המלחמה בעזה מעסיקה כיום את העולם יותר מכל אירוע בינלאומי אחר. תמונות קשות ודיווחים מתפרסמים מדי שבוע באתרים החשובים בעולם, לצד הצהרות מדינאים מהעולם המערבי והמזרח התיכון, שתוקפים באופן יום־יומי את ישראל ואת הפלסטינים כאחד – ודורשים הפסקת אש.

בעולם מתחוללים כיום עשרות סכסוכים מזוינים, יותר מאשר בכל זמן מאז מלחמת העולם השנייה. אבל המלחמה בישראל ובעזה, והעימותים שנוצרו סביבה בלבנון, סוריה, עיראק והים האדום – מעסיקים את העולם יותר מכולם. הסכסוך המקומי הוא כרגע הקטלני וההרסני בעולם – וגם היקר ביותר.

ארה"ב, מדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה ומדינות ערב מקדישות למלחמה המקומית סכומי ענק. אמצעי הלחימה המסובסדים שארה"ב מעבירה לישראל, נזקי מתקפות החות'ים למסחר והלחימה בהם, כמו גם הסיוע לאזרחים בעזה, עולים הון עתק. רק חלק מהמידע על כך שקוף וניתן לפרסום, חלקו אף לא ניתן לכימות, אבל ההוצאות הניתנות לבדיקה מגיעות לסכומים אסטרונומיים.

הסיוע האמריקאי לישראל: מיליארדי דולרים

ארה"ב מממנת חלק ניכר מהנשק והתחמושת המשמשים את ישראל במלחמה. ארה"ב מעבירה לישראל סיוע קבוע של כ־3.15 מיליארד דולר בשנה. ממשלת ארה"ב רוכשת מהתעשייה האמריקאית נשק ותחמושת מתוצרתה – ומעבירה אותו לישראל. כך הממשל מסבסד את תעשיית הנשק ומסייע לישראל בו־זמנית.

לוחמי צה"ל בגבול עזה, 27 בדצמבר 2023 (צילום: Photo by JACK GUEZ / AFP)

מייד לאחר הטבח בעוטף עזה ביקש הנשיא ג'ו ביידן מהקונגרס לאשר סיוע חד־פעמי בסך כ־14.1 מיליארד דולר לישראל – הסכום הקבוע עם תוספת של כמעט 11 מיליארד דולר.

לפי ניתוח של המכון לחקר ביטחון לאומי, התקציב כולל כ־5.2 מיליארד דולר להגנה אווירית (כיפת ברזל, חץ ומגן אור), 850 מיליון דולר לתחמושת וכ־4.4 מיליארד דולר ל"תקציב משרד ההגנה", הכולל, לפי הערכות מומחים, נשק.

הרפובליקאים והדמוקרטים מסכימים על הצורך לסייע לישראל, אבל ביידן עיגן את הסיוע בחבילה ענקית הכוללת גם סיוע לאוקראינה, שהרפובליקאים מתנגדים לו

ההצעה אושרה בפברואר בסנאט האמריקאי, אך טרם אושרה בבית הנבחרים, עקב מחלוקת בין המפלגות האמריקאיות. הרפובליקאים והדמוקרטים מסכימים על הצורך לסייע לישראל, אבל ביידן עיגן את הסיוע בחבילה ענקית הכוללת גם סיוע לאוקראינה, שהרפובליקאים מתנגדים לו, ואינה כוללת תוספת תקציב לאבטחת הגבול עם מקסיקו, שהרפובליקאים דורשים.

פוליטיקאים מהשוליים השמאלים של המפלגה הדמוקרטית דוחפים לביטול הסיוע לישראל, וביידן שוקל לאיים לעצור אותו במקרה של פעולה ברפיח. אולם, ההערכה היא שהסיוע יעבור.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, 3 בפברואר 2022 (צילום: POOL / Getty Images via AFP)

בינתיים, יצרני הנשק האמריקאים כבר העבירו לישראל מאז אוקטובר נשק ותחמושת בהיקף ענק על חשבון התשלום העתידי שהן אמורות לקבל מהממשל. ממשלות ישראל וארה"ב לא פרסמו כמה מהסיוע כבר הועבר בפועל. עם זאת, כלי תקשורת זרים פרסמו הדלפות חלקיות המראות את סדרי הגודל של ההעברות.

