לאחרונה התבשרנו על כך שליאור רודאיף ודרור אור, שנחשבו לחטופים, נרצחו ב-7 באוקטובר וגופתם מוחזקת בידי חמאס. קצת לפני כן פורסם, כי כוח קומנדו איתר וחילץ בחאן יונס את גופתו של החטוף אלעד קציר, לאחר שנרצח בשבי, ככל הנראה בינואר.
האירועים הכואבים הללו מזכירים לכולנו ששעון החול של החטופים אוזל. ככל שחולף הזמן, מספר החטופים החיים הולך ופוחת. "חמאס לא מסוגל להחזיק יהודים במשך תקופה ארוכה מבלי להרוג אותם", כתב דונלד טראמפ ברשת החברתית שלו. "ישראל", הוא הוסיף, "תגלה שיש הרבה פחות חטופים חיים ממה שחושבים כרגע". מדובר באחת הפעמים הנדירות בהן נשיא ארצות הברית לשעבר (ואולי גם בעתיד) שיחרר אמירה מדויקת.
האירועים הכואבים בהם נודע לנו שליאור רודאיף ודרור אור נרצחו ב-7/10 וגופתם בידי חמאס, וכי אלעד קציר נרצח בשבי, מזכירים ששעון החול של החטופים אוזל. ככל שחולף הזמן, מספר החטופים החיים פוחת
לאחר חודשים ארוכים בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח בכל הזדמנות פעולה רחבה ברפיח שתעזור להשיג את "הניצחון המוחלט" (מאחז העיניים מבלפור הודיע כבר ש"יש תאריך"), החלה פלישת כוחותינו לעיר הפלסטינית וצה"ל כבר הספיק להשתלט על מעבר רפיח, המשמש ציר כניסת משאיות וסחורות לרצועה ממצרים.
שר הביטחון יואב גלנט המשיך להתרברב כהרגלו כשהצהיר, בעודו מבקר לוחמים בגבול עזה, כי "הפעולה ברפיח לא תיעצר עד לחיסול חמאס – או חזרת החטוף הראשון לישראל".
הגיע הזמן שקברניטי המדינה, בייחוד אלה הדוחפים לפעולה רחבה ברפיח, יאמרו לציבור את האמת – פעולה שכזו פירושה, בסבירות גבוהה, גזר דין מוות עבור החטופים.
כדי לבצע תמרון משמעותי בעיר הפלסטינית, שיוביל לחיסול הגדודים הבודדים שנותרו בה, יש לפנות קודם את התושבים הפלסטינים (בהתאם לדרישה אמריקאית), דבר שלפי מומחי הביטחון השונים עשוי להימשך חודשים.
לחטופים שלנו, שמוחזקים בתנאים לא אנושיים, אין את הזמן הזה. אם לא יחולצו במבצע הצבאי ברפיח – ולמרבה הצער, כולנו יודעים שהסיכוי לכך איננו גבוה – רבים מהם לא ישרדו.
עצוב ככל שזה נשמע, המשוואה כרגע ברורה – עסקת חטופים הכרוכה במחירים כבדים או פעולה ברפיח, שבתסריט האופטימי תחליש את חמאס (ודאי לא תביא להשמדתו) אך באותה נשימה תגזור את דינם של החטופים, תעלה בחיי לוחמינו, תגביר מאוד את הקרע עם הבית הלבן ותעמיק את הבידוד הבינלאומי שישראל מצויה בו הודות לניהול המחפיר של ממשלת החורבן על מלא.
הגיע הזמן שקברניטי המדינה, בייחוד אלה הדוחפים לפעולה רחבה ברפיח, יאמרו לציבור את האמת – פעולה שכזו פירושה, בסבירות גבוהה, גזר דין מוות עבור החטופים
האפשרות לצווי מעצר נגד בכירים ישראלים בדרג המדיני והצבאי, שכל כך מטרידה את נתניהו (עד שביקש ממשפחות החטופים ללחוץ על התובע בהאג "לרדת" מהנושא), צפויה להיראות מוחשית מאי פעם.
נתניהו ועושי דברו יצרו תודעה כוזבת, לפיה מי שתומכים בעסקת חטופים הם שמאלנים תבוסתנים שרוצים להיכנע לחמאס כשמולם ניצבים "הפטריוטים", תומכי הכניסה לרפיח. כמובן שזה שקר מוחלט.
בשביל ראש ממשלה השואף להותיר את כולנו במצב חירום תמידי עקב שיקולי הישרדות, רפיח היא רק הספיח. כאשר יסתיים המבצע שם, קרוב לוודאי שנתניהו ימצא סוגייה אחרת דרכה הוא יוכל להנציח את מצב המלחמה.
חרף הדמגוגיה של שופרות נתניהו, איש לא מצפה ממדינת ישראל לבצע עסקת חטופים "בכל מחיר". גם תומכי העסקה לא סבורים שישראל צריכה לתת לחמאס זכות וטו על המחבלים שישוחררו, להחזיר שטחים בתמורה להשבת החטופים, או להפסיק להילחם בארגון הטרור לצמיתות. הם כן חושבים שישראל יכולה להסכים לעצירת האש, בטח ובטח כאשר המלחמה בעזה מזמן כבר הורידה הילוך, לטובת המטרה העליונה של החזרת החטופים.
תומכי ה"עסקה" דואגים לביטחון ישראל לא פחות מתומכי הכניסה לרפיח ומאחזי העיניים שמדברים על "השמדת" חמאס, אף שגם הם מבינים, גם אם הם לא יגלו זאת, שאי אפשר לחסל לחלוטין אידיאולוגיה. ארה"ב, מדינה קצת יותר חזקה מישראל, למדה זאת בדרך הקשה באפגניסטן ובעיראק.
נתניהו ועושי דברו יצרו תודעה כוזבת, לפיה מי שתומכים בעסקת חטופים הם שמאלנים תבוסתנים שרוצים להיכנע לחמאס כשמולם ניצבים "הפטריוטים", תומכי הכניסה לרפיח. כמובן שזה שקר מוחלט
תומכי הכניסה לרפיח שבים וחוזרים על האגדה האורבנית, הגורסת כי רק לחץ צבאי יכול להשיב חטופים. ובכן, אחרי 215 ימים למלחמה (שאיש לא רואה את סופה או מזהה לאן היא מובילה) אפשר כבר לקבוע, במידת הצניעות הראויה, שהתיאוריה הזו קרסה והופרכה לחלוטין. הקשר שלה למציאות דומה לקשר של השר גולדקנופף למה שקורה במטולה. יתרה מכך, אם מבצע ממושך ברפיח הוא הדבר היחיד שיכול להחזיר חטופים ולרסק את חמאס, מדוע נתניהו חיכה איתו עד הלום?
כך או כך, מדינה שמוכנה להקריב, הלכה למעשה, אזרחים שנחטפו מבתיהם הפרטיים בפיג'מות, לאחר שהפקירה אותם בידיים של ארגון טרור אכזרי, רצחני וברברי, היא מדינה שאיבדה את הצפון, תרתי משמע, ואינה ראויה לאמון וכבוד מינימליים. כזו שפשטה את הרגל ברמה המוסרית והערכית.
לכן, היה זה מכמיר לב לראות את ממשלת ישראל – אותה ממשלה ששריה אפילו לא טורחים לשמוע חטופים שחזרו – מגיבה באכזבה לתשובה החיובית של חמאס, שגם אם אינה מספיקה להשלמת העסקה היא בטוח ראויה לבחינה מעמיקה ואמיתית.
לראשי המדינה, הנושאים באחריות עליונה לשפל המדיני ביטחוני שכולנו חשים על בשרנו, אין מנדט ציבורי, מוסרי ופוליטי "לוותר" על אותם חטופים שהפקירו ב-7 באוקטובר.
ב-7 באוקטובר הפסדנו, וכל הקלישאות החלולות אודות הכרעות וכתישות נועדו לטשטש את האמת הכואבת. תמונת הניצחון היחידה שניתן להשיג, לפחות בזמן הקרוב, היא החזרת החטופים לבתיהם ויקיריהם.
ב-7 באוקטובר הפסדנו, וכל הקלישאות החלולות אודות הכרעות וכתישות נועדו לטשטש את האמת הכואבת. תמונת הניצחון היחידה שניתן להשיג, לפחות בזמן הקרוב, היא החזרת החטופים לבתיהם ויקיריהם
אלא שכרגע נראה שנתניהו וחברי הקבינט מעדיפים את רפיח על פני הצלת החטופים. אם להשתמש במילותיו של אשף הכזבים והספינים, האחראי הראשי לאסון ה-7 באוקטובר, אנחנו כפסע מלאבד את החטופות והחטופים על מזבח השרידות האישית של מי שהוליך את כולנו לשפל הגדול בתולדותינו.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואי אפשר להשאיר את חמאסטן. האידאולוגיה עלולה לשרוד וגם לעבור מוטציות, אבל בדיוק בשביל זה צריך לעשות דה-נאציפיקציה ולהקים בעזה ממשל מקומי ללא זיקה יתרה לארגוני טרור. אחרי כמה שנים, עוברים לשלב הבא, שיכול להיות העברת השטח לרש"פ, למצרים, הקמת מדינה פלסטינית חדשה שבירתה עזה על בסיס הדור החדש, או סיפוח מלא עם אוטונומיה לעזה.