אם קיים איזשהו פלא במדינת ישראל הוא נקרא מגזר ההייטק. אחרי משבר הקורונה הגיעה שנת 2023 שהתאפיינה בבריחת הון בעקבות הניסיון לקדם את המהפכה המשפטית. אם לא די בזה, שבת הדמים באוקטובר הביאה מהלומה קשה נוספת למגזר.
כתוצאה מכך, יזמים ומנהלי הייטק היו צריכים להתמודד גם עם הון נמוך יותר, וגם לתפקד עם כ־85% מכוח האדם הרגיל שלהם, אחרי שהשאר גויס למילואים. אבל אם מישהו חשב שזה מה שיפיל סופית את ההייטק הישראלי, הדוח המפתיע של ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל הוכיח אחרת.
מחברי הדוח ניתחו את ביצועי מגזר ההייטק בששת חודשי המלחמה ומצאו כי בוצעו במסגרת הזמן הזו לא פחות מ־220 סבבי גיוסים של חברות ישראליות בסכום של 3.1 מיליארד דולר. ההייטק הישראלי אומנם ידע בעבר מספרים גבוהים בהרבה, אבל מדובר בנתונים מעודדים בהתחשב במצב.
מחברי הדוח ניתחו את ביצועי מגזר ההייטק בששת חודשי המלחמה ומצאו כי בוצעו במסגרת הזמן הזו לא פחות מ־220 סבבי גיוסים של חברות ישראליות בסכום של 3.1 מיליארד דולר
בשביל לסבר את האוזן, מדובר בנתונים שבמדינות המובילות באירופה היו חותמים עליהם עוד היום. להישג הזה צריך להוסיף את היקף האקזיטים המרשים בתקופה הנ"ל – כ־3.7 מיליארד דולר מאז פרוץ המלחמה. מדובר במספר גבוה בהרבה מסך כל האקזיטים שנעשו בחצי השנה שקדמה למלחמה.
אחת הסיבות לאופטימיות הגדולה בקרב המשקיעים לא תהיה נעימה לשמיעה עבור חברי הממשלה הנוכחית. המשקיעים מדגישים כי החשש מנזקי המהפכה המשפטית היה גבוה בהרבה מהחשש מנזקי המלחמה. עתה, הציפייה שהמלחמה לקראת סופה וכי המהפכה המשפטית לא תחזור, הביאה משקיעים רבים לפתח תקוות לצמיחה חדשה וחזקה בהייטק המקומי.
נכון לעכשיו עושה רושם שההייטק ימשיך להיות הקטר של המשק גם אחרי המלחמה. בראייה רחבה יותר, גם שאר המשק הישראלי – למרות הפגיעה בו – החזיק מעמד בחצי השנה האחרונה.
הוצאות המלחמה, בחישוב הסיוע האמריקאי ובאובדן הכנסות המדינה, יעלו לנו אומנם כ־150 מיליארד שקלים, אבל עדיין מדובר בסכום שאפשר לעמוד בו
הממשלה מצדה המשיכה לגייס הון בשווקים, אם כי בריביות גבוהות יותר. הוצאות המלחמה, בחישוב הסיוע האמריקאי ובאובדן הכנסות המדינה, יעלו לנו אומנם כ־150 מיליארד שקלים, אבל עדיין מדובר בסכום שאפשר לעמוד בו.
מנגד, מעל כל אלה מרחפת חשרת עננים קודרת. אם הממשלה לא תשכיל לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנפלה בחלקה להסרת המטען הכי כבד שהיא נושאת עליה כרגע, היא עלולה להרוס את כל מה שנשאר עדיין מהכלכלה. הכוונה היא לגיוס חרדים לצבא – ומכאן גם להשתלבותם במשק.
ראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס, שעומד מאחורי נייר העמדה שהוצג לאחרונה, הגיע למסקנה שמדובר בסוגיה שהיא לא פחות ולא יותר מאיום קיומי על הכלכלה. על פי אותו נייר, המדינה תפסיד בעשור הקרוב כ־104 מיליארד שקל אם החרדים לא יגויסו.
רבים מאלו שיצטרכו להחליף אותם בצבא יהיו אנשי הייטק. במילים אחרות, קטר ההייטק לא יוכל לסחוב את הכלכלה הישראלית על גבו במצב כזה – והכלכלה, בעצם, לא תוכל להתקיים.
עננה נוספת המעיבה על הכלכלה היא מעמדה הבינלאומי של ישראל, שהולך ומסתבך בעקבות חוסר ההכרעה במערכה בעזה. הפסקת חלק מהתמיכה האמריקאית עלולה להיות קטלנית
אבל הסכנה היא לא רק מבית. עננה נוספת המעיבה על הכלכלה היא מעמדה הבינלאומי של ישראל, שהולך ומסתבך בעקבות חוסר ההכרעה במערכה בעזה. הפסקת חלק מהתמיכה האמריקאית – או חלילה סנקציות מצד מדינות אירופאיות בתוספת פגיעה באמון המשקיעים – עלולה להיות קטלנית לכלכלה.
רמז ראשון לכך הגיע בסוף השבוע אחרי שקרן ההשקעות הממשלתית של אירלנד הודיעה כי תפסיק להשקיע בשש חברות ישראליות הכוללות את הבנקים הגדולים ואת רשת רמי לוי. החשש הוא שזו לא תהיה הקרן האחרונה הפועלת בצורה הזו.
מה שבטוח זה שחצי השנה הבאה תהיה קריטית לכלכלה הישראלית אפילו יותר מחצי השנה האחרונה. בסופה נוכל לקבל כבר תמונה יותר בהירה לאן כל העסק הזה מתגלגל. הפוטנציאל והבסיס לצמיחה כלכלית מחודשת אומנם עדיין פה, אבל בידי הממשלה יהיה את הכוח להכריע אם להגשים או למחוק אותם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם