לפני כשבועיים נסעה שיירה של כמה עשרות ישראלים לכיוון מעבר כרם שלום. הם ליוו משאית עם שני טונות של מזון וציוד שנתרמו על ידי 300 אנשים מרחבי הארץ, שנענו לקריאת תנועת "עומדים ביחד". קילומטרים ספורים לפני מעבר כרם שלום השיירה נחסמה על ידי שוטרים שציינו כי מדובר בשטח צבאי סגור.
הפעילים ניסו למחות בטענה שמתנחלים ופעילי ימין מורשים להגיע למעבר אף שמזה תקופה ארוכה הם בולמים את משאיות הסיוע שאמורות להיכנס לרצועה. הם הבטיחו לנסות להכניס את המשאית בדרך אחרת, וחזרו למקום גם בשבוע שעבר – ונחסמו שוב. משכך, הם החליטו לתעל את המחווה המחאתית לאזור אחר, וישלחו את המשאית לאחד מאזורי המצוקה בגדה המערבית.
הפעולה הסמלית שנכשלה היא טיפה בים הסיוע הנדרש כדי להתמודד עם המשבר ההומינטרי ברצועה. בעוד שבישראל מציירים תמונה סבירה יחסית של הכנסת אספקה כסדרה, בארגוני זכויות אדם וסיוע של האו"ם מגדירים את המצב כ"קטסטרופלי".
הפעולה הסמלית שנכשלה היא טיפה בים הסיוע הנדרש לעזה. בעוד שבישראל מציירים תמונה סבירה של כניסת אספקה, בארגוני סיוע מגדירים את המצב כ"קטסטרופלי"
"הרעבה כשיטת לחימה"
בעדכון האחרון של מתאם פעולות הממשלה בשטחים צוין כי ב־18 במרץ נכנסו לרצועה 243 משאיות, רובן ממעבר כרם שלום וחלקן מניצנה. כמו כן, ספינה ובה 200 טונות של ציוד ומזון שנתרמו על ידי איחוד האמירויות הגיעה ביום שישי האחרון לשטח הימי של עזה ו־12 משאיות פיזרו את הסיוע בצפון הרצועה.
![משאית הסיוע לעזה של תנועת "עומדים ביחד". 7 במרץ 2024 (צילום: עומר שרביט)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/03/20240307_121526.jpg "משאית הסיוע לעזה של תנועת "עומדים ביחד". 7 במרץ 2024 (צילום: עומר שרביט)")
עוד צוין כי נכנסו מכליות גז לבישול, מים הוזרמו למתקני האספקה בצפון הרצועה ונמשכת הצנחת הסיוע מירדן, ארה"ב, מצרים, איחוד האמירויות וארה"ב – בעיקר לצפון הרצועה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים מזכיר שבעזה עדיין פועלות 21 מאפיות שמספקות כשני מיליון לחמים לאוכלוסייה. בעוד כחודשיים תושלם גם ההקמה של המזח הימי האמריקאי בעזה.
לעומת זאת, בארגוני זכויות אדם ישראליים מדגישים כי המספר היומי של משאיות הסיוע שנכנסות לעזה ירד בשליש מלפני המלחמה, וגם אז מספרן לא הספיק, לא כל שכן היום לאחר ההתדרדרות במצב.
העותרים מאשימים את ישראל בכך שאינה עומדת בדיני המלחמה ובחובתה ככוח כובש ונוקטת "בענישה קולקטיבית העלולה לעלות גם כדי הרעבה כשיטת לחימה"
בעתירה שהוגשה שלשום (שני) לבג"ץ על ידי ארגון גישה, המוקד לזכויות הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, הם מאשימים את ישראל בכך שאינה עומדת בדיני המלחמה ובחובתה ככוח כובש ונוקטת "בענישה קולקטיבית העלולה לעלות גם כדי הרעבה כשיטת לחימה".
סף רעב בצפון הרצועה
הם דורשים מעבר חופשי, מהיר וללא עיכוב של כל משלוחי הסיוע, הציוד והסגל ההומניטריים – במיוחד לצפון הרצועה – והגדלתם באופן משמעותי, דרך המעברים מישראל לרצועה. בזמן שבישראל יש פרשנים שמכחישים רעב ברצועה, העתירה מציינת שהאוכלוסייה האזרחית בעזה במצב של תת־תזונה חריפה ועד כה בבתי החולים מתו מתת־תזונה והתייבשות 27 אנשים, בהם 23 ילדים.
מבחינתם, הטענה שישראל לא מערימה קשיים על הסיוע היא חלק מהניסיון להסיר אחריות לאסון ההומניטרי המשתולל בעזה, המנותקת מחשמל ומוגבלת בכניסת מים ודלקים.
הם מתריעים כי המספרים של מקרי המוות ככל הנראה גבוהים יותר וצפויים לעלות ככל שלא תהיה אספקה מיידית של מזון וסיוע מציל חיים. לצד המחסור במזון ומי שתייה נקיים, מוצרי הגיינה ומצרכים חיוניים, בתי החולים שם צריכים דלק, ציוד כירורגי, תרופות הרדמה ואחרות, לצד צוותים רפואיים, בעיקר בצפון, שם מתפקדים שישה בתי חולים באופן חלקי.
מארגון גישה, שכאמור היה שותף להגשת העתירה, נמסרו הדברים הבאים:
"הפסקת אש מידית היא הדרך היחידה למנוע אובדן נוסף של חיי אדם, להביא להשבת החטופים ולאפשר גישה הומניטרית מלאה הנחוצה להצלת חיים.
"על ישראל להשיב לאלתר את אספקת החשמל והמים במלואן, לפתוח את כל דרכי הגישה לרצועה – באוויר, בים וביבשה – לרבות דרכי גישה יבשתיות בצפון הרצועה, ולהכניס את כל הפריטים הנחוצים לארגוני הסיוע למתן מענה הומניטרי, לאפשר את מעברן של משלחות סיוע לצפון עזה, ולעמוד בחובותיה, בהן החובה להימנע מפגיעה מכוונת באזרחים.
"ככוח כובש, מוטלת על ישראל גם החובה לספק סיוע הומניטרי בעצמה. אי־נקיטת צעדים מידיים ואפקטיביים מצדה להגדלת אספקת הסיוע לכלל תושבי הרצועה היא הפרה של חובותיה לפי המשפט הישראלי והצו הזמני שניתן על ידי בית הדין הבינלאומי הגבוה לצדק, וכן הפרה בוטה של החובות המוטלות עליה מכוח הדין הבינלאומי, הן כצד ללחימה והן ככוח כובש".
השופט יחיאל כשר אפשר למדינה להשיב בתוך שלושה שבועות, אך העותרים מתעקשים שנדרש דיון דחוף, כשכל יום שעובר מעמיד בסיכון חיים ילדים ותושבים נוספים וכי העיכוב בסיוע מחריף את הסבל לאין שיעור.
כך, למשל, דוח של ארגון בינלאומי לביטחון תזונתי קבע השבוע שכ־210 אלף תושבים, בעיקר בצפון הרצועה, על סף רעב ו־1.1 מיליון בני אדם בחוסר ביטחון תזונתי "קטסטרופלי". לפי יוניסף (קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים), רמת התת־תזונה בצפון הרצועה הכפילה את עצמה בחודש שעבר, ומתפשטת במהירות בקרב ילדים, אך מאמצי הארגון לסייע נתקלים בהגבלות רבות.
"להציף את עזה בסיוע?"
הציבור הישראלי כמעט לא חשוף לתמונות ודיווחים קשים על תת־התזונה והקושי הלוגיסטי לשנע את הסיוע לאן שצריך. מצד שני, מדי פעם יש תמונות של שווקים מלאי סחורות בדרום הרצועה, עם אזכור של התייקרות המחירים.
210 אלף תושבים בצפון הרצועה על סף רעב ו־1.1 מיליון בני אדם בחוסר ביטחון תזונתי "קטסטרופלי". רמת התת־תזונה בצפון הרצועה הוכפלה ומתפשטת מהר בקרב ילדים
התקשורת לא מתאמצת לתווך ולהבליט את גודל האסון שבהתהוות, מה גם שישראלים לא יכולים להגיע לשטח כדי לראות מה קורה באופן ישיר, מחוץ לסיורים המאובטחים שעורך צה"ל לכתבים. למרות הקושי להתחקות אחר המצב בשטח, העתירה לבג"ץ מנסה לשרטט את העובדות החותכות שכן ידועות.
אם לפני כשבוע מתאם פעולות הממשלה בשטחים נקב במספר של 89 משאיות שנכנסו לעזה, כולל דלקים, הרי שזה הרבה פחות מה־500 המשאיות שנכנסו לשם עד המלחמה. דובר צה"ל הבטיח "להציף את הרצועה בסיוע הומניטרי", אבל ההבטחה הזו תתממש רק עם הקמת המזח הימי האמריקאי, בעוד שבועות ארוכים.
נכון להיום הסיוע מגיע רק מגורמים חיצוניים לאחר שמכירת הסחורות מישראל ומהגדה המערבית נפסקה בתחילת המלחמה – ונמנעו מעבר של חשמל, דלקים ומים, גם דרך הגבול המצרי. מעבר הסחורות של כרם שלום נפתח מחדש רק באמצע דצמבר, והחל לפעול לצד מעבר רפיח.
דרישה ל־300 משאיות ביום
אלא שארגוני הסיוע הבינלאומיים עדיין מדווחים על מכשולים שישראל מערימה ושאם המצב יימשך כך, מספר ההרוגים מהיעדר גישה למים, מזון ותרופות יעלה על מספר הקורבנות בהתקפות הצבאיות. העיכובים נגרמים בבידוק במעברים ובבדיקות נוספות בתוך הרצועה כאשר חלק מהמשאיות לא נכנסות כלל מסיבות ביטחוניות.
דובר צה"ל הבטיח "להציף את הרצועה בסיוע הומניטרי", אבל ההבטחה הזו תתממש רק עם הקמת המזח הימי האמריקאי, בעוד שבועות ארוכים. בינתיים הסיוע היבשתי תקוע
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בעצמו לסיכון של התפשטות מגפות מהרצועה לישראל וגם בארגוני הסיוע קוראים להרחיב את החיסונים, אספקת התרופות והציוד הרפואי, לצד שיפור הגישה למי שתייה נקיים ומתקני תברואה, כדי למנוע מחלות זיהומיות וכאלה המועברות במים.
במה שנוגע למזון, משאיות הסיוע וההצנחות מהאוויר לכ־300 אלף תושבים בצפון הרצועה לא מספיקות כדי לענות על על צרכי האוכלוסייה שם, וחלקם נאלצים לאכול עשב, מספוא לבעלי חיים ולחפור באדמה בניסיון להשיג מים.
במרכז ודרום הרצועה התושבים עומדים בתורים של שעות לחלוקת מזון. ארגוני הסיוע דורשים ציוד שיאפשר כניסה של פיתוח ושיקום אמצעי ייצור של מזון מהצומח והחי. לפי משרד התיאום ההומניטרי של האו"ם (OCHA), ישראל סירבה למחצית מהבקשות למשלחות סיוע לצפון הרצועה, שחלקן יועדו לחלוקת מזון ואחרות לסיוע לבתי חולים, מתקני מים, היגיינה וסניטציה וכן דלק.
נוכח המצוקה בצפון הרצועה, באופן חריג ישראל העבירה לראשונה בפברואר סיוע דרך מעבר לא מוסדר ליד בארי ובסוף החודש שעבר נהרגו שם 118 בני אדם שצבאו על משאיות הסיוע.
העותרים טוענים: "על אף שישראל אומרת שהיא לא מגבילה את כמות הסיוע לצפון הרצועה או בכלל, או מערימה קשיים על העברתו, העובדות בשטח מלמדות אחרת"
לצד הקושי הבירוקרטי בצד הישראלי, הקושי לפיזור והעברת הסיוע נובע גם מההרס הרב שנזרע בתשתיות ברצועה. בשורה התחתונה, בעתירה נטען: "על אף שישראל טוענת שהיא לא מגבילה את כמות הסיוע לצפון הרצועה (או בכלל) או מערימה קשיים על העברתו, העובדות בשטח מלמדות אחרת".
המתאם ההומניטרי של האו"ם קורא לאפשר מעבר יבשתי של 300 משאיות ביום כדי לפתור את בעיית הרעב בצפון הרצועה – ולכל הצדדים ברור שהבעיה תוכל להיפתר באמת רק בהפסקת הלחימה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם