בגיל 19 יעקב פלבינסקי היה בוגר ישיבה חסידית צעיר מבני ברק. הוא התחתן וכעבור שנה נולדה בתו הבכורה. לאחר מכן החל בשירות אזרחי ועבד במקביל כעיתונאי, תחום שבו הוא עוסק עד היום בעיתון "משפחה". "היו אז מחזורי גיוס יפים יחסית לשירות האזרחי", הוא אומר לזמן ישראל השבוע.

אלא שהמקרה שלו עדיין חריג יחסית ומהווה מיעוט שבמיעוט, כאשר פחות מאלפיים חרדים משרתים וכפועל יוצא מכך הרוב גם לא עובדים. "נדרשת הפרדה וניתוק בין הגיוס לתעסוקה כי במצב הקיים מנציחים את אי התעסוקה. בגיל 22 אתה רוצה לצאת לעבוד ואז יש לך שתי אופציות: לעבוד 'בשחור' כדי שלא ידעו או – כדי לעבוד 'בלבן' – לעשות סוג של שירות צבאי או אזרחי.

"אז כשאתה נשוי עם ילדים תיקח עכשיו שלוש שנים מהחיים רק בשביל הפרינציפ? המדינה מפסידה פעמיים: הצעירים האלה לא יתגייסו ולא יעבדו. אם ינתקו את ההתניה של העבודה בגיוס נראה יותר עובדים. כל זה קורה בחסות מדינת ישראל.

"החשיבה שרק גיוס לצה"ל נחשב שירות מקבעת מלחמת נצח לא מועילה על עקרונות. ברגע שנפתח את הראש נוכל להוליד משהו חדש ומועיל. צריך גוף מוסכם שמדבר את השפה החרדית וכולל גם את אנשי מערכת הביטחון כולה כדי לבדוק איך לשלב חרדים ולענות על כל הצרכים הביטחוניים".

חרדים מתגייסים בבקו"ם. 23 באוקטובר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

תחזית האימים של האוצר

התפיסה שהוא מבטא – לשלב חרדים בשירות כלשהו ולהפסיק את ההתניה של יציאה לעבודה בגיוס קודם לצה"ל – אומנם לא נשמעת באופן מוצהר מצד ההנהגה החרדית, אך משקפת את המוטיבציה הכבושה שלהם להשתלב בשוק התעסוקה וללמוד, ואחרי השבעה באוקטובר התברר שיש גם התפרצות של רצונות להגן על הארץ.

אלא שאם אחרי תחילת המלחמה נדמה היה שעוד רגע רבים מהם יתגייסו לצה"ל וכפועל יוצא מכך ישתלבו בהמוניהם בשוק העבודה, הרי שנכון לעכשיו הם ימשיכו להיות כבולים בישיבות במסגרת עסקה הנכרכת מעל ראשיהם בין בנימין נתניהו לחלק משותפיו בקואליציה.

בתיאור של אסון בהתהוות, נייר העמדה חסר התקדים בחריפותו של הדרג המקצועי באוצר הטיל פצצה שלא מאפשרת להמשיך בהדחקה: המשך המצב הקיים הוא איום קיומי

באופן מפתיע או שלא, הקריאה של העיתונאי החסידי לנתק את ההתניה של עבודה וגיוס מוצאת את ביטויה גם במסמך חסר התקדים שפרסם השבוע אגף התקציבים באוצר בהתייחס לחבילה של שלושת חוקי אי גיוס החרדים והארכת השירות לציבור הכללי בסדיר ובמילואים.

המדינה תפסיד בעשור הקרוב כ־104 מיליארד שקל מהעומס העודף על המשרתים בצבא ואי גיוס החרדים. זו השורה התחתונה המבהילה ביותר מבין שורה של מספרים ונתונים המופיעים שם.

במה שנראה כמו תיאור של אסון בהתהוות, נייר העמדה החריף לא מאפשר להמשיך בהדחקה: המשך המצב הקיים הוא איום קיומי שייגרם מהגירעון בתקציב והנטל העצום על המשרתים.

המסמך מתייחס להעלאת גיל הפטור מ־26 ל־35, שבינתיים יצאה מהחוק, וייתכן שמלכתחילה הייתה מעין עז שהוכנסה אליו רק כדי להראות התגמשות בהמשך. אלא שגם בלי העלאת גיל הפטור, כתב האשמה שחתום עליו יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים, יוצא נגד ההסדר הקיים מזה שנים ומדיניות הממשלה הנוכחית בפרט בחלוקת העבודה בין הציבור הכללי לחברה החרדית.

בין שהעגלה של לומדי התורה מלאה יותר מזו של אחיהם החילונים או לא, לפי המסמך הזה היא ללא ספק כבדה ותמשיך להכביד על המשק עד לרמה לא ברמת קיימא. מעבר למהות, עצם פרסום העמדה מהווה מבוכה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכן הדרג המקצועי לא היה שותף בגיבוש החקיקה ולכן הביא לידיעת הציבור את המסמך המדכדך שכדאי לבחון אותו בעיון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הממשלה, 7 בינואר 2024 (צילום: RONEN ZVULUN / POOL / AFP)

"שחזור טעויות העבר"

התחזית המרכזית מראה שבעוד ארבעה עשורים החרדים יהיו כשליש מהחברה הישראלית – ואם ימשיכו בתוואי אי התעסוקה הקיים, התוצר ורמת החיים הכללית ייפגעו ב־13%, כך שכדי להמשיך לתפקד מבלי להעלות את הגירעון, המיסים הישירים יצטרכו לעלות ב־16%. המספרים יתכנסו בסופו של דבר, אלא שכולנו נשלם עליהם ביוקר ונקטר על השירותים היקרים יותר בעולם המפותח.

ההצעות של משרד הביטחון הן להאריך את שירות החובה לגברים בחצי שנה ואת ימי המילואים ב־24–27 ימים לחיילים ולקצינים בהתאמה וגם להעלות את גיל הפטור ממילואים בחמש שנים.

אם לומדי התורה יתגייסו, ניתן יהיה לקצר את שירות החובה בשבעה חודשים ולהוריד את התעסוקה המבצעית למילואימניקים מ־36 ימים לחמישה בלבד

הנזק למשרתים יעמוד על 40 אלף שקלים לכל משרת, ואילו אם לומדי התורה יתגייסו, ניתן יהיה לקצר את שירות החובה בשבעה חודשים ולהוריד את התעסוקה המבצעית למילואימניקים מ־36 ימים לחמישה בלבד.

המשך המתווה הקיים של גיל הפטור, שרק לאחריו מותר ללומדי התורה לצאת לעבוד או ללמוד, "מהווה שחזור של טעויות העבר", כך שהמשק והחברה משלמים "מחיר כבד ומכופל" עם "השלכות הרסניות", כאשר מספר המתגייסים החרדים מסתכם באלפים בודדים בשנה והשאר פטורים וממשיכים לעבוד באופן לא מוסדר, אם בכלל.

ככל שזה נשמע מוזר ואולי אף פוגע בזכות הבסיסית להתפתחות ולהגשמה עצמית, לפי הסידור הנוכחי, גבר חרדי נדרש לשהות 40–45 שעות בשבוע במוסד התורני אליו הוא רשום – ורשאי לעבוד רק מעבר לשעות אלה ואך ורק אם הוא נשוי מעל גיל 22. ללמוד במוסד אקדמי אסור לו ובשביל הכשרה מקצועית הוא יצטרך אישור מהישיבה, דבר שלא קורה בפועל.

מפגינים בעד השוויון בנטל בתל השומר. 11 בפברואר 2024 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

הפסד כפול: לא מתגייסים ולא עובדים

"נוצר מצב אבסורדי. על אף שיעור התעסוקה המצומצם ושכרם הנמוך, המדינה אסרה על גברים חרדים צעירים לעבוד ולרכוש השכלה רלוונטית לשוק העבודה", בלשון המסמך של אגף התקציבים. התוצאה היא שהחל מאמצע העשור הקודם מספר המתגייסים החרדים יורד למרות הגידול במספרם בכל שנתון. נכון לשנת 2021, מדובר בסך הכל ב־1,185 חרדים בצכא, ועוד כמה מאות בשירות אזרחי.

לפי המתווה הקיים, הממשלה תצטרך לקבוע יעדי גיוס, אך ניסיון העבר מלמד שגם הם לא ברי השגה וממילא מדובר בתוספת זעומה.

היום הוא הדדליין של הממשלה לגיבוש נוסח לחוק הפטור מגיוס, שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתעקשת שיהיו בו מכסות גיוס כדי שיתאפשר להגן עליו בבג"ץ

היום (רביעי) הוא הדדליין של הממשלה לגיבוש נוסח לחוק הפטור מגיוס, שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתעקשת שיהיו בו מכסות גיוס כדי שיתאפשר להגן עליו מפני העתירות בנושא.

נכון לכתיבת שורות אלה, יש דיווחים על כך שהיעד המוצע הוא 2,500 משרתים חרדים בשנה בלבד, כלומר כמה מאות יותר מהמספרים הנוכחיים בלבד.

במקביל, עשרות עד מאות אלפי גברים חרדים לא יוכלו לצאת לעבוד בעשור הקרוב, כאשר סך המועסקים החרדים עומד על 110 אלף בלבד. יתרה מכך, ככל שיעלה גיל הגיוס יפחת הסיכוי לשלב את המועמדים במערך הקרבי, כך שהנטל על המשרתים הקיימים לא יפחת.

נכון להיום שיעור הגברים החרדים בשוק התעסוקה עומד על 55% בלבד לעומת 87% בקרב גברים יהודים בשאר האוכלוסייה. החרדים שכן מועסקים משתכרים כמחצית ממקביליהם היהודים ופערי ההכנסה בין משקי הבית הוא כ־50%.

חרדים בתל השומר. 12 בספטמבר 2016 (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

זה קורה בעיקר בגלל היעדר השכלה מתאימה ומיומנויות נמוכות, כאשר שמונה מתוך עשרה צעירים חרדים לא מחזיקים בתעודת בגרות – ואילו הכשרה על תיכונית תגדיל את ההכנסה שלהם ב־44%. המצב הנוכחי מחריף ושיעור ההשכלה הכללית בקבוצה זו פוחת לאורך השנים בעוד שקצב הגידול של האברכים עולה.

כדי להתקיים בכל זאת, האוכלוסייה החרדית מסתמכת באופן משמעותי הרבה יותר על מלגות קיום ממשלתיות וכן קצבאות ילדים מביטוח לאומי.

ההמלצה של אגף תקציבים פשוטה: להפסיק להתנות את השילוב בעבודה בהימצאות בישיבה ובאי גיוס – ולבטל את גיל הפטור, כי הנזק במצב הזה כפול: הרוב לא מתגייסים ולא עובדים. הם ממליצים לתחום במכסה מוגדרת כבר עכשיו את מקבלי הפטור ולגייס את השאר עם סנקציות כלכליות על המשתמטים.

הבעיה היא שגם התא המשפחתי שלהם מתרחב בגיל מוקדם יחסית וככל שמספר הילדים גדל האפשרות להשתתף בהכשרה מקצועית קטן, בעוד שעד גיל הפטור אין אפשרות לעבוד, כאמור. המסקנה הסופית לעתיד היא שלנוכח המגמות הדמוגרפיות הצפויות, "לא ניתן להפריז בנזק ארוך הטווח שעלול להתממש במידה שהעקרונות המתוארים לעיל לא ייושמו", צוין שם בסיכום.

תלמידי ישיבה לומדים בקבוצות קטנות בבני ברק. יוני 2020 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

"שנו תמריצים והכל יתכנס"

"כל החיבור בין גיל הפטור לגיוס לצבא וחוסר היכולת לצאת לעבוד וללמוד הוא בעייתי", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.

