שמרו נפשותיכם מסוכני האמונה הטפלה של ה"אחדות"

.בני גנץ בהצבעה על חוק התקציב ישראל כץ, בנימין נתניהו, דודי אמסלם ויריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
בני גנץ בהצבעה על חוק התקציב לצד ישראל כץ, בנימין נתניהו, דודי אמסלם ויריב לוין

בימים אלו שולטת בישראל אמונה טפלה, לפיה "בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם", וכך השבעה באוקטובר קרה בגלל היעדר "אחדות בעם". על פי האמונה הטפלה הזו, הסיבה לאסוננו היא "שנאת חינם", הריבים ביננו.

כאילו האל הוא הורה מותש שנמאס לו מהריבים בין הילדים, אז הוא מעניש אותם עם טבח בקנה מידה מקראי, חטופים, מלחמה בעזה, הסלמה ביטחונית רב זירתית, גל אנטישמיות עולמי, משפט בבית הדין לצדק בהאג, הורדת דירוג אשראי, הורדת דירוג הדמוקרטיה, והתחלה של חרם בינלאומי. כל זה יחד מהווה איום קיומי על מדינת ישראל המשול ל"חורבן בית שלישי".

כאילו האל הוא הורה מותש שעייף מהריבים בין הילדים, אז הוא מעניש אותם בטבח בקנה מידה מקראי, חטופים, מלחמה בעזה, הסלמה רב-זירתית, גל אנטישמיות עולמי, משפט בהאג, הורדת דירוג אשראי ועוד

ולכן הפתרון פשוט: להפסיק לריב!

כך צצות שוב ושוב יוזמות "אחדות" חלמאיות ונאומי "אחדות" דמנטיים, כמזור לסכנה הקיומית. כמו דורותי בארץ עוץ, אם רק נדלג מחובקים עם צבי סוכות (האריה), שמחה רוטמן (איש הפח) ובני גנץ (הדחליל), נקיש בעקבי המגף הצבאי ונגיד "אהבת חינם" שלוש פעמים, הכל יהיה בסדר.

מקור הקשר בין "שנאת חינם" וחורבן הבית הוא אגדות החורבן בתלמוד. אך גם חז"ל לא חשבו שבית המקדש חרב בגלל "שנאת חינם". מלבד סיפור קמצא ובר קמצא הידוע, באגדות החורבן מתוארות סדרה של סיבות. אלה כוללות קיטוב חברתי, היעדר כבוד או בושה, עבירות דת, עבירות מין, ילדים שלא למדו, ניצול החוק לרעה, היעדר צדק, קנאות ושחיתות. כלומר, האגדות מתארות תהליך ארוך ומורכב של התפרקות של חברה.

קחו לדוגמה את האגדה הפחות ידועה "על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך": באותם ימים היה מנהג להוציא לפני חתן וכלה תרנגול ותרנגולת. כשגדוד רומאי חלף ולקח את התרנגולים, יהודים התנפלו עליהם באלימות. זה התפרש כמרד, הגיע לקיסר, וכך "שלש מאות אלפים שולפי חרב עלו להר המלך והרגו בהם שלושה ימים ושלושה לילות".

נראה שחז"ל סבורים שהיהודים עשו פרובוקציה קנאית מיותרת. מעניין מה היו אומרים על פרובוקציות קנאיות מיותרות של מתנחלים, שרים וחברי קואליציה.

כך צצות יוזמות "אחדות" חלמאיות ונאומי "אחדות" דמנטיים, כמזור לסכנה הקיומית. כמו דורותי בארץ עוץ, אם רק נדלג מחובקים עם סוכות (האריה), רוטמן (איש הפח) וגנץ (הדחליל), ונגיד "אהבת חינם" – יהיה בסדר

בכל מקרה, נראה שחז"ל צפו את האבסורד בניסיון למצוא הסבר פשטני לתופעה מורכבת, כשהאשימו תרנגול ותרנגולת בחורבן. האמונה הטפלה ש"שנאת חינם" הביאה את מדינת ישראל למשבר חסר תקדים היא מגוחכת כמו להאמין ש-7.10 קרה בגלל תרנגולים.

