במקום רק לומר את הקידוש בערב שבת, לרב דניאל בורץ יש "חוויית אכילה קשובה" במשך כל הארוחה. חגיגת ט"ו בשבט שלו כוללת שימוש בשמנים אתריים לצד צלחת הפירות המסורתית, כדי להפעיל את כל החושים. בורץ מתאר את הפעולות האלה, לצד אחרות, כדרך להתחבר אל דור המילניום. "אני מסתכל על זה כעל אפשרות למזג חכמה עתיקה עם יצירתיות של היום", הוא אומר.
בורץ, שמנסה להשפיע על בני עמו היהודים במקומות בלתי שגרתיים כמו פסטיבל קואצ'לה באינדיו, קליפורניה, מן הסתם אינו נרתע מגישה יצירתית. בורץ ידוע במדיה החברתית כ"רב המילניאלי", ובתוך כשנתיים צבר יותר מ-26,000 עוקבים בחשבון האינסטגרם שלו, שם הוא מרבה לפרסם מסרים רוחניים עבור עוקביו.
בורץ, שנולד בדרום אפריקה וגדל בארצות הברית, משוטט כיום בעולם – לרוב בלוויית משפחתו – ומנסה לנפץ את הדימוי הסטראוטיפי של רב אורתודוקסי. עוקביו באינסטגרם יכולים לראות תמונות שלו שבהן הוא כביכול מחזיק את השמש בידיו בגליפולי, איטליה, או חובש כובע בייסבול הפוך על רקע נופי צפת.
למד בישיבה בירושלים
בורת למד בישיבת מעיינות העל-תיכונית בירושלים והוסמך לרבנות. אבל במקום לפתוח בית כנסת ולגייס אליו חברים מהקהילה המקומית, הוא החליט לנסות משהו אחר. הוא תמיד אהב לטייל בעולם, להגיע אל כל קצוות תבל כדי לחזות בבריאה האלוהית בכל מקום וללמוד על עצמו משהו חדש בכל פעם.
"בדיוק כמו שכדי להכיר אמן צריך להתבונן ביצירתו, ככה אני מרגיש כשאני מסתובב בעולם ורואה היבט שונה של בריאת השם", הוא אומר. "בעמוד האינסטגרם שלי כתוב 'העלאת ניצוצות', כי לכל מקום שאתה הולך אליו אתה יכול לבוא עם כוונה טובה, לברך וליהנות מהיופי של עבודת היד האלוהית".
כיום, הרב הוא אושיית אינסטגרם, והפופולריות שלו גדלה עם כל מסע שהוא מתעד. נכון לעכשיו עמוד האינסטגרם שלו כולל יותר מ-300 פוסטים.
בכמה מהפוסטים של בורץ הוא מחפש יהודים בקואצ'לה. הפסטיבל, המלא במוזיקה אלקטרונית, מין, סמים ואלכוהול, הוא לא כל כך כשר. אבל שלוש פעמים בורץ הקים שם אוהל והצליח למצוא יהודים שיסכימו לשבת ולדבר איתו. מטרתו הייתה לנהל שיחה וליצור חוויה רוחנית במקום הכי פחות סביר.
כשהוא לא מטייל עם משפחתו, הרב, שמתגורר בסן דיאגו, עובד עם בני נוער וצעירים בקבוצות שונות, ועוזר להם להתחבר לרוחניות הפנימית שלהם. בורץ שוחח איתי בטלפון על המסע שלו בנבכי היהדות ועל המסר שלו לעוקביו.
מאיפה בא הרעיון לשווק את עצמך כ"רב מילניאלי"?
"זה היה כינוי שהעניק לי מישהו בקהילה, מפני שאני מתמצא בתרבות ובטכנולוגיה של היום. בני דור המילניום, בעיניי, יותר משהם מהווים קבוצת גיל, חיים בתקופה של שינוי. אני זוכר שהלכתי לחבר כשרק פתחתי את עמוד האינסטגרם שלי. אמרתי לו, 'אני לא רב מבוגר. מי אני שאהיה מקור סמכות?' הוא אמר, 'אתה לא מסתכל על זה נכון. תחשוב כמה אנשים יתחברו בדיוק לסגנון המסרים שלך, שאתה מונע מהם אם אתה לא משתף אותם. המדיה החברתית היא ההזדמנות שלי לעשות את זה. אני ממש אוהב את ההזדמנות להיות מהיר ומדויק. אני לוקח רעיון ארוך ומורכב, ומוצא משל או סיפור שמתקשר למסר הזה".
למה בחרת במסלול הזה?
"אני מודע מאוד למציאות בשטח. אני עובד עם צעירים ועם הקהילה בקליפורניה. אני יודע על מה כולם מסתכלים ואיפה תשומת הלב שלהם. חשוב להגיע אליהם במקום שהם נמצאים בו, לא לצפות מהם להופיע בבית הכנסת אחרי בית הספר או ביום ראשון. אני מגיע אליהם כך, כי אני רוצה להתחבר לקהילה שלי ולעולם".
מה גרם לך להפוך לרב מלכתחילה?
"להיות רב פירושו יכולת להתחבר לאנשים. אני אוהב אנשים. אני אוהב ללמד. אני אוהב להיות מישהו שאנשים יכולים לסמוך עליו ולהיעזר בו. עוד דבר מגניב בלהיות רב הוא שאני אוהב תחומים שונים, כמו ספורט, אמנויות לחימה, מוזיקה, פילוסופיה ופסיכולוגיה, וכל הדברים האלה הם צורה של חיבור למישהו חדש".
למה התחלת לתרגל אמנויות, ואיך זה עזר לך להתחבר לקהל שלך?
"לימדתי נער לקראת בר המצווה שלו, ואביו עשה ג'ו ג'יטסו והמליץ לי לנסות. למדתי איגרוף בתיכון, אז ניסיתי ספורט חדש. זה שומר אותך בכושר וזה מאוד ממכר, כי יש כל כך הרבה מיומנויות ללמוד בג'ו ג'יטסו. אני באמת מאמין בלדחוף את עצמך אל מעבר לאתגרים כדי לצמוח. הדרך הטובה ביותר לצמוח היא לעשות משהו שעשוי להיות קשה, אבל הסיבה לכך שזה לא נוח היא שאתה צומח".
הנוסע המתמיד
"כשאני מטייל", אומר הרב, "אני מצלם תמונות רבות ככל האפשר במקומות מיוחדים. אני מטייל די הרבה. חלק מזה נובע מכך שהוריי – אבי דרום אפריקאי ואמי מצרפת – היו מטיילים איתנו הרבה בילדותנו. תמיד חשבתי שכל דבר שאנחנו רואים הוא משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו ולהתחבר דרכו לאלוהים".
בכמה מקומות טיילת השנה?
"בחודש שעבר נסענו לטיול משפחתי באיטליה, בטבע האנגלי ובסקוטלנד. הנופים שם מדהימים. כשנסענו בסקוטלנד ובאנגליה, ראינו המון שטחים ריקים. רבים מאבותינו ומהנביאים שלנו היו רועי צאן שחיו בשדות עם העדרים שלהם. היה להם הרבה זמן לשבת ולחשוב. קשה מאוד להגיע לרמת המודעות הגבוהה הזאת שאנחנו מסוגלים לה. הנחיתי סדנת יהדות בהרי הפוקונו, ועשינו 'אמבט צלילים' לפני שבת. ישבנו ביער, ובעיניי זו הזדמנות עוצמתית להתחבר כשאתה בטבע".
אז אתה מדבר על להיות חלק מהטבע, אבל מה לגבי דרכי הפעולה האחרות שלך? למה בחרת ללכת לפסטיבל קואצ'לה?
"זו הייתה חוויה מעניינת למדי. כשאתה שם, אתה מבין משהו על לפגוש אנשים. כשאתה פוגש אנשים באוויר הפתוח, במקום שבו הם יותר רגועים ופתוחים – אנחנו רק חילקנו אוכל ושתייה – הייתה לי תובנה מדהימה. חשבתי אחורה – איך התחילה היהדות? היא התחילה עם אברהם ושרה, שעמדו באוהל באמצע המדבר, חילקו אוכל ושתייה לעוברי אורח וניהלו איתם שיחות על אמונה באל אחד. הרבה ממה שאני מנסה לעשות זה לחזור אחורה לאיך שהיהדות תמיד הייתה".
"התנאים הפיזיים בפסטיבל קואצ'לה היו מאוד קשים, כי חם שם נורא. מאוד יבש ומאובק. ובלילה יש רוחות, כך שהאוהל שלך עלול לעוף. אתה רואה הרבה אנשים על חומרים כלשהם. קשה למצוא אנשים בעצמך, אבל הרבה אנשים נמשכים אליך. לרוב זה נחמד"
באילו אתגרים נתקלת?
"התנאים הפיזיים היו מאוד קשים, כי חם שם נורא. מאוד יבש ומאובק. ובלילה יש רוחות, כך שהאוהל שלך עלול לעוף. אתה רואה הרבה אנשים על חומרים כלשהם. קשה למצוא אנשים בעצמך, אבל הרבה אנשים נמשכים אליך. לרוב זה נחמד.
"מבחינה רוחנית, יש שם הרבה דברים שלא היית רוצה שיהיו סביבך. אבל כשאתה עסוק בלנסות להיות השפעה טובה, זה שונה מאוד מאשר להיכנס לחוויה כלשהי כדי לספוג ולתת להכול להשפיע עליך. אתה זה שמנסה להשפיע על הסובבים אותך ולתת להם הרגשה שונה. זאת חוויה מעוררת השראה בשבילי".
אילו מטרות אתה שואף להשיג – גם עם התלמידים שלך בקליפורניה?
"אנחנו חיים בתקופה מעניינת בהיסטוריה. רוב האנשים שאני מכיר בקליפורניה לא ממש שומרים מצוות, אבל יש להם נכונות ללמוד. מה שאני עושה זה להראות להם את היופי של היהדות ואת השמחה, באמצעות גישת האהבה של היהדות. אני מעודד לבריאות, לשלומוּת ולמדיטציה, ויש לזה הרבה צורות. זו תקופה מדהימה לנצל את כל הכלים שיש לנו ואת הפתיחות של הקהילה שלנו לחוות את מה שבאמת יש ליהדות להציע בדרך שונה מזו שבה זה נעשה תמיד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם