לפי הדיווח בעיתון הארץ (28.2), הנשיא ג'ו ביידן הזהיר כי ישראל מסתכנת באובדן התמיכה של שאר העולם בגלל ההרג המופרז בעזה. בנימין נתניהו, כך דווח בעיתון, הגיב לדברים וטען שלפי סקר של חברת הווארד-האריס, 82% מהציבור האמריקאי תומך בישראל. גם האזהרה וגם התגובה הן חשובות.

פעולות צה"ל ברצועת עזה מאז אוקטובר האחרון נושאות אופי של נקם, סוג של פעולות-תגמול. קשה לחשוב על מניע אחר להרג נרחב כזה ולהרס טוטלי שכזה לולא ההתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי הנגב המערבי. 

פנסיונר. כלכלן בהכשרתי. בנקאי בעברי ומרצה אקדמי בנושאי כלכלה ומימון השקעה בנדל"ן.

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.