים החריפה. מספר המשפחות מרובות הילדים, העניות, המשיך לגדול. האבטלה באמת ירדה, אבל תופעת העניים־העובדים התרחבה. גם אם היה שיפור קל במצב, שאנחנו לא הרגשנו בו כי אנחנו עסוקים בהתמודדות עם המצוקה, אנחנו בתקופה אחרת, שבה המצוקה מחריפה".

מחסן המשמש כדירה בבניין בבני ברק, 26.12.2022 (צילום: תני גולדשטיין)
מחסן המשמש כדירה בבניין בבני ברק, 26 בדצמבר 2022 (צילום: תני גולדשטיין)

יש מי שטוענים שהעוני הוא בעיה של משפחות מרובות ילדים, או כאלה שבוחרים לא לעבוד, ולא מתרגשים ממנו. במיוחד כיום, כיוון שחלק ניכר מהמשפחות הללו הן של ערבים וחרדים, שרובם לא משרתים בצה"ל.
"אלה טענות מופרכות שלא קשורות למציאות, וטוב שנתת לי לענות להן.

"רוב העניים הם לא ערבים וחרדים, אלא יהודים לא חרדים. אכן, שיעור העוני בקרב הערבים והחרדים גבוה משיעורם באוכלוסייה, אבל הם לא רוב העניים.

"יש בין העניים הרבה קשישים, חולים ואנשים עם מוגבלויות שבטח לא 'בוחרים לא לעבוד'. יש אלפי משפחות יחידניות, כאלה שבהן שני בני הזוג עובדים, ושל עובדים שפוטרו"

"יש בין העניים הרבה קשישים, חולים ואנשים עם מוגבלויות שבטח לא 'בוחרים לא לעבוד'. יש בין המשפחות העניות אלפי משפחות יחידניות, וכאלה שבהן שני בני הזוג עובדים. כיום נוספות להן משפחות של עובדים שפוטרו. מאז הקורונה יש גם טפטוף של משפחות ממעמד הביניים לעוני, שמתגבר כיום.

"בשורה התחתונה, כ־330 אלף משפחות נמצאות בחוסר ביטחון תזונתי. 330 אלף! אז במקום להאשים את העניים, אני קורא לתרום להם. ולממשלה – להתעשת ולהתחיל לסייע".

חלוקת תרומות של עמותת "לתת" בזמן מלחמת עזה (צילום: עמותת "לתת")
חלוקת תרומות של עמותת "לתת" בזמן מלחמת עזה (צילום: עמותת "לתת")

טענתו של דרמון ביחס לממשלה נכונה רק בחלקה. תקציב משרד הרווחה ל־2024 גדל בכ־900 מיליון שקל ביחס ל־2023 (גם אחרי הקיצוץ הרוחבי בתקציבי המשרדים). מדובר בגידול של כ־10%, הרבה יותר מגידול האוכלוסייה והאינפלציה גם יחד. זאת בהמשך לגידול ממוצע של כ־4% בשנה בשנים 2015–2022 (פחות מגידול האוכלוסייה והאינפלציה).

תקציב הסיוע הישיר לעניים גדל השנה בכ־125 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בתוספת תקציב שתוכננה מראש; מאז פרוץ המלחמה תקציב הרווחה לא הוגדל.

הפדרציות היהודיות של ארה"ב גייסו באוקטובר כ־2.5 מיליארד דולר לארגונים חברתיים בישראל. רוב התורמים לא יוכלו לחזור על התרומה בתקופה הקרובה. רוב התרומות הללו חולקו, סייעו ואזלו

כך או כך, התמיכה הממשלתית מהווה רק חלק קטן מתקציב העמותות המחלקות מזון ומצרכים לנזקקים. "לתת", לדוגמה, קיבלה אשתקד סיוע ממשלתי של כ־6.7 מיליון שקל – פחות מ־4% ממחזורה השנתי, המגיע ליותר מ־200 מיליון. עיקר התקציב של עמותות מסוג זה מגיע מתרומות – ואלה נמצאות כרגע בירידה.

יותר נוער בסיכון, פחות תרומות

ארגון הפדרציות היהודיות של ארה"ב גייס באוקטובר תרומות בסכום חסר תקדים של כ־2.5 מיליארד דולר לארגונים חברתיים בישראל. רוב התורמים היו אנשים פרטיים, עסקים וארגונים קטנים, שהתרומה שלהם הייתה השקעה גדולה שלא יוכלו לחזור עליה בתקופה הקרובה. רוב התרומות הנדיבות הללו חולקו, סייעו ואזלו בחודשים הראשונים למלחמה.

מתנדבים בחרכז החירום הלוגיסטי בחיפה (צילום: יעל הורוביץ / חי פה)
מתנדבים במרכז החירום הלוגיסטי בחיפה (צילום: יעל הורוביץ/חי פה)

גם היקף ההתנדבות ירד. לפי נתונים שפרסמה עמותת "OneDay" לעידוד התנדבות, כ־45% מהישראלים השתתפו באוקטובר בפעילות התנדבותית כלשהי (כלומר, רוב הישראלים שלא התגייסו למילואים התנדבו). רק כ־45% מבין אלה שהתנדבו באוקטובר (כלומר, כ־20% מכלל הישראלים) התנדבו לפני כן. אבל בדצמבר, רק כ־29% מהישראלים התנדבו.

עמותות לא מפרסמות פרטים מדויקים על היקף התרומות שלהן, שעשויים להביך את התורמים. אבל לא מעט עמותות מדווחות באופן כללי על ירידה בתרומות.

"גופים שתרמו לנו בקביעות הפסיקו או הורידו את התמיכה השנה. מאוקטובר עד ינואר ראינו עלייה בתרומות; מינואר יש ירידה. גופים גדולים מסיטים תרומות לטובת תושבי הדרום"

בעמותת "עלם" מדווחים: "גופים שתרמו לנו בקביעות הפסיקו או הורידו משמעותית את התמיכה השנה. מאוקטובר עד ינואר ראינו עלייה בתרומות. מאז ינואר יש ירידה, גם מגופים גדולים כמו הפדרציות וגם מקרנות חירום שקמו עקב המלחמה. במקביל, גופים עסקיים גדולים מסיטים תרומות לטובת תושבי הדרום שמניבות להם פרסום מיידי, על חשבון השקעה באנשים השקופים בחברה".

אלא שהפעילות של "עלם", המסייעת לנערים ונערות בסיכון, דווקא גדלה בזמן המלחמה, וכך גם הצורך שלה בתרומות.

מוקד שעמותת "עלם" ומשרד הרווחה הקימה לסיוע לבני נוער עקורים במצוקה (צילום: עמותת "עלם")
מוקד שעמותת "עלם" ומשרד הרווחה הקימו לסיוע לבני נוער עקורים במצוקה (צילום: עמותת "עלם")

לדברי נטי כראל, מנהלת מטה תחום הקהילה ב"עלם": "מאז 7 באוקטובר יש עלייה במצוקת בני נוער. יש יותר מצוקה נפשית, הסתגרות והתבודדות, שימוש בסמים ובאלכוהול. העלייה קיימת גם באוכלוסיית בני הנוער הכללית וגם, בשיעור גבוה עוד יותר, בקרב בני נוער מפונים".

עלם הקימה באוקטובר בשיתוף עם משרד הרווחה 11 מרכזים לסיוע לנערים עקורים מצפון ודרום הארץ שנקלעו למצוקה. לדברי כראל: "רשמית, הנערים המפונים חזרו ללימודים בדצמבר. בפועל, רובם לא חזרו ללמוד עד היום. יש אלימות בין המפונים עצמם ובין מפונים לנערים מהערים שפונו אליהן. יש חשיפה רבה לתכנים פוגעניים ברשתות החברתיות.

"מאז אוקטובר יש עלייה במצוקת בני הנוער. יותר מצוקה נפשית, הסתגרות והתבודדות, סמים ואלכוהול. גם באוכלוסייה הכללית וגם, בשיעור גבוה עוד יותר, בקרב בני נוער מפונים. הם חיים בתנאים בלתי אפשריים"

"הם חיים בתנאים בלתי אפשריים. במלונות יש כאלה שגרים שש נפשות ויותר בחדר אחד. יש כאלה שעברו דירות חמש פעמים ויותר. הפגיעה הכי קשה היא בנערים מפונים מערים, כמו שדרות וקריית שמונה. לקיבוצניקים יש קהילה תומכת חזקה. אבל גם אצלם יש מצוקה חריפה.

אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
אילוסטרציה: מתנדב אורז חבילות מזון עבור משפחות נזקקות, 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"המפונים מהצפון עדיין לא חוזרים הביתה וזה מקשה עליהם. המפונים מהדרום מתחילים לחזור, אבל הם עברו דברים איומים בשבעה באוקטובר, שנשארו איתם. גם אחרי החזרה הביתה השיקום שלהם יהיה ארוך ודורש היערכות".

מה גורם לעלייה במצוקה אצל בני נוער אחרים, פרט לעקורים?
"יש עלייה במצוקה הכלכלית של ההורים. הורים שפוטרו מעבודתם, שנפגעו ישירות במלחמה, וכאלה שלכאורה לא נפגעו, אבל חוסר הביטחון הכלכלי שלהם גדל והם חושבים פעמיים לפני שמוציאים כסף, גם על דברים שצריך.

"למצוקה הכלכלית נוספים חוסר הוודאות, קטיעת השגרה, האיום על הביטחון האישי וחשיפה לתכנים קשים בחדשות וברשתות החברתיות.

"יש עלייה במצוקה הכלכלית של ההורים. הורים שפוטרו מעבודתם, וכאלה שחוסר הביטחון שלהם גדל. לכך נוספים קטיעת השגרה, האיום על הביטחון האישי וחשיפה לתכנים קשים בחדשות וברשתות החברתיות"

"יש גם בתים עם דינמיקה קשה. אבות ואחים שיוצאים למילואים לחודשים, ולמי שנשארים בבית קשה בלעדיהם וקשה גם כשהם חוזרים, מרוחקים ומנותקים מהשגרה. לפעמים זה יוצר מתחים בבתים, לפעמים גם אלימות.

"ההחמרה במצוקה מגיעה בהמשך להחמרה קודמת בשנתיים של הקורונה. אצל הרבה נערות ונערים נוצר בתקופה ההיא קושי לתפקד, ירידה במפגשים החברתיים, ניתוק ממסגרות. חלקם הסתגרו בבית והתנתקו מהחברה, אחרים נשרו ממסגרות ושוטטו ברחובות. הלמידה בזום לא הייתה תחליף למפגשים".

מוקד סיוע של עמותת "עלם" לבני נוער עקורים בסיכון (צילום: עמותת "עלם")
מוקד סיוע של עמותת "עלם" לבני נוער עקורים בסיכון (צילום: עמותת "עלם")

בשנתיים שבין המגפה למלחמה היה שיפור? חלק מאלה שנפגעו חזרו לתפקוד מלא?
"כן, היו כאלה שמצבם השתפר, אף שזה לקח זמן. אבל חלקם לא הצליחו לחזור לעצמם. לא חזרנו למצב שלפני הקורונה. ועכשיו יש גל חדש של נפגעים".

"הממשלה אחראית לכך שאף אחד לא ירעב"

הנפגעים הקשים ביותר מההתדרדרות החברתית שיוצרת המלחמה הם אלה שמצבם היה הקשה ביותר גם לפניה – העניים הלא יהודים.

"התרומות וההתנדבות התמקדו במפונים ובחיילים. הסיוע לשאר האוכלוסיות הנזקקות לא גדל, כולל אלה שנקלעו למצוקה קשה ביותר, כמו הבדואים ומבקשי המקלט"

לדברי ישי מנוחין, מנהל הפעילות של ארגון "MAZON" בישראל: "המלחמה מדרדרת את המצב החברתי בישראל, קודם כל משום שהממשלה לא מתגייסת בכלל לסייע. מאז תחילת המלחמה, הממשלה לא העבירה שקל אחד לעמותות שמחלקות מזון, למרות הגידול העצום בצרכים".

לאור הגידול בתרומות ובהתנדבות, אולי לא היה צורך בהגדלת הסיוע הממשלתי לעמותות, לפחות בחודשי המלחמה הראשונים?
"תלוי איפה. התרומות וההתנדבות התמקדו במפונים ובחיילים. הסיוע לשאר האוכלוסיות הנזקקות לא גדל, כולל אלה שנקלעו למצוקה קשה ביותר, כמו הבדואים ומבקשי המקלט.

פליטי קיבוצי העוטף במלון בשפיים, אוקטובר 2023 (צילום: זהר שפק, תושב קיבוץ כפר עזה)
פליטי קיבוצי העוטף במלון בשפיים, אוקטובר 2023 (צילום: זהר שפק, תושב קיבוץ כפר עזה)

למה דווקא האוכלוסיות הללו נפגעו?
"חלקם הגדול איבדו את מקומות עבודתם. רוב מבקשי המקלט הועסקו בעסקים קטנים במגזר השירותים כמו מסעדות, שנסגרו. הרבה מהבדואים עבדו בעוטף עזה, ביישובים שהפסיקו להתקיים, או בעסקים שנסגרו, ואחרים, בעיקר הגברים, הפסיקו לעבוד כי פחדו להיכנס ליישובים יהודיים.

"רוב מבקשי המקלט – וחלק מהבדואים – הועסקו באופן זמני ובכל מיני קומבינות, בלי ביטחון סוציאלי, וכשהפסיקו לעבוד נשארו בלי כלום, וגם רשתות ההגנה החברתית לא מפותחות אצלם כמו אצל היהודים.

"רוב מבקשי המקלט, וחלק מהבדואים, הועסקו בלי ביטחון סוציאלי, וכשהפסיקו לעבוד נשארו בלי כלום, וגם רשתות ההגנה החברתית לא מפותחות אצלם"

"ארגונים כמו 'לתת' ו'לקט ישראל' נעזרים ב'ארגוני קצה' קטנים שמחלקים את האוכל בקהילות, ורק מעט מהם פועלים בחברה הבדואית. גם חלוקת תלושי המזון מעוותת לרעת הלא יהודים. אז אם לפני המלחמה שני שלישים מהבדואים נמצאו בחוסר ביטחון תזונתי, כיום זה כמעט כולם".

MAZON הוא ארגון לקידום מדיניות חברתית ולא ארגון סיוע, אבל במלחמה הנוכחית הוא החל לעסוק גם בחלוקת מזון. הארגון רכש מזון בהיקף של כ־200 אלף דולר וחילק למבקשי מקלט ולבדואים בעזרת עמותות מקומיות. חלק מאלה שמחלקים את המזון בשטח הם נזקקים בעצמם שנוטלים גם למשפחות שלהם.

מחסן החירום של עמותת "איתך – מעכי" ביישוב לקיה בנגב (צילום: עמותת "איתך - מעכי")
מחסן החירום של עמותת "איתך (מעכי)" ביישוב לקייה בנגב (צילום: עמותת "איתך (מעכי)")

ביישובים הבדואיים התרומות חולקו בעזרת מתנדבות של ארגון הכפרים הבלתי מוכרים ועמותת "איתך (מעכי)", רובן נזקקות בעצמן. ב"איתך (מעכי)" מדווחים כי הצורך בתרומות ירד עם החזרה החלקית של המשק לפעילות. בשיא המצוקה, העמותה חילקה מזון לכ־1,500 משפחות; כיום היא ממשיכה לחלק לכ־300.

לדברי מנוחין: "תרומות והתנדבות זה נהדר, אבל זה משאב מוגבל ומתכלה. הממשלה היא זאת שיכולה וצריכה לדאוג שאף אחד לא ירעב. אף אחד".

"חמאס הוא ארגון מתועב ונושא באשמה לכל הזוועות, גם בישראל וגם בעזה. אני לא אומר שישראל צריכה להאכיל רעבים בעזה בעצמה, אבל יש מי שמוכנים להאכיל אותם"

גם בעזה? המצוקה הקשה בישראל מתגמדת ליד הרעב שיש שם כעת.
"בוודאי. הרעב בעזה נורא. הוא פשע מלחמה. להרעיב אנשים זה פשע, נקודה".

גם של חמאס.
"בוודאי. חמאס הוא ארגון מתועב ונושא באשמה לכל הזוועות, גם בישראל וגם בעזה. אבל זה לא אומר שלנו מותר לעשות את מה שאנחנו עושים. אני לא אומר שישראל צריכה להאכיל רעבים בעזה בעצמה, אבל יש מי שמוכנים להאכיל אותם, וצריך להכניס אותם ולהפסיק את האסון הזה לאלתר".

פלסטינים הולכים בשלולית במזג אוויר גשום כדי לקבל מנות מזון במחנה אוהלים מאולתר ברפיח שבדרום רצועת עזה, 2 בפברואר 2024 (צילום: Mohammed ABED / AFP)
עזתים בדרך לקבל מזון במחנה אוהלים ברפיח, 2 בפברואר 2024 (צילום: Mohammed ABED / AFP)
עוד 2,137 מילים
סגירה