תרועת שמחה קולקטיבית כזו לא נשמעת כל יום ברחבי התנועה הסביבתית. ועדת החוץ והביטחון סיימה ביום רביעי שעבר לדון בצו החיסיון של חברת קצא"א, ובסיום הדיון קרה משהו שקורה לעיתים נדירות במסדרונות הכנסת: הירוקים יצאו מרוצים, אנשי החברה הממשלתית הרבה פחות.

מטריית החיסיון ממנה נהנית החברה שעוסקת בשינוע נפט צומצם, עננת החשאיות נסדקה. נציג החברה להגנת הטבע אמר בדיון שקצא"א והמוסד הם שני הגופים הכי סודיים בישראל. עכשיו לפחות ברור מי הראשון.

לפי החלטת הוועדה, שהתקבלה פה אחד, קצא"א תהיה מחויבת מעתה לחשוף מידע שנוגע לפעילותה במגוון תחומים – סביבה, בטיחות, תכנון ובנייה, רישוי עסקים ואופן ניהול החברה.

לפי החלטת הוועדה, שהתקבלה פה אחד, קצא"א תהיה מחויבת מעתה לחשוף מידע שנוגע לפעילותה במגוון תחומים – סביבה, בטיחות, תכנון ובנייה, רישוי עסקים ואופן ניהול החברה

ואפילו יותר חשוב: הרשויות המקומיות שהתשתיות של קצא"א ממוקמות בשטחן או חוצות אותו – רשימה שכוללת בערך את כל הרשויות בדרום הארץ, שהרי אורך צנרת הנפט של קצא"א מגיע ל-270 קילומטר – ימנו פקח שיקבל סיווג בטחוני ויוכל לדרוש ולקבל את כל המידע שיאפשר לו לבצע פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה.

הדליפה מצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה בערבה, דצמבר 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

לארגוני הסביבה לא היה עניין בקצא"א ובהוצאתה לאור אלמלא הייתה אחראית לכמה מתאונות הנפט והאסונות הסביבתיים החמורים בתולדות ישראל. "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" הוא משפט מכונן (של שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס) שתקף גם לגבי מחדלים סביבתיים. כשפועלים בחשיכה, הסטנדרטים יורדים. וכשהסטנדרטים יורדים, התקלות מתרבות.

זה לא שמחר קצא"א תהפוך לגוף שקוף שבצינורות שלו זורם שייק פירות במקום נפט. אבל בקדנציה שבה בין הממשלה לכנסת ולשומרי הסף מתנהלת מערכת יחסים של דורס ונדרס, אירוע שבו חברי הכנסת נעמדים על הרגליים האחוריות מול חברה ממשלתית שזוכה לאהדה במשרד ראש הממשלה, כופים עליה שקיפות ומגבילים את יכולתה לפעול בלי בקרה – הוא כמעט נס.

"זה לא ניצחון גדול", סיכמה פעילה באחד הארגונים, "אבל זה ניצחון קטן בקרב גדול".

בדרך לניצחון הזה קרו כמה דברים שאי אפשר לזלזל בחשיבותם, כמו העמדה הנחושה של עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדה – עוד מגזר רמוס ומאוים – שסללה את הדרך המשפטית למהלך.

בדרך לניצחון הזה קרו כמה דברים שאי אפשר לזלזל בחשיבותם, כמו העמדה הנחושה של עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדה – עוד מגזר רמוס ומאוים – שסללה את הדרך המשפטית למהלך

כך גם ההצהרה של יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, שאמר: "עלינו להקפיד שלא יעשה שימוש לשווא בטענות לשמירה על ביטחון המדינה בנושאים שאינם קשורים לכך".

עו"ד מירי פרנקל-שור וח"כ יולי אדלשטיין בדיון של ועדת חוץ וביטחון על החיסיון של קצא"א, 3 באפריל 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כמו כדי להמחיש את דבריו, הגיעו לדיון שלושה אנשי שב"כ, שברגע של גילוי לב אמרו לפעילי הסביבה: "אנחנו לא מבינים מה אנחנו עושים כאן". קצא"א מנפנפת בביטחון, אבל בארגון שאמון עליו כנראה לא כל כך מתרגשים.

ראוי לציון גם המאבק הנחוש שניהלו ראשי הרשויות בדרום, שמאסו במצב שבו בתוך הטריטוריה שלהם פועל גוף שאין להם שום יכולת לפקח עליו או אפילו לדעת מה הוא עושה.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם הבהיר לח"כים שככה זה לא יכול להימשך, שבתחום השיפוט שלו יושבת מדינה בתוך מדינה. "יורים עלינו טילים ואני לא יודע מה קורה שם, הפקחים שלי לא מקבלים תשובות, לא נותנים לנו להיכנס", הוא אמר, ועמיתו ראש עיריית אילת אלי לנקרי הביע הזדהות.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם הבהיר לח"כים שככה זה לא יכול להימשך: "יורים עלינו טילים ואני לא יודע מה קורה שם, הפקחים שלי לא מקבלים תשובות, לא נותנים לנו להיכנס"

זה היה ניצחון קטן עם סיפוק גדול, אבל גם בתנועה הסביבתית יודעים שהסכנה האמיתית נשקפת מהדיונים שמתקיימים בימים אלה ממש במשרד ראש הממשלה. שם דנים בשאלה האם לאפשר לקצא"א להגדיל משמעותית את היקפי תעבורת הנפט במפרץ אילת ולבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ, עליה הכריזה בזמנו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.

מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

בארגוני הסביבה חוששים שההחלטה תוכנס לסדר היום של הממשלה בשעת לילה מאוחרת של מוצאי שבת ותעלה בבוקר יום ראשון לאישור השרים. כבר היו דברים מעולם.

להגדיל את תעבורת הנפט במפרץ אילת שרוחש טילי שיוט וכטב"מים – שכמו שראינו לאחרונה כבר חדרו כמה פעמים את מערכות ההגנה הישראליות – זה לשחק באש, תרתי משמע.

להגדיל את תעבורת הנפט במפרץ שרוחש טילי שיוט וכטב"מים – שכמו שראינו לאחרונה כבר חדרו כמה פעמים את מערכות ההגנה הישראליות – זה לשחק באש, תרתי משמע

"בחינת הסיכונים שבהגברת תעבורת הנפט דרך מפרץ אילת העלתה שיש קשת רחבה, עצימה וחריגה של סיכונים בלתי הפיכים" (ההדגשה במקור) – כתב שלשום ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד לשרי הממשלה, "אני קורא לכם להתנגד לכל שינוי במדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת כחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל".

בימים שבהם כולם חוששים מוועדת החקירה העתידית, לפחות השרים יודעים שאם יחליטו להמר על גורל אילת והמפרץ הם לא יוכלו לומר שאיש לא משך בדש מעילם. הכתובת רשומה על הקיר של תיבת הדוא"ל שלהם.