היא מציינת שההסדר הנוכחי לא היה פעם: "התדרדרנו אליו במהלך השנים. ב־30 השנים הראשונות של המדינה גברים חרדים עבדו, למדו ושירתו בצבא ולא הייתה מגמה יוצאת דופן של יציאה בשאלה. המדינה הביאה על עצמה את המצב שבו אנו כיום. אם יחזירו את התמריצים השליליים שהיו בעבר אפשר להביא לשינוי ללא כפייה ולמצב שהוא יותר שוויוני.

"החרדים לא פרזיטים. נותנים להם כסף לשבת בישיבה ואוסרים עליהם ללמוד ולעבוד, אז מה מצפים שיקרה? שנו תמריצים, תתאימו למצב הסופי שרוצים להגיע אליו – והכל יתכנס"

"ברגע שינתקו את הקשר בין גיוס לעבודה, גבר חרדי יוכל לצאת ללמוד ולעבוד בכל גיל. הייתה יוזמה להוריד את שעות הלימוד בישיבות מ־45 ל־20 וזה היה מפנה להם הרבה שעות בשבוע, אבל הייתה התנגדות גדולה למהלך. מבחינת הפרט החרדי, זה היה משנה את מצבם".

את מקבלת את תחזית ההפחדה של האוצר?
"במדינה הזו לא מתכננים כלום 20 שנה קדימה אז פה מסתכלים לעוד 50 שנה ונכנסים לפאניקה. צריך להגיד ביושר שיש תהליכים חיוביים אז לקחת את הדבר הכי מפחיד ולהריץ 50 שנים קדימה ולהגיד ש'הולכים לאבדון' – לא.

"אבל כן צריך להראות שהתמריצים יהיו בכיוון הנכון. החרדים לא פרזיטים. נותנים להם כסף עבור הזמן בישיבה ואוסרים עליהם ללמוד ולעבוד, אז מה מצפים שיקרה? שנו תמריצים, תתאימו למצב הסופי שרוצים להגיע אליו – והכל יתכנס".

חרדים מתגייסים לגדוד "נצח יהודה". 1 באוגוסט 2013 (צילום: פלאש90)

"רגע האמת של המדינה"

"הנזק האמיתי, ברמה קיומית, גדול יותר מכל מספר", אומר פרופסור דן בן־דוד מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומייסד מכון שורש למחקר כלכלי־חברתי. הוא חושב שמשחק המספרים כאן יפספס את הנקודה החשובה: "מה שלא נעצור עכשיו, לא נוכל לעצור בעוד 10 שנים בגלל הדמוגרפיה.

"אני לא יודע איך מתחילים לחשב את האובדן האמיתי למשק במימון אנשים שלא הולכים לצבא מצד אחד, ומה יהיה הנזק האמיתי של האנשים שיצטרכו להיות בצבא לתקופה שאין לנו מושג מה יהיה אורכה מצד שני.

"יעדי הגיוס לא הושגו בעבר, זה הכול שטויות, הכול קשקוש אחד גדול. צריך להוריד את הפטור לחלוטין ולגייס כי זקוקים להם אלא שאין להם כישורים כי הם לא לומדים לעבוד במשק מודרני ולהבין את הכללים של מדינה מודרנית. אי אפשר לעשות עוד ועוד גדודים לחרדים, הם יצטרכו להשתלב ולהיות רופאים ומהנדסים כי זקוקים להם. היקף הבעיה גדול יותר מכל מספר שיזרקו באוצר.

"זו אוכלוסייה שמתעקשת להשתמש בכל היתרונות של מדינה מודרנית מבלי לשאת בנטל, לא במיסים ולא צבא, כשחלקם באוכלוסייה מוכפל כל 25 שנה. זהו רגע האמת של המדינה, האם אנחנו מסוגלים לעצור את הדבר הזה, כשיש אנשים שחוזרים מעזה ומחכה להם צו 8 לסבב הבא".

"זו אוכלוסייה שמתעקשת להשתמש ביתרונות של מדינה מודרנית מבלי לשאת בנטל, לא במיסים ולא צבא, כשחלקם באוכלוסייה מוכפל כל 25 שנה. זהו רגע האמת של המדינה"

הפגנה בעד שוויון בנטל מחוץ לבקו"ם בתל השומר, 11 בפברואר 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)