מי שנחשב פעם לנאה ביותר בין הגברים של משפחת קנדי, הוא היום גרוטאה אדמומית עם מכסה שיער לבן. הפרצוף הקופסתי והזוויתני, כולו מישורים ומשטחים נוגדים החוברים בקצותיהם, זוהר בהילה עגמומית וארגמנית. על העור המחוספס הנצו תפרחות של אלכוהול, נימי דם מפוצצים מרשתים את האף הבולבוסי החזק, העיניים הצהיבו, וכן גם השיניים הלבנות שפעם היו כרטיס הביקור הבוהק והידידותי.

שנים ארוכות של צריכת אלכוהול מסיבית מצאו דרך להכריז על עצמן. בימים בהם הוא מתקשה בפעולות אלמנטריות ביותר, כאשר ידיו רועדות והטקסט המונח מולו מרצד ומקפץ, מנסה סביבתו הקרובה של הסנאטור החשוב והחרוץ לסוכך עליו. עוזריו מגישים לו טיוטות חקיקה ונאומים מסומנים וקלים לקריאה, משפטי מפתח מושחזים על גבי פתקאות נתחבים לידיו.

עד לאחרונה זכה אדוארד מור קנדי, צעיר הבנים, להנחה מופלגת בתקשורת. אך קו האשראי שלו הולך ונמתח ולאחרונה החלו מתנפלים עליו, באים איתו חשבון על עבירות מוסר וטעם טוב. אחיו ג'ק, הנשיא הנערץ שנורה ומת צעיר, מככב עד היום בראש רשימת נשיאי ארה"ב האהובים ביותר. לנשיא היה רקורד זניח כסנאטור ושלילי למדי כנשיא, אך אלה לא גרעו מהילתו.

מבחינת מחויבותו והחמלה הרבה שהוא חש לאמריקה המדוכאת והענייה, היה יכול טד קנדי להיות נשיא טוב ומוצלח יותר משני אחיו, זה שהיה וזה שניסה ונרצח על הסף.

נשיא ארה"ב ג'ון קנדי ואחיו רוברט ואדוארד בחדר הסגלגל בבית הלבן, 28 באוגוסט 1963 (צילום: HO / NATIONAL ARCHIVES / AFP)

ג'ק קנדי היה יכול לדלוק עירום אחרי צלמת עיתונות, זקפתו בידו האחת וג'וינט בשנייה, והעיתונות הייתה מביטה לכיוון השני. רוברט קנדי היה יכול להעסיק את מרילין מונרו משך סוף שבוע פרטי ואינטימי, והעיתונות דיווחה על הישגיו כתובע הראשי.

מאז נהג טד קנדי את האולדסמוביל שלו אל תוך המים הקרים של מפרץ צ'פקווידיק וגרם למותה של מרי ג'ו קופקני הצעירה, כל פעם שהוא משמיע ציוצים נשיאותיים יוצאת קוקייה מקינה וצווחת: צ'פקווידיק! צ'פקווידיק!" אחיו מתו צעירים, ואילו טד קנדי זכה להגיע לגיל המופלג של 58.

ג'ק קנדי הבהיר לאשתו, ז'קלין בובייה קנדי, כי להיותה גברת ראשונה יש מחיר – תמיד יהיו גברות שניות, שלישיות ורביעיות, לעיתים בו בזמן. את המידע הזה ניסתה להעביר לג'ואן, אשתו של טד

ג'ק ובובי קנדי נקבעו בתודעה הציבורית כדוגמנים האטרקטיביים ביותר בפוליטיקה האמריקאית. בתחום האישות היה רוברט קנדי ישועי וצדקני מכולם. אשתו אתל נשארה בבית והעמידה צאצאים רבים.

ג'ק קנדי הבהיר לאשתו, ז'קלין בובייה קנדי, כי להיותה גברת ראשונה יש מחיר – תמיד יהיו גברות שניות, שלישיות ורביעיות, לעיתים בו בזמן. את המידע הזה ניסתה להעביר לג'ואן, אשתו של טד.

טד קנדי ואשתו ג'ואן במסיבת עיתונאים במוסקבה, מאי 1974 (צילום: AP)

ג'קי עמדה בנטל; ג'ואן כשלה. דבר ממוזרויותיו הבוטות של אדוארד קנדי לא התחיל אתמול. השתייה בציבור, הנערות בהירות השיער היודעות את הנדרש מהן; ההטרדה המינית הפומבית; השינויים הקיצוניים במצב הרוח – כל אלה החלו בחברתם המשובחת של אחיו הבוגרים אך קיבלו תפנית רעה ומוגזמת אחרי מותם.

רק לאחרונה החל קנדי הגס וכבד הפה לחלחל אל העיתונות הלגיטימית. תחילה ננעצו בו העיתונים השוליים, כמו "פנטהאוז" וה"וושינגטוניאן". רק אחר כך החלו האחרים לגרד את הציפוי המהוגן של הקנדי האחרון ולספר את סיפורו האמיתי.

וושינגטון היא העיר הקטנה בעולם. הקצרנית ששוכבת היום עם דמוקרט, תשכב מחר עם רפובליקאי, והמיטות המוזיקליות האלה דרכן לעלות בסוף באש ציבורית

פרשת גארי הארט הייתה האות לפתיחה באש. מה שהיה טוב להארט התגלה כטוב לקנדי. וושינגטון היא העיר הקטנה בעולם. הקצרנית ששוכבת היום עם דמוקרט, תשכב מחר עם רפובליקאי, והמיטות המוזיקליות האלה דרכן לעלות בסוף באש ציבורית. זוהי שגרה שחוקיותה ידועה מראש, ומי שמנהל רומן עם הקצרנית שלו, אינו יכול לבוא בטענות אם יקרא על זה בעיתון.

הדברים הגיעו לידי כך שיותר מדי אנשים בוושינגטון ראו את הסנאטור המכובד ממסצ'וסטס שיכור, רודף אחרי נערות בלימוזינה ומנהל אורגיות שכרות בחברת ידידו הסנאטור כריסטופר דוד. שתי הנערות בנות ה־16 שקנדי הציע להן הצעה כמו מגונה מהלימוזינה שלו, בה שכן יין צונן בדלי קרח, מצאו מישהו לספר לו את קורותיהן.

טד קנדי, 29 בנובמבר 1969 (צילום: AP Photo/Bob Daugherty)

ביתו השני של קנדי הוא היאניס־פורט, מבצרם של הקנדים זה עידנים, ותושבי עיירת הקיט היוקרתית והיהירה הזו יודעים כי הקיץ החל כאשר קנדי חולף שיכור או עירום ברחובותיהם.

אין להקל ראש בכובדה של החבילה שסוחב קנדי על כתפיו. שלושת אחיו ואחותו נהרגו בנסיבות טרגיות, שניים מהם בהוצאה פומבית להורג. נישואיו עלו על שרטון, כאשר אשתו ג'ואן זחלה אל תוך בקבוק בתגובה לניהולו האישי הכושל. גבו, כמו גבו של אחיו ג'ק לפניו, מסב לו כאבי תופת בשל תאונת מטוס כמעט קטלנית בה היה מעורב. בנו הבכור איבד רגל למחלת הסרטן וכמעט מת.

קנדי הוא דמוקרט הניצב בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית. הוא נחשב מחוקק חשוב והומני, ולמרות עושרו האישי הרב, הצליח לעמוד בראש המחנה המקופח בעידן רייגן

מול הזוועה האישית הזו ניצב אחד הרקורדים המרשימים והליברליים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. קנדי הוא דמוקרט הניצב בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית. הוא נחשב מחוקק חשוב והומני, ולמרות עושרו האישי הרב, הצליח לעמוד בראש המחנה המקופח בציבור בעידן רייגן.