בהדלפות הללו פורסם כי האמריקאים העבירו לצה"ל עד פברואר "23 אלף טילים מונחים" וכי עלות טיל מונחה נעה "בין 120 ל־250 אלף דולר". עלות הטילים המונחים נעה, אפוא, בין 2.5 לחמישה מיליארד דולר.

יצרני הנשק האמריקאים כבר העבירו לישראל נשק ותחמושת על חשבון תשלום עתידי שהן אמורות לקבל מהממשל. האמריקאים העבירו לצה"ל מאוקטובר עד פברואר טילים מונחים בעלות המוערכת בין 2.5 ל־5 מיליארד דולר

עוד פורסם כי האמריקאים העבירו לישראל כ־16 אלף פצצות "כבדות" (של אלף טון), שכל אחת מהן עולה כ־60 אלף דולר. עלות הסעיף הזה בסיוע מתקרבת, לפי ההדלפה, לכמיליארד דולר.

גם גרמניה מספקת לישראל נשק בכמויות ענק. מאז אוקטובר אישרה ממשלת גרמניה לתעשיות הצבאיות שלה למכור לישראל נשק ואמל"ח בהיקף של 326.5 מיליון אירו – יותר מפי 10 מהייצוא הביטחוני השנתי של גרמניה לישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ בירושלים, 17 במרץ 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

באתר "אל ג'זירה" ובאתרי שמאל קיצוני אנטי־ישראליים פורסם כי חלק מהאספקה מגרמניה ניתנת לישראל חינם או במחיר מסובסד, כסיוע. הטענה, שנועדה לנגח את תמיכת גרמניה בישראל, אינה מבוססת, אך גם לא הוכחשה. שגרירות גרמניה ומשרד הביטחון לא השיבו לשאלת זמן ישראל האם ממשלת גרמניה אכן מסבסדת את חלק מאספקת הנשק לישראל.

התקפות החות'ים: נזק כלכלי של עשרות מיליארדים

החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בחלק מתימן, שולחים מאמצע אוקטובר רקטות לישראל ולאוניות מסחר העוברות סמוך לתימן. החות'ים, שדורשים שישראל תפסיק לתקוף בעזה, כיוונו את הרקטות בהתחלה לאוניות שזיהו כ"ישראליות", אך כשגילו שקשה לשייך ספינות מסחר, החלו לתקוף אוניות בלא הבחנה.

עד למלחמה, עברו במיצר כ־30% ממכולות המסחר בעולם. מאז שהחלו ההתקפות, המסחר עבר לנתיב ארוך המקיף את כל אפריקה. הארכת המסלול מייקרת את שינוע המכליות במסחר העולמי בכ־160%

החות'ים תוקפים במיצר באב אל־מנדב, המחבר בין האוקיינוס ההודי לים האדום. עד למלחמה, עברו במיצר הזה כ־30% ממכולות המסחר בעולם, שנשאו כ־15% מהמסחר העולמי. מאז שהחלו ההתקפות, המסחר עבר לנתיב ארוך בהרבה, המקיף את כל אפריקה.

בסקירה שפרסם לאחרונה משרד האוצר הישראלי, נכתב כי הארכת המסלול מסביב לאפריקה מייקרת את שינוע המכליות במסחר העולמי בכ־160%. השבתות המסחר בזמן מגפת הקורונה ייקרו את שינוע המכליות בעולם בכ־440% – וזה היה אחד הגורמים להתפרצות האינפלציה בעולם בשנים האחרונות, עוד לפני המלחמה באוקראינה שהחריפה אותה.

חמושים חות'ים מפגינים נגד תקיפות ארה"ב ובריטניה בצנעא, תימן, 14 בינואר 2024 (צילום: AP)

כלכלנים מעריכים, על סמך התקדים של מגפת הקורונה, כי האטת שינוע המכליות בעולם צפויה לגרום להתייקרות של כ־3% במחירי הנפט העולמיים. כל אלה יביאו להחרפה באינפלציה.

בארגון OECD מעריכים כי אם התקפות החות'ים והסטת נתיבי המסחר יימשכו שנה (עד אוקטובר 2024), הם יעלו את יוקר המחיה בעולם בכ־0.4%.

