כחצי שנה מתחילת המלחמה, במלונות והאכסניות המפונים מיישובי העוטף וגבול הצפון שוהים כיום כ־28 אלף עקורים, כך עולה מנתונים שמשרד התיירות העביר לזמן ישראל. כ־21 אלף מהם נעקרו מקריית שמונה ויישובי גבול הצפון, וכ־7,000 משדרות ועוטף עזה.
מ־7 באוקטובר עד תחילת נובמבר פונו ונמלטו מבתיהם באזורים לעיל וכן מאשקלון ואופקים, כ־200 אלף בני אדם. כ־120 אלף שוכנו בבתי מלון ואכסניות – והשאר עברו לגור בבתי קרובים וחברים ובאלפי דירות שחולקו להם בחינם. אולם, כשלושה רבעים מאלה שנעקרו למלונות כבר יצאו מהם.
לעקורי הצפון אין לאן לחזור
הממשלה הורתה באוקטובר על פינוי כל התושבים ביישובים הנמצאים פחות מחמישה קילומטרים מגבול לבנון. מנתונים שאספנו מרשויות מקומיות עולה כי רק ביישובי המיעוטים בטווח הזה – ע'ג'ר, חורפיש וערב אל־עראמשה – רוב התושבים לא התפנו, או התפנו וחזרו הביתה.
לפי הנתונים, ביישובים היהודיים בטווח הפינוי רק קומץ תושבים נשארו או חזרו. כמחצית מהעקורים בצפון לא הגיעו לבתי המלון, או שהגיעו ועזבו אחר כך, והתפזרו בדירות שכורות ברחבי הארץ. אלפים מתושבי מעלות־תרשיחא, נהרייה וצפת – שלא פונו – עזבו גם כן.
בעיריית קריית שמונה מדווחים כי כ־3,000 מ־25 אלף תושבי העיר גרים בה כיום, רובם אנשי כוחות הביטחון ועובדים חיוניים. חלקם נשארו לאורך כל המלחמה, אחרים עזבו וחזרו. כמחצית מ־22 אלף הנותרים שוהים בבתי המלון, השאר מצאו פתרונות אחרים.
במועצה האזורית מטה אשר מדווחים כי מבין כ־8,000 תושבי היישובים הנמצאים בטווח החמישה קילומטרים מהגבול, כ־2,000 נשארו בבתיהם או חזרו, רובם תושבי הכפר הבדואי ערב אל־עראמשה; כ־1,400 שוהים במלונות, או במתחמי האירוח הכפרי של קיבוצים מחוץ לאזור שפונה; כ־4,500 נוספים אינם בבתי המלון, וגם לא חזרו הביתה, אלא התפזרו למקומות אחרים.
ברשויות מנהלים שיחות עם גורמים מקצועיים בממשלה על פתרונות ביניים כדוגמת הפתרונות בדרום, אבל בינתיים מדובר בשיחות בלבד, וטרם הוכנה תוכנית של ממש
משיחות עם רשויות מקומיות אחרות באזור עולה תמונה דומה. גורם באחת הרשויות אומר כי ברשויות מנהלים שיחות עם גורמים מקצועיים במשרד ראש הממשלה על פתרונות ביניים למגורים שבהם ישהו התושבים עד שיוכלו לחזור הביתה, אבל בינתיים מדובר בשיחות בלבד, וטרם הוכנה תוכנית של ממש.
העובדה שפחות ממחצית מעקורי הצפון נמצאים עדיין במלונות אינה אמורה להפתיע. פינוי העקורים התבצע באופן כאוטי. המדינה דאגה להם למקומות לינה בלבד – בהתחלה רק לחלק מהם – ואחרים שהו במלונות על חשבון תורמים.
החברה האזרחית התגייסה לסייע להם – "אחים לנשק" וארגוני מתנדבים נוספים אספו ותרמו להם ציוד. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, רובם מארגוני המחאה, העניקו להם תמיכה נפשית וחברתית, בהתחלה בהתנדבות, אחר כך במימון המדינה.
אבל גם כשכל צרכיהם הבסיסיים התמלאו – שלא כמו עקורים באזורי לחימה אחרים בעולם (כולל עזה) – החיים במלונות ובדירות נותרו קשים מאוד.
חלק מהעקורים חיים במלונות בצפיפות של שישה אנשים בחדר ויותר. רוב הילדים עדיין לא התחילו ללמוד. עקורים דיווחו על פגיעות מיניות ואלימות במשפחה. חלק מבני הנוער משוטטים ברחובות ומסתבכים בקטטות
חלק מהעקורים חיים במלונות בצפיפות של שישה אנשים בחדר ויותר. הילדים לומדים בבתי ספר מאולתרים, ואנשי המקצוע מדווחים שרובם עדיין לא חזרו ללמוד. 75 עקורים, רובם קטינים, דיווחו על פגיעות מיניות. 40 תיקים נפתחו על אלימות במשפחה. אלו מספרים נמוכים, אך אנשי המקצוע חוששים שמדובר בקצה הקרחון ושהמספר האמיתי של האירועים הקשים גבוה בהרבה.
בין בני הנוער העקורים יש כאלה שמשוטטים ברחובות, משתמשים בסמים ואלכוהול ונקלעים לקטטות. המצב חמור גם בקרב עקורי הקיבוצים, שנמצאים במסגרת התומכת של הקיבוץ, וחמור עוד יותר בקרב עקורי הערים, שחלקם נמנו עוד לפני המלחמה על השכבות החלשות.
הממשלה משלמת לעקורים שעזבו את המלונות מענק של כ־200 שקל ליום לכל מבוגר וכ־100 שקל לילד. לאנשים עובדים זה מספיק כדי לשכור דירה. השבוע יופסק תשלום החל"ת לעובדי התיירות, מה שידחוף חלק מהעקורים לארגן את חייהם מחדש ולחפש דירה ועבודה. לכן, אין פלא שרוב העקורים עזבו את בתי המלון – ובצפון הארץ המצב כל כך מסוכן, שהם אינם יכולים לחזור הביתה.
לדברי משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות: "כבר חצי שנה תושבינו עקורים מבתיהם, בלי אופק, בלי תוכנית ובלי ידיעה מה יהיה הלאה. מה יעלה בגורל הבתים שלהם? מה יקרה עם החיים שלהם? מה יהיה עתיד הילדים שלהם? הצפון כרגע גוסס. אין עסקים, אין תיירות. יותר מכך: אין תכנית פעולה! אף אחד בממשלה לא מתכלל את האירוע הדרמטי הזה.
"כבר חצי שנה תושבינו עקורים מבתיהם, בלי אופק ובלי ידיעה מה יהיה הלאה. מה יעלה בגורל הבתים? מה יהיה עתיד הילדים שלהם? בצפון אין עסקים, אין תיירות – ואף אחד בממשלה לא מתכלל את האירוע הדרמטי הזה"
"התושבים מדברים איתי יום־יום ומביעים תחושות קשות. אוכלוסייה חזקה שישבה במועצה שלנו רוצה לעזוב. חלקם כבר שכרו דירות באזורים אחרים בארץ, חלקם אומרים שיעזבו כי איבדו את האמון ואת תחושת הביטחון. אם אוכלוסייה חזקה תעזוב, ולא תתבצע כאן תוכנית חיזוק משמעותית, מגובה בתקציבים ובדרך פעולה, זה אומר שמדינת ישראל תוותר, למעשה, על חבל הארץ היפה הזה".
עקורי הדרום חוזרים הביתה
בדרום, התושבים הורשו לחזור לרוב היישובים שפונו, כולל שדרות וכל היישובים השוכנים בין ארבעה לשבעה קילומטרים מגבול עזה. ברשויות המקומיות ומנהלת "תקומה" מדווחים כי כ־90% מתושבי היישובים הללו חזרו הביתה.
לפי החלטת הממשלה, בהתאם לסיכום בין משרד האוצר לרשויות, מי שחוזרים אמורים לקבל מהביטוח הלאומי מענקים של כ־15 אלף שקל לכל מבוגר וכ־8,000 שקל לילד, שטרם שולמו; במנהלת תקומה מעריכים כי המענקים ישולמו עד פסח.
העקורים במגורי הביניים גרים זה לצד זה וילדיהם לומדים יחד. מוסדות הקהילה ממשיכים לפעול ומפעילים מרכזי תרבות. חלק מהתושבים נוסעים לעבודה ביישוב הנטוש
כחמישית מתושבי הקיבוצים והמושבים השוכנים פחות מארבעה ק"מ מגבול עזה נשארו בהם לאורך כל המלחמה, או חזרו במהלכה. רובם ככולם חקלאים, עובדי מפעלים וחברי כיתות כוננות. רובם השאירו משפחות מחוץ ליישוב ומצטרפים אליהן בסופי השבוע. בחלק מהיישובים יש "טפטוף" של משפחות השבות הביתה.
בסך הכול, לפי נתוני תקומה, 63% מתושבי יישובי הדרום שפונו באופן מאורגן חזרו הביתה. הנתון הזה אינו כולל כרבע מתושבי אשקלון וכמחצית מתושבי אופקים שנמלטו באופן עצמאי, כיוון שהמדינה לא אישרה את פינויים לבתי מלון. גורם בעיריית אשקלון מעריך כי רובם המוחלט כבר חזרו הביתה.
אחרי 45 ימים: חדר האוכל של קיבוץ בארי נפתח מחדש@Itsik_zuarets pic.twitter.com/WLMqqjDigm
— כאן חדשות (@kann_news) November 20, 2023
מרבית הקיבוצים בטווח של עד ארבעה קילומטרים מעזה עברו בינתיים באופן מרוכז מבתי המלון למקומות אחרים כפתרון ביניים, עד שיוכלו לחזור לבתיהם. קיבוץ רעים עבר לבניין דירות שמנהלת תקומה שכרה עבורו בדרום תל אביב; נירים עבר למתחם מגדלים שהמנהלת הקצתה לו בבאר שבע; ניר עוז עבר בפברואר למתחם בקריית גת; עין השלושה עבר בשבוע שעבר לנתיבות.
חלק מחברי קיבוץ סופה עברו בפברואר למתחם ברמת גן, וחלקם לאופקים; קיבוץ ניר יצחק עבר בפברואר לקיבוץ אילות בערבה; כרם שלום עבר ליישוב הקהילתי אשלים בנגב; נחל עוז עבר לקיבוץ משמר העמק שבעמק יזרעאל; כפר עזה מפוזר בין בית ההארחה בשפיים, דירות בתל אביב ומתחם שהוקצה לעקורים בקמפוס אוניברסיטת רייכמן בהרצליה; קיבוץ ארז עבר לקריית גת.
במנהלת תקומה מתכוונים לשכן את העקורים במגורי הביניים עד 7 ביולי, בהנחה הלא מבוססת שהביטחון יחזור עד אז לעוטף עזה. ואילו עקורי בארי, כיסופים, מפלסים וניר עם עדיין שוהים בבתי המלון
העקורים במגורי הביניים גרים סמוך זה לזה וילדיהם לומדים יחד, חלקם במסגרות חינוך נפרדות משלהם. מוסדות הקהילה ממשיכים לפעול ולהפעיל מועדונים ומרכזי תרבות משלהם. חלק מהתושבים נוסעים מדי יום לעבודה ביישוב הנטוש, הרוב עובדים במקומות אחרים. רמת השייכות לקהילה והקשר עם הסביבה החדשה משתנים מיישוב ליישוב ומאדם לאדם.
במנהלת תקומה מתכוונים לשכן את העקורים במגורי הביניים עד 7 ביולי, בהנחה הלא מבוססת שהביטחון יחזור עד אז לעוטף עזה. ואילו עקורי בארי, כיסופים, מפלסים וניר עם עדיין שוהים בבתי המלון.
עקורי בארי אמורים לעבור במאי לשכונת קרווילות שתקומה בונה להם בקיבוץ חצרים; עקורי כיסופים אמורים לעבור במאי לקרווילות ביישוב עומר. שני הקיבוצים הללו נהרסו, ברובם, בלחימה במהלך הטבח, ואמורים לעבור למגורים זמניים שבהם יוכלו לשהות במשך שנים עד שבתיהם ייבנו מחדש.
כ־80% מעקורי הקיבוצים והמושבים בדרום שטרם חזרו הביתה (כ־30% מכלל עקורי הדרום) עברו יחד עם הקהילות שלהם למלונות ולפתרונות הביניים. השאר התפזרו ושכרו דירות בעיר. ההערכה היא שרוב העקורים שנדדו עד כה במסגרת הקהילה יחזרו הביתה, ורוב הנודדים מחוץ למסגרת הקהילה כבר לא יחזרו.
"הקיבוץ עדיין קיים ומתפקד כקהילה. אף אחד לא בא ואמר לנו 'עזבנו'. אבל אני מעריך שבין 15% ל־25% לא יחזרו איתנו הביתה. זה לא פשוט. מאוד, מאוד לא פשוט"
לדברי בני חסון, חקלאי מכיסופים ודובר הקיבוץ: "לכולם יש שאיפה, או חלום, להמשיך עם הקהילה ואחר כך לחזור איתנו הביתה. אבל לא כולם יכולים, מכל מיני סיבות.
"מתוך 138 משפחות, 120 נמצאות במלון – והשאר הלכו למקומות אחרים, מסיבות רפואיות, או כדי להיות קרובים למשפחה שלהם. זה קשה מאוד לחיות במלון תקופה כל כך ארוכה, לא כולם בנויים לזה.
"הקיבוץ עדיין קיים ומתפקד כקהילה וכל המשפחות עדיין שייכות אליו, גם אלה שלא במלון. אף אחד לא בא ואמר לנו 'עזבנו'. חלק מאלה שלא במלון יבואו איתנו אחר כך לחצרים. אבל אני מעריך שבין 15% ל־25% לא יחזרו איתנו הביתה לכיסופים. זה לא פשוט. מאוד, מאוד לא פשוט".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו