לפי טענה של כותב בידיעות אחרונות, ראש הקרב של טיל (שבו חומר הנפץ) נפרד לקראת סוף מסלולו מגוף הטיל.
מערכת הירוט יודעת להפריד בן השניים, ובד"כ מסתפקת בירוט של ראש הקרב של הטיל, בעוד שגוף הטיל שמזיק פחות, בד"כ לא מיורט, ונופל בקרבת המטרה. זה יכול להסביר פגיעות באדמה ללא פיצוץ.

מה שחסר אצל הערבים זה גוף שיציע אידאולוגיה תחליפית. כרגע, ישנו האיסלאם הפוליטי של חמאס והאחים המוסלמיים, האיסלאם המסורתי של דאעש, הלאומיות הפלסטינית של החמאס, והלאומיות נאצריסטית הפאן ערבית – סוציאליסטית. אף אחד מארבע זרמים אלו שמציעים חזון מגובש, אינו מציע חזון שבו ישראל כלולה, אלא חזון של מהפכה מתמדת ומלחמה ביהודים עד סוף הדורות.

זרם אידאולוגי פרגמטי שמתמקד בחיי אזרח בהווה דומה לחלק מאנשי "רע"מ.

זרם פרגמטי מוסלמי הוצג בידי האימאם של מוסלמי רומא שאמר שכל עוד לא מפריעים למוסלמי לקיים את עיקרי אמונתו, ומתייחסים אליו בכבוד, הוא אינו מחוייב בג'יהד.

ישנם פה ושם ערבים שמאמינים שהיהודים בישראל הם "בני ישראל" המוזכרים בקוראן כאלו שהארץ שייכת להם. יש גם כמה חמולות גדולות שמוכנות להשתתף במימשל מקומי כדוגמת מה שקורה במדינות המיפרץ ולהתמקד בשבט במקום בלאום.

החילוניות לא תפשה אחיזה בקרב ערביי ישראל, אפילו כשהקומוניזם היה בשיאו.

שתי ההצעות נשמעות טיפשיות:
"חומת המלח" תתפורר עם הזמן בידי גשמים ושיטפונות ותזהם את הסביבה המדברית.
הטלת המלח לחלק הצפוני של ים המלח עלולה להחמיר את מצבו של ים המלח

אולי אפשר להקים מפעל ל"לבני מלח", שמישהו ימצא בהם עניין – אולי בענף הבנייה.

אולי ישנם מספר נקיקים באזור הר סדום שאפשר למלא במלח במינימום נזק סביבתי, כי הרי הר סדום עצמו מכיל שכבות מלח רבות

אולי תמורת תשלום צנוע, הירדנים יהיו מוכנים לקחת המלח לשטחם.

יש הבדל בן הרצון של צה"ל ליכולת שלו.
לחיזבאללה שני מרכזי כובד רחוקים מהגבול – הבאקע הלבנוני, ודרום ביירות, בנוסף לנכסים צבאיים (מחסני טילים) חפורים היטב באזורים הרריים שונים בלבנון.
כפי שהוכח מהמערכה בעזה, היכולת של הפצצות מהאוויר לפגוע במנהרות נמוכה למדי.
למעט כוחות קומנדו שהשפעתם מוגבלת, אם צהל ירצה לטפל בבאקע הלבנוני ובדרום בירות, זה סיפור להגיע לשם בכוחות גדולים, וגם לטהר אותם, אפילו אם מערכי ההגנה של חזבאללה יתגלו כלא יעילים.
מה שיותר סביר, זה זה מהלומה אווירית אינטנסיבית ואחריה פלישה מוגבלת לטיהור דרום לבנון למשך זמן של מספר שבועות בו יפלו טילים כבדים על ישראל. לאחר מכן, ישראל תשאף להפסקת אש, שלא בטוח שתגיע כל עוד עיקר כוחו של חיזבאללה לא יפגע.

גם הסטטיסטיקה מופרכת, וגם הטיעון מופרך.
הבדואים לא רוצים אישור לממ"דים, אלא מבחינתם זו דרך להבטיח שלא יהרסו המבנים שלהם.
לגבי הגנת הטילים, ישנו שיקול של "צפיפות אוכלוסייה", ובגללו גם חלק מהמושבים לא מקבלים הגנה, ורואים זאת בברור בפגיעות בגבול הצפון.
אם הבדואים באמת היו רוצים פתרון שהוא גם מציל חיים וגם לא קבוע – מדובר בקניית מיגוניות היבילות מנוף (כלומר, מעלים אותם על משאית ומביאים לאתר), שהן זולות למדי, במיוחד כשהן משומשות.
לאחרונה, ארגונים מתנדבים חופרים שם שוחות, ומכסים אותן בגג וחול – גם פתרון טוב וזול.