כלכלנים מעריכים כי האטת השינוע תייקר בכ־3% את מחירי הנפט. ב־OECD מעריכים כי אם התקפות החות'ים והסטת נתיבי המסחר יימשכו עד אוקטובר הם יעלו את יוקר המחיה בעולם בכ־0.4%

בנציבות האיחוד האירופי מעריכים כי התקפות החות'ים יעלו את האינפלציה בגוש האירו בשיעור של 0.2%–0.3%.  בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זקס צופה תרומה של 0.2% לאינפלציה באירופה וכ־0.15% בארה"ב.

קשה לדעת מה תהיה השפעת ההתקפות בפועל. הישראלים, שמוכנים לשלם מחירים גבוהים על המלחמה הקיומית והמוצדקת בחמאס וחזבאללה, אולי אינם רואים בתוספת של 0.2% או 0.3% לאינפלציה מכה קשה.

ספינת המשא הבריטית רובימאר לאחר שנפגעה במתקפת טילים חות'ים, 1 במרץ 2024 (צילום: AFP PHOTO/ SATELLITE IMAGE ©2024 MAXAR TECHNOLOGIES)

אבל למי שהמלחמה אינה קיומית בשבילם, וסובלים גם כך מאינפלציה, זהו מחיר גבוה. עלייה של 0.2% בקצב האינפלציה השנתי באירופה מהווה הפסד של כ־14 מיליארד אירו לכלכלת האיחוד האירופי; עלייה של 0.15% באינפלציה בארה"ב – הפסד של כ־17 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית.

מדינות המערב הגיבו למתקפות החות'ים בהתקפות משלהן, שגם הן עולות כסף רב. ארה"ב, שהעתיקה שתי נושאות מטוסים למזרח התיכון מייד לאחר מתקפת חמאס, מנהלת במקביל גם מלחמה מוגבלת עם ארגוני טרור שיעיים שמתקיפים את בסיסיה בעיראק ובסוריה.

העתקת נושאות המטוסים והלחימה בסוריה, עיראק ותימן עלתה לארה"ב כ־1.6 מיליארד דולר. אם הלחימה תימשך עד ספטמבר 2024, הלחימה תעלה כ־2.2 מיליארד

אתר פוליטיקו פרסם בסוף ינואר ציטוט של גורם בפנטגון, לפיו העתקת נושאות המטוסים למזרח התיכון והלוחמה בסוריה, עיראק והים האדום עלתה לארה"ב כ־1.6 מיליארד דולר (לא כולל הסיוע לישראל).

לפי האתר, אם הלחימה תימשך עד ספטמבר 2024, היא תעלה כ־2.2 מיליארד דולר. חבילת התקציב הנמצאת בדיונים בקונגרס כוללת גם כ־2.4 מיליארד דולר למלחמה בארגוני הטרור השיעיים במזרח התיכון.

דובר החות'ים יחיא סארי במהלך עצרת בצנעא לסולידריות עם הפלסטינים, 15 במרץ 2024 (צילום: MOHAMMED HUWAIS / AFP)

במלחמה בחות'ים משתתפות גם בריטניה, דנמרק, הולנד, קנדה, אוסטרליה, בחריין וכן כוח של האיחוד האירופי. רק חלק מהמדינות הללו חושפות את תקציבי הביטחון שלהן. לפי מה שפורסם, בריטניה הוציאה על הלחימה בחות'ים כ־19 מיליון ליש"ט; צרפת, שחלקה בלחימה קטן יותר, הוציאה כמיליון אירו.

לדברי הכלכלן דורון פסקין, חוקר שוקי המזרח התיכון: "עלות הסיוע האמריקאי בנשק ותחמושת במלחמה הנמשכת חמישה חודשים מצטברת לשווי אדיר, גם אם צפוי.

חוקר שווקי המזרח התיכון, הכלכלן דורון פסקין (צילום: באדיבות המצולם)

"מה שהיה פחות צפוי היא המכה שהנחיתו החות'ים על תעשיית הספנות העולמית. באמצעים פשוטים הצליח ארגון טרור לגבות עלות גבוהה מכלכלת העולם. ספינות שורפות יותר דלק וזקוקות ליותר תחזוקה, וזה יקר".

לדברי פסקין: "במבט לעתיד, אם לא תימצא הסדרה מדינית מניחה את הדעת לסוגיית השליטה בעזה, כמו גם לנוכחות החות'ים בקרבת נתיבי המסחר, העולם יצטרך להתרגל למציאות של עלויות סחר גבוהות ממה שהיו עד 2023".

הסיוע בעזה: תוספת של מאות מיליוני דולרים

עלות נוספת של המלחמה, קטנה יותר במונחים פיננסיים אבל גבוהה יותר במונחים פוליטיים ורגשיים, הוא הסיוע ההומניטרי שמדינות המערב ומדינות ערב נאלצות להעביר לאזרחים ברצועת עזה כדי להקל באסון ההומניטרי .

ארגוני סיוע מעריכים כי כ־200 אלף מתושבי הרצועה שרויים ברעב, וכמיליון – בתת־תזונה. לפי דיווחים, מאות אלפי בני אדם אוכלים פחות מארוחה ביום, חלקם אף חיים מאכילת עשבים, והיו ילדים ואנשים עם מוגבלויות שמתו מרעב.

חבילת המלחמה הנמצאת בדיונים בקונגרס כוללת סיוע הומניטרי לגדה המערבית, עזה ומוקדי מצוקה נוספים בהיקף של כתשעה מיליארד דולר, המיועדים גם לסיוע החירום וגם לשיקום העתידי של הרצועה

מדינות מערביות וערביות מימנו בחודשים האחרונים רכישה ושינוע של סיוע חירום לתושבי עזה בעלות של יותר ממיליארד דולר. ארה"ב תרמה עד כה לסיוע כ־200 מיליון דולר. חבילת המלחמה הנמצאת בדיונים בקונגרס כוללת סיוע הומניטרי לגדה המערבית, עזה ומוקדי מצוקה נוספים בהיקף של כתשעה מיליארד דולר, המיועדים גם לסיוע החירום וגם לשיקום העתידי של הרצועה.

משגרירות גרמניה נמסר כי היא מימנה עד כה סיוע בהיקף של כ־165 מיליון אירו לעזה. לפי פרסומים, שווייץ, קנדה והאיחוד האירופי תרמו סיוע בהיקף של כ־100 מיליון דולר כל אחת, ובריטניה כ־80 מיליון. ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ירדן ומצרים תרמו סיוע בהיקף של כמה עשרות מיליונים נוספים.

הצנחת סיוע הומניטרי לעזה, 15 במרץ 2024 (צילום: AFP)

ארה"ב, קנדה ומדינות אירופאיות וערביות תרמו בקביעות לסיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה ובגדה המערבית גם לפני המלחמה, דרך הרשות הפלסטינית, ארגון הסיוע לפליטים אונר"א וארגונים נוספים. היקף התרומות הללו הגיע לכמיליארד דולר בשנה.

עלות הסיוע לעזה בחמישה חודשי המלחמה כפולה, אפוא, מהסיוע השנתי הקבוע לפלסטינים בעזה ובגדה גם יחד. זאת אף שמספר משאיות הסיוע שנכנסו לעזה לפני המלחמה היה גדול פי שלושה, ולכאורה עלות הסיוע הייתה אמורה דווקא לקטון.

התרומות לסיוע לעזה מתקזזות עם הקטנת התרומות לאונר"א. ארה"ב תרמה לאונר"א כ־340 מיליון דולר בשנה וגרמניה 200 מיליון. שתיהן הקפיאו את התרומות לארגון

אבל המלחמה עצרה את החקלאות והדיג בעזה; ההפצצות והלחימה השמידו כמויות ענק של ציוד ומזון; המלחמה הפסיקה גם את ייבוא המזון והציוד שנמכר ברצועה, בכסף שרובו הגיע מהרשות הפלסטינית, קטאר ואיראן – וישראל עצרה את כל הזרמת הכספים הללו. תושבי עזה מתקיימים כיום מסיוע הומניטרי בלבד. גם חלוקת הסיוע בידי אונר"א צומצמה, לאחר שהתבררו קשרי הארגון עם חמאס.

מיליארד הדולרים שנתרמו לסיוע לעזה מתקזזים, בחלקם, עם הקטנת התרומות לאונר"א. ארה"ב תרמה עד כה לאונר"א כ־340 מיליון דולר בשנה וגרמניה 200 מיליון, ושתיהן הקפיאו את התרומות לארגון, כך שהסכום הכולל של התרומות שהן מעבירות לעזה אמור להיות נמוך מאשר בשנים קודמות.

משאיות סיוע הומניטרי בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום. 17 בפברואר 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

שאר מדינות האיחוד האירופי העבירו עד כה לאונר"א כ־150 מיליון דולר בשנה. חלקן הקפיאו את הסיוע לאונר"א, אחרות ממשיכות בו, ובסך הכול הן תורמות כיום לאזרחים בעזה יותר מכפי שתרמו לפני המלחמה.

גם בריטניה הקפיאה את הסיוע לאונר"א, אבל מעבירה לעזה סיוע חירום גדול מסכום התרומה שהוקפא – ואילו מדינות ערב דווקא הגדילו כעת את תרומותיהן לאונר"א. איחוד האמירויות, למשל, שלא תרמה לאונר"א בעבר, תרמה לארגון לאחרונה כחמישה מיליון דולר.

"מבחינת אומות העולם, העלויות הגדולות של המלחמה מצטרפות לשיקולים שגורמים להן ללחוץ להפסקתה: שיקולי ביטחון לאומי, יציבות אזורית, ובמקרה של ארה"ב – בחירות"

הסיוע לעזה אינו כולל, כמובן, הון עתק שמדינות כלשהן ישלמו בעתיד, אם וכאשר ינסו לשקם את עזה. בארגוני הסיוע מעריכים ששיקום הרצועה "יעלה עשרות מיליארדי דולרים ויארך שנים – אם בכלל יהיה מי שיסכים לשלם".

ההנחה הרווחת בישראל היא ש"העולם ישקם את עזה". אבל בעולם המערבי והערבי מתנים תרומות לשיקום בהעברת השליטה בה לרשות הפלסטינית – דרישה שישראל לא מסכימה לה; בהתחייבות ישראלית שלא להפגיז את הרצועה – דרישה שישראל לא יכולה להסכים לה; ובמצב הכלכלי במדינות התורמות עצמן, שלא בהכרח יאפשר זאת. כך שלא ברור אם, מתי ואיך עזה תשוקם.

ההרס בחאן יונס בדרום רצועת עזה בעקבות הפצצות צה"ל, 6 במרץ 2024 (צילום: AFP)

לנוכח העובדה שהמלחמה בעזה ונגזרותיה עולות לעולם המערבי ולמדינות ערב המתונות סכומי עתק, אין פלא שהן לוחצות על ישראל והפלסטינים כאחד להגיע להפסקת אש.

לדברי פסקין: "מבחינת אומות העולם, העלויות הגדולות של המלחמה מצטרפות לשיקולים רבים שגורמים להן ללחוץ להפסקתה: שיקולי ביטחון לאומי, יציבות אזורית, ובמקרה של ארה"ב – בחירות.

"ביידן, במיוחד, רוצה שהמלחמה תיגמר כמה שיותר מהר. היא מהווה בעיה עבור הבייס שלו. במעוזים הערביים והמוסלמיים בארה"ב הייתה הצבעת מחאה נגדו בפריימריז וכ־10% מחברי המפלגה הדמוקרטית שמו פתקים לבנים. אסור לו שזה יימשך עד הבחירות".

"ביידן, במיוחד, רוצה שהמלחמה תיגמר כמה שיותר מהר. היא מהווה בעיה עבור הבייס שלו. במעוזים הערביים והמוסלמיים בארה"ב הייתה הצבעת מחאה נגדו בפריימריז וכ־10% מחברי המפלגה הדמוקרטית שמו פתקים לבנים"

אתה חושב שאותם שיקולים – ביטחון, יציבות אזורית, בחירות – הם אלה שגרמו לארה"ב ולעולם המערבי להתייצב בהתחלה לצד ישראל, למרות העלות? הרי רוב הציבור, לפחות בארה"ב, תומך בקיום ישראל וסולד מטרור אסלאמי.
"אני חושב שבמקור, התייצבות המערב לצד ישראל הייתה מתוך דאגה לישראל וזעזוע ממה שקרה. לכך נוספו שיקולים ביטחוניים: התקפת חמאס התפרשה כחלק מ'ציר הרשע' של רוסיה, סין, איראן ושלוחותיהן באזור.

"השיקולים האלה גברו אחר כך עם התקפות החות'ים, לצד הנזק הכלכלי שלהן. אבל כרגע המלחמה נתפשת כאירוע יקר ומזיק, מכל הבחינות, שצריך להיגמר".

סיוע מושט מטעם עמותת "המטבח העולמי המרכזי" מתקרב לחופי עזה (צילום: World Central Kitchen/WCK.org)

בישראל אומרים: אם נסיים את המלחמה כמו שהעולם דורש, נחזור לאותן סכנות קיומיות שהיינו בהן לפניה ושהביאו לטבח בעוטף עזה.
"העולם שם על השולחן הצעה לפתרונות: ממשלת מומחים של הרשות הפלסטינית, שתחתה תעבוד ועדה לשיקום ולשליטה בעזה, בחסות ערבית ובינלאומית.

"מדינות המפרץ יספקו כסף לשיקום, הבנק העולמי ומומחים יפקחו על ההוצאות, יוכשר כוח ביטחוני שינסה לסנן כמה שאפשר את אנשי חמאס בעבר ובהווה. ישראל לא מסכימה לזה.

"כרגע המלחמה נתפשת כאירוע יקר ומזיק שצריך להיגמר. העולם שם על השולחן הצעה לפתרון: ממשלת מומחים של הרש"פ. ישראל לא מסכימה. זה נכון שזה לא פתרון טוב. אבל שלטון ישראלי הוא עוד פחות טוב"

"זה נכון שזה לא פתרון אידיאלי עבור ישראל. לצערי, אין שום פתרון טוב לבעיית עזה. אבל שאר הפתרונות עוד פחות טובים. כמו, למשל, שלטון ישראלי שיהיו לו עלויות כלכליות וביטחוניות אדירות, ויביא לבידוד בינלאומי".

קרבות עזים בין אוקראינה ורוסיה בבאחמוט, 15 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Libkos)

נזק עקיף וקשה לאוקראינה

ייתכן כי המדינה שמשלמת את המחיר הגבוה ביותר על המלחמה בעזה, פרט לישראל עצמה, היא אוקראינה. עד ספטמבר אשתקד, הפלישה הרוסית לאוקראינה עמדה במרכז תשומת הלב של המערב, שהשקיע משאבים גדולים בסיוע כספי וביטחוני לאוקראינה. ארה"ב אף העבירה בינואר שעבר לאוקראינה מצבורים גדולים של תחמושת, שהחזיקה בישראל במחסני חירום.

כעת, הסיוע מתחלק בין שתי המדינות, והקטטה בקונגרס מעכבת אותו לשניהן. ארה"ב נערכת גם לאפשרות של פלישה סינית לטאיוואן, וזקוקה להחזיק מספיק נשק כדי להיערך לאפשרות של מלחמה בשלוש חזיתות. תעשיית הנשק האמריקאית, שהאטה את עבודתה לפני הפלישה לאוקראינה, מתקשה כיום לעמוד בקצב. בישראל חוששים ממחסור באמל"ח; באוקראינה הוא כבר קיים.

"הביקוש הגובר לייצור נשק, שנוצר, בין השאר, בשל הצירוף של המלחמות בעזה ואוקראינה, יצר צווארי בקבוק באספקה, ובצבא אוקראינה מדווחים על חוסרים"

אתמול פורסם ב"וושינגטון פוסט" כי אוקראינה מרחיבה את ייצור האמל"ח העצמאי ונערכת למצב שבו תיאלץ לייצר את רובו בעצמה – אפשרות מסוכנת למדינה שנלחמת במעצמה כמו רוסיה. בכתבה נכתב: "הביקוש הגובר לייצור נשק, שנוצר, בין השאר, בשל הצירוף של המלחמות בעזה ואוקראינה, יצר צווארי בקבוק באספקה, ובצבא אוקראינה מדווחים על חוסרים זמניים במוצרים מסוימים".

בכתבה צוטטו בכירים בממשל ובתעשייה הצבאית של אוקראינה שהצהירו: "אין לנו מספיק תקציב לנהל את המלחמה הזאת […] בלי עזרת חברינו ושותפינו במערב יש חשש שלא נוכל למלא את צרכי צבא אוקראינה במלואם".

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מצלם סלפי עם שברי מטוס לציון יום השנה השני לפלישה הרוסית לאוקראינה, 24 בפברואר 2024 (צילום: AFP PHOTO / UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)