רוב הזמן הוא נלחם בשדים פרטיים ובדימוי של ילד מפונק ועשיר, שדרכו לסנאט נסללה על הגוויות שהניח עליה אביו השתלטן ג'וזף קנדי. גם אחרי מות שני האחים הבכורים, לא ויתר האב על שאפתנותו המשפחתית, ודחק בקנדי להשלים את המלאכה.

המכונית של טד קנדי נמשת מהמים באדגרטאון, 19 ביולי 1969 (צילום: AP)

לעולם תשמש התקרית האומללה בצ'פקווידיק כעילה לעובדה כי קנדי לא הצליח להפוך למועמד ריאלי ואמיתי לנשיאות, שעה שהמתמודדים מולו היו נחותים לו בכל צורה.

פעם אחרונה ניסה ונכווה ב־1980, מול ג'ימי קרטר, ומאז הוא תמיד בחדר ההלבשה אך אינו יוצא למסלול. אם היה מסגל לעצמו את עורו העבה של גארי הארט לפני 20 שנה, ודאי היה מצליח להתגבר על הנכות ההיסטורית ההיא ולהצטרף למרוץ.

האמת היא שקנדי האחרון מפחד להיות מועמד ריאלי לנשיאות. הבנתו האינסטינקטיבית כי איפשהו באמריקה חי לו המטורף שעל רובהו כתוב השם קנדי, היא יותר עובדה מאשר השערה פרנואידית

האמת היא שקנדי האחרון מפחד להיות מועמד ריאלי לנשיאות, ועוד יותר הוא מפחד כי ייבחר ויוצא להורג. הבנתו האינסטינקטיבית, כי איפשהו באמריקה חי לו המטורף שעל רובהו כתוב השם קנדי, היא יותר עובדה מאשר השערה פרנואידית. אין כמעט ספק כי המתנקש הפוטנציאלי הזה מתאמן ומחכה שקנדי יעשה את הטעות הגורלית.

כל עוד החזיק עצמו כמועמד ריאלי להפוך למועמד של מפלגתו לנשיאות, ריסנה העיתונות את הצורך שלה לשפוך את סיפורי קנדי השיכור ושטוף הזימה. היום, יותר מתמיד, זקוקה אמריקה לכריזמה בבית הלבן. קנדי בן ה־58 הוא המועמד הנצחי, אך ספק אם ישגה בהסתערות על התפקיד.

טד קנדי אחרי הלוויית מרי ג'ו קופצ'נה בפנסילבניה, 22 ביולי 1969 (צילום: AP Photo/Frank C. Curtin)

כאשר נוכחו במדיה כי הוא גמור מבחינת שאפתנותו האישית בכיוון הבית הלבן, תקעו בחצוצרות, שחררו את הכלבים והכריזו על פתיחת עונת הציד. קנדי הוא מסלקה של סיפורים עסיסיים. מי שמבקש לכתוב על קנדי, צריך רק לעשות סדר בשמועות ולגייס לעצמו אחת מאותן נשות וושינגטון – מלצריות, מזכירות או נשות שגרירים – שיספרו לו את האנקדוטה האישית שלהן עם הסנאטור.

הסיפורים הקשים יותר החלו לצוף בד בבד עם אובדן השליטה של קנדי. כל זמן שקנדי מצא את סיפוקו כשהוא נעזר בעוזריו שחלק מתפקידם הוא לספק לו נשים לבילוי, נשמרה שלוותו. כאשר התנהגותו החלה לקבל גוון של הטרדה מינית מהסוג המקומם והדוחה ביותר, נפרץ הסכר.

מאוחר יותר בעת הטיסה, כאשר מפלס האלכוהול בדמו עלה, נכנס קנדי להיסטריה מלאה: "הם מנסים להרוג אותי! הם מנסים להרוג אותי!" צעק

בספרו "גיבור בן תקופתו", אחת הביוגרפיות היותר אוהדות של ג'ק קנדי מאת ראלף מרטין, מתואר שיקוף מצבו של טד קנדי במחצית אפריל 69', פחות משנה אחרי הירצחו של בובי קנדי ושלושה חודשים לפני הפיאסקו בצ'פקווידיק.

בעת טיסה מאלסקה, כותב מרטין, שתה קנדי כמויות גדולות של אלכוהול וישן מעט מאוד. רוב הזמן הוא לגם מבקבוקון מתכת קטן המיועד לכיס המותן, שהיה שייך לאחיו רוברט ושאותו ירש אחרי מותו.

טד קנדי וג'ין קנדי סמית' בפריז, 14 בנובמבר 1974 (צילום: AFP)

"הם הולכים לפוצץ לי את התחת בדיוק כפי שעשו לבובי", הסגיר קנדי את הסיוט השחור שבתוכו הוא חי. מאוחר יותר בעת הטיסה, כאשר מפלס האלכוהול בדמו עלה, נכנס קנדי להיסטריה מלאה: "הם מנסים להרוג אותי! הם מנסים להרוג אותי!" צעק.

"צ'פקווידיק?" אמר למרטין בבוז מקור מקורב למשפחה, "את ג'ק לעולם לא היו תופסים במצב כזה מכיוון שדבר כזה לעולם לא היה קורה לו. בובי היה מעדיף ללכת לכלא אם זה היה קורה לו. קודם הוא היה קורא למשטרה. טדי מתגעגע לג'ק בצורה כה נואשת מכיוון שג'ק הגן עליו. הוא היה מוציא אותו מצרות או מונע ממנו להיכנס אליהן".

מהתיאורים הצולבים והזהים של מספר מלצריות שעלו אל קנדי, מסתבר כי ככלל, נוטה קנדי להתעלם לחלוטין מנוכחות עדים בעת ביצוע פעולות הייחום האלמנטריות שלו

ב־25 בספטמבר 87', שנתיים אחרי תקיפת מלצרית ב"לה בראסרי", חזר קנדי אל זירת הפשע. פעם נוספת הסתגר הסנאטור המסויט והבודד באחד החדרים הפרטיים בקומה העליונה של המסעדה, שם החל את הערב עם ארוחה צרפתית משובחת, קוקטיילים לפתיחה, הכול בחברתה של בלונדית תורנית.

מהתיאורים הצולבים והזהים של מספר מלצריות שעלו אל קנדי כדי לרענן את משקאותיו ולדאוג למחסורו הגסטרונומי, מסתבר כי ככלל, נוטה קנדי להתעלם לחלוטין מנוכחות עדים בעת ביצוע פעולות הייחום האלמנטריות שלו.

טד קנדי נואם באוניברסיטת נורת'ווסטרן, 17 באפריל 1967 (צילום: AP Photo/Larry Stoddard)

שתי מלצריות סיפרו כי בעת שנכנסו לתא הפרטי היו קנדי ובת זוגו על הרצפה. קנדי שכב על גבי הבחורה ומכנסיו היו מופשלים מטה. הבחורה ראתה את המלצרית מביטה בה מעבר לכתפו של קנדי וניסתה להירתע לאחור. מלצרית שנייה שהזדרזה לקומה השנייה כדי לשמש עדת ראייה נוספת סיפרה כי מכנסיו של קנדי היו כרוכים סביב קרסוליו, שמלתה של האישה הייתה מעל ירכיה, וכי "שניהם הזדיינו על הרצפה".

כדי להסיר ספק, סיפקה המסעדה לעיתונות צ'ק חתום בידי אדוארד מ. קנדי, וגם הבהירה כי שילם על שני בקבוקים של שרדונה, היין הלבן האהוב עליו. התחקיר המעמיק, ואם תרצו הנבזי והמתועד, התפרסם בראשית השנה ב־"GQ", מגזין לסגנון חיים גברי של חברת המו"לות "קונדה נאסט".

התחקירן שתיעד באופן מעמיק ורציני את עלילות קנרי בצ'פקווידיק, ניסה שנים ללא הצלחה למצוא מו"ל לספרו. הספר ראה אור ב־88', אחרי שנדחה על ידי מו"לים רבים שהעדיפו לא להסתבך עם משפחת קנדי

צריך להזכיר את המכובדות אליה שואפת "קונדה נאסט" כדי להבין את ההחלטה לפרסם את הכתבה. התחקירן שתיעד באופן מעמיק ורציני את עלילות קנרי בצ'פקווידיק, כולל סיפור הכיסוי והטיוח, ניסה שנים ללא הצלחה למצוא מו"ל לספרו. הספר ראה אור ב־88', אחרי שנדחה על ידי מו"לים רבים שהעדיפו לא להסתבך עם משפחת קנדי וידידיה רבי ההשפעה.

פרסומו של התחקיר, על התיעוד והפירוט המדוקדקים שבו וכישרון הכתיבה הבולט של מייקל קלי, מעיד על הנחרצות של המגזין להסיר את כפפות הצביעות ולטפל בטרגדיה של טד קנדי על כל היבטיה. אף שהכתבה אינה מתחסדת, היא שואלת את השאלה המתבקשת מאליה: האם ניהולו העצמי האינטימי של קנדי ושתייתו הכבדה פוגעים בתפקודו כסנאטור.

מרילין מונרו וארתור מילר בלונדון צופים במחזה "מראה מעל הגשר", 11 באוקטובר 1956 (צילום: AP Photo/Bob Dear)

הכתבה מציירת דיוקן שפוף ומיוסר של מי שהיה התקווה הליברלית האחרונה של הממסד הדמוקרטי, ומוסס את עתידו בכוסית ויסקי עם קרח. מכיוון שאין לקנדי גישה לכפתורים האדומים של הממסד הביטחוני, כמו של שר ביטחון למשל, החשבון הציבורי איתו קשור יותר לתדמית מאשר לנזק ממשי. השאלות הן בתחום האתיקה.

האם ראוי לו לסנאטור כה מכובד להוציא את ימיו בהתגוללות שיכורה בחדרי מלון ובתאים פרטיים במסעדות. הסטטיסטיקה לגבי נבחרי ציבור אמריקאים ומנהגי השתייה שלהם מעידה על הגזמה פרועה ועל בריחה מכוונת אל הבקבוק, ועל רקע זה נתפסים שלושה קוקטיילי הבוקר של קנדי כחלק מהדיאטה היומית שלו.

אפוף דיסקרטיות וחשאיות, לא השאיר אחריו רוברט סיפורי זימה טובים. ידוע כי אחיו הנשיא דרש ממנו בתוקף לחלוק עימו את חסדיה של מרילין מונרו, אך זה בערך הכול

כדי להשלים את מלאכתו כנדרש, פנה קלי אל קנדי כדי לבקש את תגובתו לגילוייו. קנדי מוקף פמליה מוכשרת של יח"צנים וקציני עיתונות, שכבר סיגלו לעצמם נוהלי הגנה ופתיחה באש במקרים של פנייה עיתונאית. אלה הדפו בנימוס את קלי, והסבירו לו כי הסנאטור אינו נוהג להתראיין למגזינים מכיוון שהם נוהגים לשאול שאלות החודרות לסגנון חיים.

קרובי משפחה, חברים וקולגות על גבעת הקפיטול, ריכלו שלא לציטוט, אבל לא עזרו לפזר את אדי האלכוהול המקיפים את הטרגדיה של קנדי. "טדי הוא אדם בוגר", אמר ג'ו קנדי השני, בנו של רוברט ומי שירש את מושב הקונגרס של טיפ אוניל, "והוא מנהל את חייו כפי שהוא רואה לנכון". אורין האץ', סנטור רפובליקאי ושמרני מיוטה וידיד של קנדי, אמר: "טדי הוא אדם רגיש עם בעיות רבות".

הסאנטורים אורין האץ' וטד קנדי, 11 ביוני 1981 (צילום: AP Photo/John Duricka)

אפוף דיסקרטיות וחשאיות, לא השאיר אחריו רוברט סיפורי זימה טובים. ידוע כי אחיו הנשיא דרש ממנו בתוקף לחלוק עימו את חסדיה של מרילין מונרו, אך זה בערך הכול. ג'ון פיצג'רלד טבל בעירום בבריכה, שכב עם זונה במיטתו של הנשיא לינקולן, קיבל שיחות טלפון ארוטיות מג'ודית קמפבל אקסנר, חברתו של המאפיונר סם ג'יאנקנה.

מוסד הנישואין של גברי משפחת קנדי, כמו שהוכתב על ידי קנדי האב, היה יותר הסכם ייצוגי ועקרוני מאשר קשר מונוגמי. בשל תוחלת חייו הארוכה יותר זכה טד קנדי לנהל רומנים רבים מאחיו, אך הוא נטה תמיד למעורבות רומנטית אמיתית, מסגיר את בדידותו ואת הצורך שלו בקשר אמיתי.

אשתו ג'ואן כינתה אותו בביוגרפיה המרירה שלה "מיסטר חמש הדקות" והודיעה לו שהיא עוזבת אותו שעה שטבל באמבטיה. קנדי לא הרים ראשו מהעיתון וג'ואן קראה את תשובתו ברויטרס,שהוכתבה ע"י אנשי התקשורת שלו

עם אשתו ג'ואן לא הצליח לקיים קשר ארוך טווח, ונישואיהם הידרדרו. ג'ואן גמלה לו בהתקפי שתייה לא מבוקרים ובחיפושים עיוורים אחרי מיסטר גודבר.

היא כינתה אותו בביוגרפיה המרירה שלה "מיסטר חמש הדקות" והודיעה לו שהיא עוזבת אותו שעה שטבל באמבטיה. קנדי לא הרים ראשו מהעיתון וג'ואן קראה את תשובתו ברויטרס, כפי שזו הוכתבה לסוכנות הידיעות על ידי אנשי התקשורת שלו.

טד קנדי נואם בוועדה הדמוקרטית הלאומית בבוסטון, 27 ביולי 2004 (צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP)

כאשר מגיעה קדנציה נשיאותית למחצית דרכה, מעלה התקשורת האמריקאית את רשימת המועמדים הריאליים מטעמה לבחירות הבאות. זהו עיסוק חביב ולא מזיק הממפה את המועמדים האפשריים ומתחיל לעשות בהם סדר. זהו בערך הזמן בו חוטאים אנשיו של קנדי למעבידם, לעצמם ולאמת, ומדליפים כי הוא שוקל מחדש את סירובו הנחרץ להיות מועמדה של מפלגתו.

מאז הובס בקלות על ידי ג'ימי קרטר, יש לקנדי חומר רב למחשבה. אם ישקם את בריאותו, הוא יכול להיות מועמד גם ב־1998, שנה בה יהיה בן 66. העונה מריצה העיתונות את ביל ברדלי, הכדורסלן מניו ג'רזי, פוליטיקאי עם רקורד מצוין. קנדי טרם השמיע את ההכחשה הסטנדרטית. נדמה שהשתייה המופרזת והתנהגותו המופקרת נועדו למנוע ממנו כל הרהור אמיתי במועמדות כזו.

יכול להיות שקנדי עושה את כל זה כדי להגן על עצמו מפני עצמו.

פורסם לראשונה ב"חדשות", 1990.