לפי טענה של כותב בידיעות אחרונות, ראש הקרב של טיל (שבו חומר הנפץ) נפרד לקראת סוף מסלולו מגוף הטיל.
מערכת הירוט יודעת להפריד בן השניים, ובד"כ מסתפקת בירוט של ראש הקרב של הטיל, בעוד שגוף הטיל שמזיק פחות, בד"כ לא מיורט, ונופל בקרבת המטרה. זה יכול להסביר פגיעות באדמה ללא פיצוץ.
מה שחסר אצל הערבים זה גוף שיציע אידאולוגיה תחליפית. כרגע, ישנו האיסלאם הפוליטי של חמאס והאחים המוסלמיים, האיסלאם המסורתי של דאעש, הלאומיות הפלסטינית של החמאס, והלאומיות נאצריסטית הפאן ערבית – סוציאליסטית. אף אחד מארבע זרמים אלו שמציעים חזון מגובש, אינו מציע חזון שבו ישראל כלולה, אלא חזון של מהפכה מתמדת ומלחמה ביהודים עד סוף הדורות.
זרם אידאולוגי פרגמטי שמתמקד בחיי אזרח בהווה דומה לחלק מאנשי "רע"מ.
זרם פרגמטי מוסלמי הוצג בידי האימאם של מוסלמי רומא שאמר שכל עוד לא מפריעים למוסלמי לקיים את עיקרי אמונתו, ומתייחסים אליו בכבוד, הוא אינו מחוייב בג'יהד.
ישנם פה ושם ערבים שמאמינים שהיהודים בישראל הם "בני ישראל" המוזכרים בקוראן כאלו שהארץ שייכת להם. יש גם כמה חמולות גדולות שמוכנות להשתתף במימשל מקומי כדוגמת מה שקורה במדינות המיפרץ ולהתמקד בשבט במקום בלאום.
החילוניות לא תפשה אחיזה בקרב ערביי ישראל, אפילו כשהקומוניזם היה בשיאו.
שתי ההצעות נשמעות טיפשיות:
"חומת המלח" תתפורר עם הזמן בידי גשמים ושיטפונות ותזהם את הסביבה המדברית.
הטלת המלח לחלק הצפוני של ים המלח עלולה להחמיר את מצבו של ים המלח
אולי אפשר להקים מפעל ל"לבני מלח", שמישהו ימצא בהם עניין – אולי בענף הבנייה.
אולי ישנם מספר נקיקים באזור הר סדום שאפשר למלא במלח במינימום נזק סביבתי, כי הרי הר סדום עצמו מכיל שכבות מלח רבות
אולי תמורת תשלום צנוע, הירדנים יהיו מוכנים לקחת המלח לשטחם.
יש הבדל בן הרצון של צה"ל ליכולת שלו.
לחיזבאללה שני מרכזי כובד רחוקים מהגבול – הבאקע הלבנוני, ודרום ביירות, בנוסף לנכסים צבאיים (מחסני טילים) חפורים היטב באזורים הרריים שונים בלבנון.
כפי שהוכח מהמערכה בעזה, היכולת של הפצצות מהאוויר לפגוע במנהרות נמוכה למדי.
למעט כוחות קומנדו שהשפעתם מוגבלת, אם צהל ירצה לטפל בבאקע הלבנוני ובדרום בירות, זה סיפור להגיע לשם בכוחות גדולים, וגם לטהר אותם, אפילו אם מערכי ההגנה של חזבאללה יתגלו כלא יעילים.
מה שיותר סביר, זה זה מהלומה אווירית אינטנסיבית ואחריה פלישה מוגבלת לטיהור דרום לבנון למשך זמן של מספר שבועות בו יפלו טילים כבדים על ישראל. לאחר מכן, ישראל תשאף להפסקת אש, שלא בטוח שתגיע כל עוד עיקר כוחו של חיזבאללה לא יפגע.
גם הסטטיסטיקה מופרכת, וגם הטיעון מופרך.
הבדואים לא רוצים אישור לממ"דים, אלא מבחינתם זו דרך להבטיח שלא יהרסו המבנים שלהם.
לגבי הגנת הטילים, ישנו שיקול של "צפיפות אוכלוסייה", ובגללו גם חלק מהמושבים לא מקבלים הגנה, ורואים זאת בברור בפגיעות בגבול הצפון.
אם הבדואים באמת היו רוצים פתרון שהוא גם מציל חיים וגם לא קבוע – מדובר בקניית מיגוניות היבילות מנוף (כלומר, מעלים אותם על משאית ומביאים לאתר), שהן זולות למדי, במיוחד כשהן משומשות.
לאחרונה, ארגונים מתנדבים חופרים שם שוחות, ומכסים אותן בגג וחול – גם פתרון טוב וזול.
מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.
ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.
פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.
לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.
לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם