"זוג מיר", אמר קשיש אחד לרעהו שעה שעמדו כפופים מול סניף מפלגת העבודה בהוד השרון והמתינו לחצות את רחוב מגדיאל הסואן. "השייגץ הגבוה עם השיער הלבן זה יאנוש?" "כיין, כיין, זה יאנוש, אתה יודע, בן־גל", ענה לו בן שיחו.

"מאיפה אני זוכר אותו?" הקשה הראשון שלתנוך אוזנו היה דבוק צמר גפן, "הוא ככה קצת מוכר לי". "נו באמת, הוא היה גנרל גדול בפיקוד הצפון". "את זה אני זוכר", התעצבן השואל, "אבל אני מכיר אותו גם ממקום אחר. אם אני אזכר אני אגיד לך. אבל ככה מדברים על המפלגה? שכל אחד מהחברים שלו היה יכול להחליף את הגוורדיה הוותיקה? זה לא בסיידר. ככה מדברים בליכוד, לא אצלנו".

"לא שמעתי מילה בגלל שיהודה עוד פעם לא שם את הרמקולים", אמר השני, "אבל ממה שכיין שמעתי, אני אומר לך שהם חבר'ה רציניים".

ביום ראשון נסעו החבר'ה הרציניים להרצות את עיקרי תפיסתם המדינית והביטחונית במועצת הפועלים של כרמיאל. הגיעו בשתי מכוניות אל ביתו של אריה מזרחי בכפר סבא, עברו למכוניתו המרווחת של מזרחי ונסעו צפונה לצומת בנימינה, שם המתין להם יאנוש בן־גל.

אביגדור (יאנוש) בן־גל, 2010 (צילום: משה שי/פלאש90)

השאירו את מכוניתו של מזרחי בתחנת הדלק וטיפסו כולם, חמישה גברים בריאים כולל עיתונאי, לפולקסווגן סנטנה של בן־גל ומשכו צפונה לכרמיאל.

צפון מדינת ישראל, כמו דרום לבנון ורמת הגולן, הוא הבייבי של החבר'ה הרציניים. שם הם נפגשו והכירו. החונטה המתגבשת של המערך, חמשת הביטחוניסטים שהחליטו להציל את המערך מעצמו ואת עם ישראל מהליכוד, לוקחים בימים אלה את התזות המדיניות הרעננות שלה לסניפים הנידחים.

במכונית הגונחת בעליות לכרמיאל, הם צוות ההווי והבידור המשעשע ביותר מאז הגשש החיוור. כשהם שוטחים את עיקרי חשיבתם המדינית, שומעים את הקול הרענן ביותר שעלה מהמערך בשנים האחרונות

חוץ מד"ר תא"ל (במילואים) אפרים סנה, שהוא הרציני והשקול ביניהם בכל מה שקשור לאיך אנחנו נתפשים ומה יגידו עלינו, אין לחברים כל בעיה עם המונח חונטה.

במכונית הגונחת בעליות לכרמיאל, הם צוות ההווי והבידור המשעשע ביותר מאז הגשש החיוור. כשהם שוטחים את עיקרי חשיבתם המדינית, שומעים הפעילים האפורים והרדומים בסניפים את הקול הרענן והמרתק ביותר שעלה מהמערך בשנים האחרונות; חוץ מעזר ויצמן, שמעודף חשיבה מקורית נפל מהמפה הפוליטית.

ראש הממשלה שמעון פרס לצד אלוף פיקוד צפון אורי אור ברמת הגולן, 1986 (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

עד שהעבודה תוציא עליהם חוזה, מי שלא עבר את המסלול הצבאי, כולל דרגי הפיקוד הגבוהים, ולא נחשף לדיאלוג הקטנוני ולעקיצות הגנרלים ההדדיות, לא יבין את סוג הרעות הנרקמת בין לוחמים שבתי הקברות מלאים בחבריהם ובפקודיהם.

מי זוכר כי יאנוש, שהתגייס למפלגה לפני בחירות 88' וכיכב בתשדירי הבחירות עם תוכנית השלום המטורללת של הגנרלים, הוא האיש שעצר בגופו את הסורים בעמק הבכא? מי זוכר כי אורי אור, שפרשן את מלחמת המפרץ ונוסע כעת בפז'ו אפורה של מנהל מקרקעי ישראל, היה אלוף פיקוד המרכז לפני שהיה אלוף פיקוד הצפון?

אני מאזין לשיחה האינטימית ולשמות הפרטיים הנזרקים במכונית, שרק החבר'ה הרציניים יודעים במי מדובר, להשמצות ההדדיות ברוח טובה וללהג הקולח של אלה שאיבדו יותר ממה שקיבלו

מי זוכר שאריה מזרחי, איש העסקים הפרטי, היה קצין תותחנים ראשי של צה"ל? אפרים סנה, פוליטיקאי בן פוליטיקאי, התעקש להיות מתאם הפעולות בשטחים באובססיה של שמאלן שאינו נרתע מלנהל את הכיבוש. ויוסי גנוסר, מבכירי שב"כ לשעבר וחנון קו 300, שמאז שיצא לאור השמש העזה הוא מפלבל בעיניו, אינו מאמין כי כך אנו חיים כל חיינו, יורים ובוכים ומחפשים אשמים.

אני מאזין לשיחה האינטימית ולשמות הפרטיים הנזרקים במכונית, שרק החבר'ה הרציניים יודעים במי מדובר, להשמצות ההדדיות ברוח טובה וללהג הקולח של אלה שאיבדו יותר ממה שקיבלו, ואני תוהה כמה זמן ייקח עד שהעסקונה של המפלגה תבחין בפעילותם המאיימת ותוציא עליהם חוזה. כך ודאי דיברו ונהגו יצחק רבין, חיים בר־לב ומוטה גור כשהיו צעירים.

תא"ל אפרים סנה מגיש עותק של ההסכם להקמת הבנק בשכם לחבר מועצת המנהלים לחתימה (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

אבל החבר'ה הרציניים, החמישייה הסודית בסנטנה, מציעה אלטרנטיבה אמיתית מהסוג שמפלגת העבודה חשבה שלעולם כבר לא תוכל להציע. צריך לפתוח את המפלגה, אחרת היא תיסגר. בן־גל גוהר קדימה במושב הנהג ומנסה לזהות את הכביש המתפתל בתוך הערפל הסמיך, וראשו מגרד את גג המכונית. גנוסר, סנה ומזרחי מצטופפים מאחור, ירך נוגעת בירך.

מי שדילגו על טרשי הצפון בלילות של קטיושות ומחבלים ונתנו פקודות לגלח בתים ולקדם כוחות, אינם נרתעים ממגע פיזי. זה מה שכה משך את עיני בימי האבל על הבן שחר בבית גנוסר. הגברים הקשוחים האלה לא התביישו לנשק ולחבק אותו. ביום שלישי, בסניף המפלגה בהוד השרון, אמר את זה בן־גל, המופקד על תיק הכנות האישית, במלים ברורות.

ההיסטוריה הישראלית מלאה במלחמות גנרלים, והיא לא פסחה גם על יושבי הסנטנה, אבל לפני טבילת האש האמיתית שלהם הם נהנים מהספק

"אורי אור יודע כי אני אלך מאחוריו בשביל צר ולא אתקע לו סכין בגב, ואני יודע כי יוסי, ההולך מאחורי, שומר על גבי".

ההיסטוריה הישראלית מלאה במלחמות גנרלים, והיא לא פסחה גם על יושבי הסנטנה, אבל לפני טבילת האש האמיתית שלהם הם נהנים מהספק.

שאלתי את אפרים סנה, מה יקרה כאשר מוסדות המפלגה יגלו את החונטה מניחה בנגלור ליד דלת הירקון 110. מה יותר טבעי לשועלים של המערך מאשר לפורר את החבילה ולשסות את חבריה איש ברעהו. סנה נד בראשו כלא מאמין ואמר: "זה לא יקרה".

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ותא"ל בדימוס אפרים סנה בכנס מאיר דגן לאסטרטגיה וביטחון, 18 במרץ 2019 (צילום: פלאש90)

רבין יזמין אחד ופרס יזמין אחר, התעקשתי, ולמוחרת יהיה כתוב בעיתון כי מישהו קיבל מינוי.

"אנחנו סומכים אחד על השני", אמר סנה, "יש לנו מטרה משותפת".

חתמתם בדם? שאלתי.

"לא צריך" הוא אומר, "אנחנו ביחד".

אביגדור קהלני היה צריך להיות פרטנר שלכם, אמרתי.

"אני לא יודע בקשר לאביגדור", אמר סנה. "אני לא יודע אם הוא נץ או יונה".

מה יותר טבעי לקהלני מאשר להתברג במנגנון ההסתדרותי של ישראל קיסר, שאלתי, ולעזור לו להתכונן לבחירות.

"יש לי ויכוח עם המפלגה על הדרך המדינית. צריך לפתוח את המפלגה. צריך לקיים את הפריימריז ולתת לחברים להחליט"

"אני לא יודע", אמר סנה, "אבל חשוב שתבין כי לא כולם חושבים כמו יאנוש על ההסתדרות. לי אין ויכוח עם ההסתדרות. יש לי ויכוח עם המפלגה על הדרך המדינית. צריך לפתוח את המפלגה. צריך לקיים את הפריימריז ולתת לחברים להחליט".

סנה הוא הקמב"ץ. כאשר מגיעים לסניפים, מאתר סנה את הפעילים המקומיים, מזהה אותם בשמותיהם הפרטיים ולוחץ את ידיהם. מזרחי נראה כמי שמטווח בעיני רוחו את הסניף, בן־גל מסתובב חסר מנוחה ונהנה מתסמונת הילד שגילה כי המלך הוא עירום. גנוסר מאבטח את הפתחים ורושם לעצמו הערות לעיקרי דבריו.

יוסי גנוסר, 1985 (צילום: משה שי/פלאש90)

רוב הזמן הם מופיעים יחד, אך כאשר הביקוש גואה והתאריכים מתנגשים, הם מתפצלים ליחידות קטנות. ביום שני השבוע הרצו בן־גל ומזרחי ברמת השרון של פיחוטקה, וגנוסר, סנה ואור הופיעו בלוד. בתחנת הדלק של נתב"ג שחרר אור את הנהג שלו ושלח אותו לביתו. הוא אינו רוצה להזין את הלשונות הרעות.

לאולם הם נכנסים כמו הרולינג סטונס להופעה בברצלונה. סנה מקציב את הזמן, רבע שעה לכל דובר, מחליט על סדר הדברים ומקצה נושאים לטיפול. בכרמיאל הפליג מזרחי בתיאורים טכניים פופולריים על טילי הסקאד ולא מיהר להגיע לפואנטה. בן־גל אלתר בדבר המשב הרענן שהחבר'ה הרציניים יכניסו למפלגה ולתפיסתה המדינית.

החמישייה אינה מנסה להמתיק את הגלולה המרה והקשה לעיכול, כי בסופו של תהליך תהיה לפלסטינים מדינה, אך היא אינה מבקשת להקים אותה במו ידיה

סנה נשא נאום מסודר ומקצועי בדבר הצורך הקיומי לפרק את החיבור הנורא בין ישראל לפלסטינים, וגנוסר אמר את שהוא אומר בראיונות מאז יצא לאור. שצריך לדבר עם אש"ף, כי הפלסטינים הם עם, אם נוח לנו ואם לאו, וכי לא חשוב לו כיצר יקראו לישות המדינית שתקום בגדה המערבית ובעזה.

החמישייה אינה מנסה להמתיק את הגלולה המרה והקשה לעיכול, כי בסופו של תהליך תהיה לפלסטינים מדינה, אך היא אינה מבקשת להקים אותה במו ידיה. בכרמיאל, כמו גם בסניפים האחרים, נותרו המאזינים עם תהייה לא פתורה. לא ברור לפעילי המפלגה באם החונטה מתפקדת כסיירת מטכ"ל של המערך, או האם היא עושה איגוף ומכתרת אותו מאחור.

בן־גל, כמו ויצמן שכנו בקיסריה, מוכן להסיר את הוותיקים מדרכו במכת גב יד מנומנמת. סנה מעדיף לא למשוך אש. גנוסר חף מכל אלה. הוא מבקש להעביר את המסר המדיני שלו. החונטה יכולה לדלג מעל המכשול הזה עוד חודשיים־שלושה, אבל מתישהו בעתיד הקרוב היא תיאלץ לבחור את מטרותיה.

מצד אחד, הזדמנות היסטורית תחמוק מידיהם אם לא יקראו תיגר על מנהיגותה של מפלגת העבודה. מצד שני, עד שהפריימריז לא ייצאו לדרך, זו תהיה טעות לנגח את המפלגה שמתוך הריסותיה הם מבקשים להגיח.

"יש פה חברים שלחמו שכם אל שכם במלחמות ישראל", היה מוטיב חוזר. "נעזרנו בשירותי המודיעין הטובים של יוסי גנוסר", הוא מוטיב נוסף. הם אינם חבורה הומוגנית וזהה מבחינת רמתם האינטלקטואלית או עומק הבנתם

"יש פה חברים שלחמו שכם אל שכם במלחמות ישראל", היה מוטיב חוזר. "נעזרנו בשירותי המודיעין הטובים של יוסי גנוסר", הוא מוטיב נוסף. הם אינם חבורה הומוגנית וזהה מבחינת רמתם האינטלקטואלית או עומק הבנתם את המצב. יש ביניהם המשחקים בפוליטיקה מכיוון שהצבא נגמר להם מתחת לשרשרות.

יש ביניהם כאלה שהצורך בהעברת המסר המדיני נגוע אצלם בתחושת שליחות היסטורית. יש ששילמו את המחיר הכבד ביותר בעבור שגיונותיה של המדינה, והחליטו כי אינם יכולים יותר לשמור על שתיקה. מה שבטוח, הליכוד הוא האויב הגדול.

ח"כ לשעבר אורי אור (צילום: משה שי/פלאש90)

"זו טראומה נוראה", אמר בן־גל, "1,200 חיילים שחורים ולטינו־אמריקאים הגנו על מדינת ישראל ולנו לא הייתה מנהיגות. צ'רצ'יל הזקן היה מופיע בסיטי הבוער והיה מחזק את ידי האזרחים, ושמיר אפילו לא ירד מירושלים לתל אביב".

מדובר בהרבה מאוד סקס־אפיל, אומר בן־גל. אלמלא היה פואד בן־אליעזר תקוע כה עמוק בתוך העסקנות המפלגתית, הוא היה מועמד טבעי לחבירה עם החונטה. גם עזר ויצמן. אלה שטרחו ובאו, שמעו מסר רענן וטרי, אולי אפילו קיצוני, וקיבלו תמורה מלאה עבור זמנם.

הם יעשו לא מעט שגיאות, כולל החטאה משוועת של הפוטנציאל האלקטורלי שהמונח מדינה פלסטינית שולח צמרמורות קשות במעלה גבו, אבל עכשיו הם ההצגה הפוליטית הטובה בעיר

המשיכה הראשונית היא לבוא ולהציץ באנשי הביטחון שהיו כה סקסיים במדים הירוקים עם החרבות הצלובות על כתפיהם. בן גל מדבר על סקס־אפיל במפלגה שסקס־אפיל לא ביקר בה שנים ארוכות; הנערים המזקינים האלה הם הרכב מוצלח.

הם יעשו לא מעט שגיאות, כולל החטאה משוועת של הפוטנציאל האלקטורלי שהמונח מדינה פלסטינית שולח צמרמורות קשות במעלה גבו, אבל עכשיו הם ההצגה הפוליטית הטובה בעיר. חבל רק שהם כה מרוצים מעצמם.

ראש הממשלה אהוד ברק משוחח עם אביגדור (יאנוש) בן־גל בבית הנשיא, 10 במאי 2000 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

בהרקולס המטרטר מעליהם יושב דן שומרון, מצנח נתון בין רגליו. הוא היה רמטכ"ל והם לא, ואל תזלזלו בהבדל הקטן. הרמטכ"ל הפורש ירה יריית פרידה מדינית שהסעירה את המערכת הפוליטית. אף שבסרטי מלחמת העולם השנייה הטובים לא יורים בחייל צונח, אני ממליץ לשומרון שילבש תחתוני פח אם זו תכניתו.

החבר'ה הרציניים אינם מתכוונים להניח לו לצנוח על גבם ללא קרב. הכי טוב, מבחינתם, היה ששומרון ירוץ מול צ'יץ' בתל אביב. המבליג מול צייד העריקים.

לא כולם שואפים להתרפט במושבי הכנסת. יש ביניהם שהיו מעדיפים לדלג ישר לשרות ולשררה בפז"ם מקוצר; יש ביניהם שהיו מעדיפים מינוי ביצועי, כשליחי השלום

לא כולם שואפים להתרפט במושבי הכנסת. יש ביניהם שהיו מעדיפים לדלג ישר לשרות ולשררה בפז"ם מקוצר; יש ביניהם שהיו מעדיפים מינוי ביצועי, כשליחי רצון טוב של שלום. לסנה יש בעיה עם פרס. בן־גל מזכיר את משובת הנעורים של ויצמן שסיבכה את המערך מעל לראש.

המפלגה צריכה לעבור ניתוח קיבוצי לשינוי מין, כדי לקלוט את המסר של גנוסר. בינתיים זו הצגה אנושית מרתקת. לראות את הגנרלים הסמכותיים האלה, שעשרות שנים לא היו אמורים לעשות לעצמם כוס קפה, שהכריעו גורלות בנביחה לתוך המע"ד של המ"ק בג'יפ המח"ט או בווגוניר של האוגודנר, שוחקים את צמיגיהם הפרטיים כדי להגיע לסניפים שבהם ימשכו תשומת לב.

אביגדור (יאנוש) בן־גל, 2013 (צילום: משה שי/פלאש90)

בינתיים הכסף והקופה הקטנה יוצאים מכיסיהם. בדרך חזרה מכרמיאל הם עברו על פני המסעדות הערביות המרתקות בארץ, אך הלילה נגמר אצל בן־גל בקיסריה על גבינות ויין פורט. עכשיו הם צריכים להדליף לעיתונות ולאלף כתבים לענייני מפלגות ולקחת כתבים מדיניים לשיחות רקע ולהוציא כרטיס חבר במפלגה.

כל הפעילות הזו מתנהלת מתוך אופוזיציה המאיימת להפוך למוסד של קבע. אם היה לי חבר בחונטה, הייתי ממליץ לו להקים מפלגה חדשה ולא לשקוע בחולות הנודדים של המערך. אבל כולם זוכרים את ד"ש ואת התרסקותה.

בהיעדר אופציה אחרת, תרועת החצוצרה העולה באוזניהם נשמעת מהירקון 110. הטלפון הבא יכול להיות מיצחק או משמעון, ואם הם לא ייזהרו, הם יהפכו לעוד נתון סטטיסטי במגרש הגרוטאות החלודות של המערך.

פורסם לראשונה ב"חדשות", 1991.