ההפגנה המרשימה אתמול מול משכן הכנסת ומשרדי הממשלה הייתה העתק-הדבק של המאבקים הגדולים נגד המהפכה המשפטית בשנה שעברה:

אותו מאגר אנושי – בעיקר מצביעי מפלגות המרכז, מרצ ומפלגת העבודה; אותה אנרגיה כמו בהפגנה המפורסמת, כאשר בוטלה עילת הסבירות בכנסת; אותה נחישות מול ראש הממשלה, שפעם ניסה לחסל את הדמוקרטיה ועכשיו מוביל מלחמה בעייתית שהולכת ומסתבכת, עם 134 חטופים שעדיין לא שוחררו.

עבור רבים מהמפגינים – שהציפו כמו נחשול אנושי את רחוב קפלן בירושלים, מהסינמה סיטי ועד לספריה הלאומית החדשה – הייתה זו מעין פגישת מחזור אחרי חצי שנה של הפסקה.

עבור רבים מהמפגינים – שהציפו כמו נחשול אנושי את רחוב קפלן בירושלים, מהסינמה סיטי ועד לספריה הלאומית החדשה – הייתה זו מעין פגישת מחזור אחרי חצי שנה

ובכל זאת, היו כמה הבדלים בין ההפגנות נגד הרפורמה והמחאה שהתחילה אתמול בגדול נגד נתניהו וממשלתו, וקריאה לבחירות חדשות.

כמאה אלף מפגינים צובאים על כיכר הממשלה בקריאה להחזרת החטופים והדחת בנימין נתניהו, 31 במרץ 2024 (צילום: אורן אלון, מחאת קפלן)

ראשית, בהפגנות נגד הרפורמה הפוליטיקאים המכהנים לא הוזמנו לשאת דברים מעל הבמה. הם הגיעו לכיכר קפלן בתל אביב ולכיכר פריז בירושלים, הסתובבו בין הקהל ולחצו ידיים, אבל לא עלו אל הפודיום.

אתמול יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד היה הנואם המרכזי באירוע, והוא נשא כמובן נאום תקיף ואפילו בוטה נגד נתניהו ("איך הוא לא נעלם מחיינו אחרי ה-7 באוקטובר", שאל לפיד, "הלשכה והתפקיד חשובים לו, ושתישרף המדינה").

לפיד היה הנואם המרכזי באירוע, והוא נשא כמובן נאום תקיף ואפילו בוטה נגד נתניהו ("איך הוא לא נעלם מחיינו אחרי ה-7 באוקטובר", שאל לפיד, "הלשכה והתפקיד חשובים לו, ושתישרף המדינה")

ייתכן שמדובר בטעות שתקשה על הרחבת מעגל המחאה לציבורים אחרים, בעיקר מהימין המתון, אבל זו הייתה ההחלטה של "אחים לנשק", שהיו הגוף הדומיננטי אתמול ברחובות ירושלים.

חובשי כיפות לא נראו אתמול בכלל בהפגנה הגדולה. מי שכן נוכח היה יו"ר ההסתדרות ארנון בן-דוד, וזה משמעותי מבחינת המשך המאבק.

שנית, בתוקף הנסיבות, אחרי אסון השבעה באוקטובר, האג'נדה השתנתה והצטרפו לה עוד נחישות ותסכול זועם. המהפכה המשפטית ירדה מהפרק ואת מקומה תפסו החטופים, משבר הגיוס, התנהלות הפוליטיקאים והקריאה הבלתי מתפשרת לנתניהו ללכת הביתה או למצער לצאת לבחירות.

המהפכה המשפטית ירדה מהפרק ואת מקומה תפסו החטופים, משבר הגיוס, התנהלות הפוליטיקאים והקריאה הבלתי מתפשרת לנתניהו ללכת הביתה או למצער לצאת לבחירות

איחוד הכוחות בין מרבית משפחות החטופים לבין מפגיני קפלן שהחל במוצאי שבת בתל אביב, נמשך אתמול מול הכנסת. המנחה עינת ארליך קראה לשרים בני גנץ וגדי איזנקוט לצאת מהממשלה ולהצטרף למאבק להקדמת הבחירות.

כרמי פלטי-קציר מקיבוץ ניר עוז שאביה רמי נרצח, אימה חנה שוחררה בדצמבר פצועה בגופה ובנפשה ואחיה אלעד עדיין בשבי, הודיעה בנאום נרגש שהמשפחות מסירות את הכפפות. "פנה את מקומך", היא דרשה מנתניהו, "חזרת החטופים קודמת לכל".

אתמול החל שבוע המחאה הגדול ביותר מאז השבעה באוקטובר והתביעה החד-משמעית מנתניהו לשאת באחריות וללכת הביתה.

אוהלים שהקימו מפגינים ליד הכנסת. 31 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עשרות אוהלים הוקמו מול הכנסת ובגן סאקר הסמוך. רבים יישארו שם ולא ילכו לביתם. הזעם כבר לא מחכה לסוף המלחמה, כי איש לא יודע מתי היא תסתיים, וכל יום עלול לעלות בחייהם של חטופים נוספים.

נכון, חסימת כביש בגין והמדורות שהוצתו אינן חוקיות – אבל הן מעידות על מצבם של המפגינים, בעיקר משפחות החטופים שניסו הכול ומרגישות שכבר אין להן מה להפסיד.

נכון, חסימת כביש בגין והמדורות שהוצתו אינן חוקיות – אבל הן מעידות על מצבם של המפגינים, בעיקר משפחות החטופים שניסו הכול ומרגישות שכבר אין להן מה להפסיד

לכולם היה ברור שזה יקרה, ואתמול הגיעה ההתפרצות הגדולה. ההישג העיקרי הוא מספרם של המפגינים.

ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית החלו במאות בודדות. המחאה נגד נתניהו בעקבות מחדל אוקטובר פותחת עם יותר מ-100 אלף איש. לא מפליא שנתניהו נלחץ.

מפגינים התובעים להקדים את הבחירות ולשחרר את החטופים חוסמים את תנועת כלי הרכב בכביש בירושלים, 31 במרץ 2024 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

אמש, לפני שאושפז לניתוח בקע, הצהיר נתניהו במסיבת עיתונאים:

"הקריאה לבחירות עכשיו, רגע לפני הניצחון, ישתקו את ישראל לפחות חצי שנה. הן ישתקו את המו"מ לשחרור החטופים, הן יביאו לסיום המלחמה לפני השלמת יעדיה והראשון שיברך על כך יהיה חמאס, וזה אומר הכול".

אולי נתניהו צודק. אולי לא. מה שבטוח, הוא כבר לא יוכל לסמוך על הפגנת-נגד מול הכנסת של 100 אלף איש שתתמוך בו, כמו בימי הרפורמה. הימים האלה עברו – וייתכן שגם ראש הממשלה עצמו, שכל כך חושש מבחירות ומהכרעת העם.