את הימים האחרונים בגבול עם לבנון אפשר בהחלט להגדיר כמתוחים ורוויי אש. שני הצדדים, ישראל וחזבאללה, מתנהלים בסולם – וכל צד מנסה לא לטפס עליו גבוה מדי. יחד עם זאת, כל אחד מהצדדים מנסה להיות גבוה מהשני.

זו, פחות או יותר, תורת הסימטריה שהתעצבה לה בצפון בחמשת החודשים האחרונים. הנוסחה הזו לא באה לידי ביטוי רק באש, אלא גם במציאות בשטח.

בדיוק כמו "רצועת הביטחון" שהתעצבה בשטח ישראל, עם הפינוי של כ-80,000 תושבים מהגליל, גם בשטח הלבנוני התמונה דומה – אבל במספרים גדולים יותר. לפי האומדן הישראלי, השבוע חצה מספר הפליטים הלבנונים את סף ה-120,000.

בדיוק כמו "רצועת הביטחון" שהתעצבה בשטח ישראל, עם הפינוי של כ-80,000 תושבים מהגליל, גם בשטח הלבנוני התמונה דומה: לפי האומדן הישראלי, השבוע חצה מספר הפליטים הלבנונים את סף ה-120,000

בכפרים מסוימים בדרום לבנון, בהם יש מודיעין על התבססות חזבאללה, מדיניות האש של צה"ל מחמירה מאוד: כל מי שמוגדר חשוד, מותקף. הסיכול אתמול באזור הר דוב היה חריג יחסית למה שראינו עד עכשיו, גם בהיקף שלו וגם בזהות המחוסלים.

מדובר בפלסטינים שהיו פעילים בארגון אסלאמיסטי סוני קיצוני מאזור צור-צידון, החיסול שלהם היה רחוק מאוד מגזרת הפעילות הרגילה שלהם ברצועת החוף הלבנונית. אזור הר דוב נבחר על ידי הפעילים ככל הנראה בגלל העובדה שאין בו גדר והחדירה לשטח הישראלי קלה יחסית.

עשן מיתמר במהלך תקיפת צה"ל בכפר קילא בדרום לבנון. 26 במרץ (צילום: RABIH DAHER / AFP)

תופעה מעניינת מאוד היא העובדה שחזבאללה, לאורך כל העימות בחודשים האחרונים, שולח לניסיונות החדירה רק ארגונים פלסטינים ולא את אנשיו. הסיבה היא שהארגון לא רוצה להצטייר כתוקף אלא כמגן, לפחות בשלב הזה של הלחימה.

בהודעה הרשמית של דובר צה"ל מייד לאחר חיסול החוליה הפלסטינית הודגש כי מדובר בסיכול פיגוע בטווח הזמן המיידי. לא מן הנמנע שישראל עקבה מזה זמן אחר ההתארגנות הזו, שחוסלה קרוב מאוד לגבול.

חזבאללה מיהר להגיב. הוא כינה את החיסול "טבח אזרחים", ומיד אחר כך שיגר 30 רקטות לעבר קריית שמונה ואצבע הגליל. אחת הרקטות פגעה במפעל נייר וכתוצאה מכך נהרג זהאר בשארה, בן 25 תושב הכפר עין קניה ברמת הגולן.

יום הקרב הזה תפס את שר הביטחון יואב גלנט בדרכו חזרה מהביקור בארצות הברית, שם נפגש בין השאר עם השליח האמריקאי המיוחד עמוס הוכשטיין. למרות התוצאות הקשות של יום הקרב אתמול, בישראל עדיין דבקים במתן חבל מדיני ארוך להוכשטיין. הנקודה הארכימדית הישראלית לא השתנתה (בינתיים): עזה תחילה וכל השאר ימתין למועד אחר, כשיבשילו התנאים.

למרות התוצאות הקשות של יום הקרב אתמול, בישראל עדיין דבקים במתן חבל מדיני ארוך להוכשטיין. הנקודה הארכימדית הישראלית לא השתנתה (בינתיים): עזה תחילה וכל השאר ימתין למועד אחר

זה לא אומר שבישראל לא מתכוננים ללחימה בחזית הצפונית. אתמול סיימו כל מפקדי הגדודים בצה"ל – סדיר ומילואים – סדנת למידה שארגנה אוגדה 36 לקראת מהלך אפשרי בלבנון. האוגדה, שתמרנה במשך יותר משלושה חודשים ברצועת עזה, הציגה את לקחי הלחימה ברצועה בראי מתאר הלחימה הלבנוני.

שר הביטחון יואב גלנט לוחץ את ידו של שליח נשיא ארה"ב עמוס הוכשטיין. 5 במרץ 2024 (צילום: שחר יורמן)

בראיית צה"ל, המצב כיום בדרום לבנון מבחינת פריסת כוחות חזבאללה שונה מהותית מהשבעה באוקטובר. "מעשית, אנחנו לא כל כך רחוקים מ-1701 בהיבט נוכחות חזבאללה", אומר גורם ביטחוני בכיר. "הארגון נסוג אחורה מאוד, עם כל כוחות רדואן שנפרסו לאורך הגבול בשנה האחרונה, כך שאיום הפשיטה פחת משמעותי".

מכאן מתבקשת השאלה האם בשלו התנאים להחזרת התושבים לישובים המפונים? שהרי איום הפשיטה היה הסיבה לפינוי המהיר בתחילת המלחמה. בעניין הזה מופנית האצבע לדרג המדיני: הוא זה שצריך עכשיו להחליט. בינתיים הקו הישראלי לא השתנה: חזרה לישובים מוגדרת כרגע רק תחת הסכם בערבות בינלאומית, אם אחרי מלחמה או אם לפניה.

"מלחמת לבנון הבאה, מתי שלא תפרוץ, תהיה קצרה יותר ממה שאנחנו חושבים, במיוחד בגלל היבט הלגיטימציה הבינלאומית", אומר לזמן ישראל גורם ישראלי. "הקשב הבינלאומי למדינת לבנון שונה מזה שניתן לחמאס ברצועת עזה. בלבנון מעורבות מדינות מערביות וגופים בינלאומיים רבים, לכן הזמן שיינתן לישראל במלחמה מול חזבאללה בלבנון, לא יהיה דומה לזה שניתן לה ברצועת עזה".

"הקשב הבינלאומי למדינת לבנון שונה מזה שניתן לחמאס. בלבנון מעורבות מדינות מערביות וגופים בינלאומיים רבים, לכן הזמן שיינתן לישראל במלחמה מול חזבאללה בלבנון, לא יהיה דומה לזה שניתן לה ברצועת עזה"

משמעות הדברים הללו היא כי ישראל חייבת להכין תוכנית פעולה קטלנית, שתביא את ההישג הנדרש בזמן קצר מאוד. בישראל לא נוקבים בלוחות זמנים ברורים בהקשר הזה, אם כי ברור שמדובר בשבועות בודדים ולא יותר מכך.

בצה"ל יש מי שמציג עמדה אופטימית בעניין הזה לדרג המדיני, שסביר להניח יבחן את זה בזהירות מתוך חשש לגלוש לדשדוש, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה. אם זה יקרה, ההרתעה הישראלית תספוג מכה קשה.

אימוני צה"ל בגבול לבנון לקראת הסלמה אפשרית, 27 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מעבר לזה, בזירה הלבנונית חייבים לקחת בחשבון את היקפי האש – אלה שתספוג ישראל ואלה שיפלו על לבנון. העצימות הגבוהה של הלחימה, במיוחד בהיבט הרקטות והטילים, לא יאפשרו מצב אחר מלבד הכרעה מהירה ככל הניתן.

בזירה הלבנונית חייבים לקחת בחשבון את היקפי האש – אלה שתספוג ישראל ואלה שיפלו על לבנון. העצימות הגבוהה של הלחימה, במיוחד בהיבט הרקטות והטילים, לא יאפשרו מצב אחר מלבד הכרעה מהירה ככל הניתן

בעניין הזה בישראל עדיין מתקשים לענות על השאלה, מתי יחצה הרוביקון שעליו מקפידה ירושלים כבר חמישה חודשים – לא לפגוע במדינת לבנון אלא רק בחזבאללה.

היצמדות לעקרון אי הפגיעה בנכסים לבנוניים, משמעותה מלחמה ארוכה יותר וסכנה למדרון חלקלק שיפגע קשה בהקרנת העוצמה הישראלית וחידוש ההרתעה האזורית שלה.