הפיתוי לחשיבה מאגית ברור: מה עדיף, להישיר מבט על מציאות של קלקול כל כך טוטלי ולהודות שאיש אינו יודע איך לתקן? או – לקוות שכל זה יכול להיעלם אם רק נאמין בשטויות?

מה עדיף, להודות שלא הצלחנו לעצור, חרף מחאה ואזהרות מפורשות, את הממשלה הדתית וימנית הקיצונית מלחרב את חיינו לדורות? או – להאשים את מי שצדקו שהתנגדו?

הקריאה ל"אחדות" נעה בין דלוזיה לגזלייטינג. הרי החברה הישראלית מתנהלת בכוונה בסגרגציה עמוקה. למעשה, סגרגציה היא ההסכמה היחידה. בנינו 4 מערכות חינוך נפרדות, כך שחס וחלילה ילדים בני 3 ממגזרים שונים לא ייפגשו בארגז החול. אנחנו לומדים בנפרד, חיים בנפרד, עובדים (או מתבטלים) בנפרד ומצביעים למפלגות, שכל קיומן מבוסס על תחזוקת הסגרגציה.

המנגנון המדיני בכללותו מגויס לתחזק את ההפרדות הללו. ומכיוון שהפרדה היא גם תשתית לאפליה, המנגנון המדיני – מתקציב המדינה ועד אכיפת המשטרה, מגויס למנף אפליה להעמקת ההפרדות ביננו.

חז"ל צפו את האבסורד בהסבר פשטני לתופעה מורכבת, כשהאשימו תרנגול ותרנגולת בחורבן. האמונה הטפלה ש"שנאת חינם" הביאה את ישראל למשבר חסר תקדים -מגוחכת כמו להאמין ש-7.10 קרה בגלל תרנגולים

לדוגמה, איזה אחדות תתכן במדינה בה קיימת אפליה תקציבית בחינוך של בין 30%-60% נגד ילדים שנולדו לקסטה החילונית או ערבית, לעומת הקסטה הסרוגה והחרדית? אפילו בדרום אפריקה במשטר האפרטהייד פרצה מחאה אדירה על אפליה תקציבית בחינוך בין ילדים לבנים לשחורים. לפחות האפריקנרים לא דרשו "אחדות".

האפליה והסגרגציה בישראל מלוות אותנו מלידה ועד מוות, בכל תחומי החיים. הפרדה כל כך יסודית לא מוחקים באמונות טפלות ונאומים חלולים.

ולפני שתקפצו ותגידו "מה עם בתי החולים", הרי זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. ההטרוגניות בבתי החולים מעניקה לנו הצצה ראשונית לאיך הייתה נראית מדינה שאינה מבוססת על הפרדה. איך היו נראים גנים, בתי ספר, שכונות מגורים ואף מפלגות שסוללות דרך לאחדות בחברה. אם נרצה, אין זו אגדה.

אבל מי שמעוניין באחדות, ולא סתם מבקש לשים את המציאות על "mute" בעזרת אמונה טפלה, צריך קודם כל לעקור ללא פשרות את האפליה והסגרגציה מחיינו.

ואולי החיוביות הרעילה של סוכני ה"אחדות", הפטישיסטים של התמימות, ממסכת אסטרטגיה הישרדותית מחושבת ותבוסתנית של חנופה לתוקף. אם אי אפשר לנצח, עדיף להצטרף. שמרו נפשכם מפני מלחכי הפנכה, סוכני האמונה הטפלה. הם אלו ששומרים על משטר לא לגיטימי, קיצוני, דחוי, כושל ונקמני, שמנצל את כוחו לרעה. כך חרב בית.

אולי החיוביות הרעילה של סוכני ה"אחדות", הפטישיסטים של התמימות – ממסכת אסטרטגיה הישרדותית מחושבת ותבוסתנית של חנופה לתוקף. אם אי אפשר לנצח, עדיף להצטרף

אם יש תקווה, היא רק ביישור מבט באומץ למציאות, ובהוקרה על כך שאין ביננו אחדות. איננו מאוחדים עם בנימין נתניהו. איננו מאוחדים עם איתמר בן גביר. איננו מאוחדים עם שרי המשטמה ונאמניהם הארורים.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 771 מילים ו-3 תגובות
סגירה