שורת התבטאויות בימים האחרונים מעלה את החשד כי משהו באיראן אולי מתחיל להשתנות בעניין הגרעין. עד כה אין שום אינדיקציה מודיעינית שאיראן החליטה לחצות את הסף ולבנות פצצה, אבל השיח המתגבר על זה בקרב גורמים בכירים, הוא חריגה מהקו המעורפל שהיה עד כה, ומכאן הרגישות.

כאמל חראזי – אחד היועצים הבכירים למנהיג העליון של איראן – העניק בשבוע שעבר ריאיון לסוכנות הידיעות של הסטודנטים במדינה (דרך הסוכנות הזו המשטר מעביר לא פעם מסרים, בעיקר בשל התפוצה הרחבה שלה בקרב הדור הצעיר), ובין היתר אמר: "אף שלא קיבלנו החלטה לבנות פצצה, אם איראן תפרש איום כלשהו על קיומה – ואתרי הגרעין יותקפו – לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות הגרעינית שלנו".

הרמז כאן ברור. האיראנים במקרה הזה לא משאירים מקום לספק אבל יחד עם זאת הם זהירים. כל אזכור מפורש של יכולת גרעינית צבאית ובמיוחד על ידי דמות כל כך בכירה וקרובה למנהיג, יכולה להתפרש במערב כקבלת ההחלטה וזו יכולה להביא אחריה, מעבר לסנקציות חריפות, איום ממשי בפעולה צבאית (אמריקאית או ישראלית או אפילו של קואליציה).

"אף שלא קיבלנו החלטה לבנות פצצה, אם איראן תפרש איום כלשהו על קיומה – ואתרי הגרעין יותקפו – לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות הגרעינית שלנו"

הדברים הללו של חראזי נאמרו אחרי הפעולה המיוחסת לישראל ב־19 באפריל ליד איספהאן, פעולה שעל פי דיווחים זרים נטרלה את מערכת הבקרה והמכ"ם של סוללות טילי ה־S-300, שמגנים על אתרי הגרעין בנתנז, מדרום לאיספהאן.

עובר אורח חולף בטהרן על פני שלט שבו נראים טילים משוגרים מאיראן, 19 באפריל 2024 (צילום: AFP)

במערב, שם עוקבים באופן רציף על ידי לוויינים אחרי האתרים הללו, מתרשמים שעד כה הם לא שוקמו, אם כי לאיראן יש מערכות נוספות, פחות טובות אומנם, אבל עדיין כאלה שמגנות אווירית על המתקנים.

הדברים של היועץ חראזי (שר החוץ בין השנים 1997 ל־2005) יכולים להתפרש לשני כיוונים, מחמיר ומתון. המחמיר הוא כי איראן מפרשת את תקיפת מערכות הנ"מ כהתקפה על אתרי הגרעין. במידה שזו הפרשנות האיראנית, הרי שלא מן הנמנע שיש כאן הכנה לפריצה ליכולת גרעינית.

ההצהרה הזו היא בגדר כרטיס צהוב ואזהרה לישראל לבל תתקוף את האתרים עצמם, עכשיו כאשר הם כביכול חשופים וללא הגנה אווירית אפקטיבית

הפרשנות המקלה – וכנראה ההגיונית יותר – היא  כי איראן לא רואה בכך תקיפת אתר גרעיני, כלומר אין כאן מבחינתה חציית סף של ישראל. לכן ההצהרה הזו היא בגדר כרטיס צהוב ואזהרה לישראל לבל תתקוף את האתרים עצמם, עכשיו כאשר הם כביכול חשופים וללא הגנה אווירית אפקטיבית.

סימן אחר לדאגה הגיע השבוע מחבר פרלמנט איראני, אחמד בקשייה ארדסטני. בריאיון שהעניק לעיתון באיראן הוא צוטט כאומר: "להערכתי השגנו כבר יכולת גרעינית, אבל עדיין לא הכרזנו על כך". מאוחר יותר הוא ניסה לתקן את הדברים, אבל לא ממש הכחיש אותם לחלוטין כשהוסיף כי איראן עדיין נשארה מחויבת להסכם הגרעין ב־2015, מה שעובדתית לא נכון.

ראש תוכנית הגרעין של איראן מוחמד איסלאמי במסיבת עיתונאים בעוספיה, איראן, 7 במאי 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

איראן פרצה את ההסכם בכל הסעיפים שלו למעט אחד, הרכבת הפצצה עצמה. כיום היא מחזיקה בכמות אורניום מועשר לשלוש פצצות לפחות, כך על פי הדוח הרבעוני של סבא"א שהתפרסם באפריל. האורניום אומנם עדיין לא הועשר לרמה צבאית של 90% אבל הוא נאגר ומאוכסן ברמת העשרה של 60%, מרחק ימים מהעשרה לרמה צבאית.

"אף מדינה לא מחזיקה כמות כזו של אורניום ברמת העשרה כזו אם היא לא מפתחת פצצת גרעין", אמר על כך לאחרונה רפאל גרוסי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, שביקר בשבוע שעבר באיראן ונפגש עם שר החוץ אמיר עבדאללהיאן וראש תוכנית הגרעין שלה מוחמד איסלאמי.

"אף מדינה לא מחזיקה כמות כזו של אורניום ברמת העשרה כזו אם היא לא מפתחת פצצת גרעין", אמר על כך לאחרונה רפאל גרוסי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם

אלא שמשפט נוסף בדברים של חבר הפרלמנט האיראני אמור להדליק במערב נורה אדומה. "איראן צריכה לשמור על שוויון מול האויבות שלה". שוויון בעיני האיראנים הוא מאזן הרתעה גרעיני. דברים ברוח דומה השמיע ב־2007 הנשיא בשאר אל־אסד כאשר דיבר באחד הנאומים שלו על "איזון אסטרטגי מול ישראל".

אז האמירה הזו של אסד הרימה גבות במודיעין הישראלי ולא היה ברור במשך כמה חודשים למה הוא מתכוון. המשפט הזה היה אחד הסימנים שהביאו גורמים באגף המודיעין בצה"ל ובמוסד לחקור את הכיוון הגרעיני.

יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי משוחח עם התקשורת אחרי שובו מאיראן, 7 במאי 2024 (צילום: Joe Klamar / AFP)

גורם ישראלי בכיר שנשאל לאחרונה על הביטחון העצמי האיראני, למרות התקיפה שמיוחסת לישראל, מגדיר את המצב הנוכחי כ"התפתחות מסוכנת". הבכיר הוסיף כי האיראנים מבינים שאין מולם כרגע גורם מרתיע מלבד ישראל, ולכן נראה שהם מתקדמים מאוד בגרעין.

הביקור של ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם באיראן בשבוע שעבר הסתיים כצפוי ללא שורה תחתונה ברורה. גרוסי באופן מוזר העניק השבוע שני ראיונות באירופה ובכל אחד מהם אמר דבר והיפוכו.

בשלישי אמר כי יש סימן שאלה גדול לגבי הכיוון שאליו הולכת איראן, תוך רמיזה שאין באמת פיקוח של האו"ם באתרים השונים, ואתמול אמר כי התרשם שאיראן מבינה שללא שיתוף פעולה היא חשופה לסנקציות נוספות

ביום שלישי הוא אמר לגארדיאן הבריטי כי יש סימן שאלה גדול לגבי הכיוון שאליו הולכת איראן, תוך רמיזה שאין באמת פיקוח של האו"ם באתרים השונים, ואתמול הוא צוטט בפיננשל טיימס כי התרשם שאיראן מבינה שללא שיתוף פעולה היא חשופה לסנקציות נוספות ולכן הוא רואה פתיחות ונכונות לשיחות מחודשות בין הצדדים.

עכשיו נותר להמתין לדוח הרבעוני הבא של הסוכנות, שאמור להתפרסם בסוף חודש יוני, ולשקף עד כמה איראן התקדמה בהיבט כמויות האורניום המועשר. מעבר לכך קיימים כל החשדות האחרים של העולם לגבי אתרים חשודים שבהם מתנהל מחקר ופיתוח של פצצה – וסימני השאלה המטרידים נותרו בעינם.