פאנלים סולאריים על גג בית (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
חן לאופולד/פלאש90

המשרד להגנ"ס מציע 100% עצמאות אנרגטית ליישובי העוטף

כשעתיד העוטף מונח על הכף ומנהלת תקומה יוצאת לדרך, הנתון שהמשרד להגנת הסביבה הציג השבוע הוא דרמטי: במהלך פשוט ולא יקר אפשר להפוך את העוטף לחבל שיספק לעצמו את כל החשמל מהשמש וישמור על עצמאות אנרגטית גם בתרחיש עלטה במלחמה ● הפוטנציאל אדיר, אבל הניסיון מעורר חשש שהממשלה והמציאות הישראלית יצליחו להחמיץ גם הפעם את ההזדמנות המונחת לפתחנו

בעיתוי לא מקרי, כשהמערכת הממשלתית מעלה הילוך ומתחילה להתניע את התוכניות לשיקום עוטף עזה (אתמול, רביעי, אישרה הממשלה את תקציב התוכנית האסטרטגית של מנהלת תקומה לחומש הקרוב, למרבה הצער תוך קיצוץ של 72 מיליון שקל מפרק השיקום הסביבתי), המשרד להגנת הסביבה הניח השבוע על השולחן קלף שקשה להתעלם ממנו.

לפי כלי המדידה והחישוב שפיתחו במשרד, אפשר לספק את כל החשמל ליישובי העוטף (כולל הערים שדרות ונתיבות) באמצעות פאנלים סולאריים, ועוד יישאר עודף.

לא פחות חשוב: במקרה כזה, רוב היישובים בעוטף ימשיכו ליהנות מאספקת חשמל מלאה גם בתרחיש עלטה בשעת מלחמה. במדינה שבה הצירוף "ביטחון אנרגטי" הפך – באיחור ניכר – לחלק אינטגרלי מהשיח על מוכנות לחירום, זה נתון קריטי. במקום לשלוח מיליוני אזרחים לפשוט על מדפי הגנרטורים, אומרים במשרד להגנת הסביבה, כסו את הגגות בפאנלים.

במקרה כזה, רוב היישובים בעוטף ימשיכו ליהנות מאספקת חשמל מלאה גם בתרחיש עלטה בשעת מלחמה. במדינה שבה הצירוף "ביטחון אנרגטי" הפךלחלק אינטגרלי מהשיח על מוכנות לחירום, זה נתון קריטי

בחודשים האחרונים השטח רוחש תוכניות ויוזמות באשר לעתיד העוטף. "זה כמו מה שהגראונד זירו היה בשביל אדריכלים אחרי אסון התאומים", אומר גורם בתחום הסביבה, "מגרש משחקים שאפשר להתחיל בו מאפס וליישם חזון ורעיונות".

מגדל השמש בתחנת הכוח אשלים בנגב, יולי 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
מגדל השמש בתחנת הכוח אשלים בנגב, יולי 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

הבעיה היא שחלק מהרעיונות משרתים את בעליהם ולאו דווקא את התושבים ואת האינטרס הציבורי. גורמים בתנועה הסביבתית מספרים, למשל, על נציגים של אחד מתאגידי הגז שמסתובבים בעוטף ומציעים לרשת את החבל בצנרת שתוביל גז לכל מקום.

מצד אחר, שיש לו אולי כוונות טובות, משרד האנרגיה קידם תכנית להקים שורה של שדות סולאריים קרקעיים ברחבי העוטף. בתנועה הסביבתית וגם תושבים רבים נחרדו מהרעיון: העוטף מתייחד בשטחי טבע פתוחים ובחקלאות. אם את השדות הירוקים יחליפו שדות פאנלים זה יהיה אסון לאזור, שכבר ידע אסון אחד יותר מדי.

לכן, העבודה שהכינו במשרד להגנת הסביבה מדברת על פאנלים משני סוגים – כאלה שמותקנים על הגגות, וכאלה שמספקים קירוי והצללה. "רק גגות והצללות סולאריות, לא שטחים פתוחים", אומרת ד"ר ג'ניה גוטמן מנהלת אגף אנרגיה במשרד.

העבודה שהכינו במשרד להגנת הסביבה מדברת על פאנלים משני סוגים – כאלה שמותקנים על הגגות, וכאלה שמספקים קירוי והצללה. "רק גגות והצללות סולאריות, לא שטחים פתוחים"

"השתמשנו במפות של המרכז למיפוי ישראל ובאמצעותן מיפינו את כל הגגות שקיימים ביישובי העוטף וחילקנו אותם לסוגים. הבדלנו בין מבני מגורים למבני ציבור, לתעשייה, למסחר ולמקומות שזקוקים להצללה – למשל חניונים, מגרשי ספורט, חצרות בתי ספר, כיכרות עירייה, בתי חולים ובתי עלמין".

ד"ר ג'ניה גוטמן, מנהלת אגף אנרגיה במשרד להגנת הסביבה (צילום: ממשק - ממדע למדיניות)
ד"ר ג'ניה גוטמן, מנהלת אגף אנרגיה במשרד להגנת הסביבה (צילום: ממשק – ממדע למדיניות)

אחרי שמיפו את כל הגגות והשטחים שמשוועים להצללה ניגשו ד"ר גוטמן ועמיתה, ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ושינוי אקלים, לחשב כמה אנרגיה אפשר לייצר אם כל אלה יכוסו בפאנלים.

מתברר שהעוטף יכול להפוך לתחנת כוח סולארית שמייצרת 577 מגוואט (סדר גודל של תחנת כוח קטנה-בינונית), מתוכם 254 מגהוואט מהצללה וקירוי, 251 מגהוואט על גגות מבני ציבור ו-72 על גגות בתי מגורים. כרבע מהמבנים שעל גגותיהם ניתן להתקין פאנלים הם מבני תעשייה ו-13% הם רפתות ולולים.

"חשוב להבין שדווקא לקחנו הנחות עבודה מחמירות", אומר ד"ר פרואקטור. "מהפוטנציאל שכימתנו על בסיס ה-GIS הורדנו כמות משמעותית על בסיס הניסיון שלנו וראיונות שערכנו עם אנשים שמתקינים פאנלים בשטח.

"בגגות של בניינים משותפים כמו אלה שקיימים בשדרות ובנתיבות יש הרבה פעמים חוסר הסכמה בין הדיירים, או שיש מעלית שתקועה באמצע ומחלקת את הגג לכמה חתיכות. בנוסף, הוצאנו מהתחשיב גגות של פחות מ-70 מ"ר כי הרבה חברות שמתקינות פאנלים לא מוכנות להתעסק עם גגות קטנים".

התוצאה היא אתר אינטרנט שנגיש לכל אזרח, קהילה או שחקן בתחום – כולם יכולים להיכנס לאתר, לבחור יישוב ולראות מה בדיוק הפוטנציאל האנרגטי שלו.

בדיקה פרטנית של היישובים מעלה שכמעט כל הקיבוצים בעוטף – אלה ששוכנים לצידי כביש 232 משדרות ודרומה – מסוגלים להפוך ל-100% עצמאיים אנרגטית באמצעות פריסה סולארית נכונה.

בדיקה פרטנית של היישובים מעלה שכמעט כל הקיבוצים בעוטף – אלה ששוכנים לצידי כביש 232 משדרות ודרומה – מסוגלים להפוך ל-100% עצמאיים אנרגטית באמצעות פריסה סולארית נכונה

פאנלים סולאריים מעל רפת בכפר ויתקין (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
פאנלים סולאריים מעל רפת בכפר ויתקין (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

בערים זה יותר מורכב בגלל האתגר של הבתים המשותפים, אבל גם שם הפוטנציאל גבוה: בנתיבות אפשר לייצר כ-124 מגהוואט סולאריים ולהגיע ל-92% אספקה גם בלי רשת החשמל, ובשדרות פוטנציאל הייצור עומד על 93 מגהוואט ו-81% עצמאות.

"יש בשדרות שטחים עצומים לא מנוצלים", אומרת ד"ר גוטמן, "הגג של מתחם 'ביג' ושל המול, תחנת הרכבת ועוד".

מי בעצם הלקוחות שלכם? על מי חשבתם כשפיתחתם את הכלי הזה?
"חשוב לנו להציב אלטרנטיבה לרעיונות שעלו ועדיין עולים של קידום שדות קרקעיים נרחבים. רצינו להראות איך אפשר גם לשמור על מאפייני בראשית של החבל כמו שטחים פתוחים עם ערכיות אקולוגית, חקלאות וביטחון תזונתי וגם לייצר חשמל.

"יש עכשיו מגמה שהרשויות המקומיות מאוד מתעניינות, התחום רותח, הרשות המקומית היא גם יצרן אנרגיה וגם לקוח של אותה אנרגיה. אנחנו מנגישים את המידע לרשות המקומית ונותנים סיגנל לשוק – לחברה הכלכלית, ליזמים הפרטיים וגם לתושבים ולקהילות שמתעוררות".

"יש עכשיו מגמה שהרשויות המקומיות מאוד מתעניינות, התחום רותח, הרשות המקומית היא גם יצרן אנרגיה וגם לקוח של אותה אנרגיה. אנחנו מנגישים את המידע לרשות המקומית ונותנים סיגנל לשוק"

פרואקטור מוסיף: "ברגע שהרשויות המקומיות מתעניינות, זה משפיע גם על מנהלת תקומה. אנחנו חושבים שתקומה יכולה להסתכל על התמונה הגדולה שעולה מהאנליזה שלנו ועל היתרונות הגדולים של אנרגיה סולארית וחשוב שהיא תשתמש בזה".

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

כשעוסקים באנרגיה סולארית, באופן טבעי עולה שאלת האגירה. מה יקרה בלילה, ביום מעונן או, חלילה, אם רשת החשמל תנותק בשעת מלחמה? לטענת המומחים של המשרד להגנת הסביבה, בעיית האגירה היא הבעיה של אתמול.

"לאגור באמצעות בטריות ליתיום יון זה הכי פשוט", אומר פרואקטור, "יש טכנולוגיות נוספות אבל בטריות ליתיום יון זו הטכנולוגיה הנפוצה בעולם והמחירים של הבטריות ירדו דרמטית. לאגירה יש ערך כלכלי עצום, אנחנו יודעים שדקות של אי אספקה הן יקרות באלפי אחוזים מדקה של ייצור ואגירה.

"לרציפות תפקודית וביטחון אנרגטי יש ערך כלכלי אדיר שאפילו לא כימתנו אותו בעבודה הזאת. אנחנו מראים כאן שהיישובים יכולים להמשיך לתפקד במצב שבו טיל פוגע ברשת ומנתק את החשמל. אנחנו אומרים את זה כבר שנים ועכשיו זה מקבל ביטוי מוחשי בגלל המלחמה.

"אנחנו מראים כאן שהיישובים יכולים להמשיך לתפקד במצב שבו טיל פוגע ברשת ומנתק את החשמל. אנחנו אומרים את זה כבר שנים ועכשיו זה מקבל ביטוי מוחשי בגלל המלחמה"

"תסתכל כמה מיליארדים משק החשמל משקיע עכשיו בהקמת תחנות כוח פוסיליות ובתשתיות של גיבוי על גיבוי בסולר ובחומרים מזהמים רק כדי להימנע ממצב של אי אספקה בחירום. מדובר בהון מטורף שמושקע באמצעים שאנחנו לא רוצים להשתמש בהם, זה הון שקוע שהוא לא נכון".

לפי התחשיבים שערכו במשרד להגנת הסביבה, עלות הפיכת העוטף לאסם סולארי עם עצמאות אנרגטית מוערכת ב-5.2 מיליארד שקל, אבל זה מספר מטעה: המערכות סולאריות רווחיות כבר היום ומחזירות את ההשקעה כך שכל מה שצריך זה מודעות של הקהילה, של התושבים, של הרשות המקומית ושל היזמים.

להתקנת קירוי והצללה יש עלות עודפת בגלל הקונסטרוקציה וכך גם לאגירה. כדי להפוך גם את אלה לכדאיות ולתמרץ את השחקנים בשטח, הממשלה תצטרך להשקיע 373 מיליון שקל בבניית קונסטרוקציות הצללה ו-315 מיליון שקל בהקמת מערכות אגירה בכל המרחב.

פאנלים סולריים בשדות מרעה ברמת הגולן, דצמבר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
פאנלים סולריים בשדות מרעה ברמת הגולן, דצמבר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"בפועל אפשר להשקיע גם הרבה פחות באגירה", אומרת ד"ר גוטמן, "אנחנו הלכנו על תחשיב מקסימלי כאילו גם בחירום יישוב צריך 100% מצריכת החשמל שלו. אבל ברור שיש הרבה דברים שבחירום אפשר לוותר עליהם ולהוריד את הצריכה ואז עלות האגירה יורדת משמעותית.

"אגב, עשינו השוואה כמה היה עולה להקים את אותו הספק באמצעות תחנה פוסילית. ההפרש לטובת הסולארי הוא כחצי מיליארד שקל. אנחנו מתייחסים לעלויות כמובן מאליו כשמקימים תחנות כוח, אבל גם החלופה הפוסילית היא מאוד מאוד יקרה".

למה בעצם נעצרתם בעוטף?
פרואקטור: "בהמשך נרחיב את העבודה הזו לכל הארץ. בשלב הראשון לגבול הצפון ואחר כך לגוש דן ששם יש לנו בעיה אקוטית של אספקת חשמל".

אתם אופטימיים? מה הסיכוי שכל הפוטנציאל המבטיח הזה לא ייזרק לפח על ידי הממשלה והמציאות הישראלית?
פרואקטור: "אנחנו נמצאים בזמנים לא רגילים שבהם הרבה תובנות שלא היו ברורות למקבלי החלטות ולציבור הרחב מתחילות להיות הרבה יותר בהירות. היכולת שלך לייצר חשמל על הנכס שלך מתחילה להיות מאוד משמעותית".

"אנחנו נמצאים בזמנים לא רגילים שבהם הרבה תובנות שלא היו ברורות למקבלי החלטות ולציבור הרחב מתחילות להיות הרבה יותר בהירות. היכולת שלך לייצר חשמל על הנכס שלך מתחילה להיות מאוד משמעותית"

גוטמן: "כמי שגרה באזור בעצמי, בקיבוץ רוחמה, אני מאוד מאוד אופטימית. We will build back better".

עוד 1,241 מילים
סגירה